“אם לי יש חלום כזה ולך יש חלום כזה - עשינו עסק”, אמר השליח למארחו, והשניים לחצו

 

 “אם לי יש חלום כזה ולך יש חלום כזה - עשינו עסק”, אמר השליח למארחו, והשניים לחצו ידיים בחום. “מזל וברכה! סגרנו עסקה” •  סיפור ליום השידוכים והחתונות - ט”ו במנחם אב

א

הטלפון במשרדו של הרב מרדכי קנלסקי בהילסייד שבניו ג’רזי צלצל באמצע יום שגרתי של שנת תשד”מ. לא היה בזה מעבר לשגרה אילולא היה מעבר לקו הרב חודקוב, מזכירו של הרבי שבירר אם אכן הרב קנלסקי הוא הדובר.

“תבוא לכאן”, אמר הרב חודקוב קצרות, והתכוון כמובן לבסיס–האֵם העולמי - 770.

הרב קנלסקי הבין מיד כי בקשתו של הרב חודקוב אינה דבר של מה בכך, והוא הזדרז להיכנס למכוניתו ולהגיע לבית חיינו, שם נכנס לקיתון הצר שבסוף הפרוזדור הארוך בקומה הראשונה - לשכתו הצנועה של הרב חודקוב.

“שמעתי שיש אנשים בניו–ג’רזי שחיים ללא חופה”.

הרב קנלסקי לא ציפה לכך, והבין כי הרב חודקוב מבקש לשוחח עמו על כך, אך הרב חודקוב שתק.

“נו?!” הפר הרב קנלסקי לבסוף את השתיקה.

אך הרב חודקוב לא הגיב אלא חזר על הדברים מילה במילה: “שמעתי שיש אנשים בניו–ג’רזי שחיים ללא חופה”.

את זה הרב קנלסקי הבין בפעם הראשונה, אך לא הבין לאן חותר הרב חודקוב שידוע כיהודי שקול, זהיר ופיקח כאחד. כששמע את אותה אמירה בדיוק גם בפעם השלישית, הבין כי כנראה אלו מילות קדשו של הרבי שהמזכיר הנאמן רק חוזר עליהן במדויק…

הרב מרדכי קנלסקי, שלקח על עצמו לעסוק ביהדותם של יוצאי רוסיה בניו ג’רזי במסגרת הארגון שהקים “ברית אברהם”, הבין שהכוונה היא, כנראה, ליהודי רוסיה הנמצאים בניו ג’רזי וחיים ללא חופה וקידושין, שכן בהיותם מאחורי מסך הברזל, לא התאפשר הדבר. הוא הבין אפוא שהרבי מטיל עליו לטפל בנושא, כדי שהללו יינשאו כדת משה וישראל.

כך או כך, חלפו הימים והדבר טרם הגיע לכלל עשיה.

חלפו שבועות אחדים, ושוב הטלפון בלשכתו מצלצל. שוב הרב חודקוב מן העבר השני של הקו, ומזעיק את השליח להגיע בדחיפות למזכירות. הרב קנלסקי לא הבין מדוע ולמה, אך כחייל ממושמע, הגיע למפקדה הראשית באופן מיידי.

משנכנס ללשכתו של הרב חודקוב, נשא אליו מבט ואמר קצרות: “שמעתי שיש אנשים בניו–ג’רזי שחיים ללא חופה”. הפעם הרב קנלסקי לא שאל שאלות. הוא הבין היטב מאין באה האמירה.

שוב חזר השליח לעשייה הברוכה של ארגון “בית אברהם” והבטיח לעצמו לזרז את הטיפול בעניין. מדובר בפרויקט עצום ורב–השקעה שדורש את מלוא המשאבים. גם הפעם, אלף ואחת נושאים שדרשו את התעסקותו, מנעו ממנו מלגבש תכנית כלשהי בעניין.

ב

סיפורנו סובב סביב הטלפון שצלצל שוב ושוב במשרדי “ברית אברהם”, וכזה גם היה הטלפון הבא. מעבר לקו הייתה אישה שהציגה עצמה כמזכירתו של איש עסקים פלוני, וכי הוא מבקש לשוחח עם הרב קנלסקי. היא ביקשה לתאם מועד נוח לשיחה משותפת.

הרב קנלסקי שבדיוק עשה דרכו לפגישה עם ראש עיריית ניו–ג’רזי סיטי, השיב כי הוא טרוד מאד, אך ישמח לחזור אליה. הוא רשם לפניו את מספר הטלפון בלשכתו של איש העסקים והבטיח לשוב כשיתפנה.

בהיותו בכבישים בדרכו לפגישה, שמע לפתע את קריין מהדורת החדשות ברדיו המרכזי מזכיר את שמו של אותו איש עסקים שמזכירתו טלפנה אליו אך שעה קלה קודם לכן. הקריין סיפר כי אותו איש עסקים הודיע על תרומתו בסך 100,000 דולר למלחמה בטרור. די היה בידיעה זו כדי להבין שמדובר באדם עם יכולות פיננסיות רחבות. מיד בשובו למשרדי “ברית אברהם”, טלפן הרב קנלסקי לאיש העסקים.

בשיחת הטלפון איש העסקים הציג את עצמו בתור יהודי שאביו היגר מרוסיה לארצות הברית. רק לאחרונה קרא בעיתון המקומי כי “ברית אברהם” מקיים פעילות חינוכית לילדים יהודיים יוצאי רוסיה המתגוררים בניו ג’רזי. הדבר ריגש אותו והוא החליט לתרום אלף דולר לארגון החב”די.

כשתרומה באה לפתע פתאום, היא בהחלט משמחת, והרב קנלסקי השיב לאיש העסקים בברכה היהודית המסורתית “תזכה למצוות”.

“מה אמרת?” לא הבין איש העסקים.

הרב קנלסקי פתח בהסבר, שאצל יהודים לא נהוג לומר תודה על נתינת צדקה, אלא מברכים “תזכה למצוות” - כדי שיהיה כוח להמשיך ולעזור פעמים נוספות.

“רגע”, לא הבין איש העסקים, “אני נותן לך תרומה ובמקום להגיד לי תודה אתה מנסה להעביר אותי שיעור ביהדות?”

כתגובה שב הרב קנלסקי על הסברו ואמר כי הוא נוהג לפי ערכי היהדות גם כשמדובר בכסף.

שריקת התלהבות נשמעה מן העבר השני של הקו. “ראביי, אהבתי את זה!” הצהיר הלה בהתרגשות, “אני מגדיל אפוא את תרומתי לאלף דולר נוספים”…

“תזכה למצוות”, בירך הרב קנלסקי בשנית…

מכאן הייתה הדרך קצרה לפגישה משותפת בין שליח הרבי לאיש העסקים. זו התקיימה בלשכתו המהודרת של איש העסקים, במהלכה שיתף איש העסקים את השליח בחלום ישן שיש לו, לארגן חתונה לזוגות יהודיים שיצאו מרוסיה, שתכלול חגיגה גדולה וחופה. הוא מחפש אפוא מי שיוכל לארגן עבורו אירוע מפואר ומיוחד שכזה…

לשונו של הרב קנלסקי נעתקה לרגע. הוא חש כאילו הרבי שולח לו משמים ‘גביר’ כדי שידחוף אותו לממש את הציווי בעריכת חופה וקידושין, ציווי שעד כה לא נעשה עם זה דבר אם מחמת הטרדות, אם מחמת חסרון כיס או כל סיבה אחרת. ‘דברים בגו’ הרהר הרב קנלסקי לעצמו.

לא היה גבול להתרגשותו של השליח, שראה בכך הזדמנות נהדרת לקיים את רצונו של המשלח. הוא סיפר על הוראותיו של הרבי בעניין, וכי הוא נכון לעשות הכל כדי להביא כמה שיותר זוגות יוצאי רוסיה בחופה וקידושין.

“אם לי יש חלום כזה ולך יש חלום כזה - עשינו עסק”, אמר השליח למארחו, והשניים לחצו ידיים בחום. “מזל וברכה! סגרנו עסקה”.

ההכנות לקראת החתונה הגדולה החלו. לא הייתה זו חתונה לזוג אחד, אלא לכעשרים זוגות בו זמנית. מדובר בהשקעה ובהפקה מורכבת מאד, שכן צריכים להכין עשרים זוגות לנישואיהם, עשרים רבנים, עשרים כתובות, ארבעים עדי חופה וקידושין כשרים, שושבינים רבים, ועוד ועוד.

איש העסקים כשלעצמו, החליט כי האירוע יתקיים באחד המלונות היוקרתיים ביותר של ניו–ג’רזי - שמנהלו הנו ידידו האישי.

ג

באחד השבועות שלפני החתונה, החליט איש–העסקים לצרף אליו עוד קבוצה של יהודים עשירים תושבי ניו ג’רזי, כדי שאף הם יישאו בנטל ההוצאות הכבדות.

מבעוד מועד נקבעה ארוחת ערב חגיגית ומיוחדת בביתו של איש–העסקים, בהשתתפותו של הרב קנלסקי. הוטל עליו להציג את התכנית כולה על כל מורכבויותיה. ארוחת הערב המפוארת הוכנה בטוב טעם, כאשר מיטב השפים עמלים על מאכלים ערבים בסגנונות מיוחדים. כדי לפתוח את הלבבות - ידע איש העסקים - צריך להכשיר את האווירה…

בערב המיועד גלשו בזה אחר זה רכבי–שרד בוהקים אל הרחבה שלפני ביתו של איש–העסקים. אנשי העסקים נבלעו בתוך הבית הגדול והמפואר. הרב קנלסקי עצמו הופתע בבואו לגלות כי לפניו יושבים כמה מהיהודים העשירים ביותר בכל ארצות הברית, בהם חברים בפדרציה היהודית ובג’וינט ובעוד ארגונים יהודיים בעלי שם עולמי.

הטרקלין הגדול היה מואר באור יקרות. מסביב היו פזורים מיצגים שעלותו של כל אחד מהם יכולה הייתה להרנין לבו של כל שליח… הנוכחים התיישבו סביב השולחן, והמלצרים החלו להגיש את מיטב המעדנים שהוכנו בקפידה מיוחדת. על השולחן הוצגו יינות עתיקים ומשובחים במיוחד, והאווירה הלכה והתחממה.

בשלב מסוים קם המארח, נקש על כוסו וביקש את תשומת לבם של אורחיו. הוא הציג את הרב קנלסקי וסיפר על היכרותו עם ארגון “ברית אברהם”, והרחיב על הרעיון לקיים אירוע חתונה מפואר לעשרים זוגות יהודיים שטרם נישאו.

בשלב זה קם הרב קנלסקי לשאת דברים. אברך חב”די צעיר שזה עתה מלאו לו 25 שנים, מבקש לבצע את שליחות רבו ולפתוח את כיסם של עשירי–תבל מנוסים ומשופשפים.

במילים רהוטות פרס בפני המשתתפים את התוכנית לעריכת החתונות, וכיצד יתקיים האירוע בפועל, כשעשרים רבנים יסדרו עשרים חופות לעשרים זוגות שטרם נישאו עד כה כדת משה וישראל, כאשר לאחר מכן תתקיים חגיגה מכובדת ויוקרתית - דבר שבוודאי יחולל רעש ותהודה ביהדות ניו ג’רזי, מה שיגרום לזוגות נוספים לרצות לערוך חופה וקידושין.

בתום דבריו, ביקשו המשתתפים להציג מספר שאלות. אף בעל–הון לא ממהר לפתוח את ארנקו בכדי.

“האם ארגון “ברית אברהם” שבראשותך יקיים חתונה או בר–מצווה ליהודי שלא נימול?

הרב קנלסקי השיב בשלילה, וציין כי ברית מילה היא תנאי.

עיני הנאספים הופנו אל השואל הבא, מגדולי עשירי ארה”ב.

“האם אחד הרבנים מהקהילה שלנו, שאיננו אורתודוקסי, יוכל להיות גם הוא להשתתף בתור מסדר קידושין?”

דממה מתוחה נפלה באולם. השאלה הייתה נפיצה. כולם ידעו עד כמה רגישים הקשרים בין הזרמים השונים שבקרב יהודי ארה”ב. הרבה כבוד ורגישות היו מונחים על כף המאזניים.

הרב קנלסקי נענע בראשו לשלילה. ליתר בטחון השיב “איננו יכולים לתת מקום באירוע שכזה לרב שאיננו אורתודוקסי”.

הקהל החל לזוע באי–נוחות על הכסאות המפוארים, ומלמולים עצבניים החלו להישמע בין היושבים בחדר.

ליתר בטחון הרים אחד המשתתפים את ידו, מבקש רשות לשאול:

“האם אתה ‘ליובאוויטשער’? האם הרבי שלך הוא זה שצועק נגד ‘מיהו יהודי’”? משענה הרב קנלסקי בחיוב, התגובה הייתה מפתיעה - בו במקום קמו המשתתפים ממקומם בחמת זעם ועזבו את הבית, כשהם מתריסים בזעם בלתי כבוש: “הרבי שלך לא מכיר ביהדותם של נכדינו, איננו רוצים עסקים אתך” - - -

לא היה גבול לכעסו ולבושתו של המארח שעמד אבל וחפוי ראש. כה השקיע רבות בידידיו אלה, וכעת הוא עומד מול שולחן ריק… הוא ‘רתח’ מזעם. מבחינתו הרב קנלסקי הוריד לטמיון את התוכנית כולה ולא אף זאת, אלא גרם לו בושות בקרב חבריו המכובדים.

“טיפש!” צעק לעברו בזעם בלתי נשלט, “הבאתי לך כאן אנשים שכל אחד מהם יכול היה לכתוב לך צ’ק של 100,000 דולר - ואתה גירשת אותם”.

המצב היה מביך ואי–הנעימות רבה עמדה בחלל האוויר. אף על פי כן, הרב מרדכי קנלסקי לא התבלבל וענה בתוקף: “אני ליובאוויטשער! אם נשיא רוסיה ברז’נייב לא שינה את הדעות של אבא שלי בהיותו ברוסיה, הרי שגם מיליון דולר לא ישנו את הדעה שלי. נולדתי להיות ליובאוויטש ואני גאה להיות ליובאוויטש כל חיי”.

לתגובה תקיפה שכזו, גם בעל הבית המנוסה והמשופשף לא ציפה. הוא נדהם מתשובתו של שליח הרבי, ומבלי אומר עזב את הטרקלין. דלת עץ האלון נטרקה בכוח איתנים. רק הרב קנלסקי נותר בטרקלין הגדול המואר בשלל אורות יוקרה, כשעל השולחן מיטב מעדני הארץ ומלצרים נדהמים… בין כך ובין כך הבין כי ככל הנראה יאלץ להיפרד מהתוכנית לקיים חתונה גדולה.

הוא לא יכול היה שלא לשמוע מעבר לקיר את בעל הבית משוחח בקול רם עם רעייתו. הוא הבין כי ככל הנראה הוא מתייעץ איתה כיצד עליו לנהוג כעת כלפי האיש שגרם לו עלבון כה צורב בפני חבריו המכובדים.

בתום עשר דקות שנדמו בעיניו כנצח, שב בעל הבית אל הטרקלין.

“אני מעריך אותך כמו יהודי, שאתה גאה במי שאתה ולא מוכן לפשרות. אני מתחייב אפוא לתרום 50,000 דולר מכספי הפרטי כדי לממן את החתונה”, אמר ותוך כדי דיבור הוציא פנקס צ’קים ורשם צ’ק ראשוני בסכום של 25,000 דולר - סכום מכובד מאד באותן שנים - והבטיח כי את החצי השני של התרומה יתן בסיום ההכנות לקראת החתונה.

ד

סיוון תשמ”ו.

יום החתונה הגיע.

בטקס רב רושם, מכובד ונוצץ, הגיעו מאות יהודים, עשרים חתנים ועשרים כלות, עשרים רבנים, עשרות שושבינים, והמוני בני משפחה נרגשים שבאו להשתתף באירוע כה נדיר ומיוחד. בין המשתתפים הגיעו אנשי עסקים בכירים מקרב חבריו של התורם, מדינאים, סנאטורים, פוליטיקאים ואישי ציבור יהודים מכל החוגים. האירוע זכה להד תקשורתי רב, כאשר רשתות הטלוויזיה והעיתונים הגיעו לסקר את המעמד. הדיווח על האירוע אף תפס למחרת את הכותרת הראשית בעיתון ה”ניו יורק טיימס”.

לכבוד האירוע המיוחד, שיגר הרבי עשרים ואחד מכתבי ברכה - מכתב פרטי לכל אחד מהזוגות, וכן מכתב כללי באנגלית מיוחד למשתתפי האירוע, בו הסביר את המשמעות של קיום חתונה בחודש סיון, ואיחל כי אירוע זה יהיה לסמל וסימן לכל מדינת ניו–ג’רזי.

הרב קנלסקי כובד לקרוא את מכתבו של הרבי, כאשר התרגשות רבה אופפת אותו. עם סיום קריאת המכתב - נפל מתעלף. רק לאחר שלוש שעות הצליח לחזור למעמד הגדול והמרגש, כאשר בשיאו העניק אות הוקרה לאיש העסקים שמימן את האירוע.

•

עם סיום האירוע המיוחד, כאשר הקהל הגדול החל להתפזר לביתו, ניגשה לפתע אישה מבוגרת אל הרב קנלסקי ובקשה בפיה: “בעוד שנה יחגוג בעלי יום–הולדת השבעים שלו. אני רוצה לתרום לכבודו אירוע נוסף בדיוק כמו האירוע שזה עתה הסתיים”…

שוב נאלמה לשונו של הרב מרדכי קנלסקי. שוב ראה במוחש כיצד הרבי מסייע לו מלמעלה למלא את השליחות החשובה…

ואכן, בשנה הבאה התקיימה חתונה נוספת, והפעם בנישואיהם של 26 זוגות - כהצדעה סמלית לכבוד יום הולדתו ה–26 של השליח רב הפעלים…

מבין כל הפעולות הרבות, הפכה החתונה הייחודית אותה מקיים “ברית אברהם” מידי שנה, לסמל המזוהה יותר מכל עם הארגון.

נראה כי הרבי עצמו החליט “לדחוף” את הפרויקט ולסייע במימונו השנתי, העיקר שייצא לפועל. בכל פעם שהרב קנלסקי הביא גבירים ובעלי–הון למעמד חלוקת הדולרים שהתקיימה בימי ראשון, התעניין הרבי האם הם קשורים לחתונה הגדולה שמקיים הארגון?

ואכן, מידי שנה, ביום ראשון שלפני קיום החתונה, היו עוברים לפני הרבי כל החתנים והכלות לצד השושבינים והתורמים של החתונה, בעוד הרבי מעניק לכל אחד מהם שני דולרים לברכה ולהצלחה.