כ”ק אדמו”ר הזקן:

וימינו תחבקני

כ”ק אדמו”ר הזקן: בראש השנה ויום הכיפורים העבודה היא בבחינת “שמאל דוחה” עד כדי כך שאנו מתוודים ואומרים אשמנו וכו’, אפילו אם באופן אישי אין זה כך. טעם הדבר: כדי לעשות את עצמו ממש לאין, בכדי שיוכל לבוא אחר כך בחג ובעצרת לבחינת “פנים”. שכן אם אינו עושה את עצמו לאין, אזי אף שעשה תשובה, לא יוכל לבוא לבחינת פנים, שהיא “וימינו תחבקני”. רק כשהאדם בבחינת אין, אז הקב”ה חפץ עליו באהבתו, כאדם המחבק את חברו.

(מאמרי אדמו”ר הזקן הקצרים, תהילים עמ’ קצד)

התחברות נתיבות החכמה עם שערי הבינה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: בשמחת תורה תקע”ו בשעת ההקפות רקד הצמח צדק הרבה מאוד ולמרות שאפילו אברכים בריאים לא היו מסוגלים להמשיך איתו, המשיך לרקוד בהכריזו: “ריקדו יהודים, ריקדו, שמחו בשמחת התורה ובזכותה תזכו לחיי בני ומזונא רוויחא”. אשתו הרבנית נכנסה אל אביה רבנו האמצעי והתאוננה על בעלה שמעייף את קהל החסידים בריקודיו. “הוא מופשט כולו מגשמיותו” אמרה לאביה. ענה הרבי האמצעי: אצלו, מאיר כעת גילוי האור של שמחת תורה כמו שהאיר בבית המקדש, אשר נקרא “לבנון”. מה שמורה על התחברות ל”ב נתיבות חכמה עם נו”ן שערי בינה. יונה בן אמיתי זכה בשמחת בית השואבה לגילוי הנבואה, ואילו הצמח צדק, זוכה על ידי שמחתו בשמחת תורה, לגילוי עצמות נשמתו כפי שהיא באצילות ולמעלה מזה. התורה עצמה מתעלה בעצמות עצמותו יתברך, על ידי שמחתו של הצמח צדק בשמחת תורה!

(אוצר סיפורי חב”ד חלק ו, עמ’ 97, מתוך ספר השיחות ה’תש”ג עמ’ 10)

אז — בגימטריא שמונה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: בשם החג שמיני עצרת, נרמז גם עניין כנור של ימות המשיח שהוא של שמונה נימין. והנה שמונה נימין הם בחינת “אז” העולה בגימטריא שמונה. וההבטחות לימות המשיח נאמרו בלשון “אז” כגון: “אז תשמח בתולה במחול”, “אז תראי ונהרת”, “אז ידלג כאיל פסח” ו”אז תתענג על הוי’”.

(אור התורה, דרושים לשמיני עצרת, דברים כרך ד, עמ’ א’תשעב)

מגניבות לא מתעשרים…

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: חדרי הרבי הצמח צדק ובנו הרבי מהר”ש, היו סמוכים זה לזה, ופרוזדור הפסיק ביניהם. החסיד הרב רבי שמואל דובער מבוריסוב התחבא פעם בפרוזדור כי חשב לראות מה עושים הצדיקים. הוא ראה שהרבי הצמח צדק הלך לבית הרבי מהר”ש וקרא לו ושמע שהתחילו ללמוד חושן משפט. רבי שמואל דובער נרדם ולא שמע עוד. לאחר מכן סגרו את הדלת ולא יכל לצאת, והצטער על כך. לבסוף יצא הרבי מהר”ש ואמר לו: “מגניבות לא מתעשרים. גנב משלם כפול. כשמאזינים למה שלא צריכים גוזזים ממנו את האוזניים שהיו לו” (לרבי שמואל דובער היה אז “שמחת תורה מתוסכל, עד שבמוצאי שמחת תורה נתן לו הרבי הצמח צדק שיריים מההבדלה, והיה לו מכך “גילויים” במשך כל השנה…).

(אוצר סיפורי חב”ד חלק ז, עמ’ 199, מתוך ספר השיחות ה’תרצ”ו עמ’ 12)

עצרת — מלשון עכבה ומלשון מלוכה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: עיקר ההמשכה בפנימיות של כל המשכות ראש השנה ויום הכיפורים הוא בשמיני עצרת. לכן “עצרת”, הוא מלשון עכבה, דהיינו הקליטה בפנימיות. זאת ועוד: חדש תשרי עניינו להמשיך המשכות כלליות על כל השנה. בשמיני עצרת היא המשכת קבלת עול מלכות שמים לכל השנה. לכן עצרת, היא גם מלשון מלוכה, כמו יורש עצר, ומלשון “זה יעצור בעמי”.

(ספר המאמרים פר”ת, מאמר ד”ה ביום השמיני וגו’, עמ’ לט)

לקח את אור השמחה הביתה…

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: “וילכו לבתיהם שמחים וטובי לב” — כששבים מבית המקדש חזרה לבתיהם הגשמיים — צריכים לקחת אתם את השמחה כדי להאיר את הבית הגשמי. השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה צריכה להאיר את הבתים ולהאיר כל השנה. השם יתברך יצליח לנו, כל כלל ישראל, בגשמיות וברוחניות, שאור התורה הנגלית והחסידות יאיר בכל בתי ולבבות בני ישראל, שיכירו את האמת, שה”חדר” החרדי האמיתי והישיבה הטובה, הם החינוך הטוב האמיתי, וישלח לנו גואל צדק, ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה במהרה בימינו אמן.

(לקוטי דבורים ח”ב בלה”ק. ליקוט י”א, עמ’ 303)

השמחה העמוקה ביותר

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: ככל שהשמחה גדולה ועמוקה יותר, כך היא באה יותר מבני ישראל עצמם. שכן ככל שישראל עצמם מקבלים על עצמם גדרים וחומרות שאינם מפורשים בתורה שבכתב, מתגלית החביבות, השמחה והתענוג שיש לישראל בקיום רצונו העליון של ה’. כך הוא במנהג ההקפות. הם אינם מופיעים בתורה שבכתב ואינם חיוב דרבנן, אלא מנהג. בנקודה זו מתבטאת השמחה היותר עמוקה ששמחה זו באה מצד ישראל, שהם חידשו והנהיגו את השמחה.

(שערי המועדים — שמיני עצרת שמחת תורה והקהל, עמ’ ריד)

פתגם בגאולה ומשיח

…ונתינת–כח מיוחדת בזה — מהאושפיזא החסידי דלילה זה, הבעש”ט: כשמדברים אודות הגאולה האמיתית והשלימה שבאה תיכף ומיד ממש — יש מקום לשאלה: איך יתכן שברגע זה ממש, כשנמצאים בגלות — תבוא הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש?! והמענה לזה — שישנה הנתינת–כח מהבעש”ט, שדרכו והנהגתו היתה באופן שלמעלה מן הטבע, ועד שהנהגה שלמעלה מהטבע נקראת על שמו — “אַ בעל–שם’סקע הנהגה”, וכיון שהבעש”ט הוא האושפיזא דלילה זה, לא יפלא שבלילה זה וברגע זה ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו. ובפרט שדרכו והנהגתו של הבעש”ט הולכת ונמשכת גם בדורנו זה ע”י כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו…

(משיחת ליל א’ דחה”ס תש”נ)