במהלך השנים זכינו כמה וכמה פעמים שהרבי יחלק “קונטרסים” מתורת החסידות, על מנת שקה

במהלך השנים זכינו כמה וכמה פעמים שהרבי יחלק “קונטרסים” מתורת החסידות, על מנת שקהל החסידים ילמדו בקונטרסים אלו • בשנה הקרובה, לקראת כל מועד בו חילק הרבי קונטרס, יביא “בית משיח” סקירה על חלוקת הקונטרס, במטרה להזכיר ולחיות מחדש את המעמדים רוויי ההוד, ובפרט - את מה שחולק בהם. להעיר ולעורר את כל אלו שזכו לקבל את הקונטרס מידיו הקדושות, וגם אלו שלא זכו לכך - לשבת וללמוד בקונטרס, בימים ב”ימים האלה” אשר “נזכרים ונעשים”, ולמלאת את כוונתו ורצונו הק’ של הרבי • והשבוע: חלוקת קונטרס “דבר מלכות” - שיחות בענייני גאולה ומשיח, בט”ו אייר תנש”א

רקע לקונטרס

בתקופה שלפני מלחמת המפרץ, היה עם ישראל לחוץ, טרוד ומודאג. המצרכים המבוקשים ביותר בארץ היו ערכת המגן ונייר הדבק, יהודים רבים בעלי אמצעים העבירו את המשפחה לדרום, לצפון או מעבר לים, והאווירה הכללית היתה לחוצה ומדוכדכת.

אחד עמד מול כל ההפחדות והאיומים. בהתוועדויות הקיץ והחורף שקדמו למלחמה הכריז הרבי מלך המשיח שוב ושוב ‘בני אל תתייראו’, כשהוא מזכיר את המדרש על השנה שמלך המשיח נגלה בה. ביטויים אלו, גרמו לחסידים רבים להבין כי משהו משתנה. התקופה בה סרב הרבי לאשר בפומבי את מלכותו כמלך המשיח עומדת להסתיים, וההתגלות שהחלה תסתיים בגאולה האמיתית והשלמה.

בחודש טבת באותה שנה, העז ר’ טוביה פלס והדפיס לראשונה קונטרס המכיל את שיחותיו של הרבי משבת שמות, כשהוא נושא את השם ‘דבר מלכות’. הרבי אישר ועודד.

מאז החל הקונטרס לצאת בארץ הקודש, תמידים כסדרם, כשהוא מכיל את ההתוועדויות המוגהות של השבת האחרונה כפי שהגיהם הרבי עבור שבועון כפר חב”ד, מאמרים שהגיה הרבי מלך המשיח ואגרות קודש. לקראת י”א ניסן צברה הפצת הקונטרס תנופה, כאשר הקונטרס הגיע והחל להיות מחולק גם בבית חיינו.

בעקבות דברי הרבי אודות לימוד עניני משיח וגאולה - הדפיס הרב פלס קונטרס “דבר מלכות” מיוחד, ושלא כבמתכונתו הרגילה - כלל ארבעה שיחות שבהן “חידושים וביאורים בהל’ מלכים”.

הרבי: שידפיסו כפי שהוא

למרות החשמל באוויר, איש לא ציפה להפתעה שהתרחשה ביום שני, ט”ו אייר, גבורה שבהוד. כשיצא הרבי מחדרו הק’ לתפילת מנחה, מסר למזכירו, הרב יהודה לייב גרונר, את החוברת “דבר מלכות” קונטרס י”ב, באומרו (תוכן): “שידפיסו כפי שהוא, עם ההקדשה, לחלוקה הלילה אחרי מעריב”, ואחר–כך נכנס למעלית.

הייתה זו הפעם הראשונה שהרבי מלך המשיח עמד לחלק קונטרס המכיל את שיחותיו - עד אז חילק הרבי רק מאמרים. מעניין לציין גם שהרבי לא ביקש שיחליפו שם וכדומה, אלא דרש לחלק את הקונטרס ללא הגהות כלל, כפי שהוא. עוד כדאי לציין, כי חלוקה זו היא החלוקה היחידה - שהתקיימה ביום חול ‘רגיל’, ללא קשר לאיזה חג או מועד שקרב.

כשנכנס לבית–הכנסת, לאחרי שנגע במזוזה הסתובב לעבר הרב גרונר ואמר לו: “נאמר כמה מילים”… בדרכו למקומו עודד את שירת הקהל “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”, אך כשעלה על הבימה לא הסתובב כרגיל.

בסיום התפילה נשאר הרבי עדיין לעמוד ליד הסטנדר הראשון, ואמר את “אבינו מלכנו” הארוך (בקשר לבה”ב). לאחרי שסיים ניגש לסטנדר השני ופתח בשיחה שארכה כחצי שעה. בעת השיחה היו פני הרבי לעבר הקהל, והביט הרבה לעברם.

בשיחה דיבר הרבי דיבורים נפלאים אודות המשיח וביאתו - וכן דיבר על המסירת נפש של נחשון בן עמינדב שקפץ ל”נחשול שבים”. במשך השיחה התבטא באומרו ששני השמות של הצמח צדק הם שמותיו של משיח צדקנו - יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש, ועד שנוכל לומר תיכף ומיד ממש בהמשך לדיבורים אלו - הנה זה בא - שבא כבר בעבר, והתבטא על שנה זו באומרו שהיא “שנת הגאולה האמיתית והשלימה”, “אראנו נפלאות”.

הזכיר פעמיים אודות עשיית כל אחד ואחד שליח לצדקה בנתינתו לו שטר לצדקה, ואמר שלאחר תפילת ערבית יחלקו מאמר חסידות (!) - “יפוצו מעינותיך חוצה”, שילמדו בו (לאחרי מעריב), שקשור גם לנגלה דתורה, החל מתחילתו בפסוק של תורה שבכתב, ולאחר מכן מאמרי חז”ל בתורה שבעל פה.

את השיחה סיים במילים: “וללא פשטל’ך, רק גאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, וממש ממש”.

בעת חלוקת הדולרים מסר הרב גרונר לר’ שלום שי’ יעקבסאָהן, חבר ה”ועד להפצת שיחות”, את החוברת “דבר מלכות” הוצאה מיוחדת - קונטרס י”ב, על מנת להדפיסה בכמה אלפי עותקים, עבור החלוקה שתתקיים הלילה לאחרי תפילת מעריב. החוברת הועברה מייד לדפוס בניו ג’רזי - במקום בו מדפיסים תמיד את הספרים והקונטרסים שמחלק הרבי.

בדרך צאתו עודד הרבי בחוזק רב את הניגון ששרו אנ”ש והתמימים (עוד מאמצע החלוקה) - “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”, ולעבר פמליית ר’ דוד שי’ נחשון הניף את ידו הק’ בסיבוב שלם.

השיחה המופלאה עוררה רבים. חסידים רבים חתמו על קבלת המלכות בעקבות שיחה זו. אחר–כך רקדו בחוזק בבית–הכנסת (עם הניגון הנ”ל) ב”שטורעם”, וכן השמיעו חזרה בטייפּ מהשיחה.

3 שעות חלוקה. 6500 קונטרסים!

אם בכל חלוקה היו מגיעים חסידים רבים, נקל להבין כמה מאנ”ש הגיעו לחלוקה שהרבי מלך המשיח עצמו מודיע עליה מראש. תפילת מעריב היה בית–הכנסת מלא מפה אל פה בקהל עצום כמו בליל הקפות, מאנשים, נשים וטף שהגיעו מכל השכונה “כאן צוה ה’ את הברכה” וכן משאר שכונות. כמו כן הגיעו מהרבה מקומות שבערי השדה כגון מונטריאול, שיקגו ודטרויט. מכל מקום שהיה במרחק טיסה סביר הגיעו חסידים על מנת לזכות לקבל את המאמר שהרבי הודיע שהוא הולך לחלק.

כשנכנס הרבי למעלית אמר משהו לרב גרונר בקשר לחלוקת הקונטרס. הרבי נכנס לתפילה בשעה 8:35 כשפניו הק’ זוהרות ומאירות, ובכל הדרך עודד בחוזק את שירת הקהל “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”, ובמיוחד כשעלה על הבימה שאז הסתובב כרגיל והניף את ידו הק’ פעמיים לעבר הקהל.

אחרי התפילה הכריז הגבאי ר’ זאב יחזקאל הכהן שי’ כ”ץ בשם המזכירות שמכיון שהקונטרסים עדיין לא הגיעו, לכן תתקיים עתה הפסקה והחלוקה תתקיים בשעה 9:00 לערך. אחר–כך התחיל הקהל לנגן “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד” והרבי יצא מבית–הכנסת כשמעודד בעוז את השירה.

בשעה 9:00 הגיעו ארגזים מלאים בחוברות הנ”ל, והכניסום לעזרת נשים שבשדרת קינגסטון, משם העבירום לבית–הכנסת על הבימה של הרבי. בדף הראשון של כל חוברת היה מונח שטר א’ של דולר.

בשעה 9:27 נכנס הרבי לבית–הכנסת, חגור בגאַרטעל ובסירטוק של משי (כרגיל), כשמעודד את שירת “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”. הרבי נגע בפרוכת כרגיל, ואז ניגש ישירות לשולחן החלוקה והתחיל לחלק את קונטרס “דבר מלכות”, קונטרס אחד לכל אחד. עבור החסידים הייתה זו הפתעה מרעישה - שכן כמוזכר לעיל, הרבי אמר בשיחה כי הוא הולך לחלק ‘מאמר’, כשבפועל חילק שיחות! לחלק מאנ”ש מערי השדה הייתה ההפתעה מרעישה פי כמה - שכן לא ידעו כלל על קיומם של קונטרסי ה’דבר מלכות’.

בשעה הראשונה עברו גברים. הרבי היה נראה מאוד מרומם וחייך להרבה מהעוברים ובמיוחד לילדים לאלו שביקשו ברכה וכדומה ענה: “אמן” או “בשורות טובות”, ולילדים שאמרו “תודה” ענה: “לבריאות”. לילדים שאמרו “משיח נאַו” ענה: “אמן”. לרבים מהעוברים סימן הרבי לעבר השטר של דולר המצורף (שלא יפול). כמו כן לכמה שעברו עם ילדים דייק הרבי לתת להם בידם דווקא, ושייקחו הם בעצמם. לאחד שעבר עם ילד קטן בידו סימן הרבי לראות באם גם הבן קיבל.

לכמה מהעוברים שביקשו קונטרס נוסף - לא נתן. לאחד שרצה לקבל עוד חוברת (ולא קיבל) חייך אליו הרבי. לאחד הושיט הרבי שני קונטרסים ומיד כאשר הבחין בכך, משך בחזרה אליו את הקונטרס השני כשחיוך על פניו.

בשעה השנייה עברו נשים וטף. לנשים באות–בימים איחל הרבי: “שנים ארוכות בריאות”. בשעה השלישית שוב עברו גברים, והרבי בירך כמה וכמה שביקשו ברכות באומרו: “בשורות טובות”. באמצע נפל ספסל, והרבי הבחין בכך והביט לשמאלו (כנראה לוודא שהכל בסדר).

החלוקה ארכה 3 שעות ו–5 דקות - מהשעה 9:27 עד 12:32, ובמהלכה חילק הרבי 6,500 קונטרסים!

טרם צאתו הביט הרבי לשמאלו לעבר העומדים שם (לראות באם כולם קיבלו), אחר–כך נטל שני קונטרסים (א’ בצבע תכלת וא’ בצבע ירוק), שאל את הרב גרונר האם כולם קיבלו, ואז ניגש לפרוכת (כשבדרכו מסדר את הגאַרטעל בב’ ידיו הק’) ונגע בה, הצביע שוב כשואל האם יש עוד שלא קיבלו, ויצא מבית–הכנסת ב”שטורעם” כשמעודד בחוזק רב בידו הק’ (ושמחה רבה נסוכה על פניו הק’) את שירת “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”.

כשיצא מהמעלית למעלה נתן את שני הקונטרסים שבידו לשתי נשים שעמדו שם ועדיין לא קיבלו, וכן חילק לעוד שני אנשים ואשה אחת שעדיין לא קיבלו (כשהרב גרונר מוסר לרבי את הקונטרסים). אחר–כך הסתובב הרבי לעבר העומדים שם ובג”ע התחתון, הניף את ידו הק’ לעידוד השירה ונכנס לחדרו הק’. למטה בבית–הכנסת ישבו קבוצות קבוצות ולמדו את הקונטרס, וכן התוועדו עד לשעות הקטנות של הלילה.

 

(בהכנת הכתבה נעזרתי בספר המצויין ‘ימי בשורה)

בפתח המדור

המתנה היקרה ביותר עבור חסיד, היא מה שקיבל מרבו. במשך השנים חילק הרבי לחסידיו בהזדמנויות שונות דברים שונים, והמפורסמים ביניהם הם הדולרים שחולקו בכל יום ראשון (משנת תשמ”ו), וחלוקת ה’כוס של ברכה’ שנערכה בסיומה של כל התוועדות.

שונה מאלו הייתה חלוקת הקונטרסים, ובשניים:

א. בזמנם הלא קבוע, שהיה כמעט תמיד באערותא דלעילא, ועד כי אין איתנו יודע עד מה - מדוע החליט הרבי לחלק קונטרס זה או אחר, ולמה דווקא באותו הזמן? פעמים בודדות בלבד הסביר הרבי מדוע הוא מחלק את הקונטרס.

ב. במטרת החלוקה. בעוד הכוס של ברכה נמסרה על מנת לשתותה, והדולר נמסר לתיתו (או חילופו) לצדקה, הרי שהקונטרסים ניתנו מלכתחילה על מנת שילמדו בהם. הרבי מלך המשיח רצה שילמדו בקונטרסים שאותם חילק, ולשם כך עמד על רגליו הק’ במשך שעות ארוכות, לעיתים כשהוא בצום, מוסר בידו של כל עובר, מנער ועד זקן ‘דברי אלוקים חיים ו(כפי שנראה בגוף הכתבה) מלך עליון’.

בית משיח יוצא למסע במעגל השנה בעקבות החלוקות השמיימיות ההן, להזכיר ולחיות מחדש את המעמדים רוויי ההוד, ובפרט - את מה שחולק בהם. להעיר ולעורר את כל אלו שזכו לקבל את הקונטרס מידיו הקדושות, וגם אלו שלא זכו לכך - לשבת וללמוד בקונטרס, בימים ב”ימים האלה” אשר “נזכרים ונעשים”, ולמלאת את כוונתו ורצונו הק’ של הרבי.

אין תאריך מתאים יותר לפתיחת מדור זה מאשר ט”ו אייר, היום בו חילק הרבי מלך המשיח את חוברת ה’דבר מלכות’ המכילה את שיחותיו הוא, ממש באופן של ‘אנא נפשי כתבית יהבית’.

מה בקונטרס?

הקובץ הודפס בגודל הרגיל של ה”דבר מלכות”, ובעטיפה צבעונית (חלק בירוק וחלק בתכלת). בקובץ הודפסו ארבעה שיחות על הלכות מלכים ברמב”ם: א) חזרת מלכות בית דוד ושלימות משפטי התורה (לקוטי–שיחות חי”ח בלק ב’). ב) נצחיות הבטחת הגאולה (לקוטי–שיחות שופטים תשמ”ט). ג) שתי תקופות בימות המשיח (לקוטי–שיחות חכ”ז בחוקותי א’). ד) ביאת אליהו (מהדרן על הרמב”ם י’ שבט תשמ”ו). בנוסף, הודפסו בסופו פרקים י”א וי”ב מהל’ מלכים ברמב”ם. בעמוד האחורי נדפסה הקדשה “לזכרון הוו”ח אי”א נו”מ ובעל מדות ישראל אריה לייב, אחיו של - יבלח”ט - כ”ק אדמו”ר שליט”א”.

נקודה מתוך הקונטרס:

הרמב”ם כותב “שקודם מלחמת גוג ומגוג  יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי’ וגו’. ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים”“. וממשיך, “ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו”.

שואל הרבי, כיצד תתכן מחלוקת אם אליהו יבוא “קודם מלחמת גוג ומגוג” או “קודם ביאת המשיח”, הרי זה היפך הכלל שלא תתכן  פלוגתא במציאות?!

מבאר הרבי, שבביאת אליהו הנביא לעתיד לבוא ישנם ב’ אופנים: א) כחלק ושלב (התחלה) של הגאולה, שעל זה נאמר “הנה אנכי שולח לכם את אלי’ הנביא לפני בוא ה’ יום הגדול והנורא”, ו–ב) כענין בפני עצמו שעדיין אינו חלק ושלב דגאולה. כלומר, גם לאחרי שיבוא בפועל, ויעשה כמה פעולות כו’, אין  זה עדיין חלק ושלב דגאולה, אלא ענין בפני עצמו, על דרך ובדוגמת עניניו ופעולותיו בזמן התנ”ך.

וממילא ברור שלדעת כולם אליהו הנביא יבוא גם “קודם מלחמת גוג ומגוג” וגם “קודם ביאת המשיח” - והמחלוקת היא רק, האם הופעתו ופעולותיו קודם מלחמת גוג ומגוג עם חלק מהגאולה, ועליהם נאמר “הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא”, או שפעולות אלו אינן חלק מתהליך הגאולה.