זהו ראש השנה כ”ק אדמו”ר הזקן: היום הזה - הוא ראש השנה, ולכן קוראים פרשת כי תבא ל

זהו ראש השנה

כ”ק אדמו”ר הזקן: היום הזה - הוא ראש השנה, ולכן קוראים פרשת כי תבא לעולם לפני ראש השנה, כי “היום הזה” - הוא ראש השנה. כלומר, כפי שבפרשתנו מדובר אודות כריתת ברית של ה’ עם ישראל, על קיום תורתו ומצוותיו, כך כל שנה לפני ראש השנה צריכה להיות כריתת ברית מחדש על קבלת התורה, שכן בראש השנה - הוא בחינת “מצוך לעשות את החוקים” וגו’.

(לקוטי תורה פרשתנו, מא, ג)

המשכת גילוי אלוקות לכל השנה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: המשכת גילוי אלוקות לכל השנה קצוב לאדם מראש השנה, אך במה יתלבש הגילוי האלוקי, באותו יום, במוח או בלב, או במעשה בלבד, דהיינו מה יהיה הממוצע והכלי שעל ידו יומשך גילוי אלוקות, - על כך הוא המשפט בכל יום.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי, הנחות תקע”ז ד”ה זה היום תחלת מעשיך, עמ’ שכו)

שופר בגימטריא דבש

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: בלקוטי תורה  לפרשתנו מביא כ”ק אדמו”ר הזקן שהמילים: “ודבש היום הזה ה’ מצוך”, שבפרשה, הם בראשי תבות הוי’, שם השם. היום הזה - הוא ראש השנה. ובפרי עץ חיים כותב ש”שופר”, בגימטריא דבש. וטעם הדבר: השופר גורם תענוג לה’ וממשיך תענוג זה לבריאה, וכן עניינו של הדבש - ענג.

(יהל אור על תהילים פרק פא, עמ’ רצב)

האמרת היום

כ”ק אדמו”ר מהר”ש:  פירוש הפסוק “את ה’ האמרת היום, והוי’ האמירך היום” - “היום” הוא ראש השנה, שכל מקום שנאמר בו “היום” סתם, עוסק בראש השנה. וזהו ענין “האמרת” - שעל ידי לימוד התורה למטה, פועלים את אמירת עשרה המאמרות של בריאת העולם - למעלה, על ידי ה’, מחדש.

(ספר המאמרים תר”ל עמ’ רצ)

המאמרות והדיברות

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: מבואר בזוהר על הפסוק “עשרה עשרה הכף בשקל הקודש”, שעשרה המאמרות שבהם נברא העולם, מתאחדים עם עשרת הדיברות, ועל ידי זה נעשה “שקל הקודש” - מציאות אחת (מובן מכך, שעל ידי לימוד התורה הכלולה בעשרת הדיברות, פועלים, שתהיה אמירת עשרה המאמרות שבהם נברא העולם, מחדש).

(קונטרס ומעין, מאמר טז פ”א. סה”מ דברים ח”ב לכ”ק אד”ש מה”מ עמ’ מג)

הסכת ושמע ישראל

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: “הסכת ושמע ישראל, היום הזה נהיית לעם”. זוהי כריתת ברית על שמירת התורה ולימודה. המילה הסכת מורכבת משתי מילים: הס - כתת. חז”ל מבארים שבתחילה, צריך התלמיד להיות בבחינת הס - ביטול, להקשיב לדברי הרב, ואחר כך, לעסוק בדברי הרב ולהתבונן בהם - “כתתנה”, הקשה עליה מה שיש לך להקשות (גמרא, ברכות, סג, ב). כלומר: הסכת ושמע ישראל! - כל עניינו של “הסכת” - נקודת ההשכלה בבחינת חכמה שבנפש (“הס”) וההבנה וההשגה של הבינה בשבנפש (“כתת”), מתבטא ב”שמע ישראל”, דהיינו שהשמיעה - ההבנה והקליטה הפנימית, תגלה את ה”ישראל” - נקודת היהדות בגלוי ובפועל. שכן עיקר העבודה הוא, שיהיה השמע של ישראל בגלוי בעבודה בפועל, שזה מעיד על שמיעה והפנמה אמיתית.

(ספר המאמרים תרצ”ג, עמ’ תצו)

יתרון האור מתוך החושך

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: מבואר בקבלה ובחסידות שהראשי תבות של “(זבת חלב) ודבש היום הזה הוי’” - יוצר צירוף של “הוי’”. וצריך ביאור מדוע נרמז הקשר דווקא במילה “ודבש”? והביאור: השלימות של הכניסה לארץ ישראל אודותיה מבואר בפסוק, נעשית דווקא על ידי ההעלם והסתר שבינתיים, וזה פועל שנעשה כתוצאה מכך - “יתרון האור מתוך החושך”. וזה ממש כעניין הדבש, שגם בו ישנו העניין של יתרון האור מן החושך, כי הדבש נעשה על ידי הדבורה שהיא שרץ טמא (“חושך”), ודווקא על ידה באה מתיקות הדבש…

(ספר המאמרים דברים, חלק ב, עמ’ סז, מאמר ד”ה היום הזה ה”א מצוך וגו’)

וענית ואמרת: עד מתי?!

בכל הנ”ל נוסף לימוד מיוחד בנוגע לגאולה, שצריכה לבוא תיכף ומיד ממש (על פי כל הסימנים) . . וכיון שזהו ענין הכי עיקרי שהזמן גרמא - כי על פי כל הסימנים הייתה הגאולה צריכה לבוא כבר לפני זמן רב - מובן שה”וענית ואמרת לפני ה’ אלוקיך”, ובפרט בחודש אלול כאשר “רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם” - צריכה להיות בקשה מיוחדת (בקול רם) “עד מתי”?!
. . שתבוא כבר הגאולה בפועל ממש.

(משיחות ש”פ כי תבוא תנש”א)