נקודה מתוך “דבר מלכות” השבועי, עם מסר לחיים • והשבוע: האם אנחנו יכולים לבקש התגל

נקודה מתוך “דבר מלכות” השבועי, עם מסר לחיים • והשבוע: האם אנחנו יכולים לבקש התגלות אלוקות, ולהשתוקק לגילוי המשיח באותה עוצמה כמו הילדים?

את הסיפור עם הרבי הרש”ב כשהיה בן ארבע-חמש כולנו מכירים בעל-פה. הוא נכנס לסבו, הרבי הצמח-צדק ופרץ בבכי “מדוע הקדוש-ברוך-הוא נגלה לאברהם אבינו ולנו לא?!”. ותשובת הסבא-הרבי היתה: “יהודי צדיק שבגיל צ”ט מחליט למול את עצמו – ראוי לכך”.

גם את שאלת ותשובת הרבי שליט”א מלך המשיח על הסיפור הזה, כולם יודעים ומכירים: מה ההוראה של סיפור זה לאנשים כערכנו? האם מישהו מוצא את עצמו פורץ בבכי כתוצאה מכך שחסר לו בגילוי אלוקות? מילא הרבי הרש”ב, נשיא הדור וכו’ “בוצין בוצין מקטפיה ידיע” – ההשתוקקות לאלוקות בערה בו. אבל אנחנו? ותשובת הרבי: שבכל יהודי יש את הנפש האלוקית המשתוקקת וצריך לגלותה. כן, מצד הנפש האלוקית כל אחד שייך לזה!

את הסיפור עם הרבי הרש”ב, השאלה והתשובה, הכרנו עוד לפני שיחות הנפלאות נ”א, נ”ב. מבין השורות של הדבר מלכות נראה שהפעם המסר קצת שונה מתמיד. בשורה חדשה בקשר ליישום בפועל של הדברים. אותה שאלה ואותה תשובה אך בסגנון גאולתי.

• • • • •

אברך חסידי עמד בשעת ההקפות בסעוון סעוונטי ליד הארון קודש, צמוד לפירמידה של הילדים. אחר ההקפות פגש את חברו ושאל “תגיד לי, אני לא מבין מה שהרבי אומר שהילדים הם משיחי?, לא ראיתי אצלם איזה גילוי מיוחד, איזה משהו שונה ממני. כמובן שהם קופצים ורוקדים באנרגיות של ילדים, אבל מה ה’משיחי’ כאן?”

החבר חייך ואמר: “אם תשאל את הילדים בעצמם למה הם נקראים משיחי, הם לא יבינו מה אתה רוצה – וזו התשובה לשאלתך!”. אם תשאל יצור חי: האם אתה חי? מנין לך שאתה באמת חי? אם הוא באמת חי, הוא יענה לך “מה זאת אומרת מנין לי?! אני חי!”. אין כאן מה להסביר. זו המציאות וזהו.

פעם הגיע פילוסוף לחסיד והקניטו: “נפש אלוקית, נפש בהמית…”, מי אמר בכלל שאני חי? ענה לו החסיד: אתה צודק, בוא לא נתווכח על זה…  מסופר שמישהו שאל פעם את אדמו”ר הזקן: “אולי בכלל הכל שקר ואין כלום”. וענה: “אם הכל היה שקר, אני – לא הייתי כאן…”.

מי שה”משיחי” לא בגלוי אצלו – אינו מבין על מה מדובר. ומי שכן – לא מנסה להבין. יש לו את זה וזהו זה. הילדים לא מנסים להבין כי זה מה שהם.

השואל הבין. “כן, אתה צודק. הילדים הם כאלה. אבל (שוב הוא צריך להבין…), מילא אצל הילדים, שמרקדים על הפרמידות בסעוון סעוונטי, מקפצים בין הספסלים להגיע אל מקומם ה’קבוע’. עיניהם בורקות באמונה טהורה וכל מציאותם אש שלהבת משתלהבת. אש אמונה ותשוקה להתגלות במובן הפשוט של ההגדרה – כי הם באמת כאלה! אבל אנחנו המבוגרים, ‘הכבדים’, שלא חיים את זה מספיק, ולפעמים מרבית מהיום משתוקקים להרבה דברים אחרים… כיצד אנחנו יכולים לגלות אצלנו את התשוקה הזאת לאלוקות?

• • • • •

כאן בדיוק מגיע הדבר מלכות של מלך המשיח. לגלות את הנקודה הקיימת בכל אחד. והחידוש הגדול הוא – שזה כך! היום לא צריך לעבוד בשביל לגלות שאתה חי. פעם הרבי דיבר בשיחות על חיבור ארץ ושמים, היום הנקודה היא לגלות שהארץ – היא היא השמים. המציאות בעולם השתנה ואיתה השתנה סגנון העבודה. הסגנון בשיחות היום הוא: לראות, לגלות, לקבל.. כל המילים שקשורות לעובדה שמציאות העולם היא כבר כזו.

אם בשנים קודמות היינו צריכים לדחוף הרים ולשבר סלעים, היום זה רק לגלות שזו המציאות האמיתית. לגלות שגם אצלינו זה נמצא כמו אצל הילדים. ומה השתנה? שזה באמת כך! לא צריך לחפור בשביל למצוא את הילד. הילד נמצא אצלינו בגלוי. עצם הידיעה שזה כך מגלה זאת על פני השטח.

העבודה היום היא שונה מפעם. מה שנדרש מאיתנו הוא לשנות כיוון. וזו בעצם – אפשר לומר – הנקודה הכללית בכל הדבר מלכות. לא לחדש, לגלות. כל תורת החסידות מורה לנו איך וכיצד לחבר עליון ותחתונים. בדבר מלכות זה הרבה יותר פשוט – לגלות שהחיבור ישנו.

המשיח התגלה! ואיתו – המשיח שבכל אחד. מלך המשיח חי וקיים – כל יהודי חי וקיים.

כן, אני חי!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. רבי אנחנו רוצים לראות אותך כבר, רוצים שתגאל את העולם בפועל ממש ובגלוי. “ועמך כולם צדיקים”, וכולם, בכל הגילאים, כבר החליטו למול עצמם. תתראה אלינו וזהו. והעיקר – תיכף ומיד ממש!!!