מענה מיוחד: כיצד הגיב הרבי כאשר קיבל הצעה לשנות מספר מילים בספר התניא, מחשש “מה

מענה מיוחד: כיצד הגיב הרבי כאשר קיבל הצעה לשנות מספר מילים בספר התניא, מחשש “מה יאמרו הגויים”? “אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מובאות כאן בפרסום ראשון בתרגום חופשי ללשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

מרד הנוער

זהו קטע ממכתב מתאריך כ”ד טבת (ה’תשכ”ט), יום פטירתו של “בעל התניא”, שאחד מהעקרונות הבסיסיים שלו הוא הרעיון של “מוח שליט על הלב”. חינוך ברוח זו יוביל לפתרון בעיית מרד הנוער.

… אחד העקרונות הבסיסיים של פילוסופיית חב”ד ודרך החיים שלה הינה שהראש והלב (השכל והרגש) צריכים להשפיע ולעורר בחיי היומיום של כל אחד בהרמוניה הדדית מושלמת, ובאופן שהמוח יהיה שליט על הלב. כאשר הרמוניה פנימית זו בין השכל והרגש שוררת, או אז כל פעולותיו השונות של האדם, בכל פרטי חיי היומיום, השיגרתיים והדתיים כאחד, החומריים והרוחניים, מתבצעות כראוי, בלי קונפליקטים, ללא סתירות, וללא היסוסים.

אין כל ספק שהבלבול הנורא וחוסר הביטחון שמטרידים את הדור הצעיר של ימינו, במדינה זו ובכל מקום אחר, שלעיתים תכופות מתפרצים במרד ובהתנגדות גלויים כנגד הכללים האלמנטריים ביותר של החברה האנושית, הינם התוצאה של הפיצול הפנימי וחוסר האיזון בין ההיגיון והרגש, שלעיתים פותחים פתח להתנהגות שלוחת רסן. זוהי גם עובדה מעציבה שתסמינים אלו תוקפים גם חלקים מסוימים של הנוער היהודי שלנו.

בזמנים הקריטיים הללו יש במיוחד צורך חיוני לחזק בקרב הנוער היהודי שלנו את שיווי המשקל הרוחני שלהם, והדרך היחידה להשיג זאת היא על ידי תורה ומצוות, מתוך אחדות והרמוניה בין השכל והרגש, ושליטתו של המוח על הלב.

עבורנו היהודים, האחדות הפנימית האמורה הינה יותר מאשר סוד ויסוד של חיים אישיים מלאי סיפוק. נושא זה נידון בעמקות ובהרחבה במשנת חב”ד.

האחדות האמורה הינה המפתח לאחדות בעולם בכללותו, ומתואמת באופן הדוק עם הרעיון של אחדות ה’ (האמונה בא–ל אחד) ההכרה מהי בחיים בפועל המשימה הייחודית של כל יהודי ושל העם היהודי בכללותו. זה נרמז במילים “גוי אחד בארץ”, שאדמו”ר הזקן מסביר (איגרת הקודש ט’): “כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כתיב, דהיינו שגם בענייני ארץ לא יפרידו (נ”א יפרדו) מאחד האמת”.

נשמות הגויים

האדמו”ר הזקן כותב ב”תניא” סוף פרק א’: “… מה שאין כן נפשות אומות העולם הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל, כמו שכתוב ב”עץ חיים” (ספרו של האר”י ז”ל), שער מ”ט פ”ג. וכל טיבו דעבדין האומות, לגרמייהו עבדין (כל הטוב שהגויים עושים הוא לטובתם האנוכית) וכדאיתא (וכמו שכתוב) בגמרא, שכל צדקה וחסד שאומות העולם עושין אינן אלא להתייהר כו’.

ב”ה, כ”ג כסלו, ה’תשל”ג

ברוקלין, ניו יורק

מר …

מנצ’סטר, אנגליה

שלום וברכה,

קיבלתי את מכתבך מי”ג כסלו והתכתובת הקודמת.

1. כדי לפתוח בדבר טוב, שמחתי לראות את בתך ושני הנכדים, ה’ יברך אותם, לפני שובם לאנגליה. בלי ספק היא תמסור את איחוליי האישיים, וגם תספר על הניסוי של “שמע ישראל”, שעבר בהצלחה מרובה.

2. בנוגע ל…, אני מוכרח שוב לומר שאני מופתע שלאחר כל מה שנאמר ושנעשה, הבנה הדדית לא הושגה עדיין. בסופו של דבר, לכל הנוגעים בדבר יש אותה מטרה בלב, כלומר להביא את המוטו של י”ט כסלו שהתחזק לא מכבר. “יפוצו מעיינותיך חוצה!” (להפיץ את מעיינות החסידות החוצה).

אני בטוח שכל מי שנוגע בדבר יהיה מוכן לוותר מעט כל עוד שזה יוביל להפצה יעילה יותר של המעיינות “חוצה”, כולל ויתורים בשטחים שבהם הוא חושב שהוא לגמרי צודק. כמובן, שיתוף הפעולה המרבי חיוני לתוצאות מרביות. עם זאת, למרות שהגיע הזמן ליישב את חילוקי הדעות, אני רואה ממכתבך שאין התקדמות במצב - בכיוון הנכון, בכל אופן.

יהיה זה חסר תועלת לגמרי מצידי להזכיר את הענין הזה בכלל, שכן אם העקרונות החשובים האמורים אינם מעוררים רושם, מה יכולות שורותי הבודדות להשיג? מכל מקום, הואיל וזה עתה חגגנו את י”ט כסלו, “ראש השנה לחסידות ולדרכי החסידים”, ואני בטוח שכל אחד מאיתנו נכתב לשנה טובה בחסידות, אני מקווה ומתפלל שזה כולל גם את מפגש הלבבות והדעות בקרב כל אלו שהיו עדיין חלוקים לפני י”ט כסלו. ואם עדיין נדרש מאמץ אישי, יש לנו את ההבטחה של “יגעת - ומצאת”.

3. בהתייחס להערתך אודות התרגום של הקטע האחרון של פרק א’ בתניא שם הוא מדבר על נשמות אומות העולם, והעלאת השאלה של תרעומת שזה עלול לעורר בחוגים מסוימים, וההצעה בענין זה - תשובתי הברורה - אם אני רשאי לשאול את ההתבטאות שלך עצמך - “איננו יכולים לעשות דבר ללא רשותו של הרבי,” והכוונה כמובן לאדמו”ר הזקן, ז.א., רשות המחבר.

הרשה לי להוסיף גם, בלי כל כוונה לפגוע, שהצעתך מגיעה מאוחר מדי, שכן הקטע תורגם כבר ליידיש, אנגלית, צרפתית ואיטלקית לפני שנים, בהתאם לכוונת המחבר. לכן אין כל טעם לנסות לסגת מהדברים או לשנות משהו בטענה זו.

לאמיתו של דבר, אם שינוי כלשהו נעשה, זה רק ידגיש את הענין ויספק הזדמנות לכל אחד בכל מקום בעולם שיבחין בכך לעורר מהומה בקשר לכך.

נקודה נוספת - וזהו עיקר הקושי בענין: בימינו, אדם אינו צריך להיות חסיד, ואפילו לא קבליסט (שכן הקביעה האמורה של אדמו”ר הזקן מבוססת על קבלה ותלמוד), ואפילו לא מאמין מושבע - כל עוד האדם אינו עוצם את עיניו בפני המציאות הברורה - לראות מהו סוג הנפש שיש לאומות העולם. שהרי כל אומות העולם היו עדים למה שהתרחש בגרמניה ובמדינות שפלשה אליהן, ובכל זאת נשארו שווי נפש. לאור זה, יכול להיות שמילותיו של אדמו”ר הזקן (שבדרך אגב, במקור אינן שלו, כפי שהוזכר לעיל) הן חלשות מדי לבטא את האמת כפי שהיא.

כדי להרגיע את חששותיך עוד יותר, הרשה לי לומר זאת: אם גוי רוצה לשמור את רגשותיו לעצמו ולא לעשות בעיות (וישנם כאלה), הוא לא יעשה ענין מכך. אם הוא סוג הגוי שרוצה לעורר בעיות (וישנם ‘גם’ כאלה), הוא יכול ליצור בעיות מבלי לחפש אותם בספרים, כגון בענין עלילת הדם שציינת במכתבך.

אני מקווה שחגגתם את י”ט כסלו מתוך השראה, ושההתוועדות כאן (אשר נאמר לי שהועברה בשידור גם למנצ’סטר) לא לגמרי גזלה ממך את שינת הלילה של מוצאי שבת. הענין החשוב הוא שההתעוררות תהיה נמשכת ותהיה חדורה בכל יום ויום מימי השנה.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור ולחנוכה מואר ומוסיף והולך באור,

(חתימת יד קודשו)