יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

חשבון הנפש בתקופה כזו, צריך לעמוד בסימן אחד - להיות ראויים לקבלת פני משיח. זו הדרך שלנו לתקן את הדורש תיקון. ברור כי כל אחד ואחת ימצאו במה לתקן ולהוסיף. למעשים שיביאו להשלמת השליחות היחידה.

חודש ניסן, חודש הגאולה. מתחיל מראש–חודש ניסן, “ראש השנה למלכים”, והמשכו בב’ ניסן אשר בנוסף להיותו יום ההילולא של אדמו”ר הרש”ב, ויום קבלת הנשיאות של אדמו”ר הריי”צ נ”ע, הרי בשנים האחרונות הוא נזכר כיום בו ביאר כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, את המעלה, ההכרח והפעולה של הכרזת “יחי המלך”. אשר מהווה יסוד לקבלת המלכות של הרבי מלך המשיח.

וכמובן, בדורנו התווספה הזכות הנפלאה, להתכונן לקראת יום הבהיר, עשתי עשר יום לחודש הראשון, יום הולדתו של כ”ק אדמו”ר מה”מ. וכמובן חג הפסח, חג הגאולה שראשיתה כמו ראשיתו של החג, בגאולת מצרים, וסופה בגאולה השלימה והקרובה.

גם בתקופה של העלם והסתר, כאשר עדיין איננו זוכים כרגע לראות בעיני בשר את הרבי בעצמו, ולא תמיד ניתן לראות בגלוי את התגשמות נבואת ובשורת הגאולה, אנו יודעים כי תקופתנו היא זמן השיא של ימות המשיח, וכי הכל - כולל התגלות מלך המשיח - כבר נמצא ומוכן, וכל מה שנשאר היא קבלת פני משיח, ומלכותו של מלך המשיח, בעולם כולו בפועל ממש.

לקראת י”א בניסן, עלינו להודות להלל ולשבח, כי זכינו בזכות העצומה, להיות שייכים אל הרבי, אשר מדריך אותנו ומנווט אותנו, ואשר מגלה לנו את מהותה של התקופה בה אנו חיים. המתנה הנפלאה ביותר שנוכל להביא לו, היא קיום כל הוראותיו הק’ והכנה ראויה להתגלותו תיכף ומיד ממש.

הרבי נותן לנו את הכח, לא להישבר גם במצבים הקשים ביותר, כאשר המצאותנו בתוך ימות המשיח, אינה נראית כמובנת מאליה, ואולי להיפך - אז באה לידי ביטוי העובדה, כי איננו חיים ופועלים מכח ועל דעת עצמנו. אנו בטלים ומאוחדים עם הרבי, וכך, כאשר הוא חי את ימות המשיח, הוא מבשר לנו את בשורת הגאולה, היא הופכת להיות חלק מאתנו, וכל ימינו (לרבות הלילות) מוקדשים “להביא לימות המשיח”.

בתקופה האחרונה, ישנה תחושה שחייבים לשנות, לזעזע, ואי אפשר להמשיך כרגיל. זאת עקב האסונות הכבדים במשפחות אנ”ש והשלוחים, כאשר לצערנו בכל כמה ימים אנו שומעים על מאורע נוסף רח”ל. הזעקה “עד מתי” בוקעת מפנימיות הלב, וקשה במיוחד לעכל את המתרחש, בזמן כזה, על סף ימות המשיח.

ההתעוררות חייבת לבא לידי ביטוי לא רק בזעקה, ובקריאה לחשבון נפש, אלא במעשה בפועל. עלינו לדעת כי אין שום הסבר למה שקורה, ויחד עם זאת הידיעה אודות התקופה בה אנו נמצאים, מחייבת אותנו לפעול בלי הפסק ומתוך תחושה כי אין זמן וכי חייבים לעשות כל מה שאנו יכולים בזריזות האפשרית.

חשבון נפש בתקופה כזו, צריך לעמוד בסימן אחד - להיות ראויים לקבלת פני משיח. זו הדרך שלנו לתקן את הדורש תיקון.

ניתן להתווכח על פרט כזה או אחר, על הנהגה, דרישה או קביעה בכל תחום. דרך איש ישרה בעיניו, ולכן כשנשמע כאילו ישנה ביקורת, הדבר עשוי לעורר התנגדות.

אך כאשר שואלים כל אחד מאתנו, איש או אישה האם אנו סוברים שאין מה להוסיף או לתקן כדי לעמוד במצב הראוי להתגלות משיח - ברור כי כל אחד ואחת ימצאו במה לתקן ולהוסיף.

כאשר כל אחד מאתנו יעשה זאת, הרי החשבון יביא למעשה הנכון, למעשים שיביאו להשלמת השליחות היחידה, כך שלא ישמעו עוד עניינים כאלו, אלא רק את ענייני הגאולה, גאולת ניסן שתוסמך לגאולה האמיתית והשלימה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!