מענה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לנער צעיר שהתאונן על מצבו ועל חוסר עזרה מהזולת וכו’:
מענה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לנער צעיר שהתאונן על מצבו ועל חוסר עזרה מהזולת וכו’:
מענה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לנער צעיר שהתאונן על מצבו ועל חוסר עזרה מהזולת וכו’:

1 כנראה מכהנ”ל חסרה אצלו (לע”ע [= לעת עתה]) נקודה עיקרית, וזהו סיבה האמיתית למצבו וכו’. והיא:
מאריך ומפרט ע”ד [= על דבר] מה שעבר עליו, האכזבה שישנם כאלה שהיו צריכים לעזרו ולא עזרו כלל וכלל וכו’
ואינו מזכיר אף מילה אחת - מה עשה בפועל לתועלת ממשית של אחרים? - במשך כל ימי חייו? מה שמבהיל יותר - שכנראה מסגנון מכתבו אין נופל במח’ הרעיון שאולי חובתו היא לעזור לאחרים בפועל (לא רק ע”י - רצון, דבור יפה, הפגנה אודות ענינים שאין יכול לשנותם כלל וכיו”ב), ולאידך גיסא פשוט אצלו שכל מה שעשו אחרים בשבילו מיום הולדו וע”ע [= ועד עתה] - מגיע לו בפשיטות ואין זה מחייב אותו כלל לשכוח כל רצונותיו שלטובת עצמו ולהשתדל וביגיעה ככל הדרוש - להרבות טוב וקדושה בסביבתו (שעי”ז יתוסף זה לכל אלה שעזרוהו כנ”ל) ובמדה מאקסימלית. והרי אפשר שזהו כל תכלית ביאתו לעולם!
2 פשוט שהתירוץ שכו”כ [= שכמה וכמה] מהנוער מתנהגים כמוהו - אינו תירוץ כלל. ואדרבה מגדיל הקושיא: למה לא עזרם לראות טעותם?
3 בנוגע לפועל: יחליט בתוקף ע”מ [= על מנת] לקיים בפועל - שיב”ח הבע”ל [= שי”ב חודש הבאים עלינו לטובה] (לכה”פ [= לכל הפחות]) יחי’ יום יום ע”פ התומ”צ [=התורה ומצות], ילמוד בהתמדה וביר”ש [= וביראת שמים] וכו’ - מבלי לחשוב ע”ד ענינים אחרים (כולל גם טובת עצמו ורצונותיו) כלל -
[בירות”ו [= בירושלים תבנה ותכונן] באם א”א [= אי אפשר] - בתו”ת דכחב”ד וכיו”ב [= בתומכי תמימים דכפר חב”ד וכיוצא בזה]] וזה יתן לו היכולת לשנות באמת השקפתו דע”ע [= דעד עתה] - ולסדר חייו מחדש וכו’.
השמות ואזכיר עה”צ [= על הציון]