באותו יום נסעתי לבית הרפואה לבקרו, ושוחחנו במשך שעות, כדי לנסות לשים את המצב שלו

באותו יום נסעתי לבית הרפואה לבקרו, ושוחחנו במשך שעות, כדי לנסות לשים את המצב שלו בפרספקטיבה הנכונה, ככל אשר ביכולתנו. ואז הבחור שאל: “ראביי, כיצד אני יכול להכין את עצמי לגרוע מכל”? “כיהודים”, עניתי לו, “אנחנו מכינים את עצמנו להכי טוב, ולא לגרוע מכל”.

מאת פ’ זרחי

הרב דני יפה הוא שליח של הרבי ומשמש כרב לקהילת הצעירים בבית כנסת הגדול בסידני אוסטרליה. לאחרונה התקשר אליו יהודי צעיר המתגורר מעבר לים, שאושפז בבית רפואה אוסטראלי ונמצא בבידוד רפואי. רופאיו סברו שימיו בעולם הזה הינם ספורים.

“אני משתף את הסיפור ברשותו המלאה של בעל הסיפור, בלי לגלות את שמו האמיתי”, אומר הרב יפה. “הסיפור קשור לכל אחד מאתנו והוא מלמד על הכוח העצום הנמצא בתוכנו לחולל שינוי בחיי עצמנו ובחיי זולתנו.

בעיות לא צפויות

“לפני פורים עשיתי היכרות עם בחור צעיר בן עשרים וחמש, שהגיע לסידני מעבר לים. בהיותו חדש בעיר, הוא התעניין לפגוש יהודים צעירים בגילו ולהרחיב את מעגל ידידיו. לאור בקשתו הכנסתי אותו לעניינים.

בשלב מסוים ניתק הקשר באופן לא מובן. ניסיתי כמה פעמים להתקשר אליו ולהזמינו לסעודות שבת ויום טוב, אך ללא הצלחה. הוא לא חזר אלי ולא ענה להודעות.

כעבור תקופה, כששוב הזמנתי אותו לשבת, הוא התקשר בחזרה והסביר לי מדוע הוא לא היה בקשר אתי בתקופה האחרונה. מסתבר שהוא נשלח על ידי מקום עבודתו להתחסן, אלא שכמה שעות לאחר מכן, גופו החל להגיב קשה לחיסון. הגוף נכנס להלם ומערכות גופו החלו לקרוס. כעת הוא נמצא בבידוד, ולא מתאפשר לו להשתתף בסעודת שבת. כשהבעתי משאלה לבקרו, הודיע לי כי גם אסור לבקרו בגלל חשש של הידבקות בעקבות מערכת חיסונית חלשה.

שוחחנו בטלפון זמן מה, ובסיום איחלתי לו ‘רפואה שלמה’ והבטחתי להתפלל בעבורו.

לאחר שבוע, יומיים לפני חג הפסח, התקשרתי אליו שוב. רציתי להתעדכן ולשמוע לשלומו. הוא סיפר לי שהוא עבר ניתוח, והכל בסדר כעת, וכי הוא אמור להשתחרר בערב פסח.

בליל הסדר הראשון היה לנו הכבוד והזכות לארח אותו ובני משפחתו שהגיעו מעבר לים כדי לסעדו ולתומכו בתקופת הניתוח וההחלמה. הודינו לה’ על החלמתו ובריאותו הטובה.

השמים נופלים…

לפני כשלושה שבועות, בליל שישי, התקבלה הודעה נוספת מהבחור, בה הוא מבקש שאני אחזור אליו בדחיפות. הפעם החדשות היו שונות לגמרי.

גופו שוב החל לקרוס, הפעם הרופאים חוששים לשתי מחלות קשות ר”ל. על פי הבדיקות, הם בטוחים ב–60% שהוא סובל מהמחלה הידועה בדמו ר”ל. אולם אם האיבחון יתברר כשגוי, אזי כנראה שהוא לוקה במחלה אוטואימונית.

מצבו הרפואי גרם לו ללחץ נפשי אדיר. היה לו קשה להתמודד והוא לא ידע מה לעשות. הוא לא מקומי, הוריו כבר עזבו את אוסטרליה, ואני הייתי אחד ממכריו היחידים. שוחחנו מעט, ויצאתי לגייס אנשים כדי להעניק לו רשת תמיכה רגשית.

באותו יום נסעתי לבית הרפואה לבקרו, ושוחחנו במשך שעות, כדי לנסות לשים את המצב שלו בפרספקטיבה הנכונה, ככל אשר ביכולתנו.

ואז הבחור שאל: “ראביי, כיצד אני יכול להכין את עצמי לגרוע מכל”?

“כיהודים”, עניתי לו, “אנחנו מכינים את עצמנו להכי טוב, ולא לגרוע מכל”.

הצגתי לפניו רעיון מבוסס על נוסח תפילת הימים הנוראים - שלושת המצוות שביחד ‘מעבירין את רוע הגזירה’ - תשובה, תפילה וצדקה. שוחחנו על המובנים הפנימיים של שלושת המצוות על פי חסידות, לצד המעשה בפועל.

כבר באותו הלילה הוא קיבל על עצמו החלטות טובות מעשיות. הראשונה היתה שבזמן הנחת תפילין הוא יתפלל במתינות יתר, ואף ירכוש תפילין חדשות. בנוסף, קיבל החלטה טובה לתרום חמש מטבעות לצדקה בכל יום.

שתי החלטות טובות - בתפילה וצדקה - התקבלו על ידו ביתר קלות. אבל בנוגע ל’תשובה’ הוא התקשה למצוא פעולה יומיומית שאותה יוכל לבצע. הוא חיפש החלטה שתהיה קלה לזכור ולבצע, אבל לגמרי אישית, בלי שאף אחד ידע.

פתאום נזכרתי בסיפור מופת ששמעתי על הרבי. היה זה כשבחור אמריקאי עמד להתגייס לצבא ארה”ב, ואביו דאג לבטחונו האישי. הוא ניגש לרבי וביקש ברכה עבורו. הרבי ענה שהבן יקפיד על מצוות נטילת ידיים בכל בוקר, ולברך אחרי הנטילה. בוקר אחד, כשיצאו חיילי הפלוגה שלו לסיור, הבחור שכבר היה חייל קרבי, נזכר ששכח ליטול את ידיו, והוא רץ בחזרה למחנה כדי לקיים את המצווה. פיצוץ אדיר הרעיד פתאום את הסביבה. עד מהרה ראה שכל החיילים נהרגו בפעולת גרילה על ידי מארב שהוכן להם מחוץ לתחום המחנה.

אחרי ששיתפתי את ידידי במופת, הוא הוסיף את מצוות נטילת ידיים לרשימת ההחלטות הטובות שקיבל על עצמו.

מהפך לא צפוי

חלפו ימים אחדים. הגיע יום שישי, ערב שבת קודש, כשפתאום התקבלה ממנו הודעה. התקשרתי אליו והוא סיפר לי כי עשרים דקות בלבד לאחר ביצוע כל שלושת ההחלטות, הרופא הגיע לבשר לו שלגמרי במפתיע, הכבד שלו חזר לפעול בצורה מושלמת. זו היתה בשורה מצוינת, אבל, כך חשב, אולי יש הסבר מדעי לתופעת הפלא.

אך לאחר שלושה ימים, הבשורות הטובות והניסיות החלו לזרום בזו אחר זו. לאחר שורה של בדיקות, הודיעו הרופאים כי הם שוללים את האבחנה הראשונה - של המחלה הארורה ר”ל. הם אף הוסיפו שנכון לאותה שעה, רק סיכוי קלוש שמדובר במחלה אוטואימונית.

ביום חמישי הרופאים בישרו לו שכל הסימפטומים נעלמו לגמרי, וביום שני שלאחריו התבשר שכל הבדיקות הושלמו, והתוצאות מראות שהוא נקי לחלוטין ממחלה מכל סוג שהיא!

סוף סוף הבחור יכול היה לסיים את ביקורו באוסטרליה ולשוב לביתו בארה”ב, שם הוא עתיד לעבור בקרוב סדרה נוספת של בדיקות ליתר בטחון. הוא קיבל זוג תפילין חדש, וקרא לעצמו בשם היהודי ישעיהו מרדכי צבי בן רפאל - על שם הישועה והרפואה שה’ עשה לו.

מדובר במופת גלוי. אסור לנו להמעיט בכוחן של מצוות ‘פשוטות’ לחולל ניסים. אני מאחל לו המשך בריאות וכח. בברכת בריאות וכל טוב.