כוונת ומטרת הזיכרון שיהיו ימים אלה נזכרים ונעשים, התשובה שתבוא ע”י ההתבוננות בתו

כוונת ומטרת הזיכרון שיהיו ימים אלה נזכרים ונעשים, התשובה שתבוא ע”י ההתבוננות בתוכן ימים אלה תביא למעשים טובים בהתאם לזה, באותם הימים ובפעולה נמשכת בכל הימים שלאחרי זה, מעשים אשר הורה אהרן הכהן • ממכתב ר”ח מנחם אב תשמ”ג - עם צילום המהדורה הראשונה בכתי”ק

משמאל: מהדורה קמא של המכתב, בכתב יד קודשו של הרבי מלך המשיח. | מעניין לציין, שבמהדורה הראשונה השאיר הרבי רווח ריק בשורה השניה, בין המילים “יום” ל”אהרן”, ולא כתב “יום מיתת אהרן כפי שנוסף אחר-כך כאשר הקלידו את המכתב להגהת הרבי.

ב”ה, ר”ח מנחם אב,

יום מיתת אהרן כהן גדול, ה’תשמ”ג.

ברוקלין, נ. י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

ידועה תורת הבעש”ט, אשר בכל דבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם, וזהו ענין העבודה, להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת השם,

ידועה תורת הרב המגיד ותורת רבנו הזקן - פירושם בדברי חכמים במשנתם: דע מה למעלה ממך - דע אשר כל מה שלמעלה הכל הוא ממך,

ידועה תורת אדמו”ר האמצעי, המובנת גם בפשטות מספרי הח”ן, אשר השם “הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב”,

שמכל זה מובנת ג”כ פרשת ימים אלה, ימי בין המצרים ובתוכם וסיומם - תשעת הימים, אשר חותמם - יום התשיעי במנ”א, ימי אבל,

וכביאור הרמב”ם בספרו, שהוא “הלכות הלכות”, אשר אבלות מדרכי התשובה, ובלשונו: יפשפש במעשיו ויחזור בתשובה,

ובפרט כשמצטרף עם תענית - ימי תעניות שבהם, ראשם וסופם, י”ז בתמוז וט’ באב - שמדרכי “התשובה הוא”,

והתחלת ט’ הימים הרי היא באחד בחדש החמישי, המזכיר, ובלשון הכתוב: וימת שם (אהרן) בחדש החמישי באחד לחדש,

ומובן אשר כוונת ומטרת הזכרון (ובפרט - זכרון הקשור ונכתב בתורתנו תורת חיים, הוראה בחיים אשר נצחיית היא (גם) בתור הוראה) שיהיו ימים אלה נזכרים ונעשים, התשובה שתבוא ע”י ההתבוננות בתוכן ימים אלה תביא למעשים טובים בהתאם לזה, באותם הימים ובפעולה נמשכת בכל הימים שלאחרי זה, מעשים אשר הורה אהרן הכהן.

מעלות אהרן כה”ג, מעשים ופעולות שלו - הרי מבוארים הם בתוה”ק, תושב”כ ותושבע”פ, בריבוי מקומות,

ומהם קבעו חכמים במשנתם, מה היא הדרך להיות מתלמידיו של אהרן ונצטווינו ע”ז וכלשונם: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה,

ששייכות בזה לימים אלה במיוחד - התבוננות בענין החורבן והגלות וסבתם - שנאת חנם ותשובה ע”ז ע”י אהבת ישראל ועד לדרגת אהבת חנם, ופדי’ מן הגלות ובטולו עי”ז, וע”י (הוספה עוד יותר ב)לימוד התורה ובצדקה, וכמש”נ בנבואת ישעי’, שנקרא כן ע”ש הישועה והגאולה: ציון - אלה ישראל - במשפט (תורה) תפדה ושבי’ בצדקה (וה”ה באה ומביאה אהבה מזה לזה, של העשיר והעני)

 

- ועפי”ז גם טעם נוסף להבקשה וההתעוררות לעריכת ועשיית סיום–מסכת בט’ הימים, ומה טוב בכל יום (ובט’ באב - בלימוד המותר) בהשתתפות שומעים רבים ולהזכיר בכל פעם ופעם גם ע”ד אהבת ישראל וצדקה.

ומיתת אהרן כה”ג אוהב “כל בית ישראל”, כאו”א מבני ישראל שבכל דור ודור, ועד שהוא ובניו - מברכים את בנ”י: יברכך גו’ יאר גו’ ישא גו’ וישם לך שלום - פועלת “ישועות בקרב הארץ” ועד לישועה הכללית והאמתית - גאולה האמתית והשלימה ע”י משיח צדקנו, ויקוים היעוד: אתה (השם) תנחל בכל הגוים,

וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה עוד יותר ויותר - באופן דאחישנה וארו עם ענני שמיא.

בכבוד ובברכה להצלחה בכהנ”ל ואשר במהרה בימינו ממש יהפכו ימים אלה להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה    

מנחם שניאורסאהן

---

ר”ח: שכולל כל ימי החודש (ראה עט”ר בתחלתו).

יום מיתת אהרן: מסעי לג, לח.

מיתת . . כה”ג: אשר אז ישוב מעיר מקלטו אל אחוזתו (מסעי לה, כח), ור’ מאיר אומר אף לשררותו (ספרי עה”פ), ואלו ואלו דא”ח. ולכל הדעות - ישוב אל כבוד אבותיו (פרש”י בהר כה, מא).

תורת הבעש”ט: היום יום ע’ נב. כש”ט (הוצאת קה”ת) הוספות סקכ”ח ואילך.

תורת הרב המגיד: או”ת על אגדות חז”ל ד”ה דע (או”ת (הוצאת קה”ת) ע’ קיב, ב).

תורת רבנו הזקן: היום יום ע’ נג.

במשנתם: אבות פ”ב, מ”א.

תורת אדמו”ר האמצעי: ד”ה אתה אחד (קה”ת תשכ”ה) ע”ד.

מספרי הח”ן: בד”ה אתה אחד שזהו מאמר הע”ח. לע”ע לא מצאתיו בע”ח - ואולי הדיוק ‘בענין’, ולא הל’ ממש. אבל ג”ז צ”ע ממש”כ בהמשך תרס”ו (בתחלתו ובד”ה אם בחוקותי). אין לתרץ ע”פ מש”כ בד”ה יו”ט של ר”ה, תרנ”ט בתחלתו, ובד”ה איתא במדרש תהלים, תרנ”ג (נדפס בספר המאמרים ה’תש”ח ע’ 237 ) - כי בשני מקומות הנ”ל המדובר במדות שלמטה ממוחין (תורה), וכאן המדובר בענין כל יכול. - נמצא בעמה”מ ש’ שעשועי המלך רפ”א. ש’ היחוד והאמונה פ”ד. שומר אמונים ויכוח ב’ ס’ יד. ולהעיר משו”ת ח”צ סי”ח.

בין המצרים: דעקא מי”ז תמוז עד ט”ב (איכ”ר עה”פ א, ג. ועד”ז בפע”ח וכו’ במקומו. וראה פי’ הבעש”ט (כש”ט קרוב לסופו) לפי שהיו בספק כו’).

וכביאור הרמב”ם: הל’ אבילות פי”ג, הי”ב.

הלכות הלכות: רמב”ם בהקדמתו ליד החזקה.

התשובה . . יפשפש: רמב”ם הל’ תעניות בתחלתו.  

תורתנו . . הוראה: זח”ג נג, ב.

תורתנו . . נצחיית: תניא רפי”ז.

נזכרים ונעשים: ל’ הכתוב - מג”א ט, כח. וראה לב דוד (להחיד”א) פכ”ט (ע”פ מש”כ הרמ”ז בס’ תיקון שובבים). ולהעיר ממשנה ספ”ג דגיטין. שו”ת הר”י אירגס (בסו”ס מבוא פתחים) ס”ה בארוכה.

במשנתם . . הוי: אבות פ”א, מי”ב. וראה תניא פ’ לב.

וסבתם - שנאת חנם: יומא ט, ב.

אהבת ישראל: ראה קונטרס אהבת ישראל. וראה גם ספר מאמרי אדה”ז - על פרשיות התורה ומועדים (ח”ב) דרושים לל”ג בעומר ד”ה להבין ענין ל”ג בעומר (ע’ תקצא, וראה ע’ תקצב ואילך).

נבואת ישעי’: ישעי’ א, כז.

ישעי’ . . הישועה והגאולה: פרש”י ומצו”ד ישעי’ מט, סו. ובזהר תצוה (קעט, ב): ישעי’ שמא גרים לפורקנא. וראה רשימות הצ”צ לאיכה (אוה”ת נ”ך ח”ב ע’ א’נט) ישעי’ מלשון וישע ה’ כו’ (ובאגה”ק ס”ג: ישועה היא מלשון וישע ה’). וראה ב”ב יד, ב.

ציון - אלה ישראל: ע”פ ירושלמי תענית פ”ד סה”ב. מגילה פ”ג סה”ו. וכ”ה בזח”ג לה, א, וראה ד”ה ציון במשפט תפדה, לקו”ת ר”פ דברים, אוה”ת דברים כרך ה’ ע’ א’תתקפט, סה”מ תרס”ט ע’ רכב ואילך. אוה”ת לישעי’ עה”פ.            

במשפט (תורה): לקו”ת שם סעיף ג’ בתחלתו.

בצדקה . . אהבה מזה לזה: ישעי’ לב, יז. וראה אגה”ק סי”ב.

סיום–מסכת: להעיר מהנהגת כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב) נ”ע שהי’ נוהג ‘לעשות סיומים’ בט’ ימים שבין ר”ח לט’ באב, אף שלא הי’ סועד אח”כ בבשר ויין (מסיפורי כ”ק מו”ח אדמו”ר - ס’ המנהגים - מנהגי חב”ד ע’ 64).     

כל בית ישראל: חקת כ, כט. וראה פרש”י עה”פ.

ישועות בקרב הארץ: תהלים עד, יב. וראה אגה”ק סכ”ח.

משיח: ראה לקוטי לוי”צ לפסחים (ע’ קו) אשר ד’ אותיות של השם משיח כנגד ד’ מינים, שהם כל סוגי בנ”י.

אתה . . הגוים: תהלים פב, ח.

וגדולה צדקה . . הגאולה: ב”ב י, א. וראה תניא פל”ז (מח, ב). אגה”ק ס”ד.

דאחישנה: סנהדרין צח, א. ירושלמי תענית פ”א ה”א. זח”א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד”ה יביאו לבוש פצ”ו.

דאחישנה . . ענני: ע”ד פתגם הידוע דאדמו”ר מהר”ש - שהשנה מאה שנה להסתלקותו - מלכתחילה אריבער.

וארו . . שמיא: דניאל ז, יג. סנהדרין שם.

יהפכו . . ושמחה: רמב”ם סוף הל’ תעניות, וחותם: והאמת והשלום אהבו.