בי יומשך השפע כ”ק אדמו”ר הזקן: בסדר ההשתלשלות עתה, יוסף (יסוד) הוא למעלה מיהודה

בי יומשך השפע

כ”ק אדמו”ר הזקן: בסדר ההשתלשלות עתה, יוסף (יסוד) הוא למעלה מיהודה (מלכות), ומלכות מקבלת את כל השפע שלה מהיסוד. לכן יוסף היה המשביר והמשפיע לכולם, ויהודה הוא המקבל. זהו שכתוב: “ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני”, שפירוש הדברים הוא, שמבקש שבו יומשך השפע מיוסף הצדיק.

(תורה אור, ויגש, מד, א)

המלכים נועדו

כ”ק אדמו”ר האמצעי: נקודת העניין של ויגש אליו יהודה היא: מבואר בזוהר על הכתוב “כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו”, שהכוונה היא לייחוד יהודה (מלכות) ביוסף (יסוד). וזהו “ויגש אליו יהודה” דווקא, שהוא בחינת המלכות, שנגש והתקרב להתייחד ביוסף שהוא בחינת יסוד - צדיק עליון.

(תורת חיים, בראשית ח”ב, פרשת ויגש, רלד, א)

בוקר אערך לך

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: מבואר בזוהר על הפסוק “בוקר אערך לך ואצפה” שדוד המלך התקין אור שיכיל ויקבל את בחינת בוקר של יוסף. כלומר, שדוד המלך תיקן את בחינת מלכות דאצילות, שתהיה לבוש וכיסוי לבחינת האור של יוסף שהיא בחינת יסוד. והרי זה גם כן תוכן עניין “ויגש אליו יהודה, שיהודה הוא בחינת “מלכות”, שזהו הרי הכלי והלבוש השייך לבחינת “יסוד”.

(אור התורה במדבר כרך א, ד”ה והיה אמונת עתך, עמ’ צט)

יהודה הוא הודאה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: יוסף הוא לשון תוספת, ונאמר “ויגש אליו יהודה”, שבחינת יהודה - צריכה את בחינת יוסף. ביאור הענין: תוספתו של הקב”ה מרובה על העיקר, שזה מה שיתגלה לעתיד לבוא, שיאיר אור ה’ באופן של “ונגלה כבוד ה’ וראו כל בשר יחדיו כי פי ה’ דיבר, ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך”, וזוהי בחינת יוסף. והכלי לבחינה זו, הוא יהודה, בחינת הביטול, שכן יהודה הוא הודאה, שהרי אור אין סוף אין מחשבה תופסת בו, ולכן אנו מודים, דהיינו מתבטלים אליו, מלשון “מודים חכמים לרבי מאיר”.

(תורת שמואל, תרל”ט ח”א, ד”ה וראיתי אני שיש יתרון, עמ’ רכב)

מבקש להיות עבד

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: יוסף הוא בחינת צדיק עליון שעניינו הוא להמשיך ולהשפיע מלמעלה למטה. ויהודה טען “ישב נא עבדך תחת הנער עבד”. יהודה הוא בחינת עצם המלכות, ומלכות עניינה הוא בבחינת העלאה מלמטה למעלה. וזהו “ויגש אליו יהודה”, שכללות בקשתו הייתה שיהיה הוא עבד, שעל ידי ביטול והעלאה זו דווקא, נשלמת הכוונה העליונה.

(המשך תער”ב, חלק שני, ש”פ ויגש העת”ר, עמ’ תתב)

ועבדי דוד

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: לעתיד לבוא יהיה המלך המשיח משבט יהודה ומזרע דוד, ומכונה בכתוב בשם דוד. וצריך ביאור, מדוע מכנים את מלך המשיח בשם דוד דווקא? והביאור בזה: מעלת דוד היא שאף שהיה מלך בישראל, ועד כדי כך ש”דוד” הוא עצמו “ספירת המלכות” עצמה, בחינת רוממות והתנשאות, בכל זאת, היה בבחינת “עבדי”, בתכלית הביטול, וכמו שכתוב: “ואני עני ואביון”. וכן הוא במלך המשיח, שנאמר בו “הנה ישכיל עבדי רום ונשא וגבה מאוד”, ובכל זאת יהיה בתכלית הענווה והביטול, ללמוד גם עם אנשים פשוטים. ולכן נקרא משיח בשם דוד, על שום הענווה והביטול שבמהותו.

(ספר המאמרים תרצ”ט, מאמר ד”ה ועבדי דוד, עמ’ 191 ואילך)

ההתמסרות לצדיקו של עולם

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: יוסף הוא צדיקו של עולם, כידוע שהתואר צדיק מודגש במיוחד אצל יוסף שנקרא “יוסף הצדיק”. הגשת יהודה ליוסף - “ויגש אליו יהודה” - מורה על ההתמסרות ליוסף הצדיק, צדיקו של עולם, להתאחד עמו, שזהו עניין ה”הגשה”.

וממשיך: … “ויאמר בי אדוני” - שהבקשה מיוסף הצדיק, צדיקו של עולם, היא לא הגילויים של גן עדן התחתון או גן עדן העליון, אלא, שיוסף הצדיק יהיה אדונו, ועל ידי זה יומשכו אליו כל ההשפעות של יוסף הצדיק.

(תורת מנחם ב שנת תשי”א, חלק ראשון, שיחת ש”פ ויגש, ז’ טבת התשי”א, עמ’ 162)