המעשה הוא העיקר - יסוד ותפקיד הצבא
מה כתב מפקד בסיס חיל האוויר בעקרון לרבי, על השפעת הייחידות’ שלו, ואיזה לקחים הפיק הרבי מתפקידו הצבאי? מה השיב הרגי לאשה שמעוניינת ביתכנון משפחה’ בגלל מצב כלכלי? מה השיב הרבי לאנשי וכבא ששאלוהו מדוע אינו מגיע לארץ, וכיצד הגיב הרבי ליהודי מכפר סבא שגילה את אורח החייט החסידי דווקא בחו״ל?לקע מרתק מתוך ה
מה כתב מפקד בסיס חיל האוויר בעקרון לרבי, על השפעת הייחידות’ שלו, ואיזה לקחים הפיק הרבי מתפקידו הצבאי? מה השיב הרגי לאשה שמעוניינת ביתכנון משפחה’ בגלל מצב כלכלי? מה השיב הרבי לאנשי וכבא ששאלוהו מדוע אינו מגיע לארץ, וכיצד הגיב הרבי ליהודי מכפר סבא שגילה את אורח החייט החסידי דווקא בחו״ל? לקע מרתק מתוך הברד החדש של אגרות־קודש, חלק כט, שבו אגדות השנים היתשל״ו־היתשל׳יז
המעשה הוא העיקר - יסוד ותפקיד הצבא
הב״ה, ימי החנוכה, ה׳תשל״וברוקלין, נ.י.לכבוד מר רן שי׳ רונן, אל״ממפקד הבסיס, בסיס חיל האויר עקרון
שלום וברכה!
נעם לי לקרוא מכתב מר בהמשך לביקורו ושיחתנו, ותודה במיוחד על סיום מכתבו (א) שמשוכנע ששיחתנו זו עוד תתרום רבות ותניב פירותי’ בעתיד, ו(ב) על האיחולים שיהי׳ לי כל מה שאני מאחל לעצמי.
ובטוחני שבהתאם לאיחוליו בודאי מצדו יעשה כל התלוי בו שיקוימו איחולי. והרי מראשית תקוותי אשר המציאות בארץ הקודש תתאים לשמה, כלומר שיתוסף בקדושת החיים על ידי הליכה בדרך תורתנו הקדושה וקיום מצוותי״.
וכיון שהמדובר באיש צבא והתופס מקום חשוב בצבא ובפיקוד הצבא, בודאי ובודאי שאינו זקוק לביאור והדגשה איך שהמעשה הוא העיקר, שהרי זהו יסוד ותפקיד הצבא. ותוכניות ומחשבות טובות, ואפילו דבורים טובים (שזה שייך לפוליטיקואים וכיו״ב), לכל היותר אינם אלא הכנה למילוי תפקיד הצבא.
ועוד ועיקר, אשר מיסודי קיום הצבא ומילוי תפקידו הוא ענין המשמעת, כלומר קבלת עול. בסגנון אחר, כשבאה פקודה אין נפקא-מינה כלל אם מקבל הפקודה יודע הטעם לפקודה זו או אינו יודע, ואפילו באם יש לו קושיות עצומות אין זה משנה כלום, ובאם רק נאמן הוא לחובתו הרי תיכף ומיד ממלא את הפקודה, ורק כשיהי׳ לו זמן פנוי מכל תפקידיו ויהי׳ שלום בעולם, אזי יוכל להתבונן ולחקור מהו הטעם לפקודה האמורה.
ויתירה מזו, אשר אין נפקא מינה כלל בנידון האמור מהו היחס שבין נותן הפקודה ומקבל הפקודה בחיים האזרחיים, ואפשר ששם יהי׳ יחס הפכי לגמרי, שמקבל הפקודה הוא מהשכבה הכי עליונה במעמדו ומצבו ונותן הפקודה מהשכבה הכי תחתונה; הרי אם בצבא בצדק תופס מקום יותר גבוה במעלה, מחוייב מקבל הפקודה למלא אותה במילואה בלי כל פיקפוק וכוי. והנמשל מובן.
ויהי רצון שיעשה כל אחד מאתנו - שכל עמנו בני ישראל נקראים ״צבאות ה״׳ - המוטל עלינו בכל עניני היהדות, ובפרט בארץ ישראל, בהקדמת ״נעשה״ ל״נשמע״, ובמרץ המתאים, ובבטחון גמור שיצליח במילוי תפקידו, שגם זה מיסודי קיום הצבא והצלחתו, ובאופן דמוסיף והולך ואור - כהוראת ימי חנוכה אלו, שמוסיפים בנר ואור מיום ליום.
בכבוד ובברכה להצלחה
מ. שניאווסאהן
נ.ב. בהזדמנות זו אודה לכ׳ עוה״פ בעד האלבום ״תל־נוף במלחמה״, שהוא מרשים ביותר, ומכמה וכמה בחינות.
שהמעשה הוא העיקר: אבות פ״א מי״ז. זהו יסוד ותפקיד הצבא: ראה גם לעיל חכ״ח אגרת י׳רמז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י׳תרד. נקראים ״צבאות ה׳״: בא יב, מא. בהקדמת ״נעשה״ ל״נשמע״: ראה משפטים כד, ז. שבת פח, סע״א. דמוסיף והולך: שבת כא, ב. שו״ע או״ח ר״ס תרעא. האלבום ״תל נוף במלחמה״: אלבום בסים חיל האויר ממלחמת יום הכיפורים (ארה״ק, תשל״ד).
ענייני אל-על מהוים גשר וקשר לבני עמנו
ב״ה, י״א טבת, ה׳תשל״ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר נתנאל שיי רותם
שלום וברכה!
על ידי מר פנחס שי׳ פרי נתקבלה בקשת ברכה בעד אביו שיי ואזכירו על הציון להמצטרך לו.
שמעתי שנמצא מר בתפקיד אחראי של בטחון של כמה וכמה מאחינו בני-ישראל, ואשר ענין מיוחד בבטחון זה הוא שהתוקף והשלום בזה הרי זה נוגע למנוחת הנפש של כל המעונינים בהנעשה בארצנו הקדושה וכל הדברים הקשורים בזה, ובפרט עניני אל-על המהווים גשר וגם קשר - לבני עמנו בכל מקום שהם, ולכל לראש קשר הדדי בין אחינו בארץ ישראל ובין אחינו בחו״ל.
אשר מזה גם מובן גודל הזכות, וביחד עם זה גודל האחריות, של כל אלה הממונים על שרות זה שיהי׳ בסדר ובבטחה, הן ברוחניות (שמירת שבת ויום-טוב) והן בגשמיות כפשוטו.
וכיון אשר בורא האדם ומנהיגו - הוא השם יתברך, נותן התורה והמצוה - אינו מבקש אלא לפי כוחו של כל אחד, בודאי שכל אלה שבהשגחה פרטית על שכמם תפקיד האמור,
ניתנו להם הכוחות למלא התפקיד במילואו ובשלמותו, ובפרט אשר נוסף על הכתוב לעיל,
הרי בזה גם תלוי ״שם״ עם ישראל תוקפו ובטחונו בכל קצוי תבל, וכנ״ל בגשמיות וברוחניות גם יחד. ועל פי הסיסמה הידועה של כל אנשי רוח, ובפרט עמנו, אשר כל אחד ואחת מהם בסוג אנשי רוח הם - בהגברת הרוח על הגשם והצורה על החומר.
בכבוד ובברכה לבשורות טובות
מ. שניאווסאהן
אינו . . כחו: במדב״ר פי״ב, גאדמו״ר מוהריי״צ ח״ד אגרת א׳כ (ע׳ בהגברת . . החומר: ראה גם אג״ק כ״ק שכג ואילך).
אין מקום לומר לקב״ה: איני רוצה מתנתך
ב״ה, כט׳ אד״ר תשל״ו
ברוקלין, נ.י.
ברכה ושלום!
מאשר הנני קבלת מכי ובו בקשת ברכה פ״נ, ובעת רצון יקרא על ציון כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע.
ובטח למותר להדגיש על הכרח הנהגה בחיי היום יומים שתהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצותי״ עליהם נאמר וחי בהם, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב״ה הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה בהמצטרך להאדם.
בברכה שיסודר ענין דירה בשבילה בטוב
נ.ב. תמוה כתבה אשר יש צדק בדברי אשה נשואה מכמה שנים - שנמנעת מהריון כי מצבה הכספי אינו משביע רצונה ותחכה עד שיסודר וכוי -
שהרי ילדים הם ברכת השם יקרה וגדולה, ואפילו במתנה שמצפים לקבל מבשר ודם, להבדיל, ״אין מקום״ לומר לו: עתה איני רוצה במתנה שלך וכשיעלה ברצוני לשנות דעתי - אודיעך.
תורת חיים: ברכת שים שלום דתפילת העמידה. נאמר: אחרי יח, ה. תמוה כתבה כוי: ראה גם לקו״ש חכ״ה ע׳34 ואילך. ״מאוצר המלך״ כרך ג ע׳ 157.
המעשה הוא העיקר - יסוד ותפקיד הצבא
ב״ה, ימי החנוכה, ה׳תשל״ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר רן שי׳ רונן, אל״מ
מפקד הבסיס, בסיס חיל האויר עקרון
שלום וברכה!
נעם לי לקרוא מכתב מר בהמשך לביקורו ושיחתנו, ותודה במיוחד על סיום מכתבו (א) שמשוכנע ששיחתנו זו עוד תתרום רבות ותניב פירותי’ בעתיד, ו(ב) על האיחולים שיהי׳ לי כל מה שאני מאחל לעצמי.
ובטוחני שבהתאם לאיחוליו בודאי מצדו יעשה כל התלוי בו שיקוימו איחולי. והרי מראשית תקוותי אשר המציאות בארץ הקודש תתאים לשמה, כלומר שיתוסף בקדושת החיים על ידי הליכה בדרך תורתנו הקדושה וקיום מצוותי״.
וכיון שהמדובר באיש צבא והתופס מקום חשוב בצבא ובפיקוד הצבא, בודאי ובודאי שאינו זקוק לביאור והדגשה איך שהמעשה הוא העיקר, שהרי זהו יסוד ותפקיד הצבא. ותוכניות ומחשבות טובות, ואפילו דבורים טובים (שזה שייך לפוליטיקואים וכיו״ב), לכל היותר אינם אלא הכנה למילוי תפקיד הצבא.
ועוד ועיקר, אשר מיסודי קיום הצבא ומילוי תפקידו הוא ענין המשמעת, כלומר קבלת עול. בסגנון אחר, כשבאה פקודה אין נפקא-מינה כלל אם מקבל הפקודה יודע הטעם לפקודה זו או אינו יודע, ואפילו באם יש לו קושיות עצומות אין זה משנה כלום, ובאם רק נאמן הוא לחובתו הרי תיכף ומיד ממלא את הפקודה, ורק כשיהי׳ לו זמן פנוי מכל תפקידיו ויהי׳ שלום בעולם, אזי יוכל להתבונן ולחקור מהו הטעם לפקודה האמורה.
ויתירה מזו, אשר אין נפקא מינה כלל בנידון האמור מהו היחס שבין נותן הפקודה ומקבל הפקודה בחיים האזרחיים, ואפשר ששם יהי׳ יחס הפכי לגמרי, שמקבל הפקודה הוא מהשכבה הכי עליונה במעמדו ומצבו ונותן הפקודה מהשכבה הכי תחתונה; הרי אם בצבא בצדק תופס מקום יותר גבוה במעלה, מחוייב מקבל הפקודה למלא אותה במילואה בלי כל פיקפוק וכוי. והנמשל מובן.
ויהי רצון שיעשה כל אחד מאתנו - שכל עמנו בני ישראל נקראים ״צבאות ה״׳ - המוטל עלינו בכל עניני היהדות, ובפרט בארץ ישראל, בהקדמת ״נעשה״ ל״נשמע״, ובמרץ המתאים, ובבטחון גמור שיצליח במילוי תפקידו, שגם זה מיסודי קיום הצבא והצלחתו, ובאופן דמוסיף והולך ואור - כהוראת ימי חנוכה אלו, שמוסיפים בנר ואור מיום ליום.
בכבוד ובברכה להצלחה
מ. שניאווסאהן
נ.ב. בהזדמנות זו אודה לכ׳ עוה״פ בעד האלבום ״תל־נוף במלחמה״, שהוא מרשים ביותר, ומכמה וכמה בחינות.
שהמעשה הוא העיקר: אבות פ״א מי״ז. זהו יסוד ותפקיד הצבא: ראה גם לעיל חכ״ח אגרת י׳רמז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י׳תרד. נקראים ״צבאות ה׳״: בא יב, מא. בהקדמת ״נעשה״ ל״נשמע״: ראה משפטים כד, ז. שבת פח, סע״א. דמוסיף והולך: שבת כא, ב. שו״ע או״ח ר״ס תרעא.
האלבום ״תל נוף במלחמה״: אלבום בסים חיל האויר ממלחמת יום הכיפורים (ארה״ק, תשל״ד).
ענייני אל-על מהוים גשר וקשר לבני עמנו
ב״ה, י״א טבת, ה׳תשל״ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר נתנאל שיי רותם
שלום וברכה!
על ידי מר פנחס שי׳ פרי נתקבלה בקשת ברכה בעד אביו שיי ואזכירו על הציון להמצטרך לו.
שמעתי שנמצא מר בתפקיד אחראי של בטחון של כמה וכמה מאחינו בני-ישראל, ואשר ענין מיוחד בבטחון זה הוא שהתוקף והשלום בזה הרי זה נוגע למנוחת הנפש של כל המעונינים בהנעשה בארצנו הקדושה וכל הדברים הקשורים בזה, ובפרט עניני אל-על המהווים גשר וגם קשר - לבני עמנו בכל מקום שהם, ולכל לראש קשר הדדי בין אחינו בארץ ישראל ובין אחינו בחו״ל.
אשר מזה גם מובן גודל הזכות, וביחד עם זה גודל האחריות, של כל אלה הממונים על שרות זה שיהי׳ בסדר ובבטחה, הן ברוחניות (שמירת שבת ויום-טוב) והן בגשמיות כפשוטו.
וכיון אשר בורא האדם ומנהיגו - הוא השם יתברך, נותן התורה והמצוה - אינו מבקש אלא לפי כוחו של כל אחד, בודאי שכל אלה שבהשגחה פרטית על שכמם תפקיד האמור,
ניתנו להם הכוחות למלא התפקיד במילואו ובשלמותו, ובפרט אשר נוסף על הכתוב לעיל,
הרי בזה גם תלוי ״שם״ עם ישראל תוקפו ובטחונו בכל קצוי תבל, וכנ״ל בגשמיות וברוחניות גם יחד. ועל פי הסיסמה הידועה של כל אנשי רוח, ובפרט עמנו, אשר כל אחד ואחת מהם בסוג אנשי רוח הם - בהגברת הרוח על הגשם והצורה על החומר.
בכבוד ובברכה לבשורות טובות
מ. שניאווסאהן ________________
אינו . . כחו: במדב״ר פי״ב, גאדמו״ר מוהריי״צ ח״ד אגרת א׳כ (ע׳ בהגברת . . החומר: ראה גם אג״ק כ״ק שכג ואילך).
אין מקום לומר לקב״ה: איני רוצה מתנתך
ב״ה, כט׳ אד״ר תשל״ו
ברוקלין, נ.י.
ברכה ושלום!
מאשר הנני קבלת מכי ובו בקשת ברכה פ״נ, ובעת רצון יקרא על ציון כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע.
ובטח למותר להדגיש על הכרח הנהגה בחיי היום יומים שתהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצותי״ עליהם נאמר וחי בהם, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב״ה הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה בהמצטרך להאדם.
בברכה שיסודר ענין דירה בשבילה בטוב
נ.ב. תמוה כתבה אשר יש צדק בדברי אשה נשואה מכמה שנים - שנמנעת מהריון כי מצבה הכספי אינו משביע רצונה ותחכה עד שיסודר וכוי -
שהרי ילדים הם ברכת השם יקרה וגדולה, ואפילו במתנה שמצפים לקבל מבשר ודם, להבדיל, ״אין מקום״ לומר לו: עתה איני רוצה במתנה שלך וכשיעלה ברצוני לשנות דעתי - אודיעך.
תורת חיים: ברכת שים שלום דתפילת העמידה. נאמר: אחרי יח, ה. תמוה כתבה כוי: ראה גם לקו״ש חכ״ה ע׳34 ואילך. ״מאוצר המלך״ כרך ג ע׳ 157
אף על פי שבא גם בטענה, הרי זה מנהג ישראל ישן נושן
ב״ה, ד׳ ניסן, ה׳תשל״ו
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
בנועם מאשר אני קבלת מכתבו מי״ז אדר ב׳, אישור קבלת מכתב שלי, ובעיקר נהניתי מהרוח בו נכתב, אשר אף על פי שבא גם בטענה, הרי זה מנהג ישראל ישן נושן, כמפורסם.
ובנוגע לגוף הטענה, הרי בודאי גם מר יודע המענה על זה, ובפרט לאור העובדה אשר כמה וכמה מבני ובנות ישראל נמצאים בחו״ל, ואין כאן המקום להאריך על הסבות שבדבר ועל הטעמים שבדבר. וכאמור, שבודאי גם למר ידועים הם.
אוסיף רק נקודה אחת בזה. המודגשת ובולטת ביותר דוקא בשבועות הכי אחרונים, עד כמה נחוצה וזקוקה ומוכרחת לקיום הגשמי של העם היושב בארץ הקודש נוכחיות - וההשפעה הכרוכה בזה - של אנשי ישראל הנמצאים דוקא בחו״ל. ואף שאין צועקין על העבר, הלואי שכמה מהמדריכים הרוחניים וכמה מהעסקנים בעלי-מרץ אשר נטשו את המערכה בחו״ל והעתיקו לאה״ק היו חוזרים בהם וחוזרים למערכות המלחמה בכמה וכמה שטחים הנטושה בחו״ל, ואשר השלכות חיוניות לה על המצב הגשמי והמצב הרוחני גם יחד אשר בארץ הקודש, אשר גם זה לבד מספיק די והותר לענות על הטענה האמורה, אפילו באם היתה כוונת מר לטענה.
מובן מעצמו אשר הדברים אמורים בנוגע לאלו אשר שטח פעילותם העקרית הוא דוקא בחו״ל, ובשטחים הנוגעים לקיום עם בני ישראל, ובעיקר הנוער, להצילם מסכנת ההתבוללות, נשואי תערובת וכו׳, וכן אלו אשר השפעתם על גורמים שונים בחו״ל חשובה, ולפעמים גם חיונית, להענינים בארץ הקדש. וכותב אני בסגנון האמור, כיון שמר על פי ידיעותי אודות פעולותיו, אינו נמצא עתה בסוג זה, כי עיקר פעילותו היא דוקא באה״ק, ולכן אין בהאמור שייכות, ועל אחכו״כ לא נגיעה בכ׳ של מר.
תודתי נתונה למר מראש על הצעתו לשלוח להספרי׳ שתחת ידי הספרים המופיעים בעריכת מר. וכפי ששמעתי - הרבה יותר מעריכה יש בדבר וכו׳. ובודאי אשר אנשי חב״ד עמהם עומד מר בקישור ישמחו לקחת עליהם הטרחה של המשלוח וכו׳, כאשר יודיעם.
בכבוד ובברכה - בענין שהזמן גרמא - לחג הפסח כשר ושמח וזמן חרותנו - חרות מכל הענינים הבלתי רצויים, ולבשורות טובות
מ. שניאווסאהן
ובנוגע לגוף הטענה כו׳: ראה גם לקמן ועוד. אגרת י׳תרמג. לקו״ש חכ״ג ע׳ 450. שאין … העבר: ראה ברכות נד, א.
להרעיש דעת הקהל לשלול כל קא סלקא דעתך שרוחשים בחוגים מסויימים שיהי׳ דגל ירדן מתנופף על מקום קדש הקדשים
ב״ה, אסרו חג השבועות, ה׳תשל״ו ברוקלין, נ.י. לכבוד מר יונה שי׳ כהן שלום וברכה!
לאחר הפסק ארוך - אף שבינתיים שאלתי עליו ע״י ידידנו המשותפים, נתקבל בימים אלה ספרו ירושלים במצור. ות״ח על שימת לבבו לשלחו לי. ואף שלא הי׳ הזמן גרמא לעיין בו כראוי, לא רציתי לדחות האישור.
והעיקר שהוא דבר בעתו, שהרי ידוע לכ’ מצב ירושלים כמו שהוא עכשיו, שאף על פי שהמצור שהוא כותב עליו הי׳ - בחיצוניות - חריף יותר משהוא עכשיו, אבל לא כן מבפנים. וכמדובר כמה פעמים בארוכה, כי לגלות ב׳ פנים: הא׳ כאשר יהודי נמצא בתוך הגלות, ואף על פי כן יכול להיות בקומה זקופה, והב׳ כאשר הגלות נמצא בתוך היהודי, שמבחוץ לכאורה אין הגבלות, אבל מבפנים גדול השיעבוד.
שלכן, אף על פי שבטוחני שעושה בלאו הכי, בוודאי יוסיף בפרסומת ספרו, והעיקר בהדגשה שאינו רק עניין שהי׳ נוגע אז, אלא שמזה הוכחה ברורה איך צריכה להיות הגישה עכשיו, ולהרעיש דעת הקהל לשלול כל קא סלקא דעתך שרוחשים בחוגים מסויימים שיהי׳ דגל ירדן מתנופף על מקום קדש הקדשים ושיהודים ימסרו אותו במו ידיהם,
הי׳ לא תהי׳.
ויהי רצון שהרעש האמור יפעל שלא יעשו מזה עניין מפלגתי וכו׳.
ואעפ״י שבוודאי יודע מזה, אבל לגודל חשיבות העניין אוסיף שהדיעה המבהילה הנ״ל כבר חדרה ל״חלונות הגבוהים״, ומן הצורך להשתדל בכל תוקף לבטל הדבר מעיקרא.
בכבוד ובברכה מ. שניאווסאהן
נ.ב. תקוותי שבינתיים היו אצל בתו תחי׳ שהיתה כאן, כמה בשורות משמחות.
לשלול כל כו׳: ראה גם שיחת ליל א׳ דר״ח אייר שנה זו. וראה גם לעיל חכ״ו אגרת ט׳תתלו, ובהנסמן בהערות שם.
קל וחומר המנהיג עצמו
ב״ה, י״ח תמוז, ה׳תשל״ז ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר יוסף שי׳ כהן, אל״מ שכם
שלום וברכה!
בנועם קיבלתי פ״ש ממנו על ידי ידידנו החשוב מר אורי נתן נטע שי׳ ברכהן, שהביא לי ג״כ מכתבו, ורב תודות לו על שימת לבבו לכתוב לי, אף שבתפקידו האחראי בודאי לא נקל להתפנות לכתיבה עיונית וכו׳.
ויהי רצון אשר כהתחלת מכתבו בקשר עם תפקידו בשכם, אשר פותח הוא בהודעת תורתנו, תורת חיים (הוראה בחיים), “ויבא יעקב שלם עיר שכם” גוי, עוד יוסיף ככל התלוי בו אשר העיר שכם וכל השטח יהיו ראויים גם היום לאוהלו ודירתו של יעקב, ובלשון הכתוב “שלם”, כמו שפירשו חכמינו ז”ל, אשר למרות כל ההרפתקאות שעברו על יעקב אבינו לפני בואו שכמה, הרי בבואו לעיר זו כבר היי שלם בגופו ובנשמתו ובתורתו ולא נשאר כל רושם כלל מפגישתו עם עשו וגלותו אצל לבן הארמי משך עשרים שנה, כמסופר בפרשיות הקודמות. ואף שלכאורה נשתנה המצב, וישנם קושיים מצד צאצאי ישמעאל ולבן ועשו, הרי בודאי כיון שכל מינוי ותפקיד הוא בהשגחתו הפרטית של בורא עולם ומנהיגו, בודאי ניתנו לו הכוחות למלא תפקידו בשלמות.
ובפרט אשר זכות ארצנו הק’ עליי העידה התורה שהיא “ארץ אשר תמיד עיני ה”א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה”, מסייעת.
בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור, ברכה כלשון הכתוב שלם - לשלמות הגוף והנשמה ותורתנו, שבזה קשורה גם שלמות העם ושלמות הארץ
מ. שניאווסאהן
נ.ב. מובן אשר בעיון המתאים קראתי מה שכותב בענין העליי לארצנו הקי, אבל בודאי אשר לאיש הנושא על שכמו תפקיד בנוגע לעיר שלמה ולכל תושבי’, הן בשטח החומרי והן בשטח הרוחני במדה מסויימת, אין צורך להסביר אשר כל מי שיש לו תפקיד, יהי’ זה בחוג הכי מצומצם של משפחתו או בחוג יותר רחב של תלמידים, או קהילה וכיו”ב, לא זו הדרך כלל וכלל לבחור לעצמו את הנוח לו והטוב לו והערב לו על חשבונם של אלו שיש לו אחריות כלפיהם לעזרם ולהדריכם בדרך הישרה בחיי היום־יום. ואפילו אם העזר בגדר ספק, בודאי אשר כל איש ישר הולך לא יברח מן המערכה. ולדכותי’ אין צורך באריכות בענין האחריות על פי הסיסמה הרגילה בצבא שבאם קבוצה נמצאת במצב שיש בו סכנה, עכ”פ ספק סכנה או ס”ס, על כל או”א מהם לדאוג לכל לראש לבטל הסכנה מעל אלו הנמצאים בסביבתו, באם רק נדמה לו אשר אפשר שיקל מצבם או גם יבטל הסכנה לגמרי, אפילו באם יש עומד מנהיג רשמי בראשם, ק”ו המנהיג עצמו.
העבר: ראה ברכות נד, א.
אין צורך לנסוע לחו״ל, כדי להכיר את אורחות החסידים
ב”ה, כ”ה תמוז, ה’תשל”ז ברוקלין, נ.י.
האברך יגאל שיי רייטן כפר סבא שלום וברכה!
מכתבך הגיעני באיחור רב, ומכמה סיבות נתעכב המענה.
ועל סדר תוכן מכתבך, תודה רבה בעד האיחולים ליום ההולדת, ויהי רצון שיקויים בך האמור בתורתנו הק’ שהבטיח הקב”ה לאברהם אבינו “ואברכה מברכיך”, שכל המברך יהודי מתברך מהשי”ת מקור הברכות עצמו.
לכתבך אודות ביקור בחו”ל בכדי להכיר מקרוב אורח חייהם של החסידים ותורת החסידות וכו’, הרי אין כל צורך לנסוע בשביל זה מארצנו הק’ לחו”ל, כיון שהנך יכול ללמוד כל זה בשכונות חסידיות הנמצאות בכמה ערים בארצנו הק’. ובנוגע לתורת חב”ד ואנשי חב”ד בפרט - הרי אפשר זה בכפר חב”ד או בנחלת הר חב”ד או בירושלים עיה”ק ת”ו.
ועוד ועיקר, כיון שאתה מתחיל מכתבך שאינך דתי, לעת עתה, הרי ראשית כל צריך לתקן ענין זה, שהוא עיקר העיקרים. וכידוע משל שהמשילו חכמינו ז”ל שיהודי ויהדות התורה ומצותי’ הם בדוגמת דג ומים, שכשם שאי אפשר לדג לחיות כי אם אך ורק במים כן חיים של יהודי ללא תורה ומצוות ח”ו אינם חיים. ואף שרואים שדגים יכולים לחיות משך איזה זמן כשיוצאים מתוך המים, הרי אין זה חיים כתיקונם ואפילו לא חיים בלתי מסודרים, כפי שרואים זה בדגים שמתלבטים ומפרפרים וכו’. אלא שבנוגע להנמשל, רצה הקב”ה בחסדו הגדול להאריך הזמן בכדי שכל יהודי, בן או בת העם עליו נאמר “רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”,
יעמוד על האמת ויסדר חייו על פי התורה ומצותי’. אבל יפה שעה אחת קודם.
ויהי רצון שיעשה בזה תיכף ומיד על פי הסיסמה הידועה: נעשה (קיום המצוות בפועל) קודם ל”ונשמע” (הבנה והשגה).
שהמתחיל במצוות בפועל מובטח לו שיגיע גם להבנה והשגה עד כמה שניתן לכאו”א להבין בשכל אנושי ומוגבל ענינים שהם בעצם למעלה מהשכל האנושי.
בברכה להצלחה בהאמור ולבשורות טובות
תורת חיים: ברכת שים שלום דתפילת העמידה.הוראה בחיים: ראה זח”ג נג, ב. ויבא . . שכם: וישלח לג, יח. שפירשו חכמינו ז”ל: פרש”י עה”פ - משבת לג, סע”ב. ב”ר פע”ט, ה. שכל מינוי כוי: ראה ברכות נח, סע”א. ב”ב צא, רע”ב. בודאי כוי: ראה במדב”ר פי”ב, ג. ארץ . . שנה: עקב יא, יב. בענין העלי’ כוי: ראה גם לעיל אגרת ייתצד, ובהנסמן בהערות שם. ואברכה מברכיך: לך יב, ג. שכל המברך כו’: סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ”ח. לכתבך . . בחו”ל: במכתבו: האם תסכים לעזור לי להגיע אל מושבך אשר בברוקלין ותאות לכך שאשהה במחיצתך ובמחיצת תלמידך שבועות מספר. וכידוע משל כו’: ראה ברכות סא, ב. רק . . הזה: ואתחנן ד, ו. נעשה . . לנשמע: משפטים כד, ז. שבת פח, א.