למה משה?

למה משה?

כ”ק אדמו”ר הזקן: אהל מועד נקרא בשם זה משום שנאמר עליו “ונועדתי בתוך בני ישראל”. ונועדתי - אותיות ונודעתי. זוהי בחינת הדעת שהיא עניינו של משה ותפקידו להמשיך את בחינת הדעת בתוך נשמות ישראל. זהו הטעם לכך שדווקא משה הוא זה שהקים את המשכן, כי הנה משה הוא בחינת פנימיות החכמה הנובעת מה”כתר”. לפיכך, בחינה זו איננה מוגבלת. ומכוח אלוקי בלתי מוגבל זה המשיך משה את הארת המידות של עולם האצילות שיאירו וישפיעו ב”משכן” שהוא בחינת ספירת המלכות. רק משה שה’ חננו בפנימיות החכמה הנובעת מהכתר מסוגל היה לפעול שאורות אלו ירדו לספירת המלכות והשתקפותה במשכן הגשמי למטה.

(לקוטי תורה במדבר ד, ד)

משמעותה של הקמה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: עניין הקמה הוא לחזק ולבסס באופן יסודי וקבוע. כאותו עניין שנאמר “הקימותי את דבר ה’”. זוהי המשמעות של “ויקם משה את המשכן”, שמשה המשיך את השפע האלוקי למשכן באופן של “המשכת האור בכלי”, וזה העניק למשכן את ה”העמדה” והקיום כהקמת הנופל והעמדתו על רגליו, שיהיה המשכן  “כלי” לגילוי אור ה’ בו וממנו לעם ישראל ולעולם.

(תורת חיים שמות ח”ב עמ’ תיג, ב)

כהתלבשות המוחין במוח הגשמי

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: משה הוא שושבינא דמלכא. מלכא היא בחינת מידות דאצילות, שיש להמשיך אותן להאיר בספירת המלכות, שהיא השוכנת במשכן כשבה מאירים המידות של עולם האצילות. מידות דאצילות הם בחינת “חתן” ומשה שהוא בחינת ה”דעת” שהיא המפתח שכולל את ששת המידות פועל את המשכתן למטה בספירת המלכות ובמשכן. וכה גדול כוחו, שהרי נמשל הדבר לחיבור המוחין שבנפש על ידי המשכתם לחומר המוח הגשמי, שאין אפשרי חיבור כח כה רוחני עם חומר גשמי, אלא על ידי אורו הבלתי מוגבל של ה’. כך הוא בהשכנת אורות האצילות במשכן הגשמי שרק משה אשר חננו ה’ בכוח בלתי מוגבל, יכול לחבר זאת עם המשכן הגשמי.

(אור התורה במדבר כרך א הוספות עמ’ טו)

דירה בתחתונים

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: עיקר תכלית בניית והקמת המשכן הוא כדי שיהיה לו יתברך דירה בתחתונים דווקא. כיון שכן, ציוה משה לעשות את הכלים תחילה, שכן הכלים מורים על המשכה פנימית שלא כיריעות המקיפות את המשכן המורות על המשכת אור מקיף. לעומת זאת בצלאל חשב על דרך ההמשכה מלמעלה למטה, שאז המשכת המקיף קודמת להמשכת האור הפנימי בפנימיות. לכן עשה את היריעות תחילה. זהו שאמר משה לבצלאל: “בצל א–ל היית וידעת”. צל - היא בחינת המקיף.

(תורת שמואל תרמ”א עמ’ תמח)

מכון לשבתו יתברך

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: כל עניין המשכן הוא כדי שבני ישראל יהיו מכון לשבתו יתברך. כדברי חז”ל: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” -  ‘בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל’. והנה במשכן היה זה על ידי הקרבת הקרבנות, שבזה היה עיקר העסק במשכן ובמקדש, כדי להשכין את השכינה בישראל. ובעבודת ה’ מתבצע הדבר על ידי שהנפש האלוקית מקריבה את הנפש הבהמית לה’.

(המשך תער”ב ח”ב עמ’ תתקיח)

הקמת המשכן בניסן

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: שבעה צדיקים עמדו והורידו את השכינה למטה, עד כי משה שהוא השביעי וכל השביעין חביבין הוריד את השכינה לארץ. ואימתי ארע הדבר? ביום הקמת המשכן על ידי משה, בראש חדש ניסן. שהרי ראש חדש ניסן הוא ראשון לחדשי הגאולה, אשר בגאולה תהיה התגלות השכינה בתכלית השלמות, מה שהתחיל בהשכנת השכינה למטה בגילוי בהקמת המשכן והעבודה בו.

(סה”מ תרצ”ב עמ’ רפח)

בכוחו של משה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: בתיאור מעשה המשכן לא מוזכרים שמות העושים במלאכה מלבד בצלאל ואהליאב שנתפרשה בזה סיבה מיוחדת להזכרתם. מה שמוזכר זה שהמשכן פוקד על פי משה, ואשר “ויקם משה את המשכן”. ומה טעם לא הוזכרו העושים במלאכה?

אלא ללמדנו שהכל היה בכוחו של משה רבינו, הבניה וההקמה לא היו מתאפשרים אילולא כוחו של משה רבינו. כל העושים מכוחו הם עושים. וכן הוא בכל דור ודור על ידי משה רבינו שבדור, הרבי, שהוא ה”אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא”, והוא המחבר את בני ישראל עם הקב”ה, ומעניק להם מכוחו של ה’ כוחות באופן של “בלי גבול”, לפעול את השכנת השכינה בכל העולם.

(תורת מנחם יא, חלק שני, עמ’ 25)             

פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח

ולכן צריכים בנ”י להכריז שמאורעות אלו הם נסים גלויים של הקב”ה, שבהם ניכרת מעלתה של שנה זו, “תהא שנת אראנו נפלאות” (ובהמשך לשנה שלפנ”ז - “שנת נסים”), ועוד ועיקר - להדגיש שנסים ונפלאות אלו הם מהסימנים על ביאת המשיח, ע”פ דברי הילקוט שמעוני.

ואם משיח יתעכב ח”ו עוד יום וכו’ - יראו בודאי עוד נסים גלויים וגם לעיני אוה”ע, שעי”ז תתחזק אצלם ההכרה שיש בעה”ב ומנהיג לבירה זו, שעושה גם נסים גלויים (לא רק “ברקיע השביעי”, אלא גם) בעולמנו זה, ועד שזוכים לקיום היעוד ד”והיתה לה’ המלוכה”.

(שיחת ש”פ ויקהל פקודי תנש”א)