“חדשות” כבר מזמן אינן חדשות, המערכת הפוליטית בארה”ק שוב סוערת, נערכים ל”בחירות”,
“חדשות” כבר מזמן אינן חדשות, המערכת הפוליטית בארה”ק שוב סוערת, נערכים ל”בחירות”, תילי תילים של ידיעות, תככים, מזימות, הקמת מפלגות, ממלאים את החלל, כל זאת כדי להתעלם מהעובדה הפשוטה — אין כל חדש.
“חדשות” כבר מזמן אינן חדשות, המערכת הפוליטית בארה”ק שוב סוערת, נערכים ל”בחירות”, תילי תילים של ידיעות, תככים, מזימות, הקמת מפלגות, ממלאים את החלל, כל זאת כדי להתעלם מהעובדה הפשוטה — אין כל חדש. רק לפני שנתיים היינו באותו מצב, וכך מספר שנים קודם, שוב ושוב חוזרים על אותן הבטחות וסיסמות נבובות, שאין להן שום קשר למציאות. דומה שההכרה בכך מחלחלת לכלל הציבור, ומלבד קומץ בעלי עניין, הציבור מפגין את היחס המתאים — אדישות וניכור.
גם מאומות העולם אנו שומעים את הזמירות המוכרות. איומים בקבלת החלטות בגוף שמזמן שכח את ייעודו המקורי. צביעות במיטבה, וגם האיומים על שלום העולם כולו, כפי שהשתקפו בימים אלו ב”איי הים” — אוסטרליה, אינם מפריעם למקהלת ההסתה כנגד עם ישראל לעבוד. יש רק לקוות ולייחל כי ההנהגה בארץ ישראל לא תתפעל מכך, ותאפשר גם לגל הזה לחלוף, מבלי להיכנע, לוותר ולגרום לנזק.
כאשר מדורי ה”אקטואליה” של היום, דומים באופן כה מפתיע לאלו של לפני פחות משנתיים, לא קשה להבין היכן נמצאת האקטואליה האמיתית. כאשר כל ידיעה שמתפרסמת עכשיו, הופכת ללא רלוונטית כעבור מספר דקות, שעות ובמקרה הטוב ימים, הרי ישנה משמעות מיוחדת בנצחיות התורה, ובמיוחד כפי שמדגיש אינספור פעמים כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, תורה מלשון הוראה — הוראה ששייכת לכל זמן ותקופה לפי עניינם.
בזמנים כאלו כאשר “יש להקשיב למה שנרות חנוכה מספרים”, מקשיבים היטב, גם אם הסיפור הוא בן יותר מאלפיים שנה, שהרי שהוא מתחדש, אקטואלי ורלוונטי יותר מתמיד.
כל פעם אנו לומדים ממתיהו ובניו, לעמוד כנגד מי שמנסים להשכיחם תורתך, ולהפוך אותה לחכמה ומסורת יהודיים. נגד מי שמבקש לטמא את השמן, גם אם מותר להדליק בשמן טמא, הרי כאשר מגיעים לנקודת האמונה, אסור להרשות זאת, חייבים לדאוג שהשמן יהיה חתום בחותמו של כהן גדול דווקא.
מתתיהו שבדורנו, הרבי מה”מ, מציב בפנינו את הפתרון היחיד, את התפקיד והייעוד הבלעדיים והמיוחדים לדורנו. המסר שלו ברור וחד: יש להרבות באור, יש להרבות בטוב, בתורה ובקיום מצוות בהידור, וכל אלו למען מטרה אחת — קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש. יש ללמוד ולהפיץ את מעיינות החסידות, מתוך ידיעה והכרזה כי מטרת ה”יפוצו מעיינותיך” היא “קאתי מר” — מלך המשיח.
אי אפשר לטשטש את המסר הזה, גם אם נראה כי מי שנושאים אותו הם “מעטים מול רבים”. זוהי תחושה מוטעית, העולם כולו, מזכיר לנו הרבי, מוכן לגאולה, ולכן כאשר מחליטים ומתמסרים לקיום השליחות, כאשר לא מתפעלים ואומרים את האמת כפי שהיא נוכחים לדעת כי היא מתקבלת.
נקשיב למה שהנרות מספרים, נדבק באמונה הטהורה החתומה בחותמו של הכהן הגדול, של מתתיהו שבדורנו, ונמלא את תפקידנו, את השליחות היחידה והאחרונה, נכין את עצמנו ואת העולם כולו לקראת קיום היעוד “והדליקו נרות בחצרות קדשך” נרות של אמונה, נרות של גאולה, נרות של קבלת פני משיח בפועל ממש, בגשמיות ולעיני כל בשר, ונחבר את שירת “הנרות הללו” לשירת הגאולה:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
“חדשות” כבר מזמן אינן חדשות, המערכת הפוליטית בארה”ק שוב סוערת, נערכים ל”בחירות”, תילי תילים של ידיעות, תככים, מזימות, הקמת מפלגות, ממלאים את החלל, כל זאת כדי להתעלם מהעובדה הפשוטה — אין כל חדש. רק לפני שנתיים היינו באותו מצב, וכך מספר שנים קודם, שוב ושוב חוזרים על אותן הבטחות וסיסמות נבובות, שאין להן שום קשר למציאות. דומה שההכרה בכך מחלחלת לכלל הציבור, ומלבד קומץ בעלי עניין, הציבור מפגין את היחס המתאים — אדישות וניכור.
גם מאומות העולם אנו שומעים את הזמירות המוכרות. איומים בקבלת החלטות בגוף שמזמן שכח את ייעודו המקורי. צביעות במיטבה, וגם האיומים על שלום העולם כולו, כפי שהשתקפו בימים אלו ב”איי הים” — אוסטרליה, אינם מפריעם למקהלת ההסתה כנגד עם ישראל לעבוד. יש רק לקוות ולייחל כי ההנהגה בארץ ישראל לא תתפעל מכך, ותאפשר גם לגל הזה לחלוף, מבלי להיכנע, לוותר ולגרום לנזק.
כאשר מדורי ה”אקטואליה” של היום, דומים באופן כה מפתיע לאלו של לפני פחות משנתיים, לא קשה להבין היכן נמצאת האקטואליה האמיתית. כאשר כל ידיעה שמתפרסמת עכשיו, הופכת ללא רלוונטית כעבור מספר דקות, שעות ובמקרה הטוב ימים, הרי ישנה משמעות מיוחדת בנצחיות התורה, ובמיוחד כפי שמדגיש אינספור פעמים כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, תורה מלשון הוראה — הוראה ששייכת לכל זמן ותקופה לפי עניינם.
בזמנים כאלו כאשר “יש להקשיב למה שנרות חנוכה מספרים”, מקשיבים היטב, גם אם הסיפור הוא בן יותר מאלפיים שנה, שהרי שהוא מתחדש, אקטואלי ורלוונטי יותר מתמיד.
כל פעם אנו לומדים ממתיהו ובניו, לעמוד כנגד מי שמנסים להשכיחם תורתך, ולהפוך אותה לחכמה ומסורת יהודיים. נגד מי שמבקש לטמא את השמן, גם אם מותר להדליק בשמן טמא, הרי כאשר מגיעים לנקודת האמונה, אסור להרשות זאת, חייבים לדאוג שהשמן יהיה חתום בחותמו של כהן גדול דווקא.
מתתיהו שבדורנו, הרבי מה”מ, מציב בפנינו את הפתרון היחיד, את התפקיד והייעוד הבלעדיים והמיוחדים לדורנו. המסר שלו ברור וחד: יש להרבות באור, יש להרבות בטוב, בתורה ובקיום מצוות בהידור, וכל אלו למען מטרה אחת — קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש. יש ללמוד ולהפיץ את מעיינות החסידות, מתוך ידיעה והכרזה כי מטרת ה”יפוצו מעיינותיך” היא “קאתי מר” — מלך המשיח.
אי אפשר לטשטש את המסר הזה, גם אם נראה כי מי שנושאים אותו הם “מעטים מול רבים”. זוהי תחושה מוטעית, העולם כולו, מזכיר לנו הרבי, מוכן לגאולה, ולכן כאשר מחליטים ומתמסרים לקיום השליחות, כאשר לא מתפעלים ואומרים את האמת כפי שהיא נוכחים לדעת כי היא מתקבלת.
נקשיב למה שהנרות מספרים, נדבק באמונה הטהורה החתומה בחותמו של הכהן הגדול, של מתתיהו שבדורנו, ונמלא את תפקידנו, את השליחות היחידה והאחרונה, נכין את עצמנו ואת העולם כולו לקראת קיום היעוד “והדליקו נרות בחצרות קדשך” נרות של אמונה, נרות של גאולה, נרות של קבלת פני משיח בפועל ממש, בגשמיות ולעיני כל בשר, ונחבר את שירת “הנרות הללו” לשירת הגאולה:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד