מה לנהר הארוך ביותר ברוסיה ולניגוני חב”ד? מי הם הוואלאחים שמהם נגזרו ניגוני ה’וו

מה לנהר הארוך ביותר ברוסיה ולניגוני חב”ד? מי הם הוואלאחים שמהם נגזרו ניגוני ה’וואלאח’? ומה בין הדונאי החסידי לדונאי הנכרי? >> כתבה מאלפת על ניגון ‘דונאי’, הוואלאח הראשון בספר הניגונים שלוקח אותנו אל חיק הטבע הנפלא * מאת הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

נשאו נהרות קולם

במדורנו הפעם נתמקד בניגון מיוחד מאוצר ניגוני חב”ד ששמו נקרא על שם נהר, “ניגון דונאי”.

נהר דונאי - הנקרא “דנבה”, אורכו קרוב ל–3,000 ק”מ, הוא הנהר השני באורכו באירופה. הנהר עובר דרך 10 מדינות, בהן גרמניה, אוסטרייה, הונגריה, רומניה ואוקראינה. כ–10,000 תושבים דרים כיום ביישובים על שפת הנהר.

בנוסף לממדיו הענקיים, נהר זה מצטיין ביופיו. גם המוזיקה האירופאית העממית וגם המוזיקה הקלאסית הרשמית, מכילה יצירות מוזיקליות שנהר דונאי חקוק במבנה היצירה שלהן. המלחינים והמוזיקאים ביקשו לבטא במוזיקה את יופיו של הנהר הזורם, את גווניו המרהיבים, וקיבלו ממנו את “מקור ההשראה” המוזיקלית שלהם.

אולם מרחק רב קיים בין המשמעות של יצירה מוזיקלית “דונאי” של מלחין מאומות העולם, לבין ניגון דונאי מאוצר ניגוני חב”ד. בעוד שהמוזיקה “של העולם” מתייחסת לנהר בתור היופי של הטבע (בדקות, הרי זה על דרך “לי יאורי”), הרי שהניגון החסידי מתייחס כלפי היופי האלוקי, התפארת ה’ שבאה לידי ביטוי באמצעות הנהר.

בפרק שירה - המוזכר במאמרי חסידות - מוזכרים הנהרות האומרים שירה: “נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו”. אדם הצופה בהדר האלוקי של הנהר, ומתעורר בחשק לזמר ליוצר בראשית, הוא בעצם “כעונה אחר הקורא” - הוא נותן הד לקולו של הנהר עצמו האומר שירה לה’.

ניגוני הוואלאחים על נהר דונאי

בספר הניגונים פותח הניגון “דונאי” (ניגון קל”א) את קבוצת ניגוני ה”וואלאחען”. הוואלאחים, או באיות המקובל היום: ואלאכים (Valahi), הם עַם שבחלקו הגדול שכן על גבולות נהר דנובה, דונאי. בתיאור המופיע בספר הניגונים נכתב: “רובם היו רועי צאן, והדרת הטבע הנסוכה על פני רוחב השדות, ההרים הנהרות והאגמים שבמדינתם, הטביעה באנשיה נטיה לשירה לירית–ריגשית, המבעת געגועי הנפש”. וממשיך בספר הניגונים: “המוטיבים האלה נתבררו ונזדככו מחילוניותם ונתקדשו בניגוני החסידים”.

יש ניגוני “וואלאח” שחסידים השאילו מן הואלאכים, אך יש ניגונים שחיברו חסידים עצמם, ניגוני חב”ד מקוריים ש”ספגו לתוכם הרגשיות והגעגועים מניגוני הוואלאחיי, המתבטאים בתנועותיהם הממושכות והמסולסלאות המיוחדת להם, ועל שם זה נקראים ‘וואלאחען’”. לדוגמה, הוואלאח של נטע מפאהאר, הוואלאח של ר’ מאיר שלמה ינובסקי ועוד.

בשם הרה”ק ר’ ישראל מרוז’ין נאמר: הקוזאק הוא בעל מרה שחורה, לפיכך מנגן ניגוני ‘קוזאק’ שמחים כדי להתחזק. הוואלכי הוא עליז, לפיכך מנגן ניגוני תוגה, כדי שלא תצא נפשו מרוב שמחה.

רעיון זה מופיע בתורת אדמו”ר הזקן בנוגע לניגוני יוון וישמעאל, אך הנוגע לענייננו הוא התיאור; כי לעומת ניגוני הקוזקים שיש בהם הרבה תקיפות “כדי להתחזק”, ניגוני הוואלכי הם, כדברי ספר הניגונים הנ”ל - ליריים, רכים ורגועים, נותנים הרבה הבעתיות רגשית.

ניגון של הרחבה ועונג

כעת נשוב לניגון שלנו, “ניגון דונאי”.

לאחר הקדמות אלו ניתן להבין כיצד הפך הנהר דונאי לנושא ידוע בנגינה החב”דית. קיימים ניגונים שנקראים על שם ערים ועיירות, כמו: ניגון מנעוועל, ניגון מקרמנצ’וג, שמות אלו מתארים את אופיים של החסידים מן המקומות השונים במפה. בניגון דונאי, לכאורה, שם הניגון מבטא יותר מאשר מיקום גאוגרפי: הוא מבטא את תוכנו של הניגון, את מקור השראתו.

לפי התיאור בספר הניגונים, הניגון דונאי “מרמז על הרועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה ומפיו מתפרץ שיר געגועים בקול ערב ונעים”.

מבחינה מוזיקלית, הניגון משדר הרחבה ועונג נפשי: הן מבחינת הקצב, הניגון נע מתוך רוגע מוחלט, נינוחות ושלווה שאין כמותן. והן מבחינת הסולם של הניגון. עיקר תנועותיו בנויות בסולם מז’ור, המצביע על סיפוק נפשי - הרגשה של “ה’ רועי לא אחסר”. מבבא לבבא הניגון עולה לטונים גבוהים יותר, ובשיאו נשמעת ערגה חזקה, אך הכל מתוך מנוחה, “על מי מנוחות ינהלני”.

יש להעיר על ניגון נוסף שיש לו שייכות לנהר דונאי, והוא ניגון מהעיירה נעוועל על המילים “לא אמות כי אחיה” (ספר הניגונים ח”ב ניגון רנ”ה) - שבמילותיו, בסוף כל בית, נאמר שלוש פעמים ‘דונאי’. ניגון זה הינו בעל אופי שונה אך גם הוא מבטא את הבטחון בה’, ולמרבה הפלא, התנועה על המילים “דונאי דונאי” בניגון זה דומה מאד לתנועה על המילים “דונאי דו” בניגון דונאי.

ניתן לומר כי הניגון דונאי נותן לנו אפשרות להתרומם לכמה רגעים מן ההווי העירוני הסואן בו אנו דרים, ולהפליג למרחקים, אל חיק הטבע הקסום של הקב”ה, להעמיד את עצמנו כרועה צאן על נהר דונאי וחלילו בידו, לחזות בנפלאות הבריאה.

מקורות: ספר הניגונים ח”א ע’ נט. שם ח”ב ע’ סא. תורה אור פ’ תולדות ד”ה מים רבים ועוד. “ניגוני יוונים וישמעאלים” (לייבמן).

לשמיעת הניגון מבוצע על ידי כותב הטור — סרוק את הברקוד, או בכתובת:
http://nichoach.blogspot.co.il