‘בית משיח’ יצא ל

‘בית משיח’ יצא למסע כואב עם האנשים העומדים בחזית המאבק בהתבוללות בארץ ישראל, וחזר עם תגליות מאיימות ומרעישות, נתונים מזעזעים ופתרונות לבעיית ההתבוללות, שמכה כאן בארץ ישראל • לאורך התחקיר שביצענו שמענו עדויות וסיפורים ממקור ראשון, המאפשרים לנו לראשונה להיחשף לשיטות העבודה של הלוחמים מול סכנת השמד המרחפת היום על עתידו של העם היהודי • ומה הפיתרון של שלוחי הרבי בשכונות קו התפר? • מלחמה בהתבוללות. תחקיר מיוחד

רב מאיר הרצל, שליח הרבי בשכונת פסגת זאב בירושלים מספר בשיחה ל’בית משיח’ על עולות-מנע לתופעת ההתבוללות

סקר מטריד במיוחד שפורסם לאחרונה העלה למודעות את בעיית ההתבוללות, הפושה בארצות–הברית וגורמת למגפה רוחנית. לפי הנתונים המדאיגים, קרוב לחצי מהיהודים בארצות–הברית מתחתנים בנישואי תערובת וקוטעים את שרשרת הדורות. הנתונים מבהירים את מה שאמר הרבי כבר לפני למעלה משלושים שנה כי ההתבוללות הינה שואה רוחנית ומסוכנת להכחדת עם ישראל עוד יותר משואת יהודי אירופה.

אך מתחת לזרקור ולסקרים המטלטלים, מתחוללת לה שואה מסוכנת גם כאן בארץ ישראל. לפי הנתונים, ישנם 30,000 ילדים יהודיים, שאימם יהודייה ואביהם מוסלמי. “זו השואה השקטה”, אומר לנו בנצי גופשטיין - יו”ר ארגון להב”ה, העוסק בהצלת בנות מהתבוללות בכפרים ערביים.

איך אפשר להתמודד עם התופעה?

“השלב הראשון הוא העלאת המודעות לבעיה. בחו”ל משקיעים ארגונים יהודיים מליוני דולרים בקמפיינים נגד ההתבוללות - אבל מה שמותר בחו”ל אסור בארץ ישראל. כאן מי שמדבר נגד התבוללות מואשם בגזענות. כשאני מדבר נגד התבוללות קוראים לי גזען. אבל למרות ההתנגדות של מוסדות המדינה אנחנו פועלים כל הזמן והצלחנו להעלות את התופעה לשיח הישראלי. אמרו לי מומחי תקשורת שאנחנו הצלחנו להוציא את הבעיה הזו מתחת לשטיח ולהציף אותה. היום כולם מדברים על כך שישנה תופעה של התבוללות בארץ ישראל ולא מחביאים את הבעיה. המודעות הזו היא קריטית כדי לטפל בבעיה, כי אנשים לא מבינים את המימדים של התופעה הזו, ופועלים כאילו אין כל בעיה.

“בעקבות העלאת הנושא למודעות התחילו להזמין אותנו להרצות בבתי ספר בכל הארץ והצלחנו להגיע לאלפי בנות, כדי להתריע בפניהן נגד התבוללות. אנחנו לא אומרים לבנות שהערבי ירביץ להן, אלא מדברים איתן בגלוי על הבעיה האמיתית: התבוללות וניתוק שרשרת הדורות של עם ישראל. כל עוד לא מדברים בגלוי על הבעיה האמיתית - כל בחורה יכולה להגיד ‘הערבי שלי, לא ירביץ לי’.

לפי נתוני ארגון “יד לאחים”, העוסק גם הוא בהצלת בנות מכפרים ערביים, רק בשנה האחרונה התאסלמו 80 בנות יהודיות, שברחו לכפרים עם ערבים ונישאו להם. “מדובר על עלייה מדאיגה משנה לשנה”, אומר לנו פעיל שמבקש להישאר בעילום שם, בעקבות עיסוקו הדורש חשאיות.

מישור נוסף עימו מתמודדים בארגון “יד לאחים” פונה לכתות מיסטיות ונוצריות הפועלות בארץ ישראל. לפי הנתונים שמתפרסמים באתר הארגון ישנן 80 כתות שונות הפועלות בארץ ישראל, חלקן הגדול מופעל על–ידי ארגונים גויים. המחלקות השונות בארגון פועלות ללא לאות כדי להציל מטמיעה בין האומות. בארגון מתקבלות מידי יום 7 פניות בממוצע, רובן קשורות לבנות שהכירו ערבים והחליטו להינשא להן. חלק מהפניות מגיעות מבנות שמתגוררות בכפרים ערביים ומבקשות להימלט משם והן פונות לעזרה.

מגיפת ההתבוללות בארץ ישראל הכתה כאן מאז קום המדינה. כיום ישנם קרוב ל–20,000 זוגות מעורבים בארץ ישראל. “זה קורה בכל מקום ובכל זמן ולכולם”, טוענת אחת הפעילות העוסקת בהצלת בנות מטמיעה במסגרת “יד לאחים”, “גם מהמשפחות הכי טובות. בנות שעובדות שעות לצד ערבים יוצרות עימן קשר ונסחפות בתשומת הלב שהם יודעים להרעיף”. הארגון מפעיל צוות של 20 פסיכולוגיות שעובדות במשרה מלאה כדי לנתק בנות מקשרים בעיתיים ואף לטפל בבנות ששוחררו מקשר עם ערבים וצריכות טיפול והכוונה. הארגון פועל בשיתוף גורמי הרווחה ובדרך כלל פועל לשיקום כללי של המשפחה, כדי לטפל בבעיה מהשורש.

כשמשפחה מחולצת מכפר ערבי, הארגון דואג להביא את הילדים למוסדות חינוך חרדיים וללוות את המשפחה עד שהיא עולה על דרך המלך. בשונה מעמותת להב”ה, לארגון “יד לאחים” אין בית חם לנערות שמחולצות מכפרים ערביים, אלא הוא מפעיל דירות מסתור, בהן מתגוררות הנשים עד שנמצא להן פיתרון קבוע.

הפעילים מספרים כי כל הפניות שמתקבלות במוקד הארגון מטופלות ברצינות, כשצוות “יד לאחים” זמין בכל זמן לחילוצים מורכבים. הצוות מונה חיילים משוחררים, יוצאי יחידות קרביות, אנשי מקצוע וצוות פסיכולוגי, כדי לתת מענה לכל מקרה מסובך, שמצריך עבודה משותפת של כל הגורמים כדי להביא לחילוץ המשפחה או הנערה מהכפר. מדובר על מהלך כולל שמצריך גם צד פרקטי שמהווה מהלך מורכב ולפעמים אף מסוכן וגם ליווי נפשי לכל התהליך הלא–פשוט שעוברת האישה שפנתה לקבלת עזרה.

בכינוסים להצלה מטמיעה שעורך הארגון בקהילות דתיות, מונחים ההורים כיצד להגן על הבנות מהתופעה המרה. המרצות בכנס מסבירות כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התופעה היא לתת מספיק תשומת לב בבית. לדבריהם הבנות שפונות לכפרים ערביים עושות את זה כיון שהן זקוקות לתשומת לב, שלפעמים לא קיבלו בבית. “בנות רוצות תחושת שייכות, רוצות להרגיש שוות ומי שיתן להן את זה יזכה בילד”, אומרת אחת המרצות, “לפעמים בנות ממשפחות ממעמד סוציו–אקונומי נמוך זקוקות גם לכסף ופשוט קונים אותן בכסף. מגיע ערבי עם צלחת של כסף ופשוט לוקח את הבחורה בכסף”.

מי פונה אליכם למוקד? אני שואל את הפעיל החפץ בעילום שמו. “לפעמים אלו פניות של נשים ונערות שנקלעו למצבים סבוכים. הם פתאום גילו שהמצב בכפר הערבי לא ממש נוצץ כמו שהם חשבו. בהתחלה הן היו זקוקות לתשומת לב אז ברחו לכפר ומהר מאד גילו את המציאות המרה שמחכה להן שם. אם הן נזכרות בזמן הן בורחות מיד, אבל לפעמים הן צריכות עזרה להימלט מהכפר”.

המוקד של “יד לאחים” פעיל 24 שעות ביממה, כולל בשעות הלילה. מסתבר שהרבה בנות מתקשרות בשעות לילה מאוחרות, מבקשות את עזרת הארגון להימלט. פעמים אחרות אנשים רואים זוג שמסתובבים ביחד ולוקחים את הפרטים שלהם וכך פונים לארגון.

עיקר המאמץ: להוציא
את הערבי מהיהודיה

גם ארגון להב”ה מפעיל מוקד פעיל באינטרנט, הפועל בחסות הארגון החב”די “נחייג ונשמע”, כשהם מתמקדים בפעילות שעיקרה שכנוע הבנות והנערות לעזוב את הקשר. במוקד זה מתקבלות פניות רבות מבני משפחה, חברים או מכרים, שפונים לארגון במטרה שאנשיהם ינסו להניא בנות שנמצאות בקשר עם ערבים. “הכי קל זה להוציא את היהודיה מהערבי, אבל הרבה יותר קשה להוציא את הערבי מהיהודיה”, אומר בנצי גופשטיין. “להגיע לכפר ולהוציא משם בכוח בחורה, זה התהליך הקל, אבל אם הבחורה לא מעוניינת להפסיק את הקשר היא תחזור לכפר שוב. לכן אנחנו משקיעים את הכוחות שלנו בשכנוע. שיטות הפעולה שלנו היא למצוא כל מיני דרכים ואמצעים להגיע לבחורה וכך להיפגש איתה בארבע עיניים ולשכנע אותה להיפרד מהבחור”.

ארגון להב”ה מפעיל צוות נרחב שעוסק בשכנוע יהודיות לנתק קשרים עם בני מיעוטים. מי שמנצח על עבודת הקודש הזו הוא א’, המבקש שלא להזדהות בשמו מסיבות מובנות. “אסור שיידעו את השם שלי כי ככה אני לא יוכל להמשיך לפעול”, הוא מסביר. בארגון קוראים לא’ “הקוסם” והוא נחשב להצלחה מהלכת בכל התחום של ניתוק קשרים בין יהודיות לערבים. לפי הנתונים שיש בידו, בחודשיים האחרונים דווקא נעצר הסחף בנישואי התבוללות בארץ הקודש. אבל עדיין המצב קשה.

“בפזורה הבדואית בנגב ישנן 878 בנות יהודיות, שמתגוררות בכפרים ערביים ורשומות כנשואות לערבים. אלו הנתונים של המשטרה. לאחרונה פנתה אלי משפחה ממרכז הארץ לאחר שביתם נכנסה לקשר עם בן–מיעוטים וכשהגעתי להפריד ביניהם הסתבר שהוא בכלל יהודי, כיון שאימו יהודיה. רובן של הנשים האלו מתאסלמות אמנם, אבל ישנן כאלו שלא מתאסלמות אלא ממשיכות לחיות בקשר עם המשפחה ומגדלות את ילדיהן בידיעה שאמא שלהם יהודיה”.

חילוץ ניסי מכפר ערבי

גם הוא פועל לפעמים לחילוץ בנות מכפרים ערביים, אבל הפעולה הזו מתאפשרת רק אם הבחורה מעוניינת בחילוץ. “כל חילוץ כזה הוא סיפור שמיימי שנגמר בהצלחה רק בדרך נס. באחת הפעמים שזכיתי לחלץ יהודיה עם בנה מכפר ערבי, המצב היה שפשוט הייתי “רואה ואינו נראה”. בגלל המורכבות של המקרה נאלצתי להיכנס לכפר בשעת בוקר מוקדמת, כשכל הכפר עירני ולמרבה הביש–מזל ניתק הקשר הטלפוני ביני לבין האישה ולא הצלחתי להבין היכן היא מחכה לי. בסוף הצלחתי לאתר אותה בפינת רחוב ומשם היינו צריכים לנסוע לבית שלה לקחת את בנה התינוק. כשהגענו לבית היא הביאה לי את התינוק וחזרה הביתה להביא את המזוודות שלה. ממש התחננתי אליה שתיכנס לרכב ונברח משם, אבל היא התעקשה שהיא רוצה לקחת את הדברים שלה.

“עכשיו תתאר לעצמך את המצב, שאני נמצא בשעת בוקר מאוחרת בכפר ערבי עם 10,000 תושבים, כשיש לי ביד תינוק שצורח מבכי ואני עומד איתו לבד ליד הרכב, מחכה לאישה והיא לא מגיעה. הדקות האלו נמשכו כמו נצח והיה ברור לי שאם מישהו יבין שמשהו כאן לא תקין - יעלו עלינו, הבעל יגיע וזה יכול להיגמר מאד לא טוב. הבית עצמו היה מתחם סגור של כמה ווילות מפוארות והיא אמרה לי שהיא עולה לקומה השלישית, ככה שזה לא סיפור פשוט להוריד משם את המזוודות והעגלה לבד ובמצב כזה כל דקה קריטית. בפועל היא הגיעה אחרי זמן ממושך ונסענו משם וכל הדרך אני חושב לעצמי שהיה שם ממש נס, כי אני ראיתי המון אנשים סביבי אבל כנראה שאף אחד לא ראה אותי.

“אגב, גם הסיפור איך הגענו לבחורה היה ממש נס. יום אחד פונה אלי אמא ומספרת לי שהבת שלה נישאה לערבי וניתקה את הקשר עם המשפחה. ניסינו להשיג אותה בכל דרך אבל לא הצלחנו. רק מידי פעם היא הייתה מתקשרת וגם אז לא מסגירה שום פרט. ניסינו להבין איפה היא נמצאת ובסוף הצלחנו להגיע לסלון כלות שם היא תפרה את שמלת החתונה שלה. כך היו לנו כבר פרטים עליה ובעיקר היכן היא מתגוררת, אבל שום דבר לא התקדם. אחרי שנולד לה הבן נכנסו להילוך גבוה והאמא הצליחה להיות איתה יותר בקשר. ככה קרה שלפני פסח היא פתאום התקשרה וביקשה שנבוא לקחת אותה משם.

אבסורד זועק לשמים
ב”מדינת היהודים”

אבל בדרך כלל “הקוסם” לא עוסק בחילוצים מהסוג הזה, אלא בחילוץ הערבי מראשה של היהודיה. “יש לנו כאן בעיה רצינית עם השלטונות”, הוא מספר בכאב. “מצד משרד הרווחה אם הגעתי לכפר וחילצתי יהודיה - גם אם היא מעוניינת בכך - זה נקרא חטיפה. ברגע שהיא נישאה לפי החוק, מגיעה עובדת סוציאלית ומנסה להחזיר אותה הביתה… עד כדי–כך המצב אבסורדי במדינה שלנו. המדינה מממנת את העובדת סוציאלית הערבית של הכפר, שמגיעה למקלט או הדירה הזמנית בה נמצאת האישה ומנסה להחזיר אותה לבעל. במצב כזה, ברוב המקרים העובדת הסוציאלית אומרת שהאמא לא שפויה ואז מנסה להחזיר אותה לכפר בכוח לקבלת טיפול. מבחינתם המעשה שלנו הוא חטיפה לכל דבר ואפשר להעמיד אותנו על זה למשפט”.

“ישנו כפר בגליל”, מספר א’, “שמאז קום המדינה היו קשרים בין בני הכפר ליהודיות שבסביבה והמצב כיום הוא שיש בכפר הזה 3,000 יהודיות, חלקן סבתות לנינים וחלקן כבר נפטרו. בקום המדינה היו שם 50 בנות יהודיות, שכיום הם סבתות למאות נכדים יהודיים.

“פגשתי פעם יהודי שחי כערבי כל חייו בכפר הזה והוא אמר לי שלעולם לא יסלח לברוך מרזל. הוא סיפר לי שכשהם היו שמונה ילדים בבית הגיע לביתם ברוך מרזל עם טנדר והפציר באמא לברוח איתו, אבל היא סירבה כי פחדה, אבל אחר–כך אמרה כמה פעמים שאם הוא יגיע עוד פעם היא תברח איתו. אבל הוא לא הגיע. הוא היה מנסה לחלץ בנות מהכפרים עוד בימים ההם, אבל נדרשה המון אמונה כדי להגיע שוב לבית שבו האמא סירבה לצאת”.

ישנם כאלו שמגלים את יהדותם וחוזרים אל צור מחצבתם?

“לאחרונה פנה אלי יהודי שחי כערבי וסיפר לי כי הלך לבית התפוצות בירושלים וחקר את ההיסטוריה של משפחתו. הסתבר שמשפחתו הגיעה מבגדד והייתה משפחת רבנים. המשפחה שלו מונה כיום כ–300 איש, חלקם יהודים (בנים לנשות המשפחה) שכולם צאצאים של הסבתא שנישאה לערבי בשנות קום המדינה”.

לאחרונה אירע מקרה באחד מבתי הספר בירושלים, בו אחת המורות החלה להתקרב ליהדות. כשהחלה להגיע לבית הספר בצניעות וצוות בית הספר הבחין בכך שהיא חוזרת בתשובה, ניגש אליה שרת בית הספר, שהתגורר כל ימיו ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים וסיפר כי אימו יהודיה. הוא ביקש לחקור את שורשיו היהודיים ואף הניח תפילין פעם. למרבה הצער, בעיצומו של התהליך, אמו נפטרה עליו והוא לא זכה לחדש איתה את הקשר ליהדות.

הפיתרון של שלוחי הרבי:
לעורר את הנקודה היהודית

לאורך הכנת הכתבה היה ברור לכל הפעילים עימם שוחחנו כי ישנה רק דרך אחת לעצור את המגפה: לדבר בקול רם ובגלוי על סגולתו של עם ישראל ולהנחיל את ערכי הנצח של היהדות. רק באמצעות הפצת יהדות, מתוך אהבה ומאור פנים, ניתן לעצור את מגפת ההתבוללות הקשה ולחסוך את העבודה הקשה לארגונים כמו להב”ה ו’יד לאחים’.

אחד משלוחי הרבי, הפועל ללא לאות בתחום הזה, הוא הרב מאיר הרצל משלוחי הרבי בשכונת פסגת זאב בירושלים. הרב הרצל מהווה בפעילותו דוגמא חיה לפעילות מונעת התבוללות בשכונה שידעה מקרים רבים של נישואים לערבים מהכפרים הסמוכים. השכונה עלתה לכותרות לפני מספר שנים כשהסתבר שמקרי ההתבוללות בשכונה הולכים וגדלים, בעקבות הסמיכות לכפרים הערביים בית חנינא ושועפת, השוכנים בסמיכות קרובה לשכונה והצעירים הערבים מהכפרים נוהגים לבלות בתוך השכונה היהודית. לצד ארגונים שניסו לפעול בדרכים שונות כמו העלאת המודעות על המצב בשכונה לכותרות, החליט הרב הרצל לפעול פעילות–מנע שתביא את אור היהדות לכל צעיר וצעירה בשכונה.

בשיחה עם ‘בית משיח’ מספר הרב הרצל: “היו מספר מקרים שהגיעו לפתחנו וכתוצאה מכך החליטו בשכונה לקיים אסיפה של כל הגורמים שיכולים לפעול למניעת התופעה. אנחנו הגענו לאסיפה כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם המנהל הקהילתי בקשר למצב של הנוער בשכונה. מי שעמדה אז בראש המנהל הקהילתי רצתה מאד לחזק את הקשר בינינו לבין המנהל הקהילתי כי ראתה שהפעילות שלנו אכן מניבה תוצאות בקרב הנוער וכך הגענו לאסיפה.

“במהלך האסיפה היו מספר גורמים שהעלו את הבעיה של ההתבוללות בקרב הבנות בשכונת פסגת זאב. אני אמרתי להם שהדבר הטוב ביותר הוא לפעול בענייני יהדות כדי להציל את הבנות האלו. אמרתי להם שלנו כבית חב”ד יש תוכניות שמתאימות לטפל בבעיה הזו והדרך שלנו היא באופן של “מעט אור דוחה הרבה חושך”. הסברתי להם שאפשר אמנם ללכת בדרך של כוחניות ואפילו עם המשטרה ולגרש את הערבים מהשכונה, אבל בסופו של דבר הפעולה הזו מוגבלת ואי אפשר באמת למגר את התופעה כליל. אבל כשמחדירים יהדות ומתחילים לחנך על–פי ערכים יהודיים, זה פועל יותר מכל דבר אחר.

“כשיצאתי מהאסיפה חיכה לי בחוץ אחד מההורים שנכחו בפגישה - שבתו עזבה את הבית והתאסלמה כדי להינשא לערבי, תושב אחד הכפרים הסמוכים. הוא סיפר לי על השבר העצום שהמאורע גרם למשפחה וכי הם ישבו “שבעה” על הבת וערכו “קריעה” ומאז המשפחה ממש לא מצליחה להשתקם. בסיום דבריו הוא אמר לי כי מילא בתו היא כבר מצב אבוד ואין להם מה לעשות, אבל לפחות יש להציל את שאר הבנות מהשכונה וחיזק אותי כי הדרך היחידה להצילם היא בהוספת חינוך יהודי.  הוא ממש התחנן בפניי שנתחיל מיד בפעילות לנוער והסביר לי כי מדובר בהצלת נפשות ממש, “שלא יגיעו עוד משפחות למצב אליו אני הגעתי”, הוא אמר לי”.

חוג נוער יוקרתי,
שהופך נערים למשפיעים

מאז אותה אסיפה פתח הרב הרצל תוכנית מיוחדת לנערים ונערות, בהפרדה כמובן, שפועלת כחוג נוער יוקרתי עם פעילויות, תוכניות ושיעורים. הפעילות לנוער מתבצעת בצורה מגוונת ומעניינת כך שנערים ונערות רבים מהשכונה נסחפים לפעילות ונוטלים בה חלק. “אנחנו משתדלים כל הזמן לגוון את הפעילות, עורכים טיולים ונסיעות למקומות הקדושים בצפון, מביאים אותם לבקר בכפר חב”ד ועורכים נסיעות לכותל המערבי, הכל כדי למשוך את הנערים והנערות האלו ולחבר אותם ליהדות”.

את ההרצאות מעבירים בפני בני הנוער מיטב המרצים החב”דיים, שמרתקים אותם בסיפורים אישיים ועורכים תוכניות עשירות. “הרעיון שלנו הוא שככל שאנחנו מגבשים את הנוער סביב הקבוצה של בית חב”ד, בדרך ממילא הם הופכים למשפיעים ויוצרים סביבה חיובית בשכונה כולה. אנחנו מאד משקיעים בפעילות עם הנוער, לוקחים אותם למסעדות ועורכים להם ערבי גיבוש, העיקר להעניק להם מקום חם וחיבור אמיתי ושורשי ליהדות. החוג של הפעילות מקיף בני נוער רבים ממספר בתי ספר בשכונה, כך שהפעילות הזו יוצרת השפעה חיובית על כל בתי הספר בשכונה ומכה הדים.

ראיתם התקדמות בקרב בני הנוער שמשתתפים בקבוצה?

“בוודאי. כל הזמן אנחנו רואים פרי בעמלנו. לדוגמא לפני שנתיים היה מקרה עם אחת מבנות הקבוצה שקיבלה על עצמה לצום בתשעה באב ולמרות שהיה לה קשה מאד מבחינת המשפחה החליטה שלא לוותר ולצום, בזכות ההשתתפות שלה בפעילות. בדיוק ביום הצום הכינו בביתה בארוחת הערב מאכל שהיא מאד אוהבת ובני המשפחה לחצו עליה לשבת ולאכול עימם, אבל היא דבקה ברצונה לצום והסתגרה בביתה ובסוף הצום התקשרה לאשתי ואמרה לה שהיא מרגישה שהיא ניצחה במאבק. זו הייתה דוגמא מאד מרגשת לעובדה שיש פירות לחינוך שהבנות האלו מקבלות בחוג וכיצד זה משפיע עליהן באופן העצמתי ביותר. כאן מדובר על נערה שהמשפחה שלה ממש הלכה נגדה וזלזלה בה, אבל היא דבקה בהנהגתה הטובה בגלל מה שלמדה בקבוצה.

ההורים נרתמים לפעילות

“מקרה אחר אירע עם שתי בנות, תאומות, שחששו מאד מאימן שאסרה עליהן ללכת ללמוד בקבוצה. במשך שנה שלימה הן היו מגיעות לשיעורים ממש במחתרת והסתירו מאימן את העובדה שמגיעות ללמוד בבית חב”ד, אבל בסוף השנה האם סיפרה להן שכל השנה הזו היא עקבה אחריהן וידעה שהן הולכות ללמוד בבית חב”ד וכעת כשהיא רואה את ההשפעה החיובית של ההשתתפות בקבוצה עליהן היא דווקא שמחה שהן לומדות בבית חב”ד ואף רוצה לסייע להן. היא מיוזמתה התקשרה אלינו והציעה עזרה בכל הנדרש וכיון שאותה אישה נושאת תפקיד בכיר במשרד האוצר היא הצליחה להכניס אותנו להעביר תוכניות לחגים בכל בתי הספר בשכונה - כיוזמה אישית שלה מרוב התפעלותה מהחינוך שהבנות קיבלו בבית חב”ד.

“היה גם מקרה שאבא של אחד מהבנות הגיע לאשתי הביתה פעם במוצאי שבת וצעק עליה שאינו מבין מה היא עשתה לבת שלו, כיון שהבת קיבלה על עצמה לשמור שבת ומאז מסרבת לנסוע עם המשפחה לים בשבת…

“ברוך ה’ זכינו בשלושת השנים מאז שהתחלנו את הפעילות בקרב הנוער לראות המון פירות בעמלנו והמון נערים ונערות התקרבו בזכות הפעילות הזו ליהדות - וברור שזו התשובה הטובה ביותר לתופעת ההתבוללות בשכונה. אנחנו מדגישים לנערים והנערות הללו כל הזמן שהם הופכים למנהיגים ועליהם להשפיע על כל חבריהם. היום המצב הוא שהבנות בעצמן דואגות לחברות שלהן ואם מישהי רואה חברה שמתרועעת עם ערבי הן מיד דואגות לדווח על כך ולפעול להרחיק אותה ממנו. הן מרגישות שיש להן שליחות להשפיע על בני הנוער בשכונה כולה.

“כתוצאה מהפעילות הזו גם ההורים נרתמו לפעילויות רבות בבית חב”ד, כמו ארגון שיעורים לנשים ופרויקטים נוספים של חינוך בקרב הנוער.

“בשכונת פסגת זאב יש כיום 50,000 תושבים ומדובר על שכונה גדולה מאד בירושלים, כך שהאפשרות שלנו למנוע מערבים להסתובב בשכונה או לאכוף על הבנות איסור להיפגש עימן - הוא כמעט אינו ישים. אבל בדרך הזו של הפצת היהדות אנחנו זוכים לקרב את הנערים והנערות ליהדות ועל–ידי אור היהדות כבר נפעלת הפעולה של גירוש החושך”.

מגיפה שפוגעת בכולם

כל הפעילים ששוחחנו עימם חזרו על אותה אמירה: היום זו מגיפה שפוגעת בכולם. אין חסינות. רק השבוע רשם לעצמו ארגון להב”ה הישג נוסף כשהוחלט שמתנדבי השירות הלאומי לא יעשו משמרות לילה כלל, לאחר שמגפת ההתבוללות בין בנות שירות לאומי לאחים ורופאים ערבים הכתה בשנים האחרונות.

המתח שנוצר בשנים האחרונות סביב נושא משמרות לילה במסגרת שירות–לאומי רק ממחיש את מימדי האסון. מדובר על בנות שמגיעות מבתים שומרי מצוות, אך לפעמים מתקשות לעמוד בסחף הרגשי, כשאח בבית הרפואה, או דוקטור, מחזרים אחריהם. א’ “הקוסם” מפריך את הקונספציה שמדובר על בנות ממשפחות מצוקה. “ישנן בנות שלא קיבלו מספיק חום ואהבה בבית, למרות שגדלו בבתים נורמטיביים. הן כה צמאות למעט תשומת לב, שניתן “לקנות” אותן בקלות. פעמים אחרות זה אפילו לא המצב, אלא פשוט הקרבה שיש בעבודה משותפת עם בן–אדם שעות רבות, בעיקר במשמרות לילה, וכך נוצרת חברות שמשם מתגלגלת ללא שליטה”.

בנצי גופשטיין מוסיף כי כיום אנשים לא מקפידים מספיק על האיסור של אכילה עם עכו”ם מפני קרבה לאומות. “אנשים מאד מקפידים על תעודת בד”ץ ושהאוכל יהיה מהדרין, אבל צריכים להקפיד גם על מי מכין את האוכל. לא יכול להיות שבמסעדות שפונות לקהל חרדי יעבדו ערבים במטבח, לצד בנות יהודיות, כשהם מהווים פיתוי לאותן בנות. לא לחינם חז”ל אסרו לאכול ולשתות עם הגוי, כיון שיש איסור על קרבה יתרה, בדיוק בגלל החשש הזה”.

אדם נוסף שפועל ללא לאות נגד בעיית ההתבוללות הוא הח”כ לשעבר ד”ר מיכאל בן–ארי. הוא רשם על שמו מספר הצלחות בנושא הזה, אבל הוא רחוק מלהיות מרוצה.

כמי שמתעסק עם הנושא מקרוב ופעלת גם במסגרת פעילותך כחבר כנסת, איך אתה מסביר את התופעה הזו?

“הסיבה האמיתית לבעיה היא טשטוש הזהות היהודית. בסופו של דבר אי אפשר לברוח מלדבר בקול על סגולת עם ישראל וזה שורש כל הענין. הבעיה היא שיש לנו תחושה שיש בארץ ישראל איזה חיסיון מהתבוללות, כאילו אם אנחנו בארץ ישראל אין בעיה של התבוללות ולא נותנים את הדעת על התמודדות רצינית עם הבעיה הזו. בפועל המצב כיום קטסטרופלי. ישנם בעיקר שני מישורים: 1) ערבים שמפתים בנות יהודיות. 2) רוסים גויים שעלו לכאן במסגרת העלייה הגדולה מברית–המועצות לשעבר.

“הבעיה עם הערבים רק הולכת ומחמירה. הם מציפים את האוניברסיטאות וכובשים ערים כמו באר–שבע, חיפה, חדרה וצפת. מדובר על דור של סטודנטים משכילים ואינטליגנטים, שמצליחים לפתות בנות ממשפחות מצוקה או אפילו ממשפחות נורמטיביות שלא קיבלו מספיק חינוך יהודי בבית. בחורה שלא קיבלה חינוך על השורשים שלה כיהודיה מסוגלת להתפתות בקלות מול ערבי “ישראלי” לחלוטין, שמפתה אותה ומחזר אחריה ומראה לה שהוא מכבד אותה הרבה יותר מהכבוד שמעניק לה היהודי להבדיל.

“לאחרונה היה סיפור עם גננת ערביה בגן יהודי, שההורים ביקשו להוציא אותה מהתפקיד בגלל המבטא הערבי שלה וכיון שהתרבות שלה לא מתאימה לרוח הגן. כתבתי על כך שהסיבה היא לא התרבות ולא המבטא, אלא הערכים היהודיים שנרמסים. מה תלמד אותה גננת את הילדים בגן? על חג הרמדאן או על פסח? הרעה החולה כאן היא התרבות של “עם ככל העמים” שהיא למעשה מלחמה בסגולת ישראל. בשם ערכי הדמוקרטיה כמו מלחמה בגזענות מטשטשים את הזהות היהודית וזו שורש הבעיה.

“אנחנו צריכים להגיד בקול צלול שה’ בחר בנו מכל העמים. לצערי בבתי הספר היהודיים בארץ ישראל אסור היום לדבר על סגולת ישראל ואם מישהו צועק נגד התבוללות צועקים עליו שהוא גזען.

“כשהייתי בכנסת נבחרה כיו”ר וועדת החינוך ח”כית שנשואה לגוי גרמני! היא זו שקיבלה את האחריות על החינוך בבתי הספר היהודיים. כשאני דיברתי על כך מיד כולם צעקו שאני גזען ובאמת אחד הפספוסים שאני סוחב איתי מתקופת היותי ח”כ הוא שלא הצלחתי לעשות מספיק רעש נגד אותה ח”כית מתבוללת שקיבלה לידיה את וועדת החינוך. כאן לא היה מדובר על בת מיעוטים שברחה לכפר כדי לקבל קצת תשומת לב, אלא על ח”כית מכובדת שנישאה לגוי גרמני וחיה איתו בארץ ישראל וכל החברה “הנאורה” מקבלת את זה כמובן מאליו.

“במהלך כהונתי בכנסת נכחתי פעם בנאום שנשא ח”כ טאלב א–סנה, שטען “אנחנו העם היבוסי”. לפי זה הוא ביקש לומר כי הימצאותו בארץ ישראל מעוגנת בהיסטוריה של אלפי שנים לכאורה, בדומה להיסטוריה היהודית. כשעליתי אחריו לנאום במליאה שאלתי את א–סנה האם הוא יכול לספר לי על איזה מנהג יבוסי שנשמר בביתם? על מאכל יבוסי? האם הוא יכול לומר לי מילה ביבוסית? כמובן שא–סנה שתק. לא היה לו אף מושג מה זה העם היבוסי ולכן נאלץ להבין שאין בינו לבין העם היבוסי מאום.

“כשנשאלתי לאחר מכן על הנאום הזה אמרתי כי הבעיה שלי היא לא עם טאלב א–סנה, שלא הכיר את שורשי העם היבוסי, אלא עם חצי מחברי הכנסת היהודים במליאה, שכלל לא ידעו מי היה העם היבוסי. זאת כיון שהם אינם מכירים את שורשי העם שלהם וממילא גם לא יודעים את ההיסטוריה של ארצם ומי היו היבוסים - הקשורים לסיפור ההיסטורי של עם ישראל בארצו.

“רק לאחרונה הודיע שר החינוך שי פירון כי הוא רוצה להכניס 500 מורים ערבים ללמד בבתי הספר היהודים. אילו ערכים ינחילו מאות המורים הערבים? את ציון יום הנכבה? את ציון מורשת האיסלאם? מדוע לא להכניס מאות מורים שילמדו על אבות האומה וההיסטוריה היהודית? מדוע לא להשקיע את הכוחות האלו בלימוד ערכי המוסר של חז”ל מפרקי אבות?

כל אחת אומרת
“הערבי שלי לא מרביץ”

אחד המקרים שנצרבו בתודעה היה כשח”כ בן–ארי עורר זעקה בכנסת על נערה בת 16 שנחטפה על–ידי בן מיעוטים ערבי מהעיר לוד. לאחר תקופה של קשר ביניהם הגיע הבחור לביתה ולקח אותה ומשם היא נעלמה. הוריה ניסו בכל כוחם לאתר אך לא הצליחו. בצר להם פנו לד”ר בן–ארי, שהצליח לגייס את המשטרה למשימה ובאחד הלילות קיבל טלפון להגיע מיד לתחנת המשטרה ברמלה, לשם הצליחו להביא את הנערה.

“בסיפור הזה המשטרה הייתה יותר ממאה אחוז”, הוא משבח את עבודת השוטרים. “אני מבחינתי ממש התנחלתי בתחנת המשטרה וכל יום פעלנו עם צוות מיוחד לחפש את הבחורה. בסוף הצליחו לאתר אותה בבגז’ של רכב, במחסום ליד טול כרם. הביאו אותה לתחנת המשטרה והזעיקו אותי מיד. כשהגעתי ראיתי בחורה יהודיה עם רעלה לראשה, שמסרבת לדבר עם השוטרים בעברית ודורשת שיביאו לה מתורגמנית כי היא רוצה לדבר רק בערבית! גם כשרצו לשלוח אותה למעון לנערות במצוקה היא סירבה להתפנות למעון שבו בנות יהודיות ודרשה להגיע למעון שפועל בכפר ערבי עם בנות ערביות. לא היה גודל לצער והרחמנות על הילדה הזו, אבל הבנתי מה זה שהבעיה היא לא לאתר את הנערה אלא לחנך אותה על סגולת עם ישראל. כשאין חינוך יהודי, שום הפחדות לא יעזרו”.

“אנחנו לא אומרים לבנות שהערבי ירביץ להם”, מסכם בנצי גופשטיין, “כי כל אחת אומרת “הערבי שלי לא מרביץ” וחוץ–מזה יש בנות שאומרות לי שהן חוטפות מכות בבית מהאבא, אז מעדיפות את המכות של הבעל. השיטה של הפחדות על הערבי המפחיד מהכפר לא עובדת על הבנות האלו ובעיקר שבמקרים רבים מדובר על בנות שעברו חיים לא קלים ושם יש להן קצת שקט. המסר היחידי שלנו הוא שהן חלק מעם ישראל ואנחנו מסבירים להן מה זה אומר. בסופו של דבר אי אפשר לעקוף את הנקודה. אנחנו מסבירים להן מה זה להיות בת מלך אמיתית ואלו דיבורים שלפעמים הן מעולם לא שמעו קודם לכן”.

גם לגופשטיין לא חסר סיפורים על הצלחות רבות של הצלת בנות, כשהמכנה המשותף של כל אותם סיפורים הוא הצלחה בהסברה על מהותו של עם ישראל. “אם מישהו רואה בחורה יהודיה מסתובבת עם בחור ערבי הוא פונה אלינו למוקד וכל שהוא נדרש הוא להביא לנו את השם שלה ועדיף כמה שיותר פרטים. למשל מספר טלפון אפשר להשיג בקלות כשמבקשים מהבחורה שיחת טלפון באמתלה שהפלאפון האישי נשכח ואז מחייגים ממנה לפלאפון האישי ושומרים את המספר. היום ישנן הרבה דרכים להגיע לכל בחורה, לחפש פרטים עליה דרך רשתות חברתיות וכך לבנות את הפרופיל שלה ולהבין איך צריכים לדבר איתה”.

“אני רוצה להודות מעומק לב לרב יעקב לנצ’נר שמפעיל לנו את הקו החם שבו אנחנו מקבלים כל הזמן פניות לטיפולים. אנחנו משתדלים לא להתייאש ולא להרפות מאף יהודיה. לאחרונה היה לנו מקרה עם יהודיה שהצלנו מכפר ערבי ותמכנו בה במשך שנה שלימה, אבל בתום אותה תקופה היא חזרה לערבי עם ילדיה. לא ידענו מה לעשות, כיון שבמקרה הזה באמת ניסינו את כל האמצעים והשקענו כוחות וסכומי כסף אדירים.

“פנינו לשאול את הרב דב ליאור והוא אמר לנו שכיון שהיא פעלה מתוך בחירה זו החלטה שלה ואין לנו מה לעשות. בדיון הזה נכח גם יהודי שבעצמו גדל במשפחה כזו ואביו ערבי והוא אמר לרב ליאור שאמנם היא עשתה את הבחירה שלה אבל הילדים לא בחרו ולכן הילדים לא אשמים ומגיע להם לחיות כיהודים. בעקבות כך החלטנו להיכנס מחדש לסיפור הזה וכיום כל ילדיה לומדים בגני חב”ד באחת הערים בארץ ישראל.

 

זעקת הרבי על ההתבוללות בארץ ישראל

בשנת תשי”ט כתב הרבי מכתב לפרופסור אברהם כ”ץ, בו מתריע הרבי מלך המשיח על סכנת ההתבוללות בתוך עם ישראל בארץ ישראל בהשוואה להתבוללות בחו”ל.

במכתבו מתייחס הרבי לטענה הרווחת כאילו בחוץ לארץ יש חשיבות בהשתייכות למסגרת דתית כדי להנצל מהתבוללות, בעוד שבארץ ישראל אין  חשש כזה:

“ועוד נקודה להדגיש, שלא כדעת הטועים שענין הדת הוא נוגע לשמירת הקיום דווקא תפוצות, מה–שאין–כן המשתקעים בארץ ישראל די להם בשפה, תרבות והארץ וכו’.

ולדעתי אדרבה ואדרבה, שההכרח בדת בארץ ישראל עוד גדול מזה שבתפוצות, שאם בחו”ל יש סכנת התבוללות וטמיעה עד ויאבדו מתוך הקהל ח”ו, הרי בארץ ישראל אפשר להיות סברה, כנ”ל, שנוצרים ומושלמים וכו’ יזדהו בתור בני עם ישראל ר”ל, כיון שדרים בארץ, מדברים עברית, מתחנכים באותם בתי הספר, חיים בתרבותה וכו’, וכמו שהראה הנסיון אפילו בזמן שבית המקדש הי’ קיים, שמהרסייך ומחריביך באו מבפנים”.

(אגרות קודש חי”ח עמ’ רלא-ג)