כ”ק אדמו”ר הזקן:

הקבלה — בחינת מלח

כ”ק אדמו”ר הזקן: חכמת הקבלה היא בחינת מלח. שכן היא בעצמה נסתרה ונעלמה שאינה מושגת בבחינת טעם ממש, כפי שיש לנו השגה וטעם בנגלות לנו. ואף על פי כן המלח נותן טעם בכל המאכלים גם בלחם ובבשר. ובנמשל: כל הנהגת העולמות היא על פי פנימיות התורה, וכל התורה נאמרה על פי הקבלה.             (לקוטי תורה ויקרא, ד, א)

גבורה שבחסד

כ”ק אדמו”ר האמצעי: כל הדברים החריפים, כתבלין וסממני רפואה וכו’ שמהווים מרפא לנפש, למרות שהיא קצה בטעמם, זהו משום שהוא בחינת גבורה שבחסד. שכן הגם שבעצם מהותו הוא מר וקשה, אך בהעלם יש בו במלח חיות להשיב את הנפש. ודווקא על ידי ההעלם שמתעלם בדבר רע ומר, משם מגיע הוא לידי גילוי טוב וחסד. כשם שבנמשל: אי אפשר לפעול פעולת חסד, מבלי שיהיה בזה גם שמאל דוחה וייסורים ממרקים, שזהו עניין גבורה שבחסד.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי ויקרא, עמ’ כח)

ברית במלח וביסורים

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: בברכות ה,א. איתא: “נאמר ברית במלח ונאמר ברית בייסורים, במלח: ולא תשבית מלח ברית.ובייסורים: אלה דברי הברית, כפי שנאמר אחר הקללות בספר דברים. ומה ברית האמורה במלח, המלח ממתיק את הבשר, כך הייסורים ממרקים את כל עוונותיו של אדם. ופירש המהרש”א: כפי שהמלח נכנס בבשר ומוציא את הדם ממנו וממתיק את הבשר, כך הייסורים נכנסים בבשר האדם ומוציאים ממנו את רתיחת הדם, המביאו לידי חטא, ועוונותיו מתמרקים. ויש לבאר את המילים “מלח ממתיק את הבשר”, שעניינן הוא: המתקת הגבורות, וכן כותב האריז”ל: שהמלח הוא גבורות ממותקות.         (אור התורה ויקרא, הוספות עמ’ רכז)

מלח ברית אלוקיך

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: נאמר: “מלח ברית אלוקיך”: לאמור, שהמלח הוא ברית המקשרת ומחברת את בחינת שם הוי’ בשם אלוקים. וזהו “ברית אלוקיך”.               (ספר המאמרים תורת שמואל תרכו עמ’ פג)

הפנימיות של הפנימיות

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: במאמר ד”ה ולא תשבית מלח, מבאר אדמו”ר הזקן שישנן שתי בחינות: השכל עצמו שהוא מכוחות הנפש, ולבוש המחשבה, ובמילים אחרות: ישנו כח המחשבה וישנן אותיות המחשבה.

(ספר המאמרים תרמ”ג עמ’ טו)

וכל קרבן מנחתך במלח תמלח

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: שלוש מעלות למלח: שהוא מפריש את הפסולת, נותן טעם וכן מקיים את הדבר. ועניינו של הקרבן הוא קירוב האדם לה’.

וכך הוא בכל קירוב של האדם לאלוקות בלימוד התורה או בעבודת התפילה, צריך למלוח אותו במלח, דהיינו: להפריד את פסולת הרתיחה, ללמוד תורה באימה ויראה, ולהסיר את הבליטות וההתפעלות הבלתי אמיתית, בתפילה. ולאחר הסרת הפסולת הוא נותן בו טעם — של תורה בידיעה שזה דבר הוי’ ותפילה מתוך התקשרות אמיתית.

ופעולה שלישית של המלח: הענקת הקיום שתוצאת הקירוב לאלוקות היא שמה שלומד, יקיים אכן בפועל ממש, ושהתפילה תשפיע על התנהגותו בסור מרע ובצדקה וחסד, כל היום.                   (ספר המאמרים תש”ט, עמ’ 188)

על כל קרבנך

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: בלקוטי תורה מבאר אדמו”ר הזקן שהמלח מורה על פנימיות התורה, שכשם שהמלח נותן טעם במאכל כך פנימיות התורה נותנת טעם בלימוד הנגלה. ומדוייק הדבר: כי הנה נאמר בפסוק “על כל קרבנך תקריב מלח”, לאמור: כשם שבקרבנות, גם נשים יכולות להביא קרבן, כך גם בפנימיות התורה, גם נשים יכולות ומחוייבות ללמדה, שכן הן מצוות באהבת ה’ ויראתו, שבזה עוסקת פנימיות התורה.           

(שיחות קדש תשמ”א חלק ב, שיחת ש”פ ויקרא — זכור, עמ’ כב)

הנהגה נסית

ויהי רצון שההחלטה טובה שקיבל ויקבל כל אחד ואחד .. להוסיף בכל עניני העבודה, כולל ובמיוחד בעניני חג הפסח .. בלימוד הלכות הפסח ונתינת צרכי הפסח לכל הזקוקים, באופן של הנהגה נסית — תמהר ותזרז ותביא תיכף ומיד את השכר דהנהגה נסית ע”י הקב”ה, החל מהנס העיקרי דהגאולה האמיתית והשלימה, שאז יקיימו כל בני ישראל הלכות הפסח בשלימותן [ועל פי זה יש לומר שהגאולה אינה בתורת “שכר” על עבודת בני ישראל בהכנות לחג הפסח .. אלא דבר המוכרח לקיום ציווי הקב”ה בתורה להקריב הפסח].   (ש”פ ויקרא תנש”א)

[מוקדש לזכות ר’ חיים דוד בן אסתר עמוס לרפואה שלמה]