בית משיח · עברית
דבר המערכת · #947 · 2014-11-08

סערת “חוק הגיור” לא הייתה פורצת, אילו השכילו לגרום לכך שגם החוק יכיר בכך שגיור ה

סערת “חוק הגיור” לא הייתה פורצת, אילו השכילו לגרום לכך שגם החוק יכיר בכך שגיור הוא רק כהלכה, כפי שנלחם וזעק כל העת כ”ק אדמו”ר מה”מ. אסור להפסיד הזדמנויות נוספות, אלא לקיים את הוראות הרבי מה”מ, למלא את השליחות ולהביא לגאולה השלימה.

סערת “חוק הגיור” לא הייתה פורצת, אילו השכילו לגרום לכך שגם החוק יכיר בכך שגיור הוא רק כהלכה, כפי שנלחם וזעק כל העת כ”ק אדמו”ר מה”מ. אסור להפסיד הזדמנויות נוספות, אלא לקיים את הוראות הרבי מה”מ, למלא את השליחות ולהביא לגאולה השלימה.

בשבוע שעבר, התייחסנו לפתגמו של אדמו”ר הזקן “צריך  לחיות עם הזמן”, עם פרשת השבוע ועם המועדים והתאריכים המיוחדים שבו, ולאופן בו היא הפכה לנחלת כלל ישראל, וגם לאופן המיוחד בו כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א מטמיע פתגם זה, אשר משמש כיסוד לאינספור שיחות והוראות.

מלבד ההוראות בעבודת ה’ אשר נלמדות מפרשת השבוע, הרבי מרחיב את היריעה, ומלמד אותנו פרק נוסף בהיותה של התורה, תורה נצחית, הוראה נצחית לכל זמן ולכל מאורע. כך כאשר הוא מתייחס לאירועים שונים, במגוון נושאים אשר עומדים על הפרק, הרי הדברים מתקשרים עם פרשת השבוע, כאשר ממנה נלקחים ההוראות לאירועים אלו — אלפי שנים אחרי שניתנה התורה.

וכך — בשבוע שבו קראנו אודות אברהם שהיה מגייר את האנשים ושרה את הנשים, באותה פרשה בה מבדיל הקב”ה בין זרעו של אברהם, לבין אלו שלא יירשו אותו, ואחרי שאברהם מקבל את הציווי “לך לך מארצך . . אל הארץ אשר אראך”, ההופכת אותו ליהודי הראשון בעולם — עסקו הכותרות בפרשת “חוק הגיור”.

את הפרטים המדויקים, על הצעת החוק, החלטת הממשלה, המשמעות העקרונית והמעשית שלה, הדרך שבה היא באה לעולם וההשתלשלות הפוליטית, ניתן לקרוא בראיון עם הרב אקסלרוד המתפרסם בשבועוננו. אולם אסור לנו לשכוח את העיקר:

חלק מקוראי הגיליון טרם נולדו, בשעה שהרבי, הרעיש את העולם ונלחם בנושא “מיהו יהודי”. והכל כדי להוסיף מילה אחת ל”חוק השבות” שהפך באחת לחוק “מיהו יהודי”, מילה אחת שתקבע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר כהלכה.

המלחמה התנהלה לא רק, ואולי אף לא בעיקר נגד אלו שחפצו לגרום לכך שהגיור אכן לא יהיה כהלכה, אלא דווקא מול אלו שסוברים שאכן זו האמת. נציגי המפלגה הדתית, לא חשבו אחרת, אלא שהם ניסו לטעון כי מדובר בעניין “טכני”, “שולי”, “לא מהותי” אשר אינו מצדיק פרישה מהממשלה. שהרי בסופו של דבר, מי שקובע את ההשתייכות הדתית, היא הרבנות, ולכן אפשר אמנם לתמוך בתיקון החוק, אך לא נורא אם זה לא יצליח.

גם המפלגות החרדיות, לא התנגדו חלילה לתיקון החוק, אך הן רק חשבו כי יש נושאים חשובים יותר, ולכן אין צורך לשבור את הכלים, וניתן בהחלט להמשיך וליהנות מההשפעה ושותפות בשלטון, גם אם החוק לא יתוקן. בינתיים, ניסו להסתדר בפתרונות אחרים, אשר יעקפו את הבעיה במקום לפתור אותה.

האחד והיחיד שראה כל העת את האמת, הוא מי שמנהיג את העם היהודי כולו, ולכן יודע היטב מיהו יהודי. הרבי יודע וזועק, כי הדרך היחידה למנוע הכרה בגיורים מפוקפקים או אף פחות מזה, בין הם מתרחשים בחו”ל, בארץ ישראל, במסגרות רשמיות, חצי רשמיות או פרטיות — היא הקביעה החד משמעית כי רק ההלכה קובעת מיהו יהודי. כך הפולמוס סביב חוק הגיור ו/או החלטות הממשלה בנושא לא היו מתחילים, שהרי היה ברור לכל כי לא ה”כנסת” ולא הממשלה קובעים כיצד יהיה הגיור, אלא ההלכה, תורת ישראל בלבד.

לצערנו, היה מי שלא התעקש על תיקון החוק, והיה אף מי שהתעקש שלא להתעקש על כך, כדי למנוע ‘ניצחון’ מהסטרא דקדושה, מהרבי מה”מ. וכיום, כאשר מתקבלות החלטות איומות, הרי התקשורת החרדית המגויסת, תוקפת באופן היסטרי את הממשלה, העומד בראשה, את המפלגה המתחרה, אך בדרך כלל נמנעת מלהודות כיצד ניתן היה למנוע את הדבר, כיצד הוכח בפעם המי יודע כמה כי משה שבדור אמת, תורתו והוראותיו אמת והלוחמים בו — בדאים.

איננו מחפשים להיות צודקים, או לומר “אמרנו לכם”, למרות שזה מתבקש. לא נאמר זאת גם כאשר בשורת הגאולה והגואל, בתוך כל דבריו הק’ של הרבי, יוכחו שוב כצודקים ונכונים, גם בעיני בשר גשמיות, גם של אלו המפקפקים בה. אולם אנו בהחלט יכולים לצפות, לקוות ולקרוא לעצמנו, ולכל מי שיכול לשמוע, להבין כי הדרך היחידה היא להצטרף ולהתמסר לשליחות היחידה, להוראותיו של נשיא הדור, של המשיח שבדור, לחיות עם הגאולה, ולהתאחד סביב ההכרזה: 

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.