בחב”ד ישנם כמה ניגונים ל”האדרת והאמונה”; אחד מהם הוא ניגון שחיבר ר’ שלמה דער געל

בחב”ד ישנם כמה ניגונים ל”האדרת והאמונה”; אחד מהם הוא ניגון שחיבר ר’ שלמה דער געלער ה’מלמד’ מהעיר נעוול. למרות שצרות רבות סבבו אותו ואת משפחתו מכל עבר, היה תמיד מלא שמחה. בלילות היו מתוועדים בביתו ואז היה שר את שני הניגונים שלו “בהתפשטות הגשמיות ממש, כשפניו מאירות באור מיוחד”. 

חי עולמים - “זה היה כל חיותו”

בספר הניגונים ובתקליטי ניח”ח מופיע רק ניגון חב”די אחד על הפיוט “האדרת והאמונה”, והוא ניגון לר’ שלמה דער געלער (הג’ינג’י) מנעוועל.

בספר הניגונים (ניגון ק”ד) מתואר שר’ שלמה היה מהחסידים המהדרים ללכת מנעוול ליובאוויטש דווקא ברגל - מדובר במרחק של כ–170 ק”מ(!). הוא מכונה “געלער” על שם זקנו הצהוב, איש חסיד נלבב ושמח תמיד למרות היותו בעל ייסורים.

בחוברת “כל עצמותי” עם ניגונים מהעיר נעוול בביצוע ר’ זלמן לוין, מסופר בקשר לניגון “אתה בחרתנו”, שאת הניגון הזה (אתה בחרתנו) שמע ר’ זלמן לוין בילדותו מהחסיד ר’ שלמה דער געלער, “יהודי שבור ורצוץ ומדוכא ביסורים”. ר’ שלמה היה מלמד, “ולמרות שצרות רבות סבבו אותו ואת משפחתו מכל עבר, היה תמיד מלא שמחה כי חוץ מאלקות שום דבר אחר לא לקח ללב. בלילות היו מתוועדים בביתו של ר’ שלמה ואז היה שר את שני הניגונים הללו [מהם מורכב הניגון “אתה בחרתנו” הנ”ל] בהתפשטות הגשמיות ממש, כשפניו מאירות באור מיוחד”.

עוד מסופר אודותו במקום אחר (רשימת ויינגארטען תש”ו אות קפו), שהיה “חולה גדול ויסורים גדולים ועני גדול, דירתו כמו חורבה. ר’ שמואל לויטין היה אצלו ודיבר עמו ר’ שלמה דא”ח וסיפורים בחיות רב כמו בריא לחלוטין, כי זה היה כל חיותו”.

כעת בואו וננסה להתחבר דרך הניגון לדמות מיוחד זו של ר’ שלמה דער געלער. תחשבו על אדם שלא חשב על עצמו כלל, לא היה אכפת לו המצב הגשמי, הוא ידע להתנתק לגמרי מהבעיות הטורדות אותו, וכל החיות שלו הייתה ב”חי עולמים”; בלדבר חסידות ובלנגן ניגון חסידי, וזה מה שהיה מבריא אותו וגורם לו “להאיר באור מיוחד”. מעכשיו זה כבר לא סתם ניגון על פיוט בחרוזים, זה ניגון שיוצא מ”התפשטות הגשמיות” ומוביל להיות שקוע לחלוטין באלקות, ב”חי עולמים”.

בין קטע לקטע בניגון יש חלק ללא מילים, חלק שמזכיר קצת את תנועת הניגון “אשרינו מה טוב חלקינו”, כלומר “חי עולמים” זהו האושר שלנו ומלבדו אין אנו זקוקים למאומה.

ביצוע הניגון נמצא בתקליט ניח”ח #6 ע”י ר’ אברהם לידר.

ר’ שמשון חריטונוב שר ניגון נוסף מר’ שלמה דער געלער, ניגון ללא מילים, ניתן לשמעו בסדרת “היכל הנגינה” (ליפסקר).

אם הרבי כאן, הכל כאן

בספר “זכרונותי” שכתב הרה”ח ר’ ישראל יהודה לוין (פרק י”ט) אודות התקופה בה היה בישיבה במלחובקה (עיירה קטנה ליד מוסקבה ששימשה באותן שנים למקום מקלט לגדולי החסידים), מופיע תיאור מהתוועדות י”ט כסלו שנת תרצ”ד:

“…נתתי שבח והודיה לשמו ית’ שזכיתי בחיים שלי להיות ולהשתתף בהתוועדות כזו עם חסידים גדולים כאלו … החסידים שתו משקה לרוב, ופעם באמצע ההתוועדות נעמד הרש”ל [ר’ שמואל לויטין] על שולחן ופאותיו היו על פניו (כי היו לו פאות ארוכות, אבל כל הזמן היו מקושרות על הראש, אבל עכשיו היו על הפנים), ושר ניגון (ששמעתיו אז לראשונה) “אז דער רבי איז דא, איז דאך האדרת והאמונה אודאי דא, האדרת וכו’”, וכולם שרו אתו. זה היה נהדר, והמילים והשירה נכנסו בעומק לבי, הגווע ממצבי הפרטי ומהמצב הכללי השורר אז מחוץ ל”מאלאחובקה”.

בתרגום מילות הניגון מאידיש: “כאשר הרבי כאן, אז הרי ‘האדרת והאמונה’ - ודאי כאן, האדרת והאמונה לחי עולמים”, וכן הלאה.

הניגון הזה דומה בתנועת “האדרת והאמונה” לניגונו של ר’ שלמה דער געלער, בתוספת מילים באידיש.

בפורים תשי”ז, לקראת סיום ההתוועדות עם הרבי, שומעים בהקלטה הפסקה של ‘לחיים’, ובינתיים מישהו מהנוכחים שהיה בגילופין כמצוות היום, התחיל לשיר בקול “אז דער רבי איז דא, האדרת כו’”, וכן את “האדרת והאמונה” של ר’ שלמה דער געלער, ואז לפתע הרבי הכריז שינגנו “האדרת והאמונה”, והחלו את הניגון הרגיל עם “צו וועמען צו וועמען” (בו עסקנו בכתבה הקודמת).

האדרת והאמונה - ניגון ערגה

קיים עוד ניגון של “האדרת והאמונה” אך פחות רגיל שמנגנים אותו בתפילה, ניגון מיוחד ספוג בהתרגשות, כיסופין וערגה, התרוממות גדולה. בהשקפה ראשונה הניגון לא נראה חב”די בסגנונו, אכן בשיא ההתרוממות של הניגון יש בו תנועה דומה ל”כאיל תערוג” של הרבי ה”צמח צדק”.

בכל אופן הניגון הזה קיים בהקלטה ישנה מפי ר’ שמשון חריטונוב, בין ניגוני חב”ד שונים שהוא הקליט. ר’ שמשון חריטונוב שמע את הניגון מר’ דוד אוקוניו הי”ד (תער”ב - תש”מ) שהיה בקיא בניגונים, ואמר עליו שזהו א פוילישער ניגון.

ניגון זה נגנו לעיתים במניין בנוכחות הרבי.

האדרת והאמונה - הצרפתי

ה’מארסליעז’ - המנון צרפת שהרבי “לקח” והפך לקדושה בשמחת תורה תשל”ד. סיפורו קובע ברכה לעצמו, ביחד עם סיפור מארש נפוליון שלקח אדמו”ר הזקן - ויבוא בע”ה תחת כותרת “הפיכת ניגוני צרפת”.