“בית משיח” חושף לראשונה: המכתבים לרבי ותשובות קדשו, כיצד התקבלה תעודת הכושר, פרו
בית משיח” חושף לראשונה: המכתבים לרבי ותשובות קדשו, כיצד התקבלה תעודת הכושר, פרוטוקול הבחירה, ועוד פרטים מרתקים הפורשים יריעה מרתקת. מסמך
“בית משיח” חושף לראשונה: המכתבים לרבי ותשובות קדשו, כיצד התקבלה תעודת הכושר, פרוטוקול הבחירה, ועוד פרטים מרתקים הפורשים יריעה מרתקת. מסמך
התוועדות ההכתרה, כ”ד טבת תשל”ה:בתמונה מימין: הרב אשכנזי נואם. בתמונה משמאל - מימין לשמאל: הרב טרבניק, הרב אשכנזי, הרב יעקב לנדא רבה של בני ברקהיה זה בחודש סיון תשל”ד, כאשר הגאון החסיד הרב שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב”ד, נסע לירושלים לסידור קידושין. בשובו לכפר חב”ד יחד עם עוד חסידי חב”ד מלוד ומכפר חב”ד, אירעה תאונה בה קיפחו את חייהם ארבעה אנשים, ובהם הרב הקשיש שכיהן כרבו של הכפר במשך עשרים וחמש שנה.
מלבד הצער על המקרה הטראגי שאירע בפתאומיות כה מכאיבה, הרי שכפר חב”ד נותר ללא רב, ונוצר צורך במילוי מקומו של המרא דאתרא של כפר חב”ד.
בכתבה ההיסטורית הבאה, נביא לקט מסמכים היסטוריים אשר יציגו את רצף ההתרחשויות מאז פטירתו הפתאומית של הרב שניאור זלמן גרליק, ועד היבחרו של הגרמ”ש אשכנזי ע”ה - בסופו של תהליך - לרבו של כפר חב”ד, הן על ידי תושבי כפר חב”ד, וועד הכפר, והן על ידי הרבנות והמשרד לענייני דת.
בשנים האחרונות התקבצו אצלי אגרות קודש ומסמכים נדירים הקשורים לבחירת והכתרת רבני כפר חב”ד בשנים תשל”ד–תשל”ה, ובעקבות פטירתו של הרב אשכנזי הם נחשפים ב’בית משיח’ בפרסום ראשון:
•
לאחר פטירתו הטראגית של הרב גרליק, שיגרו חברי ועד כפר חב”ד באותם ימים מכתב לרבי, בו הם מבקשים מהרבי למנות רב חדש לכפר:
י”ד סיון תשל”ד אור לט”ו.
כ”ק אדמו”ר שליט”א
אנו חברי ועד הרוחני וועד הכללי וועדת הביקורת דכפר חב”ד התאספנו ביום השבעה לפטירתו של המרא דאתרא הרב ר’ שניאור זלמן גרליק ז”ל והחלטנו שמוכרחים למנות תיכף ומיד מרא דאתרא לכפר, ואנו כולנו בשם כל תושבי הכפר מבקשים את כ”ק שליט”א למנות את האיש המתאים לשמש בתור מרא דאתרא דכפר חב”ד”.
על המכתב חתמו חברי הועדים, וראשון החותמים: “שלמה בן מרים עטל” הלא הוא ר’ שלמה מיידנצ’יק, יו”ר וועד כפר חב”ד באותם ימים.
ימים ספורים לאחר מכן השיב מהרבי באגרת מיום כ’ בסיון תשל”ד. האגרת ממוענת לחברי הועדים החתומים על המכתב, והרבי מורה להם: “עליהם לדון בשאלה הכי חשובה ועיקרית האמורה, ולהציע, ולאחרי זה מקום לחוות דעת שלי”.
היה ניכר כי הרבי מבקש בכל דרך, שבחירת רבו של הכפר תהיה מתוך רצונם המוחלט ובבחירתם החופשית של תושבי כפר חב”ד, ולא כהוראה המונחתת עליהם ‘מלמעלה’.
באותם ימים התגורר בכפר חב”ד חתנו של הרב גרליק, הלא הוא הרב נחום טרבניק שהיה מראשי ישיבת ‘תומכי תמימים’ בכפר חב”ד, והיה תלמיד חכם עצום וגאון בלימודו. אך טבעי היה שהצעת המשך הרבנות תופנה אליו, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים בנמקו את רצונו להמשיך ולהתמקד בהרבצת התורה ולא בפסיקת הלכה. הרב טרבניק טען, אולי מענוותנותו, שתחום ההלכה הוא תחום מיוחד, ובתחום זה אין הוא מומחה מספיק בשביל לשמש כרבו של כפר חב”ד, עיר הבירה של חב”ד בארץ הקודש.
לאור סירובו ניסו חברי הועד למצוא מועמד מתאים — אך ללא הצלחה. במוצאי שבת אור לג’ תמוז תשל”ד, שיגרו חברי הוועד מכתב לרבי ובו הם מתאוננים כי לא מצאו מועמד מתאים, ועל כן, שוב הם פורשים את בקשתם שהרבי ימנה רב. בחתומים היו חברי הועדים הנזכרים, אך הפעם החתום הראשון הוא — “נחום בן רבקה”, הלא הוא הרב נחום טרבניק עצמו, שבכך ביקש להבהיר כי הוא אינו חושב להיות מועמד, ואף הוא, יחד עם כולם מבקש שהרבי ימנה רב חדש לכפר.
על מכתב זה, הרבי השיב לחברי הועדים, כי עליהם להתאסף עוד הפעם, על מנת להחליט בפועל ולבחור במתאים לטובת כפר חב”ד.
“מה אתה דואג, ר’ משה?”
חברי הוועדים עמלו קשה, איתרו מועמדים ודיווחו לרבי, כי אלו המועמדים שלהם:
הרב זלמן שמעון דבורקין — ברוקלין
הרב שלום מרוזוב — ברוקלין
הרב עזריאל חייקין — בלגיה
הרב מרדכי אשכנזי — כפר חב”ד
הרב אייזיק שווי — מונטריאול
הרב דוד חנזין — פתח תקוה
על הוסיפו, כי מובן ופשוט שאם תבוא הצעה מהרבי על אחד שאינו מופיע ברשימה הנזכרת, הרי כל תושבי כפר חב”ד יקבלו מועמד זה ברצון ובשמחה.
הרבי קיבל את רשימת המועמדים, והשיב כי אין זה מעשי להתעניין ברבנים מחוץ לארץ, וכי יש להציג רק מועמדים תושבי ארץ הקודש. בנוסף, הודיע הרבי, כי אין עניין להציע לו מועמדים לבחירה, אלא להציע לאנשי המקום לבחור במי הם חפצים — ואז להודיע לו.
לאחר עוד מכתב בנידון, הרבי כתב בפירוש כיצד על תושבי הכפר לבחור את רבם:
“ב”ה. י”ז מנחם אב ה’תשל”ד…
על פי מנהג ישראל מדורי דורות, כולל גם קהילות אנ”ש בכל מקום, המרא דאתרא נבחר על ידי דיירי דאתרא [המקום], או באי כוחם והעומדים בראשם הנמצאים בהאתרא”.
בין כך ובין כך נערכו בחירות לוועד חדש בכפר חב”ד, והרבי בירכם לרגל היבחרם. לאחר הבחירות לוועד הכפר, נערכה אסיפת תושבים כללית בבית כנסת המרכזי, ורק אז הבחירות לרבנות החלו לקרום עור וגידים. היה זה בחודש אלול תשל”ד.
לאחר שמחת תורה תשל”ה, נכנס הרב משה אשכנזי ל’יחידות’, וכתב לרבי כי פנו אל בנו הרב מרדכי שמואל בקשר למשרת הרבנות בכפר חב”ד, והוא שואל מה לענות. הרבי השיב לו בחיוך: “מה אתה מודאג ר’ משה? הקב”ה הוא טוב ומיטיב לכל. הוא יעשה מה שטוב לכפר חב”ד, הוא יעשה מה שטוב לארץ ישראל וגם מה שטוב לבנך”.
הרבי מברך
את הרבנים החדשים
הוועדים של כפר חב”ד הזדרזו למנות גוף בוחר מיוחד שיהיה אחראי לבחירת הרב החדש. זמן קצר לאחר מכן, ביום כ”ה מרחשון תשל”ה, הוחלט למנות את הרב נחום טרבניק כמרא דאתרא של כפר חב”ד ואת הרב מרדכי שמואל אשכנזי למורה הוראה, מה שמכונה בקצרה מו”צ [מורה צדק]. בכך נמשכה הרבנות אצל חתן הרב גורליק זצ”ל, כאשר הרב אשכנזי שכבר עסק רבות בפסיקת הלכות, שימש כמורה צדק בהלכות הנצרכות לחיי היום יום.
הפרוטוקול נשלח לרבי בצירוף מכתב מהגוף הבוחר. לא חלפו ימים רבים, והרבי השיב באגרת מיוחדת לכל תושבי כפר חב”ד, ובראשם הגוף הבוחר למרא דאתרא ובמיוחד לרבנים הנבחרים. הרבי מאשר את קבלת הפרוטוקול והמכתב, ומברך:
“שתהא בשעה טובה ומוצלחת בכל, שיצליחו הרבנים הנבחרים שליט”א בתפקידם הכי נעלה והאחראי ובאופן דמוסיף והולך ואור — אור בכפר חב”ד וגם מבחוץ…
“וימלא כפר חב”ד כולו ובכללותו תפקידו הכי נעלה והאחראי להיות נר ואור הוא מדורה גדולה ואור היום… במקומו ולכל ארץ הקודש כולה”.
הכתרת הרבנים נערכה בהתוועדות מיוחדת שהתקיימה בבית הכנסת הגדול בכפר חב”ד, ביום ההילולא של אדמו”ר הזקן, כ”ד בטבת תשל”ה, בהשתתפות רבני חב”ד בארץ הקודש, ראשי ישיבת תומכי תמימים בכפר חב”ד ותושבי כפר חב”ד.
בתמונות מאותו אירוע נראים יושבים במרכז הבמה — הרב נחום טרבניק, הרב אשכנזי, הרב יעקב לנדא, ועוד.
“בטוח אני שבעזרת השי”ת ימלא את התפקיד הרם בצורה הטובה ביותר”
החגיגה נגמרה אך הליך בחירת הרבנים לא הסתיים. היה צורך לאשר את המשרה ברבנות הראשית לישראל כמו גם במשרד לענייני דת. מכיוון שכל הנושאים המעשיים הוטלו על הרב אשכנזי, בעוד המרא דאתרא ביקש לנהל את הנושאים הרוחניים, היה צורך לאשר רק את הרב אשכנזי בקרב הרשויות הממלכתיות.
לצורך כך נזקק הרב אשכנזי לכושר לרב עיר, אותו יכול היה לקבל מהרב הראשי לישראל דאז הרב שלמה גורן, אולם הרב אשכנזי עצמו חשש מלגשת אליו, כפי שסיפר בעצמו לאחר שנים רבות:
“זה היה לאחר פרשת ‘האח והאחות’, במהלכה דיבר הרבי בחריפות נגד הרב גורן. הייתי צריך להוציא אז ‘כושר’ ולא ידעתי האם בכלל מותר לגשת לרב גורן לאחר שיחה כה חריפה מהרבי. אבי שהיה אצל הרבי בי’ שבט, שאל על כך, והרבי השיב ‘כעצת זקני הכפר’. אספתי ששה מזקני הכפר, חמשה אמרו שאני יכול ללכת והאחר התנגד”.
ר’ זושא וילימובסקי עמד באותן השנים בקשר עם כמה גורמים ברבנות הראשית ובמשרד לענייני דת. ר’ זושא הוא זה שדאג גם במקרה זה לטפל בהוצאת תעודת כושר מהרב גורן. לר’ זושא היה קשר מיוחד עם הרב יהודה גור, מנהל מחלקת הרבנות במשרד לענייני דת, מה שסייע רבות להליכי בחירת הרב החדש בכפר חב”ד.
תעודת הכושר ניתנה בי”ט באדר תשל”ה. וכך כותב הרב גורן בתעודה אודות הרב אשכנזי:
“הרב הגאון ר’ מרדכי שמואל אשכנזי שליט”א, ראש ישיבה בישיבת ‘תומכי תמימים’ בכפר חב”ד יגע ועמל בעמלה של תורה ומצא כדי מידתו בחריפות ובבקיאות, והגדיל לעשות בחיבורו הגדול רב הכמות והאיכות בשם ‘מראי מקומות וציונים לשולחן ערוך אדמו”ר הזקן’…
“ידי תיכון עמו לתת לו כושר לכהן כרב המקום כפר חב”ד. ויזכה לנהל עדת ה’ על מבועי התורה היראה והחסידות, כיד ה’ הטובה עליו, ולקרב ליבותיהם של ישראל לאבינו שבשמים”.
לאחר כל ההכנות הנדרשות, התקיימה ישיבה רשמית בהשתתפות נציג משרד לענייני דת, ובה אושרה בחירתם של הרבנים.
הנה הפרוטוקול ההיסטורי הנחשף כאן לראשונה:
פרטי כל.
בישיבת הגוף הבוחר לבחירת רב בכפר חב”ד, שהתקיימה ביום ז’ ניסן תשל”ה במזכירות כפר חב”ד.
השתתפו: ר’ שלמה מיידנצ’יק, ר’ זושא וילימובסקי, ר’ מאיר פריימן מטעם ועד הכפר.
מטעם המועצה הדתית: ר’ שמחה גורודצקי, ר’ מענדל רסקין, ר’ מאיר (מונק’ה) גרוזמן, ור’ אלעזר גלבשטיין.
מטעם בית הכנסת המרכזי: ר’ ראובן קמינצקי.
מטעם בית הכנסת הראשון: “בית מנחם” ר’ שמואל פרוס
מטעם בית הכנסת עדת המרוקאים: ר’ יעקב אדרעי
מטעם בית הכנסת בשיכונים: ר’ זלמן גופין.
יו”ר הועדה המכינה הר”ר אייזיק קרסיק מוסר את השתלשלות העניינים עד פה, כיצד נתקבלה ההחלטה במוסדות הכפר על בחירת הרב: בחירת הועדה המכינה על ידי מוסדות הכפר, בחירת הרכב גוף הבוחר, פרסום המכרז בעיתונות והצעת המועמד לתפקיד רב מקומי, ומציע לבחור יו”ר האסיפה הבוחרת.
ר”ש מיידנצ’יק נבחר פה אחד כיו”ר האסיפה הבוחרת.
ר”ש מיידנצ’יק: פותח הישיבה ומקבל בברכה את הרב יהודה גור, מנהל המחלקה לרבנות במשרד הדתות, ומוסר לו את התיק לאישור.
הרב גור: בודק את כל המסמכים בקשר לבחירת גוף הבוחר וכן של המועמד ותעודות הכושר של הרבנות הראשית ומוצא שהכל נעשה בהתאם לסדר הנוהל לבחירת רבנים מקומיים, ומאשר את סדרי הבחירות שנעשו.
מיידנצ’יק: מציע לגשת לבחירה הואיל וכל גוף הבוחר מכיר את המועמד היחיד המופיע לבחירה ומיותר, אפוא, לנהל דיונים בנוגע למועמד.
הרב גור: מודיע שבדרך כלל נהוג שבחירת רבנים מקומיים נעשית על ידי בחירה חשאית ולכן מציע שיעשו פתקאות עם שם המועמד היחיד לבחירה כמספר האנשים המשתתפים בגוף הבוחר וכן הפתקאות הלבנים במספר זה, וכל חבר בגוף הבוחר יקבל 2 פתקאות כאלו, האחד עם שם המועמד והאחר לבן, וכל מי שרוצה לבחור במועמד, יכניס לקלפי את הפתק שהוא בחר, ומי שמתנגד ישים פתק לבן.
יו”ר האסיפה הבוחרת [ר’ שלמה מיידנצ’יק]: מציע את הרב גור ליו”ר הקלפי, וכן הוחלט.
מצביעים: ר”ש מיידנצ’יק, ר”ז וילימובסקי, ר”מ פריימן, ר”ר קמינצקי, ר”י אדרעי, ר”ש גורודצקי, ר”מ גרוזמן, ר”מ רסקין, ר”א גלבשטיין, ר”ש פרוס, ור”ז גופין.
בסך הכל הצביעו 11 חברי גוף הבוחר.
לאחר ספירת הקולות מתברר שכל המשתתפים הצביעו בעד הרב מרדכי אשכנזי.
הרב גור: מודיע שהרב אשכנזי נבחר לרב המקום בכפר חב”ד ומאחל לרב המקומי ולכל תשובי כפר חב”ד הצלחה מרובה.
הרב גור: שמחה מיוחדת לי להשתתף בבחירת הרב בכפר חב”ד ובפרט כשהמועמד הוא הרב מרדכי אשכנזי, שהוא חניך ישיבת ‘תומכי תמימים’ וגם חניך הישיבה בארצות הברית. בטוח אני שבעזרת השי”ת ימלא את התפקיד הרם בצורה הטובה ביותר, ובפרט ששמעתי שהוא תלמיד הרב הקודם ז”ל [הרב גרליק], ולבטח יתמלא החלל הריק שהשאיר הרב הקודם זי”ע.
הרב שמחה גורודצקי נציג המועצה הדתית והרב זוסיא וילימובסקי נציג ועד הכפר מברכים את הרב הנבחר ומודים להרב יהודה גור שליט”א.
על הפרוטוקול חתומים:
י. גור גרזובסקי — יו”ר הקלפי ש. מיידנצ’יק — יו”ר האסיפה
בימים הבאים, הועד הרוחני בראשות הרבנים החדשים, שיגרו מכתב ברכה לרבי לרגל י”א ניסן, ואז הרבי השיב להם באגרת קצרה, ובפתיחתה שמות הרבנים החדשים:
“י”א ניסן ה’תשל”ה…
ועד הרוחני דכפר חב”ד
ובראשם הרה”ג הרה”ח אי”א נו”נ עוסקי בצ”צ כו’
מו”ה נחום ומו”ה מרדכי שמואל ה’ עליהם יחיו”
לאחר נוסח שנשלח לרבים, הרבי הוסיף בכתי”ק: “בברכה להצלחה רבה בעבודת הקודש”.
ארבעים שנות רבנות
הרב אשכנזי היה אברך כבן שלושים ואחת שנים בלבד, כאשר התמנה לתפקיד הנכבד — רב בכפר חב”ד.
עשר שנים לאחר מכן נפטר הרב טרבניק לבית עולמו, והרב אשכנזי הפך למרא דאתרא דכפר חב”ד, ומאז, במשך עשרות שנים הנהיג את עדתו בהצלחה.
לפני מספר שנים, כאשר הכנתי את הספר “עבד אברהם אנכי” על אודות סבו הרב אליעזר קרסיק, שוחחתי עמו מספר פעמים, וברגע של גילוי לב אמר לי בקצרה: “זה שאני רב בכפר חב”ד, זה בזכותו”. לתמיהתי הבהיר, כי פועלו של זקנו עבור כפר חב”ד, העניקה לו את הזכות הגדולה להיות רב של כפר חב”ד.
בכ”ד בטבת הכתירוהו תושבי הכפר — ובמשך ארבעים השנים שלאחר מכן, עד כ”ד בטבת תשע”ה, הנהיג את כפר חב”ד בתבונה ובמתינות, כשהוא דואג לאנשי הכפר ולצאן מרעיתו בגשמיות וברוחניות.
עשרות שנים היה הרב פנוי וזמין מידי יום ביומו לשאלותיהם של תושבי הכפר, בהשיבו לאין ספור שאלות הלכתיות. ולא אף זאת, אלא בסבלנות אין קץ עודד ותמך את הנדכאים ושבורי הלב, תיווך ויישר הדורים בין איש לאשתו, בין אנשי עסקים, ובין שכנים. במסירות ובנאמנות ליווה את התפתחותו של כפר חב”ד על שכונותיו החדשות, הכיר את התושבים החדשים כמו גם את הישנים. היה עד לקצב גידולם של מוסדות חינוך, תמך בפתיחתם של חדשים. דחף ועודד את ארגוני החסד וההתנדבות השונים שהוקמו בכפר. הרב הוא אשר דאג להביא תרומות גשמיות ביד רחבה עבור נזקקי כפר חב”ד, בעיקר לקראת חגי ישראל ומועדיו. כל עסקה גדולה, כל מכירת נדל”ן וכל עניין הקשור לבוררות — הכל נחתם בחדרו של הרב.
הרב אשכנזי ידוע היה כ”פוסק קצר”. בשאלות ההלכתיות של היום–יום השיב במילים ספורות ובקצרה, ומיד פינה את הטלפון לשיחות נוספות שהגיעו בזו אחר זו. אלפי המשפחות ואלפי התלמידים בכפר חב”ד, ידעו כי כתובת הלכתית יש אחת. הרב שהיה גאון וחריף, בקי בכל עניני ההלכה, ידע להשיב לכל אחד במהירות ובחדות, בקצרה אך קולע לשערה.
בהתוועדויות חסידיות כמו גם באירועים מרכזיים ‘רשמיים’ ושאינם כאלו, היה הרב נושא את הנאום המרכזי. רבים זוכרים את הנאומים מלאי הרגש והבטחון, ספוגים ברגש חסידי אוטנטי. כאשר היה על הפרק נושא ‘בוער’ במיוחד, קולו של הרב היה זועק ומתעצם.
הרב גם היה משתתף בהתוועדויות שונות. כותב השורות זכה להשתתף בהתוועדויותיו של הרב אשכנזי, לא אלו ‘הרשמיות’ בכינוסים המרכזיים, אלא אלו הפנימיות, בשבת אחר הצהרים בבית הכנסת ‘המרכזי’. כמו חבריי התמימים בישיבה, היינו מגיעים ל’מרכזי’, לעיתים בשעה מאוחרת, כאשר סביב השולחן נותרו רק מתפללים בודדים, וביניהם הרב אשכנזי שהיה מעלה זכרונות, נותן קצת מוסר, שומע וגם מקבל.
רועה ומנהיג
כרועה המנהיג את צאנו, בנאמנות ובדאגה לכל אחד, כך הנהיג הרב מרדכי אשכנזי את עדת החסידים בכפר חב”ד על מוסדותיו הרבים. לאורך השנים היה מגיע להשתתף בשמחות של תושבי הכפר, ולהבדיל פקד את בתי המשפחות בעתות צער ויגון. לאורך השנים היה מעורה ושותף פעיל בכל הקשור להקמת מוסדות החינוך וליוויים. במבחנים כמו במעמדים מיוחדים שהתקיימו במוסדות החינוך, ‘מסיבות חומש’ או חגיגות סיום השנה, — היה משתתף ונושא דברי ברכה ועידוד לדור הצעיר.
הרב ע”ה גם ליווה מקרוב את הארגונים החשובים הפועלים מכפר חב”ד, וזאת יצויין, כי כפר חב”ד לא היה רק כפר מקומי, אלא מרכז של אור והפצת חסידות לכל חסידי חב”ד בארץ הקודש, אשר במשך השנה אלפים מהם פוקדים את הכפר. זה המקום שאליו היו נשואות עיניהם של חסידי חב”ד בארץ, ולא רק.
כך גם את הקמתם ובנייתם של בתי הכנסת השונים בכפר חב”ד שקמו בשנים האחרונות, בעקבות התפתחותו של הכפר, הקמת השכונות החדשות והרחבת הקיימות. הוא היה מעורה ומעורב בבחירת המשפיעים בקהילות השונות שבכפר חב”ד, וחי את הנעשה בהם.
לצד זאת, דאג באופן אישי לסייע לנזקקי הכפר ולמשפחות חלשות. לא פעם פקדו את ביתו גבירים ובעלי אמצעים, אותם היה רותם לתמוך ולסייע בנזקקים של כפר חב”ד.
באחת השנים הגיע לכפר חב”ד יהודי בעל אמצעים. הרב אירח אותו בכבוד גדול, ובין השאר אף סייר עמו במאפיית מצות הידועה בכפר חב”ד, כשהרב טורח להציג בעצמו את שלבי האפיה. הרב לא הסתפק בכך, והוא עצמו רידד את המצה יחד עם הגביר. אפילו ב”פינר” הראה הרב לגביר כיצד עושים זאת בצורה נכונה ויעילה — והכל כדי שהגביר הגדול יסייע לנזקקי הכפר החסידי.
הרב נלחם גם על אופיו החסידי של הכפר, ועשה הכול כדי לשמר את צביונו המיוחד. ענין זה נגע ללבו ולבריאותו. לא פעם נזקק להוציא מכתבים חריפים לכלל התושבים, בהם ביאר בטוב טעם כיצד יש לנהוג בענייני צניעות והנהגה. בהזדמנויות שונות נשא נאומים מרגשים במיוחד, כאשר התריע וזעק מקירות לבו על החשיבות בשמירת הצניעות וגדרי הקדושה.
כל זאת בנוסף לשעות שקידה והתמדה, ותשובות טלפוניות אין ספור מצד תושבי כפר חב”ד שביקשו את פסיקותיו, כאשר בנוסף — הרב עמד בראש משפחה ברוכת ילדים, כאשר רובם ככולם נושאים בתפקידים של רבנות, שליחות והפצת תורה וחסידות, ואיש–איש מביניהם נושא את עיניו כבן אל אביו.