תפילת מנחה בתענית אסתר, במניין של הרבי מלך המשיח | קריאת המגילה בבית חיינו
כשפרשת צו חלה בסמיכות לחג הפורים, מתחברים יחד משה, מרדכי ונשיא דורנו השביעי. בעיקר בעניין אחד ברור והחלטתי, עניין הנצחיות! דווקא כאן למטה, דווקא בגוף גשמי • אירועי השבוע, ותחילת חג הפורים ב’בית משיח’ - 770
כשפרשת צו חלה בסמיכות לחג הפורים, מתחברים יחד משה, מרדכי ונשיא דורנו השביעי. בעיקר בעניין אחד ברור והחלטתי, עניין הנצחיות! דווקא כאן למטה, דווקא בגוף גשמי • אירועי השבוע, ותחילת חג הפורים ב’בית משיח’ - 770
תפילת מנחה בתענית אסתר, במניין של הרבי מלך המשיח | קריאת המגילה בבית חיינו
לא כל שנה נופלת פרשת צו, בערב חג הפורים. השנה - להיותה שנה מעוברת - זוהי הקביעות. בהשגחה פרטית גלויה!
השיחה המופלאה של פ’ צו תנש”א, מתחברת באופן ישיר לחג האמת והאהבה לרבי - חג הפורים. שם, בסיפור המגילה, התחלת הנס היא הפסוק “איש יהודי היה בשושן..” וסיומה הוא ב”כי מרדכי היהודי משנה למלך..”. כי כל הנס, הוא בכוחו ובזכותו של מרדכי - משה שבדור.
כך גם בשיחת פ’ צו, מבאר כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א באריכות, מדוע “גאולה (כל גאולה) באה דווקא בכח משה”. את אריכות הביאור ניתן לראות בגוף השיחה, איך משה (שבכל דור) הוא הכולל בתוכו את האלוקות שלמעלה מהבריאה, אך יחד עם זאת חודרת עמוק בעולמות. הממוצע המחבר. לכן הגאולה שהיא גילוי אלוקות בעולם, מוכרחת להיות בכוח וע”י משה.
מסיבה זו אומר הרבי שליט”א ש”ישנו אצל משה למטה ענין הנצחיות והקביעות (כח הבלי גבול) בגלוי . . נצחיות במשה עצמו, ש”משה לא מת” (ובכל דור ודור ישנו אתפשטותא דמשה, נוסף על בחינת משה שבכל אחד מישראל)”. ובשיחת שמות (כ”ו) שנאמרה בחג הפורים, מדגיש הרבי שליט”א שבגלל עניין הנצחיות שבמשה “מוכרח להיות משה בכל דור ודור שבו מלובשת נשמת משה”.
את החיבור בין משה למרדכי, עושה הרבי שליט”א בעצמו, במאמר ‘ואתה תצווה’, הקונטרס האחרון לע”ע שזכינו לקבל מידו הקדושה (ע”פ מאמר אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע וע”פ המדרש) אשר “הגם שאתפשטותא דמשה הוא בכל דור מכל–מקום איתא במדרש שמרדכי (דוקא) הי’ שקול בדורו כמשה בדורו”.
שם, מוסיף הרבי שליט”א עוד ביטוי מדהים, שנוגע לכל חסיד בכל דור, ובפרט בדורנו: “ויש לומר, דע”י שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו הי’ שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור”.
“ואנן (חסידים) נעני’ אבתרייהו”, זה שהרבי שליט”א “הוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור” - זה פשוט לכל אחד. מה שלפעמים צריך מעט להדגיש זה ש”הוא פסק את הדין על עצמו” ש”ישנו אצל משה למטה ענין הנצחיות והקביעות (כח הבלי גבול) בגלוי . . נצחיות במשה עצמו, ש”משה לא מת”. הרבי שליט”א - חי וקיים, ללא כל שינוי!!
מרוב פשיטות העניין, מיותר להדגיש שגם כשמסבירים ‘בחוץ’ את עניין הגאולה, מוכרחים לומר ברורות שבכל גאולה יש גואל מלובש בגוף, והוא הוא הרבי שליט”א מליובאוויטש, מ770 איסטערן פארקווי, ברוקלין נ.י.
אחיי ורעי! אחח.. איזו זכות להיות שייכים למקור גילוי האלוקות בעולם הזה!.. מרוב שמחה, פורצים אנו בשירה ובריקוד סוער, למעלה מכל מדידה והגבלה, כשמלבבות כולם פורצת הזעקה וההכרזה:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
“כי גדול מרדכי בבית המלך,ושמעו הולך בכל המדינות”
מענדי, 770 - ‘בית משיח’.
יום ראשון, ז’ אדר שני
בזמן סדר חסידות הבוקר, קבוצת הצרפתים שהיתה כאן בשבת האחרונה, מתפללת את תפילת השחרית. כשלאחר מכן הם נוסעים חזרה למקום שליחותם, לאחר שמילאו את המצברים באורות, קדושה וחיות לכל השנה.
חוץ מקבוצה זו, מבקרים היום עוד קבוצות נוספות, שזוכות לערוך ביקור וסיור בבית חיינו ולשמוע הסבר נרחב על מעלת המקום וקדושתו, בפרט בקשר לגאולה העתידה לבא.
לאחר שחרית, מתקיימת התוועדות חגיגת הנחת תפילין משותפת לתמימים יהודה קאטאשווילי ויוסף בוסטומסקי. התמימים יושבים להתוועד, ומתיישבים מיד לאחר מכן ללימוד פורה.
בשעות הצהריים, נוסעים רבים מהתמימים באישור ההנהלה ובהוראת רבני השכונה, לעצרת הענק במנהטן. שם נאספו קרוב למאה וחמישים אלף יהודים בראשות אדמו”רים וראשי ישיבות לעצרת תפילה בקשר למצב בארץ הקודש.
בעקבות החלפת השעון, לשעון קיץ, סדר נגלה צהרים ממשיך עד השעה 7:00 ותפילת מעריב במניינו של הרבי מלך המשיח שליט”א נדחית לשעה 9:30.
לאחרי הסדרים, מתקיים מבחן על שיחת ה’דבר מלכות’ לפרשת ויקרא, כחלק מהשטורעם המיוחד בזמן האחרון על לימוד שיחות אלו מידי שבוע. לאחר מכן, מתקיימים ריקודי השמחה לקבלת פני משיח.
יום שני, ח’ אדר שני
כמידי יום שני, משכימים התמימים זמן מה קודם סדר חסידות בוקר, ל’סדר השכם’ בו לומדים ענייני גאולה ומשיח. כיבוד קל מוגש ללומדים, בארגונו ובהשקעתו של הת’ מוישי פיזם.
בימים אלו, נוחתים בבית חיינו ראשוני האורחים לחג הפורים. למרות היותו חג קצר, ישנם כאלו שלא יכולים לחגוג אותו במקום אחר. רק כאן, בבית מרדכי, אפשר לטעום פורים אמיתי מה הוא!
לאחר סדר חסידות, מתקיים סדר מיוחד ללימוד תורתו של משיח - ליקוטי שיחות. רבים בוחרים מהשיחות שהזמן גרמא, על חג הפורים והגאולה הקרובה.
בסיום ההגרלות בין המשתתפים בסדר לימוד השיחות, פוצחת התזמורת במנגינת הניצחון על הגלות - ‘יחי אדוננו’, וכך נפתחים שוב מתוך חיות מחודשת ריקודי השמחה של חודש אדר.
ההתוועדות הקבועה בפינה הצפונית מזרחית, מארחת היום את המשפיע האהוב, הרב זלמן לנדא. התוועדות מיוחדת בפרט לרגל ליל ט’ אדר, היום בו החלה קבלת התורה גם בחצי כדור התחתון. ההתוועדות נמשכת עד לשעות הבוקר המוקדמות.
יום שלישי, ט’ אדר שני
היום הגיע כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע לארצות הברית, ובכך ניצל ממלחמת העולם. ביום זה, והמשכו בכ”ח סיוון, הגיעה התורה גם לחצי כדור התחתון, שהפך למרכז הפצת המעיינות, ממנו אורה יוצאה לעולם כולו.
לרגל ט’ אד”ש, משתתפת בתפילת מנחה כיתת הרב וועלוועל קארפ, כמידי יומא דפגרא.
סיום הרמב”ם מתחבר להתוועדות לרגל ט’ אדר. כשבסיומו פורצים הריקודים מתוך שמחה וטוב לבב.
יום רביעי, י’ אדר שני
ההכנות למבצע פורים תופסות תאוצה, היום מחלקים מטעם ה’מבצעים סנטר’ את המשלוחי מנות עבור המקורבים. התמימים נערכים כיאות, לנח”ר הרבי שליט”א.
כפורים, כך גם ההכנות לי”א ניסן מתקדמות, הן הערב מתחילים שלושים ימי ההכנה!.. את”ה העולמי, עורך היום מבחן על מספר שיחות בגאולה ומשיח כחלק ממבצע ‘ראו באורי שזרח’ וכהכנה לי”א ניסן, יום מלכינו.
יום חמישי, י”א אדר שני תענית אסתר - מוקדמת
בימים אלו, מבקרת בבית חיינו קבוצה מתלמידי ישיבת חב”ד ‘אור אלחנן’ בקליפורניה. הם משתתפים היום בתפילת שחרית במניין כ”ק אדמו”ר שליט”א.
לפני תפילת מנחה, נותנים כל אחד מאנ”ש והתמימים ‘זכר למחצית השקל’, בבית חיינו ניתן לבצע זאת עם המטבעות בהם השתמש כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.
לאחר תפילת מנחה, אומר כ”ק אדמו”ר שליט”א דברי כיבושין. הסטנדר מוכן, והעיניים מייחלות לראות ולשמוע בגשמיות את שיחות הקודש.
בסיום הצום, פותחים ‘ועד סעודת שלמה’ סעודה לכל אנ”ש והתמימים, כסעודת שלמה בשעתו.
את השיעור גאולה ומשיח העיוני השבועי, מוסר הרב נחמן שפירא, והוא מבאר בטוב טעם את גדר מצוות מחיית עמלק, גם לאחר שימחה לגמרי בגאולה השלימה.
הריקודים האחרונים לפני חג הפורים, נערכים מתוך שמחה מיוחדת שלא ניתנת לתיאור. שעות רבות, מקפצים התמימים ללא עייפות ומתרממים טפח מעל הקרקע.
יום שישי, י”ב אדר שני
מיד לאחר תפילת שחרית, יוצאים התמימים למבצע תפילין, שמוקדש היום להכנה לחג הפורים. חנויות רבות סגורות ביום ראשון, אז היהודים זוכים היום למיני חגיגת פורים בליווי אמירת ‘לחיים’ וקבלת משלוחי מנות.
הזמן הארוך שעד כניסת השבת, מנוצל ע”י התמימים למנוחה לקראת חגיגות פורים הבעל”ט.. ניתן היה לראות את מאות אנ”ש והתמימים, צובאים על דלתות חנויות היינות והמשקה, כהכנה לחג הפורים.
גוט שבת! שבת פורים!…
תפילת ‘קבלת שבת’ נפתחת בשירה אדירה של ‘יחי’ במנגינת ‘ויהי בימי אחשוורוש’. מנגינה שתתנגן כאן פעמים רבות בימים הקרובים.
אל עמוד החזן ניגש ר’ יהודה הכהן בליסופסקי שמתחיל את ‘לכה דודי’ במנגינת ‘ויהי בימי..’, המנגינה מוחלפת לקראת סיומה ומתחברת לשירת ‘יחי אדוננו’ אדירה.. רגעי השיא של השבוע.
שבת קודש, פ’ צו, י”ג אדר שני - שבת זכור
עם בוקר מתקיים שיעור בדבר מלכות השבועי, השיחה המיוחדת שלא מותירה מקום לספיקות - גאולה שייכת רק עם גואל, משה שבדור, ממוצע המחבר.
לתפילת שחרית ניגש ר’ שמעון הרץ, התפילה מלווה במנגינות רבות. לקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה, הספר הגדול ‘לקבלת פני משיח’ ולמפטיר ‘פרשת זכור’ - עלייתו של הרבי שליט”א - הספר הקטן של הרבי. למוסף ניגש החזן ר’ בנציון רסקין.
בשעה הקבועה, ללא כל הפסק - ניצבים התמימים הכן, לקבל את פני הרבי שליט”א להתוועדות הקודש.
ביחד עם התוועדויות החתנים, שרבים הם, מסתופפים התמימים עד לתפילת מנחה סביב ר’ אברמק’ה קוזלינר.
תפילת מנחה מעט מוקדמת, כשבמהלכה מתנגנת כמעט ללא הפסק מנגינת חג הפורים ‘ויהי בימי..’ ולאחריה סדר ניגונים.
בזמן שקודם תפילת מעריב, פורצים במרכז 770 ריקודים ספונטנים סוערים. עם כל רגע שחולף האווירה מתחממם, השמחה גוברת, הששון עולה והשירה פורצת.
א פריילעכן פורים!… פורים בליובאוויטש!!…
תפילת מעריב מתאחרת, בדקות שבין יציאת השבת והתחלת התפילה בית חיינו מתמלא מפה אל פה במאות אנ”ש עם מגילותיהם וטפם המחופשים.
סמוך לסטנדר של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, מציבים סטנדר נוסף מיוחד עבור קריאת המגילה. הציפייה לראות את הרבי שליט”א בפורים השנה, גוברת ועולה מכל תנועה או מבט על מקומו הק’.
לקראת סיום מעריב, מתחילה קריאת המגילה, אותה קרא הבעל קורא הרב מיכאל סלאווין. במהלך הקריאה מרעישים - במשך זמן ארוך בכלים מכלים שונים - כנהוג כאשר נשמע שמו של צורר היהודים.
לאחר קריאת המגילה שרים כולם יחדיו את ‘עלינו לשבח’ ו’אל תירא’ ולאחר הכרזת הקודש והבדלה מאות תמימים נחפזים לעשות את דרכם לעבר ה’מבצעים’ שלהם ברחבי העיר ניו יורק.
בשעות הלילה, כששבים התמימים מהמבצעים, מתיישבים להתוועד יחדיו, מתוך אורה ושמחה וששון ויקר.
“והעיר שושן צהלה ושמחה..”