ניח”ח #13

חסידים מספרים כי ר’ אהרן חריטונוב חיבר את ניגון י”ב תמוז עוד כאשר אדמו”ר הריי”צ שהה במאסר, בטרם שוחרר, לאות בטחונו המלא שגאולת הרבי תבוא בקרוב ללא ספק, ואם כן, יצטרכו ניגון חדש לציין את נס הגאולה, זה היום עשה הוי’…

ניגון מסירות נפש, תוקפו של נס

את “ניגון י”ב י”ג תמוז” אותו נהוג לנגן מידי שנה בהתוועדויות אנ”ש בתאריך סגולה זה, חיבר הרה”ח ר’ אהרן חריטונוב לרגל גאולת י”ב תמוז תרפ”ז. בספר הניגונים נרשם על ניגון זה: “תנועות הניגון מביעות חרף נפש לה’ ולתורתו, ואיתן תוקף האמונה מבלי חת, נגד כל מונע ומעכב לדרכי התורה והמצוה, במסירות נפש ממש”.

היה אפשר לצפות, שהניגון שמציין את שחרורו של הרבי, יהיה בנימה של שמחה גדולה, אך מסתבר שהניגון מכיל את התוכן הפנימי של גאולה זו: כמו גאולת חנוכה ופורים, שבאו על ידי מסירות נפש של בני ישראל בימים ההם, מתתיהו ובניו ומרדכי היהודי, כך גם גאולת י”ב תמוז באה בעקבות ‘תנועה’ של מסירות נפש מצד הרבי והחסידים.

ניגון הגאולה שחובר עוד בזמן המאסר

מספרים שר’ אהרן חיבר את הניגון עוד כאשר אדמו”ר הריי”צ שהה במאסר, בטרם שוחרר. הוא חיבר את הניגון לאות בטחונו המלא שגאולת הרבי תבוא בקרוב ללא ספק, הרבי ישוחרר וממילא יצטרכו ניגון חדש לציין את נס הגאולה, זה היום עשה הוי’…

בתרגום למצב שלנו: “אט אט קומט משיח”, יום הגאולה האמתית והשלימה בה נאמר שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו. ר’ אהרן חריטונוב מלמד אותנו, שמי שבטחונו חזק “לאלתר לגאולה”, אז הוא כבר עכשיו מכין את הניגון של הגאולה שיבטא את רגש השמחה, ניגון הנה הנה משיח בא.

מטענת “עד מתי” לניגון של ביטחון

הניגון בנוי משלוש בבות. לפנינו הביאור המסורתי של תנועות הניגון כפי שהועבר במשפחת חריטונוב, ולא קשה להבחין במסר זה בתוך צלילי הניגון.

תוכן בבא ראשונה: טענה, איך מגיע דבר כזה - שהרבי נמצא במאסר.

תוכן בבא שניה: טענה עוד יותר עמוקה (הטון של הניגון עולה וגובר) - הייתכן מצב נורא שכזה? הגם שזה לטובה, שכן לאחר הגאולה ייצא מזה הוספה ועליה, אך אף על פי כן, הרי היה יכול להיות באופן אחר?! בסופה נרגשת תחושה של ביטחון.

תוכן בבא שלישית: תנועה של נחמה, ובסופה - שוב תנועה של ביטחון.

צורת המבנה הזו של ניגון מחברת ומאזנת בין שני קצוות: מצד אחד הניגון מבליט את הקושי, את המצב המתוח והכי קריטי, זעקת “עד מתי”, ומצד שני - הניגון מגיע לפתרון, לרגיעה ולביטחון שהכל יהיה טוב. אפשר לראות את הניגון גם כגשר ממצב מתוח ומייאש - לעבור בו למצב של שלווה וביטחון.

יש מנגן ויש מנגן: להחיות את הניגון

בהתוועדות י”ב תמוז תש”ז - עשרים שנה לי”ב תמוז הראשון - אצל אדמו”ר הריי”צ מתואר: ניגנו בהתרגשות הניגון המיוסד לכבוד חג הגאולה י”ב תמוז, אשר בתנועות הניגון נרגש תוקף עוז תעצומות של מסירת נפש. ואמר כ”ק אדמו”ר [הריי”צ] שליט”א: פעם נהגו לומר, שניגון חסידי צריך לנגן עם געפיהלעכט’ס [ברגשנות]. לא רק עם רגש, אלא ברגשנות - וציוה לשיר את הניגון עוד הפעם.

פעמים קורה, שניגון מעין זה נהפך אצלנו לסוג של “נוסח”; חלק מהסדר הקבוע שמבצעים בי”ב תמוז. כאשר ניגון הופך ל”נוסח”, אז שרים אותו בכדי לצאת ידי חובה. על כן חשוב לעורר, שככלל, ניגון צריך לנגן עם רגש, לא כמו רובוט אלא עם הנשמה, וניגון חסידי שכולו נשמה ופנימיות, צריך לנגן אותו עם יתר רגישות, כך שבכל תנועה בנגינה ישמעו את התוכן הפנימי, את האמירה של הניגון.

הניגון מופיע בתקליט ניח”ח #13.

גם אצל הרבי נגנו את הניגון בכל שנה בי”ב תמוז. בסריקת הברקוד שלהלן ניתן לראות וידאו עם הניגון מהתוועדות י”ב תמוז תשל”ז: