סקירה מיוחדת על חלוקת הקונטרס כ”ח סיון תנש”א
כ”ח סיון נחגג אצל חסידים כיום ההצלה בו הגיע הרבי מלך המשיח בבטחה אל חופי ארצות הברית, אך עבור הרבי היה ליום גדול זה משמעות אחרת - היום בו החלה תנופה חדשה בהפצת המעיינות. לרגל שנת היובל לכ”ח סיון, יצא קובץ מיוחד שכלל בו את שתי המעלות גם יחד • סקירה מיוחדת על חלוקת הקונטרס כ”ח סיון תנש”א
כ”ח סיון נחגג אצל חסידים כיום ההצלה בו הגיע הרבי מלך המשיח בבטחה אל חופי ארצות הברית, אך עבור הרבי היה ליום גדול זה משמעות אחרת - היום בו החלה תנופה חדשה בהפצת המעיינות. לרגל שנת היובל לכ”ח סיון, יצא קובץ מיוחד שכלל בו את שתי המעלות גם יחד • סקירה מיוחדת על חלוקת הקונטרס כ”ח סיון תנש”א
הרבי במהלך השיחה המיוחדת שקדמה לחלוקת הקונטרסבמשך שנים, לא ידעו חסידים על התאריך ‘כ”ח סיון’. מתישהו באמצע שנות המ’, היה זה החסיד ר’ מאיר הארליג שזכה לחגוג את יום ההצלה של הרבי והרבנית, כשלאחר כמה שנים בהן צוין היום בהתוועדות חסידים, הצטרף הרבי אל השמחה בשיחה אותה נשא לכבוד האירוע או בהגהת מאמר.
היום הזה היה יכול להיות ‘עוד’ תאריך חסידי, עד לכ”ח סיון תנש”א. ביום בו צויינה שנת היובל להגעת הרבי לארצות הברית, חילק הרבי מלך המשיח את קובץ כ”ח סיון כאשר קודם לכן - ולאחרי כן - זכינו לשמוע שיחת קודש מופלאה שלא היתה כדוגמתה מיום קבלת הנשיאות, השיחה שהייתה ה’שלד’ שעליו נבנה הקונטרס המפורסם ‘בית רבינו שבבבל’. ההפתעה האדירה שחשו החסידים לאחר השיחה המפתיעה, הייתה רק ה’פרומו’ להרגשה המרוממת של אחר החלוקה. מעולם לא היה עוד קונטרס כזה.
אך למה להקדים את המאוחר? הצטרפו אלינו למסע בזמן אל כ”ח סיון הגדול - כ”ח סיון תנש”א.
יומן אירועים
כבר לקראת שבת כ״ו בסיון, החלו להגיע אורחים רבים ל–770 כדי לחגוג את כ״ח סיון במחיצת הרבי מלך המשיח. מבעוד מועד נתלה על הקיר המערבי של בית המדרש שלט מאיר עיניים על עניינו של כ״ח סיון.
בהתוועדות השבת הזכיר הרבי פעמים רבות את נושא ההודאה על יציאה מבית האסורים ואיחל שבקרוב יהיו כל בני ישראל בני חורין, וכשתבוא הגאולה בודאי יביאו ריבוי עצום של קרבנות תודה. יומיים לאחר מכן כאשר יצא הקונטרס ובו הסקירה מהתוועדות הראשונה של הרבי לאחר בואו, הוזכר כי הרבי דיבר אכן על נושא ״ארבעה צריכים להודות״ כשהוא מקשר זאת גם למאסר וגאולת אדמו”ר הריי”צ והסיבה שלא אמר ‘הגומל’ עד שחזר לביתו.
ביום ראשון כ”ז סיון יצא לאור קונטרס כ”ח סיון מאמר - מוגה - מהרבי ד”ה “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות” שאמרו באחרון של פסח ה’תשל”ח.
בימים שקדמו לתאריך המיוחד, עמלו חברי מערכת אוצר החסידים, על עריכת קובץ “כ”ח סיון - יובל שנים”.
הקובץ הכיל למעלה ממאה עמודים, ובהם: סקירה היסטורית על הפעילות שנעשתה למען הצלת הרבי והרבנית נ”ע; נקודות קצרות מהתוועדות הראשונה של הרבי בארצות הברית - אור ליום ו’ ב’ תמוז תש”א; ראשי פרקים מתולדות הרבי משנת תש”ג. שיחות בקשר לט’ אדר - בו הגיע אדמו״ר הריי״צ לארצות הברית בשנת ת״ש - ובקשר לכ״ח סיון, בעניין העבודה ב״חצי כדור התחתון”, ארבעת המאמרים שהוגהו לרגל כ״ח סיון בשנים תשמ”ח, תשמ”ט, תש”נ והמאמר החדש.
כשהוכנס הקובץ אל הקודש, כמו כל קובץ או ספר שיוצאים לאור ע”י קה”ת - הורה הרבי להדפיסו ע”מ שיחלקו לרבים! ההפתעה הייתה גדולה, כיוון שהיתה זו הפעם הראשונה (והיחידה) שהרבי חלק קובץ שכלול לא רק ממאמרי חסידות ושיחות קודש, אלא גם סיפורים ועובדות היסטוריות ועוד.
יום שני, כ”ח סיון תנש”א
בשעה 8:10 חזר הרבי מהאוהל, מוקדם מהרגיל. בשמונה וחצי נכנס למנחה. כשנכנס ניגנו “ופרצת” והרבי עודד, אך כשעלה על הבימה לא הסתובב אל הקהל. אחרי תפילת מנחה פנה הרבי אל הקהל ואמר “מכריז זיין וועגן מעריב”, ואחר–כך ירד מהבימה וניגש למקומו הרגיל בעת חלוקת דולרים. שם עמד הרה”ח ר’ שניאור זלמן גורארי שהחל באמירת הברכה בשם כל אנ”ש והתמימים. לאחר הברכה וברכת הכהנים ע”י ר’ יוסף יצחק גוטניק, החל הרבי באמירת שיחה אודות עניינו של ה’יום זכאי’ והקשר לבניין 770 ולשליחות של דורנו. לאחר סיום השיחה, שנמשכה כרבע שעה, הביאו לרבי מים שהכינו לנטילת ידים, והרבי עלה על בימתו להתפלל מעריב.
לאחר מעריב ניגש המזכיר אל הרבי ודיבר על סדר החלוקה. הגבאי הכריז בשם המזכירות שמכיון שהקונטרסים עדיין לא הגיעו יהיה כעת הפסק של רבע שעה ואז תתקיים החלוקה. בעת ההכרזה חייך הרבי חיוך רחב ואחר כך אמר שבמקום לעשות הפסק, נעשה המשך…
(בשיחה שנאמרה אחר כך, הזכיר הרבי כי על ידי התאחדות הנשמה עם בורא העולם, אין הפסק ח”ו. בהגהת הדברים צוין להערת המו”ל שלפני כן, בה הוזכרה הכרזת הגבאי ותגובת הרבי מלך המשיח…)
הרבי פתח באמירת שיחה נוספת, שנמשכה כעשר דקות, בה המשיך לבאר את העניינים שדוברו בשיחה הראשונה.
בסיום השיחה בשעה תשע ועשרים, החל הרבי בחלוקת הקובץ, בעטיפה אדומה, נתון בתוך עטיפת פלסטיק מיוחדת ובה גם דולר לצדקה. לאחר סיום החלוקה נראו רבים מאנ”ש והתמימים כשיושבים ללמוד את הקונטרס לבד או בחברותא בהתעוררות מיוחדת.
אנקדוטה מעניינת היא כי למחרת, כשהרבי ירד לתפילת שחרית - ניגן הקהל את הניגון התעוררות רחמים של הרה”צ ר’ מיכל’ע מזלוטשוב, והרבי עודד את השירה, זאת לפי המסופר בהקובץ שרק אתמול חולק, שהרבי לימד את הניגון עם בואו לארצה”ב. היה זה מחזה נדיר במיוחד לראות את הרבי מלך המשיח עולה על בימת התפילה שלו כשהוא מעודד ניגון געגועים והשתפכות הנפש.
הקונטרס המיוחד
אם שנים ספורות קודם לכן, היה נראה חידוש עצום אשר הרבי מלך המשיח יחלק לציבור מתורתו הוא, נקל להבין מה הייתה ההרגשה כאשר הרבי מחלק קובץ המכיל מלבד שיחות ומאמרים גם סקירה היסטורית אודותיו, רשימת כל פעולותיו הוא עד שנה קודם לכן ותיאור מהתוועדות שלו עוד קודם הנשיאות!
יש לזכור כי במשך שנים רבות, ‘התחמק’ הרבי מכל אישור ‘רשמי’ לפירסום חומר אודותיו. השנים שלפני הנשיאות, היו שנים לוטות בערפל עבור החסידים הצמאים לידע על חיי מלכם, והם נאלצו להיות ניזונים משלל שמועות לא מאומתות. הרבי לא אישר אותם רשמית, והנה - קונטרס שכל חלקו הראשון עוסק בנס ההצלה של הרבי עצמו!
ולא זו בלבד: בחלק זה של הקונטרס מופיעים מספר ביטויים הכתובים בלשון סיפורית, ומפארים ומרוממים את הרבי.
פתח הדבר של הקובץ, עסק כל כולו במעלת היום כשהוא מבאר את שתי המעלות הנפלאות של היום - שתיים שהן אחת: נס ההצלה של הרבי מלך המשיח ורעייתו הרבנית, ביחד עם התנופה החדשה בהפצת המעיינות שהחלה ביום זה.
הקונטרס נפתח בסקירה היסטורית על המאורעות שהובילו להצלתם של הרבי והרבנית מעמק הבכא האירופי. לאחר מכן, מופיע תיאור ההתוועדות ההיסטורית בה נעתר הרבי לבקשתם של זקני החסידים והסכים להתוועד בזאל הקטן.
“למעלה משש שעות הצטופפו סביבו חסידים ותלמידי הישיבה בבית המדרש שב”ליובאוויטש”, שותים בצמא כל מילה שיצאה מפיו. לרבים מהם הי’ ברור כי באותו יום הסתיימה, מבחינה מסויימת, תקופה ארוכה של הסתגרות ובדידות וכי נכונו מעתה ימים חדשים ותמורה מהפכנית בכל הקשור להפצת החסידות ב”חצי כדור התחתון”, תוארה ההתוועדות בקונטרס שהרבי חילק במו ידיו הק’. לולי דמסתפינא, אולי ניתן היה לומר כי השיחה שנאמרה באותו היום על בית רבינו שבבבל אף היא יצרה ‘תמורה מהפכנית’ בכל הקשור להפצת היהדות ולהתקשרות לרבי מלך המשיח.
לאחר סקירה היסטורית נוספת - הפעם על שלל פעולותיו של הרבי מלך המשיח החל משנת תש”ג ועד לסיון תש”נ, מתחיל שער התורה המכיל את כל השיחות והמאמרים שהוגהו הקשורים עם כ”ח סיון - מלבד כמובן השיחה שנאמרה בו ביום, שהוגהה והודפסה לאחר מכן בספר השיחות תנש”א וחלק ממנה בקונטרס בית רבינו שבבבל.
נקודה למחשבה
אין ביכולתנו במסגרת מצומצמת זו להתעכב על שלל השיחות והמאמרים שמכיל הקונטרס הגדוש הזה, אולם נקודה קטנה למחשבה מתוך המאמר שהוגה במיוחד לקראת כ”ח סיון בשנת היובל:
המאמר ד”ה ‘כימי צאתך’ - ד”ה השמור בדרך כלל לסעודת משיח, מדבר כל כולו על ענין הנפלאות, וכפי שמצויין בפתח הדבר של המאמר - בהקשר עם הנפלאות של שנת תנש”א.
הרבי מסביר במאמר כי ישנם שני סוגי ניסים. נס המלובש בטבע, ונס שאינו מלובש בטבע. לעתיד לבוא, תהיה עליה בשני סוגי הניסים.
בכל אחד משני הסוגים, ישנה מעלה שאין בחבירו. מצד אחד, הנס שאינו מלובש בטבע, הוא גילוי אלוקות הרבה יותר גדול - דרגת אלוקות שלמעלה מהתלבשות בבריאה. מצד שני, הנס המלובש בטבע, הוא דבר מובן ונתפס בשכל - וככל שהוא יותר מלובש בטבע, כך הוא יותר נתפס בשכל. זאת בניגוד לנס המשדד את מערכות הטבע, שבו יכולים אנו להבין מה קרה - המת שב לחיות, אולם אין לנו שמץ של מושג איך זה קרה.
בגאולה העתידה, שני סוגי הניסים יזכו לעליה. הניסים המלובשים בטבע יתעלו לדרגה שבה כל אחד יראה את יד ה’ המובילה את האירועים, בעוד הניסים שלמעלה מהטבע יהיו אף הם נתפסים בשכל האדם.
כיצד התהליך הזה קורה? מכיון שיהודי עובד את עבודתו ומברר את טבע העולם (במאמר המוסגר: כמעט בכל השיחות של כ”ח סיון, הנקודה שהודגשה היא בירור התחתון - מתאים להגעת הרבי מלך המשיח לחצי כדור התחתון שבו לא היה מתן תורה), טבע העולם מזדכך והוא כלי לקבל את הגילוי האלוקי הנעלה בלי לצאת ממציאותו.
זו נקודה קצרה מהמאמר.
כחסידים אנו יודעים שההסתכלות על דברים תלויה בהשקפת העולם עליהם. כאשר הרבי מלך המשיח שליט”א מורה לנו ללמוד ענייני גאולה ומשיח על מנת לפקוח את העיניים ולראות את הגאולה שכבר כאן, הוא מתווה לנו דרך כיצד להסתכל על תהליכים המתרחשים בעולם.
בואו רק ננסה לדמיין (או עבור חלק מאיתנו - להיזכר) בחיים בעולם לפני עשרים וחמש שנה. החיים השתנו מאז ללא הכר: טכנולוגיות חדישות וזולות יותר לייצור חשמל התגלו. הגנום האנושי עבר מיפוי מה שמאפשר את פיתוחם של תרופות רבות למחלות שעד אז היו חשוכות מרפא. תהליכי מחזור חדישים הונדסו, במה שאמור להביא פחות זיהום לעולם אותו ברא אלוקים. השאלה: “סליחה איפה זה?”, הפכה ליותר ויותר נדירה בעקבות המצאת הג’יפיאס. שעות רבות של זמן נחסכו למליוני יהודים בעקבות התפשטות האינטרנט. הקשר בין בני משפחות משני צידי אוקיינוס מעולם לא היה כה קרוב. המצלמות ומכשירי הוידאו המתפשטים נתנו לנו את האפשרות לתעד את חיינו, כשבו בזמן הם הורידו בהרבה את רמת הפשיעה העולמית. ועוד לא הזכרנו את הטלפונים הסלולריים, תוכנות המחשב ששינו את חיינו לבלי הכר ועוד ועוד.
המהפכה הטכנולוגית שאותה עבר העולם היא כה גדולה ומדהימה עבור מספר כה קצר של שנים, ולנו כחסידים הסיבה ברורה: הרבי מלך המשיח הודיע כי הסתיימה עבודת הבירורים, ולכן הטבע הוא כלי לניסים שהקב”ה עושה בלי לשבור את חוקי הטבע. המשימה שלנו היא החלק השני: “אראנו”, - לפקוח את העיניים ולגלות בכל נס כזה את ידו הגדולה של בורא העולמים. שכאשר יהודי שלפני שלושים שנה היה נחשב ל’חולה סופני’, מקבל תרופה פרי פיתוחם של ימות המשיח, ידע הוא כי אין זה מקרה נקרה, אלא אלוקים - בגימטריה ‘הטבע’ - מאפשר לנו זאת כצעד לקראת הגילוי המופלא של הגאולה האמיתית והשלימה
בין שני חסידים
במהלך חלוקת הקונטרס, ניגש ר’ יעקב יהודה העכט אל ר’ מענדל פוטרפס וביקש ממנו לגשת אל הרבי מלך המשיח ואמר לו כי זקני החסידים צריכים לבקש ממנו שיעלה לחדרו לשבור את הצום ולטעום משהו. “זקני החסידים זה מגיל . . ” נקב ר’ מענדל בשנה או יותר מעל גילו.
הרב העכט לא אהב את התשובה, ור’ מענדל הזכיר לו כי גם הוא עונה להגדרה של זקני החסידים - שיגש הוא. “אתה חושב שלא אמרתי את זה לרבי?”, תמה הרב העכט. “הוא השיב לי “איך וועל טראכטן וועגן דעם מארגן”….”
.