תקופת החופש - פוטנציאל להרס חינוכי

לכל הדעות, חודשיים ימים לחופשה הגדולה של ילדי ישראל, זה יותר מידי. כיום גם משרד החינוך מכיר בזה. איך אפשר להתמודד עם חודשיים ארוכים כאלה? ומה אפשר לעשות כדי שהחינוך החסידי שילדינו קיבלו בכל חודשי השנה לא יירד לטמיון בימים אלה?

אבא, מתי כבר חוזרים לגן? שאלה אותי בתי הגדולה בת הארבע. שבועיים של חופש כבר הספיקו לה. בשבועיים הללו על–פי תוכנית סדורה מראש, היא עמלה מדי יום על מלאכות ויצירות רבות ומגוונות, ציירה ציורים, בנתה ופירקה שלל משחקי הרכבה. יצאנו איתה לפינת החי, לגני משחקים ובמשך ארבעה ימים אף שהתה אצל הסבא והסבתא בכפר חב”ד.

לא הותרנו לה רגע דל בכדי שלא תצא מפיה המילה ‘משעמם לי’. אך למרות זאת, כבר בתחילת השבוע השלישי של החופש ביקשה לחזור לשגרה.

כל הניסיונות לאתר את הוגה רעיון חופשת הקיץ הארוכה, העלו חרס. הביטוי במילון אבן שושן לחופשה הגדולה הוא כך: הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל - כִּנּוּי לִימֵי הַפַּגְרָה מִלִּמּוּדֵי בָּתֵּי הַסֵּפֶר בְּעוֹנַת הַקַּיִץ - בְּעֵרֶךְ בֶּחֳדָשִׁים אָב וֶאֱלוּל (יוּלִי וְאוֹגוּסְט). בבתי הספר החופשה היא בת שמונה שבועות וישנם מוסדות חינוך השולחים את תלמידיהם לחופשה ארוכה אף יותר. 

בשונה מימים עברו, דומה שאם תציבו כיום בפני אנשי חינוך מכל קצות הקשת את השאלה: החופש הגדול מועיל או מזיק? תגלו שישנה תמימות דעים לגבי הנזק שבחופש כה ארוך.

בשאלון שהעברתי בין ילדים משלל גילאים גיליתי שבתי אינה יוצאת דופן. תשעים אחוז מהילדים עימם שוחחתי מבכרים לשוב למסגרת לימודית עם כל המשמעויות - שיעורי בית, עבודות ומבחנים. אם חשבנו בעבר שההורים הם הסובלים העיקריים, הרי שכיום, יותר ויותר מחקרים מראים שהילדים סובלים לא פחות. גם במגזר החופשי ישנן מסגרות חינוכיות רבות הפועלות בזמן החופש.  

מי שזעק מקירות לבו כנגד אותה חופשה, הוא הרבי מלך המשיח שהביע את התנגדותו בבקשו מאנשי החינוך לנצל דווקא את הימים הללו לביצור החינוך היהודי המסורתי. הרבי בשיחות ובמכתבים ביקש ממנהלי מוסדות החינוך לפתוח את שעריהם גם לכאלה שבשאר ימות השנה לומדים בבתי ספר כלליים. ובכלל, ביקש מהמורים לקחת אחריות על התלמידים גם כשהם נמצאים מחוץ למסגרת.

נדמה שהאסימון החל ליפול גם אצל גוורדיית משרד החינוך ושר החינוך הנוכחי אימץ תוכנית של חודש לימודים נוסף, מה שכבר קיים בתלמודי תורה. במרבית בתי הספר השתא  תלמידים מכיתות א’ וב’ נותרו לחודש לימודים נוסף, במסגרת קלילה יותר, כשהמגמה היא להרחיב בעתיד את התוכנית לכל הכיתות.

תקופת החופש - פוטנציאל להרס חינוכי

מדוע חופשה ארוכה כזו פוגמת בעבודה החינוכית ומורידה לטמיון עבודה שהושקעה במשך השנה כולה?

אם נמשיל את ילדינו לשתיל רך וצעיר לימים, הרי כפי שהשתיל זקוק לטיפול יום יומי בתחילת דרכו כך גם הילד זקוק למסגרת ברורה ומסודרת, שתקנה לו ביטחון וטיפול חינוכי יום יומי. יציאה לחופשה כה ארוכה פוגמת במסר העקביות, ולכן היא נוגדת את המוטו המרכזי עליו מתבססת עבודת החינוך.

זאת אחת מהסיבות שכל מצוות התורה הן כאלה שאנו שבים ומבצעים בריטואל קבוע. מדי יום אנו מתפללים שלוש תפילות, נוטלים ידיים ונותנים צדקה. האם מישהו יוכל להגיד אני יוצא לחופשה בת חודשיים מקיומם? בעניינים של תורה ומצוות דרושה התמדה ועקביות.

נוסף על מילוי רצון הקב”ה, הרי שקיום המצוות מחולל שינוי פנימי באדם המקיים אותם, ושינוי אמיתי לא מתחולל ביום אחד או בפעולה אחת, אלא אך ורק במעשים עקביים. כך הדבר הוא גם אצל ילדנו, שינוי אמיתי ופנימי נוצר מפעולה עקבית החוזרת על עצמה וחופשה ארוכה כזו קוטעת התמדה.

כל מי שעוסק בחינוך יודע עד כמה הרס וחורבן רוחני נגרמים בימי החופשה הארוכים. ילד לא חוזר מהם מחונך ומוכן יותר לשנה הבאה, אלא תוהה ומבולבל יותר. לא פעם נדרשת עבודה רבה כדי להחזירו לתלם. 

איש חכם דימה את הכשל בחופשה הארוכה לעבודת קונדיטור או שף. האם ייתכן שקונדיטור העמל על הכנת עוגה יוציא אותה באמצע ההכנה מהתנור ל’חופשה’? ברור לכל בר דעת שבלתי אפשרי יהיה לטעום מהעוגה בתום ‘הפסקה’ מעין זו.

עוגה או תבשיל שלא נאפו או שלא בושלו כל צרכם, אפשר לתקן זאת או אף להחליפם, אך טעות בחינוך של ילד יהודי לא ניתן להחליף. 

•

בשדה החינוך החב”די (והחרדי בכלל) המצב אצל הבנים טוב יותר מהבנות. בתלמודי תורה מאז ומעולם למדו חודש נוסף, ובשלושת השבועות של בין הזמנים, רבים משתתפים בקייטנה או במחנה קיץ.

אצל הבנות המצב מורכב יותר. הן יוצאות לחופשה של חודשיים ויותר, כפי הוראות משרד החינוך, ומרביתן לא מוצאות את עצמן. מי שזיהתה את הבעיה והרימה את הכפפה היא הגב’ נחמה חיה נבון, מנהלת בית הספר ‘אור מנחם’ - בנות בצפת.

“לפני כחמש עשרה שנה לקראת סוף שנת הלימודים כתבתי לרבי וביקשתי ברכה. התשובה עסקה בצורך שלנו, אנשי החינוך, לדאוג לתלמידים בחופש. את חטאיי אני מזכירה, לא היה בי טיפת כוח לקחת על עצמי פרויקט כזה והודעתי לרבי שאני מבינה את הצורך אך אני לא מסוגלת לקחת זאת על עצמי.

“פתחתי בשנית את ה’אגרות קודש’ והתשובה כולה הייתה באידיש. משפט אחד בלשון הקודש הזדקר לי מול העיניים: ‘ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני’. הרמז איפוא היה ברור; אך הנפש הבהמית עבדה שעות נוספות וביקשתי שוב ושוב שהרבי יפתור אותי מהמטלה. אך בכך פעם שכתבתי לרבי, קיבלתי תשובות ברורות לגבי פעילות חינוכית בימי הקיץ…

“במכתב אחד כותב הרבי שגם אם הילד לומד יותר לימודי חול בימים כתיקונם, הרי שאם בחופש ילמד יותר מקצועות קודש, זה ישפיע עליו גם בימים הרגילים. בתשובה נוספת הרבי ציין שהלימודים בימי החופש יהיו בצורה חווייתית שימשכו את לב התלמידים. בתשובה השמינית - נכנעתי. הודעתי לרבי שלמרות הקושי אני לוקחת על עצמי את הפרויקט.

איך בפועל מרימים בתוך ימים פרויקט שכזה בבית הספר בו לומדות כארבע מאות תלמידות?

“זה הפלא הגדול. ישבתי עוד באותו היום בחדר, ובתוך חצי שעה הגיתי תוכנית מסודרת ובישרתי עליה לצוות המורות. הודעתי לכל הצוות שמדובר בניסיון והפרויקט הזה יצא לדרך. בשנה הראשונה הבנות המשיכו אצלנו עוד שבועיים אל תוך החופש, ובשנים הבאות בהדרגה העלינו את מספר הימים, וכיום אנחנו פועלים במשך כחודש ימים בתוך ימי החופשה. המסגרת נקראת ‘תורה בכיף’ והרעיון מאחוריו הוא שתלמידות ילמדו בכיף, בלי מבחנים, שיעורי בית ועבודות.

“מדי שנה נבחרת רכזת שמרכזת את התוכנית. הילדות מקבלות ארוחת בוקר מזינה, אנו מאשרות להן להגיע בלי תלבושת, ומדי שנה אף יוצרות אלבום תמונות של הרבי שהבנות מקבלות ומתחרות ביניהן מי תסיים את האלבום. המורות מכינות שיעורים מרתקים במקצועות שבדרך כלל לא לומדים במהלך השנה, והכול מוגש בצורה חווייתית ומהנה”.  

בשנים האחרונות הרחיב בית הספר מסגרת זו גם לשבוע של חופשת ניסן עד ביעור חמץ ובחודש תשרי בימים שבין יום כיפור לסוכות. למרבה השמחה, מבדיקה שערכנו עוד ועוד בתי ספר לבנות אימצו את המודל והוא פועל בכמה מקומות בהצלחה כמו בבית הספר “עטרת חיה” בבני ברק, ובמקומות נוספים.

אנשי חינוך ופסיכולוגיה שונים סבורים שחופשה דווקא מטיבה עם הילד, מכיוון שברגע שמשתעמם חוש היצירתיות שלו מתחיל לפעול?

גב’ נבון מבטלת את הדברים. “הכול עניין של מינון”, היא מסבירה.

“חופשה היא דבר חיובי ובתנאי שמנצלים אותו כראוי ובטח לא כשנמשך זמן רב כל–כך. זו הסיבה שאת ‘תורה בכיף’ אנחנו מתחילות כמה ימים לאחר שמתחילה החופשה וחותמים אותו כמה ימים לפני שמתחילה הקייטנה.

לגבי עצם השאלה. אולי בעבר, כשהרחוב היה פחות פרוץ ולא היו מחשבים בבית, ילדים היו יכולים למצוא לעצמם תעסוקה יצירתית. אולם כיום, במקרה הטוב ילד מבלה שעות ארוכות מול המחשב. אולם בשורה התחתונה - הרבי מתנגד לפורמט הזה ולכן אין כאן כלל שאלה”.

•

חופשה כשלעצמה היא דבר טוב ונכון. מדי פעם רצוי ומחויב המציאות לעשות פסק זמן מהאינטנסיביות היום יומית ולהחליף אווירה, אך ההבדל הוא במשך זמן החופשה ואיך ממלאים אותה, האם בבטלה וחוסר מעש או בלמידה חווייתית והתחזקות בענינים של תורה ומצוות והתקשרות.

בסיטואציה של ימינו אין ספק שהפתרון הטוב ביותר הוא שליחת הילדים למחנות קיץ חסידיים שמחדירים בילדים ערכים חסידיים. הרבי בביקוריו בקעמפ הקיץ של הילדים, עודד למעשה את הדבר.

הבנה נכונה של מטרת החופש מסבירה היטב את גישת הרבי. חופש אינו הפסקה לשם הפסקה. עצירת מרוץ החיים והתפרקדות באפס מעשה. החופש, הוא מנוחה מסדר היום התובעני והחלפת כוח למילוי מצברים להמשך חיי תורה ומצוות. כשם ששינה לא מיועדת לבריחה או להתנתקות מהמציאות, אלא היא פעולה חיונית לתפעול השוטף של המכונה האנושית - כך גם החופש, הוא חיובי כל עוד הוא מנוצל נכון, אחרת, הוא הפסד מוחלט או גרוע מכך - נזק של ממש.

מאת נתן אברהם