מה שביטול פועל… כ”ק אדמו”ר הזקן: נאמר: קחו מאתכם תרומה לה’: סוד הענין הוא שעל יד

מה שביטול פועל…

כ”ק אדמו”ר הזקן: נאמר: קחו מאתכם תרומה לה’: סוד הענין הוא שעל ידי העבודה וההגעה לבחינת ביטול אמיתי לה’, זוכים לגילוי אור אלוקי מלמעלה, בבחינת תרומה - מלשון רוממות.

(תורה אור ויקהל, פט,ד)

הכוח - ממשה רועה האמונה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: תחילה נאמר “ויקהל משה” ואחר כך נאמר “קחו מאתכם תרומה לה’”. לאמור: על ידי העבודה בעול תורה ומצוות פועלים ישראל רוממות להוי’ - לשם הוי’ עצמו, שיתרומם לדרגת ענג עליון יותר ממה שהיה לפני עבודתם של ישראל, שעבודתם היא להפוך את חושך העולם לאור, על ידי עול התורה והמצוות, מה שמחדש עונג עלאי יותר בהוי’. וכוח זה בישראל, להוסיף רוממות בשם הוי’ על ידי עבודתם ואמונתם, מגיע ממשה רבינו עליו נאמר תחילה: ויקהל משה, שהוא הרי רועה האמונה.

(תורת חיים, שמות ח”ב, פרשת ויקהל תיא, ב)

מאתכם - עבודת המטה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: קחו מאתכם תרומה, הוא ציווי שמגלה את גודל מעלת עבודת המטה - “מאתכם” - שכן על ידי הביטול באופן של אתכפיא , ישנה מעלה גבוהה יותר מאשר על ידי הביטול שבדרגת אתהפכא. לפי שבדרגה זו של אתכפיא שמבטל את רצונו עבור ה’, ממשיך האדם המשכה נעלית מבחינת סובב כל עלמין. ונרמז הדבר גם בפסוק: “תולה ארץ על בלימה”, - שפירושו: על מי שבולם את עצמו, שהוא עניין האתכפיא, שבולם את רצונו, ודווקא כתוצאה מכך נמשך האור האלוקי הנעלה ביותר!

(אור התורה, פרשת בלק, עמ’ תתקל)

מאתכם - מכולכם

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: זהו “קחו מאתכם תרומה לה’”: מאתכם - מכולכם. דהיינו שכל אחד ואחד יכול לבוא לידי בחינת אתכפיא, בבחינת כפיית טבע נפשו הבהמית, ועל ידי כך עושים עם ישראל, בחינת רוממות באור אין סוף!

(תורת שמואל תרל”ב ח”ב עמ’ תריז)

כאיש אחד

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: קחו מאתכם תרומה הוא עניין הביטול שבבחינת אתכפיא, שהיא ממשיכה אור נעלה יותר מאין סוף, יותר מאשר על ידי אתהפכא. והנה עיקר עניין האתכפיא הוא ב”כלים” ולא ב”אורות”. וכן הוא באחדות של מתן תורה - כאיש אחד בלב אחד. שגם שם, אין חידוש באחדות שהיא מצד הנשמות - שהן בחינת “אורות”. ההתחלקות בישראל נובעת מצד ה”כלים” - שבזה הוא הענין ש”אין דעותיהם שוות”. אולם דווקא בבחינה זו פעלו ישראל בעצמם להיות כאיש אחד- בלב אחד, ביטול ה”כלים”.

(המשך תער”ב, חלק ראשון, עמ’ יח)

מטבעות כסף וזהב

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: מספרים שרבי יעקב צבי עמדין היה נוהג בשעת לימודו להחזיק בידו מטבעות כסף וזהב. אמר על כך כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: גם לחסידים יש בידיהם מטבעות של כסף וזהב. כסף - זוהי אהבת ה’, וזהב - זוהי יראת ה’. ובשעה שלומדים את תורת ה’ עם הראש, הרי שגם ללב יש עונג בזה…

(ספר השיחות תש”ד בלה”ק עמ’ סה)

משה - נעלה מהמשכן

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: משה רבינו אומר לבני ישראל “קחו מאתכם תרומה”. משמעות הדברים היא שהוא אינו מצווה בכך אלא לומר זאת לישראל, ואילו הוא עצמו אינו נוטל שום חלק במלאכת המשכן, אפילו לא ב”קחו… תרומה”. וצריך ביאור: מדוע לא נגרמה למשה חלישות הדעת מכך ש”לא עשה שום מלאכה בהקמת המשכן” בשונה ממה שמוצאים אנו לגבי אהרן ש”חלשה דעתו על כך שלא השתתף בחנוכת הנשיאים”?

ההסבר לכך בפנימיות העניינים הוא: מהותו של משה היא תורה. ולפיכך אסור היה לו לעסוק במלאכת המשכן, ובקל וחומר ממה שקובעת ההלכה, ש”אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין בית המקדש”. וכיוון שאסור היה למשה לעסוק במלאכת המשכן, מפני היותו נעלה מהמשכן, לא ייתכן שתיגרם לו עקב כך חלישות הדעת.

(לקוטי שיחות, כרך ו’, שיחה ב’ לפרשת ויקהל)

פתגם בגאולה ומשיח

להדגיש שנסים ונפלאות אלו הם מהסימנים על ביאת המשיח 

ולכן צריכים בני ישראל להכריז שמאורעות אלו הם נסים גלויים של הקב”ה, שבהם ניכרת מעלתה של שנה זו, “תהא שנת אראנו נפלאות” (ובהמשך לשנה שלפנ”ז - “שנת נסים”), ועוד ועיקר - להדגיש שנסים ונפלאות אלו הם מהסימנים על ביאת המשיח, ע”פ דברי הילקוט שמעוני.

ואם משיח יתעכב ח”ו עוד יום וכו’ - יראו בודאי עוד נסים גלויים וגם לעיני אוה”ע, שעי”ז תתחזק אצלם ההכרה שיש בעה”ב ומנהיג לבירה זו, שעושה גם נסים גלויים (לא רק “ברקיע השביעי”, אלא גם) בעולמנו זה, ועד שזוכים לקיום היעוד ד”והיתה לה’ המלוכה”.

(שיחת ש”פ ויקהל פקודי תנש”א)