מקסיקו

מצד אחד צריך להסתכל אחורה ולראות את המהפכה הגדולה — מהפכת הגאולה — שהרבי מלך המשיח חולל וממשיך לחולל בעולם, אך מצד שני עלינו לעשות חשבון נפש איך אנו ממשיכים ומתקדמים בכל הרצינות לכיוון המטרה — כיצד אנו הופכים את העולם ומביאים בפועל ממש את הגאולה האמתית והשלימה • ר’ דודי כפלין, שליח הרבי מלך המשיח בקוזומל — מקסיקו

הוראה ברורה למקסיקו

בשנת הקבוצה, היה לי שעון מעורר מיוחד שהעיר אותי כל בוקר, הצלצול  שלו היה בעצם קולו הקדוש של הרבי מלך המשיח הזועק: “קער א וועלט היינט” — “הפוך את העולם היום”. לקום כל בוקר עם הצלצול הזה, גרם לי לחשוב על הדרישה הזו שהרבי מלך המשיח אומר: חסידים, להתנער, להתעורר. עשינו ברוך ה’ הרבה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות — צריכים להפוך את העולם! ואז התעוררה בי השאלה, איך מקיימים את ההוראה הזו? איך הופכים את העולם?

לפני 6 שנים ישבנו כאן על בימת ההתוועדויות אני וחברי ר’ שלומי פלג שליח הרבי מלך המשיח לקוזומל שבמקסיקו, ודיברנו על הדרישה של הרבי להפוך את העולם. בהשגחה פרטית, שמענו מאיש עסקים, על אי במקסיקו, שנקרא קוזומל. באי ישנם כמאה יהודים מקומיים, ועוד עשרות אלפי תיירים, ולמרות זאת אין שם עדיין בית חב”ד.

דיברנו עם השליח בעיר מקסיקו סיטי ר’ יוסף יצחק  מייזליש, והוא אמר מיד כי בתקופה שלנו צריך “לבזבז את כל האוצרות”, והבטיח שיעזור לנו בכל הנדרש. כתבנו לרבי מלך המשיח, וקיבלנו את ברכתו הקדושה באמצעות האגרות קודש לצאת לבדוק את המקום. בט”ו בשבט תש”ע הגענו לקוזומל, ומיד ראינו הצלחה אדירה בכל הפעילויות. שכרנו מקום קטן, תלינו דגל משיח והתחלנו בפעולות להכנת האי לגאולה.

במפגש הקהלתי הראשון, כולם היו פסימיים לגבי ההצלחה. אמרו לנו: זהו מקום קטן ויהיה לכם קשה, אבל לאחר מבצע פורים, ליל הסדר מוצלח, הכנת אוכל כשר ליהודים ולימוד יהדות לילדים — הכל היה נראה מבטיח.

ביום לא–בהיר אחד פרצה לה שפעת החזירים, ובכל העולם התחילו לדבר שזה מגיע ממקסיקו. לאחר כמה ימים הפסיקו לבוא תיירים לאי, כולם הסתגרו בבתים, והמעטים שכן היו ברחוב, הסתובבו עם מסכות על הפנים. רוב החנויות היו סגורות, בית חב״ד כמובן היה פתוח לרווחה אבל אנשים לא הגיעו לבקר, לא תיירים ולא מקומיים. חשבנו שזה ייגמר מהר, אבל זה נמשך למעלה מחודש. נגמר לנו האוכל הכשר, והאווירה לא הייתה שמחה במיוחד. לא ידענו מה לעשות, עד שהחלטנו לכתוב לרבי מלך המשיח. שאלנו את הרבי, האם לחזור ל–770 ולחפש זוג שיחזור לאי מאוחר יותר, או להישאר.

ישבנו ארבעה בחורים בבית חב”ד סביב השולחן, ופתחנו את ספר האגרות קודש היחיד שהיה ברשותנו. תשובת הרבי הייתה מדהימה. במכתב הרבי פונה לרב אברהם מרדכי ע”ה הרשברג, ששימש באותם ימים כרבה הראשי של מקסיקו, בבקשה ובדרישה שלא לעזוב את מקומו ואת מקום שליחותו.

כ”ז תמוז, ה’תש”ל

ברוקלין, נ.י.

הרה”ג והרה”ח וו”ח אי”א נו”מ צמ”ס וכו’ מוה”ר מרדכי שי’ הרשברג

שלום וברכה!

במענה למכתב כת”ר שהגיעני באיחור זמן רב, ובו גם ענין שבסגנונו “ענין פרטי” הוא, אבל לאחרי בקשת סליחתו זהו דוקא ענין כללי ביותר, והוא בנוגע למשרת רב ראשי דהפדרציה בלונדון וכולי.

והנה ידוע יחיד ורבים הלכה כרבים, שמזה לכאורה מובן שכלל זה חל גם בנוגע לתועלת היחיד ותועלת הרבים. ועל פי זה אין כל ספק שנחיצת העבודה בהפצת היהדות המסורתית, ובפרט בשטח החינוך הכשר, במדינות אמריקה הדרומית, כולל גם מדינת מקסיקו והסמוכות לה, היא לאין ערוך מאשר בלונדון, אפילו אם תמצא לומר שישנה אפשריות גדולה בכמות ובאיכות לפעול בזה בלונדון, ובפרט שהאפשרויות שם מצומצמות מפני כמה סיבות שבודאי גם לכת”ר ידועות הן.

ועוד להוסיף, וגם זה עיקר, שבנידון דידן גם תועלת היחיד, זאת אומרת דכת”ר, היא שלא בערך גדולה יותר במקומו עתה — באם ינצל האפשרויות ככל הדרוש, והאפשרויות הן בלתי מוגבלות. ואשר להתנגדות לחינוך הכשר והפצת היהדות המסורתית, הרי לעת עתה איננה מאורגנת, ובכמה שטחים ובכמה מובנים בכל השטחים, כל הקודם זכה. והרי תפקידו העיקרי של רב הוא לנהג את בני ישראל בדרך התורה והמצווה, ובדורנו זה נוסף לעורר בהם הרצון והחשק להיות מונהגים על ידי הרב.

אינני יודע כמה עוזרים מן המוכן ימצא על אתר, כוונתי באמריקה הדרומית כו’, אבל עוזרים בכח ישנם כמה וכמה, אלא שגם הם אינם מאורגנים, ואולי גם אין אחד יודע מהשני, או שאפילו אינו יודע גם אודות (כוחות) עצמו ויכלתו שלו.

אפשר שבנוגע למנוחה — לונדון מקום מתאים יותר, אבל לדעתי לא זו היא התכלית והמטרה של רב, ואפילו לא של כל אחד ואחת — יהיה מי שיהיה — מישראל בכל מקום שהם. והתקוה שלדכותיה אין האמור זקוק לאריכות ואפילו לא לביאור.

. .  בכבוד ובברכה,

מ. שניאורסאהן

מאז עברו חמש שנים, והיום יש שבעה בתי חב”ד במרכז אמריקה — במקסיקו: בקוזומל, בפלאיה דל כרמן, באיסלה, בצ’יאפס, בגואטמלה, בניקרגואה ובפנמה. בבתי חב”ד אלה יש גם מקוואות טהרה, מסעדות, גני ילדים, המון פעילות להפצת יהדות וחסידות והרבה מודעות למשיח. בבתי חב”ד למטייל במרכז אמריקה עוברים למעלה מ–50,000 מטיילים יהודיים בשנה!

השנה פתחנו מוקד חשוב בארץ ישראל, שמרכז את שמירת הקשר עם המטיילים ששבו ארצה. המוקד דואג להפנות את המטיילים ולחבר אותם לפעילות של בתי חב”ד בארץ ישראל, ועורך שיעור יומי ביהדות למטיילים — כל יום בעיר אחרת. לפני חודש תשרי ערכנו למטיילים שבת בכפר חב”ד, בה השתתפו למעלה ממאתיים איש, שהפכו את הכפר…

השראה מאיראן

לפני כמה חודשים התארח אצלנו בבית חב”ד איש עסקים ישראלי גדול, שמסתובב בכל העולם. הוא שאל אותנו: “איך אתם מצליחים להפוך את העולם? מאיפה האנרגיה שלכם?” סיפרתי לו סיפור שנתן לי השראה ותשובה לשאלה שלו.

קודם הקראתי לו את המכתב שקיבלנו מהרבי מלך המשיח, בו פונה הרבי לרב אברהם מרדכי ע”ה הרשברג ששימש באותם ימים כרבה הראשי של מקסיקו. הוא לא היה נראה חב”דניק, אבל הוא היה חסיד ומקושר לרבי מלך המשיח במלוא מובן המילה.

לרב הרשברג היו הרבה קשרים בעולם הערבי, והא עשה הרבה שליחויות סודיות בשביל הרבי מלך המשיח, כשהמפורסמת מביניהם היא הצלת ילדים יהודיים מאיראן. הסיפור הבא אירע בשנת תשל”ט, כשנה לאחר המהפכה של חומייני באיראן.

באותו זמן, העולם סער בעקבות כליאתם של עובדי שגרירות ארה”ב באיראן כבני ערובה למעלה משנה. האמריקאים כשלו בניסיון החילוץ והפסידו כמה מטוסים, ולאחר מאמצים רבים מצד האו”ם, האיראנים הסכימו לאשר ביקור משלחת מצומצמת של אנשי–דת, אצל בני הערובה. הרבי מלך המשיח הפעיל את השפעתו במטרה שהרב הרשברג ייכלל במשלחת בתור רב יהודי.

כולם הזהירו את הרב הרשברג ואמרו לו שלא לנסוע לשם, ייתכן שהוא יצליח להיכנס בקלות אל איראן — התרו בו — אך לגמרי לא ברור אם אפשר גם לצאת ממנה… בניגוד לכל החששות הורה לו הרבי מלך המשיח לנסוע, והרבי גם הוסיף וביקש ממנו שידליק עם היהודים שנמצאים שם נרות חנוכה. הוא לא הבין על מה הרבי מדבר, שכן חנוכה חל רק בעוד מספר חודשים והוא הרי נוסע עכשיו… בפועל, היו הרבה עיכובים והנסיעה נדחתה עד יומיים לפני חנוכה, וכשהוא הגיע לאיראן וביקש רשות להכניס חנוכיה לבניין, למרבה ההפתעה בקשתו נענתה בחיוב.

כשהוא נכנס לשגרירות ודיבר עם בני הערובה, הוא גילה שם שישה יהודים תושבי ארה”ב. הוא סיפר להם על הרבי מליובאוויטש, ועל בקשתו המיוחדת כבר לפני מספר חודשים להדליק עמם את נרות חנוכה… המחזה היה מרגש, במרכז בנין השגרירות שהפך לכלא עם חמישים ושניים בני ערובה וסביבם קבוצת חמושים, עומדת חבורה של יהודים שרוקדים ושרים סביב החנוכיה, כאילו הכל בסדר ושום דבר לא קרה.

בהמשך הביקור ביקשו מהם האיראנים להשתתף בתפלה המונית בכיכר הראשית של טהרן, בהשתתפות חומייני עצמו. בתפילה השתתפו כמיליון איש, כשאנשי הקבוצה והרב הרשברג בתוכם עומדים ליד חומייני על הבמה. לפתע החלו כל המיליון איש להשתחוות, כולל גם הכמרים ושאר אנשי הקבוצה, ואילו הרב הרשברג, למרבה חרדתו, מצא את עצמו עומד זקוף לבד. למרות הסכנה העצומה, חש שהוא לא יכול להשתחוות עם המוסלמים.

בסיום התפלה הגיעו כמה שוטרים ואמרו לו שחומייני רוצה לדבר אתו, הוא פחד מאוד אבל חשב לעצמו: אני הרי כאן בשליחותו של הרבי מליובאוויטש, והאמין שבזכות זה הכל יהיה בסדר.

לשאלת חומיני מדוע הוא לא השתחווה כפי שדורשת אמונתם, הסביר הרב הרשברג שהוא לא ידע למי משתחווים, והוא לא רצה להשתחוות כאשר הוא אינו יודע למי… חומיני אמר לו שהוא מרוצה מהאומץ ומהאמונה שלו, ושחרר אותו. הרב הרשברג שראה כי טוב, ביקש בו במקום, באומץ רב, פגישה רשמית עם חומייני, והוא הסכים. בפגישה שהתקיימה למחרת, ביקש הרב הרשברג מחומייני להגן על היהודים באיראן ולאפשר להם לקיים מצוות דתם. חומייני נתן לו את הבטחתו, ואכן קיים זאת בפועל.

הגאווה היהודית של הרב הרשברג, שהתפרסמה בכל העיתונים בעולם, פעלה רושם עצום על הקהילה, וגרמה לחבר אותם לרבי מלך המשיח שדואג להם מאוד ממקום מושבו בניו יורק.

מהסיפור הזה לומדים, שכשמחוברים לרבי מלך המשיח, שהוא בעל הבית על הטבע, יש הצלחה בשליחות ללא כל  הגבלות — באופן של “מלך פורץ לו גדר”, ולא רק שהעולם לא מפריע, אלא אדרבה, העולם עוזר.

כשסיימתי לספר את הסיפור, פנה אלי איש העסקים, שהקשיב נדהם, ואמר לי: תשמע, אם כך, אתם בלתי מנוצחים…

להתייחס ברצינות

הרבי מלך המשיח הודיע לנו כבר בשנים תנש”א תשנ”ב שמשיח נמצא כבר כאן וכי אנו עומדים כעת על סף הגאולה, וכל יהודי כיום יכול “לחיות עם הזמן” של ימות המשיח בכל מצווה ובכל פעולה.

מאז עברו למעלה מעשרים שנה; מצד אחד צריך להסתכל אחורה ולראות את המהפכה הגדולה — מהפכת הגאולה — שהרבי מלך המשיח חולל וממשיך לחולל בעולם, אך מצד שני עלינו לעשות חשבון נפש איך אנו ממשיכים ומתקדמים בכל הרצינות לכיוון המטרה — כיצד אנו הופכים את העולם ומביאים בפועל ממש את הגאולה האמתית והשלימה.

פעם אחת הגיע לבית חב”ד שלנו מטייל בשם תומר שהסתובב כמה שבועות בבית חב”ד והתקרב מאוד ליהדות. ביום של הטיסה לארץ ישראל, לפני שהוא  יצא, שאלתי אותו: תומר, מה לקחת מבית חב״ד? הוא ענה לי בתמימות ובהפתעה: “מבטיח לך הרב, לא לקחתי כלום ולא נגעתי בשום דבר”…

אחיי השלוחים, באנו לכאן מכל קצווי תבל, לשאוב כוחות מהמשלח ולהתחזק בשליחות היחידה שנותרה — קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש. הבה נקבל על עצמנו החלטה: להתנער, להתעורר ולא להירגע. יחד “נבזבז את האוצרות” ונשתמש בנשק הכי עוצמתי ונהפוך את העולם.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

(מתוך נאום ב’בנקעט’ בכינוס השלוחים העולמי)