למה? מה היה מעודד בתשובה של הרבי?
ד”ר אלון דהן, ‘מצוין צה”ל’ נפצע קשה בשירותו הצבאי וכמעט צלל לתהומות הייאוש, כשמכתב של הרבי מה”מ הצית בו את האש להאבק לחיות. את הניצחון שלו רשם כשהתגלגל עם כסא הגלגלים שלו לקדמת הבמה לקבלת תואר ‘דוקטור’ מהאוניברסיטה העברית בירושלים * את מחקר הדוקטורט שלו הקדיש על זהותו של הרבי כמלך המשיח “אני יודע שי
ד”ר אלון דהן, ‘מצוין צה”ל’ נפצע קשה בשירותו הצבאי וכמעט צלל לתהומות הייאוש, כשמכתב של הרבי מה”מ הצית בו את האש להאבק לחיות. את הניצחון שלו רשם כשהתגלגל עם כסא הגלגלים שלו לקדמת הבמה לקבלת תואר ‘דוקטור’ מהאוניברסיטה העברית בירושלים * את מחקר הדוקטורט שלו הקדיש על זהותו של הרבי כמלך המשיח “אני יודע שיש כועסים על המסקנות שלי, אבל אלו הם דברי הרבי”, הוא מסכם מבחינתו את התורה כולה על רגל אחת * מלמד שהיו ישראל מצוינים שם
“המחלוקת העיקרית היום בחב”ד היא האם צריך לעסוק במשיחיות של הרבי בגלוי או לא. אבל רוב חסידי חב”ד מאמינים שהרבי הוא המשיח. אני אומר את זה חד וחלק”.
את הדברים הללו אמר ד”ר אלון דהן, חוקר אקדמאי שאת עבודת הדוקטורט שלו ערך על ההנהגה של הרבי - בראיון עם העיתונאי אריאל הורביץ מהעיתון ‘מקור ראשון’.
כדי להבין איך הגיע דהן למסקנה האקדמאית הזו ומה גרם לו להקדיש שנות מחקר דוקא לתורתו של הרבי מלך המשיח? יש צורך לחזור אל סיפור חייו המרתק של ד”ר אלון דהן, אז, ילד פרברים משכונת קרית מנחם שבדרום מערב ירושלים. והיום, מצוין צה”ל שלמרות מגבלותיו הפיזיות, הינו חוקר ומרצה למחשבת ישראל ויו”ר הנהלת בית הלוחם בירושלים. נשוי ואב לשלושה ילדים.
איש מצוין. מצוין צה”ל
ד”ר אלון דהן נולד לפני 47 שנה בירושלים. הוא גדל בקרית מנחם, שכונת ספר בפאתי העיר, שקלטה עולים מצפון אפריקה בתחילת שנות החמישים. “המקום הזה הוא גבול”, אומר דהן. “עד תשכ”ז, הכפרים הערבים הסמוכים היו בצד הירדני. המדינה שיכנה כאן עולים חדשים שלא יודעים קרוא וכתוב, ואמרה להם: ‘תורידו את המזוודות, אני כבר חוזרת’. אבל המדינה לא חזרה. בשכונה שלנו, שהיתה ועודנה שכונת ספר בקצה העיר, שוכנו עולים מצפון אפריקה, ובהמשך מברית המועצות ומאתיופיה”.
הוא למד במכללת אורט, אך לא סיים את התיכון. “הייתי נער ברזלים” מספר דהן, בלי תעודת בגרות ובלי מקצוע ביד. ואז התגייסתי לצבא בתקווה שהחיים יאירו לי פנים”.
בשנת תשמ”ט התגייס לצה”ל, אבל בצבא, נהרסו לו החיים לגמרי. הוא כמעט ואיבד את הרצון לחיות.
“שירתי בגולני במשך כשנתיים. יום אחד, בחודש חשון תשנ”ב, במהלך אימונים ברמת הגולן, נהג הקומנדקר בו נסעתי נרדם על ההגה. הקומנדקר נכנס בקיר בזלת שהוצב כחלק מהתרגיל, ועף לשדה מוקשים.
גלגל רזרבי השתחרר ופגע בי בגב, מכה שהפכה אותי ברגע למשותק. לא הרגשתי כאב, הרגשתי בסדר גמור. שכבתי על האדמה אבל אני לא מבין למה אני לא מצליח לקום.
דהן מחייך באירוניה, “לא קלטתי מה קורה. הרגשתי בסדר, אבל לא הצלחתי לקום. ראיתי רגליים, אבל לא הבנתי שהן שלי, הן כאילו לא היו שייכות לי, הייתי בטוח שהן של מישהו אחר. לא ממש כאב לי. הסתכלתי למעלה ואמרתי: יש עליי מישהו, בואו תזיזו אותו, אבל זה היה אני. לא ממש הייתי מאופס. זה היה תמוה, אתה רואה שזה אתה אבל אתה לא מצליח להבין שזה אתה. הבנתי שאהיה משותק כבר כשלא הרגשתי את הגוף. הדבר הראשון שחשבתי עליו היה כיסאות הגלגלים של ‘יד שרה’. אני שוכב בשטח, פצוע, והדבר הראשון שאני חושב עליו זה שכל החיים אצטרך להסתובב עם ה’יד שרה’ הזה”.
שתי שורות מהרבי
“הרגע ששינה את החיים שלי, היה כששכבתי בשיקום בבית הרפואה רמב”ם. תנסה לחשוב, ושאף פעם לא תדע מה זה להרגיש שכל המשפחה סביבך רוצה לעזור לך, אבל תכל’ס, אין להם איך לעזור לך. אתה רוצה רק שקט, להיות עם עצמך.
“אבל אתה יודע איך זה, הדודים והדודות פנו לצדיקים כדי שיברכו אותי, ואני, לא נעים לי לומר להם, ‘די, עזבו אותי’. דוד אחד הביא שמן מהרב כדורי ושפך עלי, דודה אחרת קיבלה הוראה ממקובל מהצפון להביא חול ממקום הפציעה ולשפוך עלי. אז היא נסעה לגולן, איתרה את מקום הפציעה והביאה חול. ככה, כשאני מרוח כולי בשמן וחול, כולם מצפים לנס שלא קורה, ומצב הרוח שלי מתחת לאדמה מגיעה בת דודה נוספת עם ברכת צדיק נוספת.
“‘כתבתי לרבי מליובאוויטש’, היא מספרת, ומקריאה את התשובה שהרבי כתב: ‘לבדוק את המזוזות, ויראה להתחזק במצב הנוכחי’. זהו. זו הייתה כל התשובה”.
“המשפחה שלי התאכזבו מהתשובה. ‘זה הרבי שאומרים עליו שהוא משיח? הוא לא יכול לברך אותך? אבל דוקא אותי התשובה הזו עודדה מאד”.
למה? מה היה מעודד בתשובה של הרבי?
“ראשית, הרבי לא השלה אותי. הוא כתב לי את האמת בלי אשליות ותקוות שווא. הרבה פעמים אנשים מאבדים את ההווה כי הם מצפים לעתיד אחר; כך הם בעצם מפסידים גם את העתיד שלהם.
“הרבי נתן לי מבט נכון לחיים ‘אלו החיים שלך, תתמודד. אני מקווה, מאחל לך ומאמין שתתחזק מהמצב הזה’. זה המסר ששאבתי מהמכתב של הרבי, מסר שלימים התברר שהעמיד אותי על המסלול הנכון בחיים, לעסוק במה שנכון, לעזור לאנשים אחרים, להבין שהקב”ה השאיר אותי בחיים כי הוא סומך עלי, יש לו שליחות עבורי”.
האמת של הרבי קסמה לי
דהן הצעיר, החליט שלמרות ובגלל שהוא לא יכול לצעוד על רגליו, הוא לוקח את עצמו בידיים.
הוא נרשם ללימודים, באוניברסיטה הפתוחה, חרק שיניים וירק דם חרף הקשיים, הפיזיים ובשל הפערים שצבר. הוא השלים בגרויות ופסיכומטרי והתמיד בלימודי יחסים בינלאומיים, סוציולוגיה ומחשבת ישראל.
במהלך הלימודים הוא ביקר ב’יד ושם’, שם פגש תיירת גויה מהולנד שסיפרה לו על התעניינותה ביהדות, ‘כשאתה נוסע לאנגליה, כל אנגלי יודע לומר לך מה זה להיות אנגלי, וכאן לא יודעים לומר לך מה זה יהודי’, היא אמרה. התביישתי. אישה לא־יהודייה באה מהולנד כדי לפגוש יהודים וללמוד עליהם, ואני לא יודע מה להגיד לה.
“בעקבותיה, התחלתי לפתוח ספרים וללמוד. כשסיפרתי לה במשך שעה מה כותב רבנו בחיי, היא הקשיבה בסבלנות ובסוף אמרה: ‘כמובן, אלו דבריו של רבנו בחיי אבן פקודה, קראתי אותו’. הייתי בהלם. לא הכרתי את הספר הזה קודם לכן, והיא למדה אותו עוד בהולנד. הרגשתי שעבדו עליי. שכל הזמן שידרו לנו, בתיכון, שפעם הייתה איזו יהדות שנעלמה, ועכשיו צריך ללמוד מתמטיקה. פתאום הבנתי שהמרד הציוני יצר גם חורבן. הרגשתי קרבן של זה. כשאתה לומד בבית ספר, אתה לא לוקח בחשבון את האופציה שמישהו גוזל ממך אוצרות רוח.
“החלטתי להשקיע בלימודי יהדות ומחשבת ישראל ובמקביל התקדמתי בהדרגה בקיום המצוות”.
הרגע המרגש ביותר בחייו, היה כאשר כעבור שנים של עמל ולימודים, הוא התגלגל עם כסא הגלגלים שלו לקבל את תואר ‘דוקטור’ מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
מה הרבי בעיניך?
“עד היום הרבי נוכח מאד בעשיה הציבורית שלי. בלימוד, בכתיבה ובהרצאות. אפשר לומר שבכל רגע אני חושב על הסטנדרטים שהוא הציב, ואני שואל את עצמי עד כמה אני רחוק מהסטנדרטים שלו. בתקווה שהמצוי והרצוי יפגשו בנקודת האופק הקרובה ביותר.
“עליך להבין, הרבי לא היה רק השלב הראשון בסולם שהוציא אותי מהמצרים בו הייתי אז, הרבי היה הסולם. הרבי הפך להיות התוכן של חיי מאז ועד היום”.
למה בחרת להקדיש את עבודת הדוקטורט שלך למחקר על הרבי?
“התשובה של הרבי בתקופת השבר שלי, היתה בעיני במילה אחת: אמת. נכון, קל למכור לאנשים אשליות או תקוות שווא, ולפעמים אולי המטרה מקדשת את האמצעים - אבל לא אצל הרבי. הרבי לא ניסה ‘למכור’ לי משהו, הוא אמר לי את האמת. כי הוא איש אמת. אם אדמו”ר הזקן ‘הפסיד’ חמישים אלף חסידים, בגלל שהוא כתב את שלושת המילים ‘תתן אמת ליעקב’ באגרת קטנתי לאחר יציאתו מהמאסר, אז הרבי ‘הרוויח’ הרבי יותר חסידים בגלל האמת.
“אתה יכול לתאר לעצמך, שהמחקר שכתבתי ותוצאותיו, לא היו לרוחם של הרבה אנשים, אבל אני למדתי מהרבי לדבר אמת, גם אם היא כואבת או לא נעימה. והאמת היא, שלאמת יש כוח לרפא”.
ספירת המלכות חייבת להיות המשיח
התשובה של הרבי מלווה אותו כל החיים, דמותו של הרבי סיקרנה את אלון. כשהתחיל בהדרגה בתהליך של חזרה בתשובה, הוא נחשף לשיחות, מאמרים ובעיקר לשיחות ה’דבר מלכות’ שחולקו בבתי כנסת בירושלים. הדברים שהרבי אמר היו קשים לעיכול - אבל הם דיברו אליו. הוא החליט אפוא לחקור את ‘התופעה’ ששמה ‘הרבי מליובאוויטש’. היה ברור לו שנושא הגאולה ודמותו של הרבי - לא רק מתמזגים ומשתלבים, אלא הא בהא תליא.
“הבה נחזור בהיסטוריה לתקופה של אדמו”ר הריי”צ אחרי השואה. מהם הצעדים שהוא נוקט כדי לשבור את הקליפה? הוא מפרסם בטאון בשם ‘הקריאה והקדושה’ בו הוא מדווח על אירועי הזמן מנקודת מבט חסידית. בביטאונו זה כותב אדמו”ר הריי”צ במפורש, תחת הכותרת ‘שישו ושמחו בשמחת הגאולה’, שאנחנו עומדים בפני ‘תחילת סוף עבודת הבירורים של הדור האחרון של עקבתא דמשיחא’”.
במהלך הריאיון ד”ר דהן לא מפסיק להפתיע אותי בבקיאותו בהיסטוריה החב”דית, במטבעות הלשון ובביטויים מתוך השיחות: “הרבי, כבר במאמרו הראשון, מציב את היעד: להוריד את עיקר שכינה בתחתונים דוקא. להביא את הגאולה. זה בעצם לא רק יעד שהוא בוחר, אלא זה תהליך של שבע דורות, כאשר הדור שלו, הוא הדור השביעי, שזוהי מטרתו וייעודו להביא את הגאולה.
“אי אפשר להבין אחרת את הרבי. אם הרבי הריי”צ הוא ספירת היסוד, אז הרבי הוא ספירת המלכות. ואם מלכות מייצגת את המשיח, אז האדמו”ר של ספירת המלכות הוא הגואל”.
חקרת גם את ההיסטוריה החסידית של חב”ד במשך הדורות. האם נתקלת בתהליך של ‘הכנת הקרקע’ לכך שהרבי הוא מלך המשיח?
“במלחמת העולם אדמו”ר הריי”צ יזם את הקמת ‘מחנה ישראל’. מהי המטרה של הארגון, שים לב: “להשפיע, על ידי הנהגה של חבריה ומעשיהם, על חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות המעשיות, ולעורר לבבות בני ישראל ולקרבם לתשובה תורה ומעשים טובים. לפרסם האמת אשר “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה, שלמה על ידי משיח צדקנו”. זה ה’חזון העסקי–רוחני של הארגון. במקביל, אדמו”ר הריי”צ ממנה את הרבי כיו”ר ועד הפועל של הארגון, והוא קובע שהאגודה תפעל כ’אגודת סתרים’”.
מדוע לדעתך?
“מסיבה פשוטה, באותו זמן הקרקע עוד לא מוכשרת לגמרי. אם היום הרבי קבע שעבודת השליחות צריכה לעבור דרך העניין של ‘קבלת פני משיח צדקנו’, הרי שבאותם ימים, אם ישנו אדם שרוצה להניח תפילין כי הוא שומר תורה ומצוות, והוא לא חושב או לא מבין או לא רוצה להפנים שהנחת התפילין שלו היא בעצם חלק ממארג של פעולות אנושיות שמטרתן היא - הבאת הגאולה - אז זה בסדר, שיניח תפילין, זה העיקר. אבל בהמשך, הרבי כבר מגלה, שהעולם מוכן לגאולה. שהשליחות צריכה לעבור דרך ה’שער’ הזה, שהכל מכוון לקבלת פני משיח צדקנו”.
את עבודת המחקר שלך, פרסמת בספר לו הענקת השם ‘גואל אחרון’ עם תמונת הרבי בכריכה. די ברור שאתה מזדהה, אולי אפילו נוקט צעד לא–אקדמי בעליל כשאתה נוקט צד בויכוח בנושא. אתה כאילו אומר, תקשיבו, חקרתי את הנושא מבחינה אקדמאית טהורה, בלי מעורבות רגשית או השתייכות והגעתי למסקנה: הרבי של חב”ד הוא המשיח…
“נכון מאד. זאת אומרת, אם אתה שואל אותי מה אני מאמין - זו כבר שאלה אישית שלי. אבל אם השאלה היא איך הרבי מליובאוויטש תופס את עצמו, התשובה מאד ברורה. כל מי שיחקור בצורה אובייקטיבית את השיחות של הרבי וההיסטוריה של חב”ד, יגיע לאותה מסקנה: הרבי הוא הגואל האחרון”.
תוכל לתת דוגמא קטנה של התבטאות של הרבי שתפסה אותך ו’הפילה לך את האסימון’?
“יש לכך אין ספור דוגמאות. הרבי עוסק בהרחבה בהלכות מלך המשיח המופיעות ברמב”ם ובעצם מתנהל בדיוק על פי ההגדרות של מלך המשיח. הוא יוצא מהשטעטל החסידי, מהד’ אמות החב”דיות, והופך למנהיג עולמי; הוא מתקן עולם, מעודד קיום שבע מצוות בני נח, מדבר על רגע של שתיקה, י”א ניסן הופך להיות יום החינוך.
“בהמשך הוא מתבטא שמקומו הוא מקומו של משיח. לדוגמא: 770 בגימטריא ‘בית משיח’. משיח עומד על גג בית המקדש - זה חוץ לארץ, ומה הוא אומר? ענווים הגיע זמן גאולתכם - שזה המסר שאומר הרבי. הוא מסביר ש’יבנה מקדש במקומו’ - הפירוש הוא איפה שהמשיח נמצא, ואז הרבי מרחיב את 770. גם בפגישתו עם הרב מרדכי אליהו זצ”ל הרבי אומר: ‘חז”ל אומרים שמשיח יתגלה בגליל ובעיקר בטבריה, אבל אף אחד לא יכעס אם הוא יבוא מברוקלין’. צריך לעצום עינים כדי לא לראות את זה”.
גם כשהתנגד, לא שלל הרבי את זהותו כמלך המשיח
דוקא בשל העובדה שחקרת את הנושא לעומק, אני רוצה לשאול אותך בכנות. הלא אין זה סוד שרבים וטובים מחב”ד לא אוחזים בגישה של פרסום זהותו של משיח. זה לא מגיע רק מבושה או מחשש מ’מה יאמרו’. הם באמת מאמינים שהרבי לא רוצה שיפרסמו את זהותו. הרי הרבי עצמו התבטא לא אחת בביטויים ברורים ונחרצים נגד פרסום זהותו של משיח. כחוקר, איך אתה מסביר את זה?
“קח את הסיפור המפורסם על החסיד ר’ אברהם פריז שהשליך מנשרים בתל אביב בהם נכתב שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, אני מתאר לעצמי שאתה מתכוון לתשובה שהרבי הגיב בחריפות נגד זה.
“אבל שים לב שהרבי התנגד באותה תקופה לפרסום, אך יחד עם זאת - הוא מעולם לא אמר לחסידים ‘זה לא נכון, אני לא מלך המשיח’, מעולם! גם בתקופות הכי נחרצות בהן הרבי התנגד לפרסום - הוא מעולם לא שלל את התוכן.
“לעומת זאת, קח את הספר ‘בשורת הגאולה’ שיוצא באישורו של הרבי ובו כתוב: ‘בהוראת כבוד קדושת אדמו”ר מלך המשיח’. ועוד הרבה פרסומים שהרבי מאשר. רוצה דוגמה חדה מכך? רבנים מפרסמים פסק דין שהרבי הוא בחזקת משיח - והרבי מתבטא בשיחה אחר כך, שהעובדה שמנהיגי ארה”ב ורוסיה התכנסו ‘בעירו של נשיא דורנו’ לממש את הייעוד וכתתו חרבותם לאיתים, זה מפעולת משיח המשיח בעולם, וזה קרה דווקא כעת - בגלל פסק הרבנים…
“שמעתי לא אחת את עמדתו של הרב יואל כהן, ה’חוזר’ של הרבי. הוא מאמין שהרבי הוא המשיח, אבל הוא חושב שלא צריך לדבר על זה, אבל לו זה ברור והוא אמר את הדברים גם בראיון לסרט שהוא ידע שיפורסם.
“אז נכון, אני יכול להבין את מי שטוען שבמקום שלו הקרקע עדיין לא מוכשרת לקבלת המסר הזה, או שהוא לא יצליח להעביר את זה ‘באופן המתקבל’. קשה באמת לשים שלט של ‘יחי אדוננו’ ולצפות שליטאים או דתיים לאומיים יכנסו אליך לפעילות. אבל ברור לי שמעטים הם החסידים שלא מאמינים בעצמם, בלב שלהם, שהרבי הוא מלך המשיח”, מסכם ד”ר אלון דהן.