מאז ילדותנו רמי זכור לי כילד שובב. את שירותו הצבאי בחר לעשות בחיל הים, ומתוך אות

מאז ילדותנו רמי זכור לי כילד שובב. את שירותו הצבאי בחר לעשות בחיל הים, ומתוך אותו כוח, הגיע גם לרבי מה”מ, והפך לחסיד חב”ד מן השורה הראשונה. אולם מאז, אפיקי המרץ שלו זרמו לכיוון חסידות חב”ד והוא התפרסם בזכות כל מעשי הצדקה והחסד שעשה >> זיכרונות מהרה”ח רחמים בן יואב אנטיאן מאת בת דודתו לרגל יום היארצייט שלו בשמחת תורה

מאת חנה אסטריק

בשמחת תורה חל יום היארצייט של הרה”ח ר’ רחמים אנטיאן ע”ה, או בקיצור “רמי”, והזיכרונות מתעוררים.

רמי הוא בן דוד ראשון שלי, אמא שלי ואמו - אחיות. הורינו נולדו בעיר משהד שבפרס, שהתפרסמה בזכות בני הקהילה היהודים שנקראו “אנוסי משהד”. לפני מאה שנה בערך בזמן השלטון המלוכני שנמנה עם האסלאם הקיצוני הוכרחו יהודי משהד, הנמצאת בצפון פרס להתאסלם. ביניהם היה הסבא–רבה שלנו, ויחד איתו בני קהילתו שהתחילו בחיי אנוסים, שכן סכנת מוות ריחפה על ראשם. כלפי חוץ התנהגו כמוסלמים, ובתוך הבית פנימה, במחבוא ובסתר, שמרו על מצוות התורה קלה כבחמורה. את השחיטות ובריתות המילה בצעו במרתפי הבית, שם גם למדו ילדיהם ב’חדר’.

כצאצא למשפחה כזו, רמי היה קשור לדת כבר מילדותו. הוריו שעלו לארץ ישראל יחד עם הוריי בתחילת שנות החמישים, הושפעו מאורח החיים בארץ ישראל, והפכו למסורתיים, מלבד אימי, שהמשיכה באותה דרך.

רמי למד בבית ספר לא–דתי וגדל באוירה מסורתית. הוריו חיו ברווח. אביו התפרנס כצייר גדול שצייר ציורים מדהימים לחברות סרטים ולמקומות אחרים.

מאז ילדותנו רמי זכור לי כילד שובב. הוא אהב כל דבר שיש בו הרפתקאה וסיכון, ונמשך לכך. כך גם את שירותו הצבאי בחר לעשות בחיל הים, וכך הגיע גם לרבי מה”מ, והפך לחסיד חב”ד מן השורה הראשונה. אולם מאז, אפיקי המרץ שלו זרמו לכיוון חסידות חב”ד והוא התפרסם בזכות כל מעשי הצדקה והחסד שעשה, וכן בענינים של משיח, נושא שהיה פעיל בו במיוחד, גם לאחר ג’ בתמוז.

מאחר ואימי נשארה דתית, גדלתי בבית דתי ולמדתי בבית יעקב. לימים נסעתי לטיול לארה”ב, שם פגשתי את הרבי מה”מ. התלהבתי מאוד, וביקשתי מרמי שיסדר לי עבודה בחב”ד כמורה. רמי היה אדם בעל יוזמה ומרץ בלתי רגילים, ומי שפנה אליו בבקשה כלשהי, נענה מיד. רמי נמרץ כדרכו, סידר לי עבודה ב”בית חנה”. אמרתי לרמי “תראה, ברצוני להכיר את חב”ד מבפנים”. רמי ידע היטב מה לעשות, כך שבעבודתי זו נשארתי כל הזמן בפנימיה וזכיתי להכיר את חב”ד מבפנים. רמי היה גר אז עוד בצפת, וקשרי המשפחה והידידות התהדקו. בשבתות הוא אירח אותי בביתו וגם עזר לי בשידוך.

רמי היה אדם חכם מאוד, חריף וכשרוני; תכונות אלה עזרו לו להגיע לאן שהגיע, עד שהחלה הירידה בעסקים.

שברון הלב והכאב בעקבות כך, לא ניכרו על פניו של רמי, והא המשיך לחיות באותה אנרגיה אדירה של תנופה. באחרית ימיו פתח בית חב”ד בגני תקווה (את המקום הכיר בעקבות אחי ואחותי שגרו שם) שמתנהל עד היום ע”י זוג שנרתם להחזיק את הבית חב”ד. תמונותיו של רמי עם הרבי תלויות על הקירות בבית חב”ד, והשלט שהוא שם, עדיין קיים וניצב.

כל חייו של רמי היו קודש לרבי, עד לרגע האחרון ערך התוועדויות, ומסר שיעורי תורה בכל הארץ, הפיץ קלטות ועוד.

המרץ הבלתי נדלה, ההתמסרות המוחלטת לרבי מה”מ, והכשרון שלו ליוו אותו עד לרגעיו האחרונים בהם נדם ליבו באופן פתאומי.

יהי זכרו ברוך!

חבל על דאבדין ולא משתכחין!