זה הוא עיקר חשבון הנפש של חודש אלול - לא רק מה עשיתי בעצמי, כמה תורה למדתי, כמה

זה הוא עיקר חשבון הנפש של חודש אלול - לא רק מה עשיתי בעצמי, כמה תורה למדתי, כמה מצוות קיימתי, היכן הייתי בסדר בעצמי והיכן עלי לשפר ולתקן. אלא, כפי שהרבי מלמד אותנו לחשוב בעיקר, היכן מילאתי את השליחות המוטלת עלי, והיכן עלי לעשות זאת יותר ויותר, בפרט בכל הקשור להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל.

לא מזמן נפרדנו (לזמן קצר, עד “הקיצו ורננו” תיכף ומיד ממש בהתגלות הרבי מלך המשיח שליט”א) מהרה”ח ר’ אהר’לה הלפרין מכפר חב”ד. וכפי המנהג שקבע הרבי שליט”א, אמנם אצל חסידים אין מספידים, אבל בהחלט מספרים סיפורים מהנפטר, בפרט סיפורים שיש בהם ללמוד הוראה לאלו שנותרו כאן, בבחינת “והחי ייתן אל לבו”.

אמנם כבר נכתב אודותיו ב’בית משיח’, אבל כמדומני שנקודה עיקרית ביותר בחייו לא הודגשה מספיק. לומר את האמת, לא הכרתי אותו אישית לעומק כל כך. אמנם נפגשנו הרבה בדרכים, בהמתנה לאוטובוסים או לטרמפים בצומת כפר חב”ד ובצומת בית דגן, כשהוא בדרך לבת ים, אבל כמעט שלא יצא לי לדבר עמו דברי תורה באריכות. אולם מנקודה אחת בו התפעלתי ביותר - ואת הנקודה הזאת, דומני שכולנו צריכים ללמוד ממנו איך לנהוג.

הוא כיהן כמגיד שיעור בכמה מקומות, גם בישיבה הגדולה בכפר חב”ד, גם בישיבת “הדר התמימים” בבת ים, וגם ב’חדר אידיש’. תלמידיו בכל המקומות זוכרים היטב אותו ואת מה שהעניק להם במסירות ובאהבה. ובכל זאת, דומני שלא זו הייתה הנקודה שלו. הוא לא חיפש כל כך את הלימוד בקבוצות גדולות. הוא התרכז בעיקר בעבודה “אחד על אחד”.

למעלה מארבעים שנה נסע כמעט כל יום בשני אוטובוסים עד בת ים, מבלי שקיבל על כך כמעט כל תמורה. הוא סיפר פעם בבדיחותא שהייתה פעם יחידה שקיבל מעיריית בת ים 800 ש”ח. והוא אמר, שמתוך זה היה 790 ₪ עבור כסף לנסיעות באוטובוסים, ועוד עשרה שקלים כדי להתפנק קצת… תפקידו שם היה לא רק ללמד, אלא גם לדאוג שאנשים יגיעו ללמוד. פעמים רבות עמד בעצמו ברחוב כדי למצוא אנשים שייכנסו ללמוד. אין מדובר בתלמידי חכמים, אלא בנערים או באנשים מבוגרים שלכאורה לא הייתה להם שום שייכות ללימוד תורה. חלק גדול מהם הגיעו ללא כיפות על ראשם, כאלה שהגדירו עצמם כ”לא דתיים”. ועם זאת, הוא לא התבייש לעמוד באמצע הרחוב, לקרוא לאנשים או לנערים צעירים, לשדל אותם להיכנס להשלים מניין וגם ללמוד קצת. מי שהסכים להיכנס, שם עליו כיפה וישב ללמוד עמו בחברותא “אחד על אחד”. לפעמים הצטרפו אליהם עוד אחד ועוד אחד.

הוא למד עמם חומש, משניות, הלכה, תניא, ושיחות של הרבי שליט”א, ובשנים האחרונות ‘דבר–מלכות’ מהשנים תנש”א–תשנ”ב. תוך כדי הלימוד החדיר בהם את חשיבות לימוד התורה וקיום המצוות כמו גם את ערך ההתקשרות המוחלטת לנשיא הדור, הרבי מלך המשיח.

מדובר בבת ים “עיר הגאולה” ובתוך בית חב”ד, שהוא גם מרכזה של “האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה” בניהולו של הרב זמרוני ציק. הוא גם החדיר בהם את תביעתו הבלתי מתפשרת של הרבי שליט”א שכל אחד לא ידאג רק לעצמו, אלא יהיה שליח להביא עוד יהודים אל היהדות והחסידות. כך היו התלמידים הטריים שזה עתה שמו כיפה על הראש, עומדים גם הם בחוץ לקרוא לאנשים לבוא ללמוד. וכך נהג ר’ אהר’לה כמעט יום יום, במשך למעלה מארבעים שנה.

את התוצאות מאותה מסירות הבלתי מתפשרת בעבודת השליחות, אפשר לראות עד היום: עשרות (בלי שום גוזמא) מהשלוחים, מנהלי בתי חב”ד בארץ ישראל וגם בחו”ל, הם אותם תלמידים שר’ אהר’לה ותלמידיו ותלמידי תלמידיו ליקטו אותם ברחובות בת ים. רובם הפכו בעצמם לחסידי חב”ד, וכן הפכו את כל משפחתם לחסידים; הם ראו בכך משאת חיים לצאת בשליחות הרבי לכבוש עוד מקום ועוד מקום לנשיא הדור. ביניהם נמצאים הרב אליהו שדמי (רעננה), הרב שמעון ירדני (אזור), הרב ויקטור עטיה (קרית ארבע חברון), האחים ר’ שבתי אושקי (בית חב”ד בהרצליה) ור’ דוד אושקי (בית חב”ד רמת אביב), ר’ ליאור מלכה (בית חב”ד ישובי צפון הנגב) ר’ אליהו תמם (יפו). אלו רק חלק קטן מהתוצאות מהעבודה השקטה של בית חב”ד בת ים, שחלק גדול ממנה ביצע ר’ אהר’לה ותלמידיו, להביא אל הרבי עוד ועוד יהודים.

לכל אחד יכולת לקרב יהודים לרבי

עדיין זוכרני היטב את הפעם הראשונה שהייתי אצל הרבי, לקראת תשרי תשל”ה. הרבי ערך התוועדות פתאומית בכ”ה אלול תשל”ד, יום בריאת העולם, ובאמצע הייתה אמורה להגיע קבוצה מארץ הקודש. באמצע ההתוועדות פנה הרבי שוב ושוב אל המזכיר הרב גרונר ושאל האם כבר הגיעו. באמצע אני שומע את הרבי שואל: “זמרוני איז שוין דא? ער שרייבט מיר צעטליך–בריוו וועגן הונדערטער אידן און איך קען עם נאך נישט (זמרוני כבר כאן? הוא כותב לי פתקים–מכתבים אודות מאות יהודים ואני עדיין לא מכיר אותו)”. [באותו לילה, אחרי ההתוועדות של הרבי, ישבו להתוועד עם החסידים שהגיעו זה עתה. היו שסנטו בר’ זמרוני: הרבי אומר שהוא לא מכיר אותך…]. כי זה היה הסדר בבת ים, בית חב”ד הראשון שנפתח בארץ ישראל: מי שרק פוגשים, מניחים עמו תפילין, אך לא מסתפקים בזה, אלא מדברים עמו מיד שיכתוב לרבי (ובשנים האחרונות דרך האגרות–קודש), וכהחלטה טובה המצורפת למכתב, שיבוא ללמוד שיעור תורה עם ר’ אהר’לה הלפרין.

מזה כאמור יצאו עשרות רבות של פירות ופירי פירות, משפחות חסידים ושלוחים, שמקרבים עד היום עוד ועוד יהודים אל הרבי.

חושבני שכולנו צריכים ללמוד מזה כיצד לנהוג: לא לחכות להתעוררות של מישהו, או לאיזה “שליח ראשי” שיקרא לך לעזרה; לא לחכות להזדמנויות מיוחדות שמישהו יבקש ממך וכדומה. אלא פשוט לצאת לחפש ולמצוא אנשים, לנצל כל מפגש עם כל מי שפוגשים בכל הזדמנות, לספר לו על הרבי ועל היותו מלך המשיח ושהוא חי וקיים ועונה גם היום תשובות לשואלים. לדבר עמו שיכתוב לרבי ושיקבל החלטה טובה ולהשתדל שהדברים יחדרו בו בפנימיות ובמיוחד על ידי לימוד עמו בתורה בכלל, ובתורת הרבי ובענייני גאולה ומשיח בפרט. להחדיר מיד שגם הוא שליח. כי הרבי אומר שמי שיודע רק את האותיות אל”ף–בי”ת, וחברו עדיין לא יודע את הבי”ת, עליו לדאוג לו וללמד אותו את הבי”ת. ולטענה, שהוא עצמו עדיין “אינו בעניינים”, עונה הרבי בדבר–מלכות פרשת ראה בסופה: מה השני אשם שאתה עדיין לא מספיק בעניינים?! למה הוא צריך לסבול מזה שאתה עדיין לא בסדר? ובאמת, על ידי זה עצמו גם הוא ייכנס ויהיה יותר בעניינים בפנימיות.

ואכן, העובדות הוכיחו שבחורים שלמדו בשיעורי תניא בישיבות לא–חב”דיות, הדבר שהכי השפיע עליהם להפוך לחסידים, היא העובדה שהתחילו לצאת פעם אחר פעם למבצע תפילין.

חשבון נפש ‘אלולי’

בזה הוא עיקר החשבון של חודש אלול - לא רק מה עשיתי בעצמי, כמה תורה למדתי, כמה מצוות קיימתי, היכן הייתי בסדר בעצמי והיכן עלי לשפר ולתקן. אלא, כפי שהרבי מלמד אותנו לחשוב בעיקר (בלי לשכוח כמובן גם על עצמו), היכן מילאתי את השליחות המוטלת עלי, והיכן עלי לעשות זאת יותר ויותר.

וכפי שהרבי מדגיש ב’דבר מלכות’ פרשת עקב, שכל הזמן מדברים וחושבים על משיח, וכל דבר מקשרים למשיח, וכל העבודה היא להביא את משיח. אם כן, בזה עצמו צריך להיות החשבון שלנו בעיקר: כמה יהודים הבאנו שיכירו ברבי כנשיא הדור וכמלך המשיח? כמה עשינו, וכמה עלינו לעשות עוד כדי לגלות בעולם את שופט הדור ויועץ הדור ונביא הדור ונשיא הדור, הרבי שליט”א מלך המשיח? כמה נותר לנו לפעול עוד עד שכל אנשי הדור יידעו אודות הזכות והאחריות שלהם לקבל אותו עליהם, לשמוע להוראותיו ולעצותיו הטובות בכל ענייניהם הגשמיים והרוחניים?

זו העבודה שמביאה את התגלות הרבי, שבהתגלותו המלאה מגיעה הגאולה האמיתית והשלמה תיכך ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!