ממוצע המחבר כ”ק אדמו”ר הזקן: אהרן הכהן הוא המקשר עולמות על ידי עבודת הקרבנות והק

ממוצע המחבר

כ”ק אדמו”ר הזקן: אהרן הכהן הוא המקשר עולמות על ידי עבודת הקרבנות והקטורת, שהיא לשון קשר. וזהו פירוש “ברית מלח” - שכרת איתו ה’ ברית, שעל ידי עבודת הקרבנות יקשר ויערב את העולם באין סוף, שאהרן יהיה ממוצע המחבר והמקשר את העולמות זה בזה.                 (לקוטי תורה לפרשת פקודי)

ברכה ושפע גשמי

כ”ק אדמו”ר האמצעי: עניין עבודת הכהונה הוא להמשיך המשכות לעם ישראל באמצעות העבודה והמעשה דווקא. זהו עניין עבודת הכהן להמשיך מבחינת החסדים העליונים, מרוחניות לגשמיות, כמו לכפר על העוון בפועל ממש, ולהמשיך ברכה ושפע גשמי על ידי הקרבנות כידוע בזוהר.                     (מאמרי אדמו”ר האמצעי, תצוה, עמ’ תל)

ברצון הלב בכוונה ובמעשה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: עבודת הכהן - נאמר על כך בזוהר שהיא “ברעותא דליבא ובכוונה ובעובדא” (ברצון הלב ובכוונה ובמעשה). ביאור העניין: “עובדא” - הוא מעשה הקרבנות שנקרא עבודה, שזהו אחד משלושת העמודים שהעולם עומד עליו, עמוד העבודה, שכן על ידי הקרבנות נמשכת תוספת אור וגילוי מעצמות אור אין סוף שלמעלה מאצילות - לעולם האצילות. אלא ש”עובדא” זאת צריך שתהיה בכוונה וברצון הלב, שעל ידי אהבת ה’ של הכהן מפנימיות ליבו, מעורר הוא אהבת ה’ לעמו, כמים הפנים אל הפנים.                        (ספר הליקוטים דא”ח צמח צדק כ- ל, עמ’ מ)

מתעלית לשורש שורשה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: על ידי שמקריבים את הבהמה על גבי המזבח, על ידי זה היא מתעלית לשורש שורשה, בחינת פני שור שבמרכבה העליונה, ואחר כך מתכללת בבחינת פני אריה. וזהו עניין “אריה דאכיל קורבנין” (אריה שאוכל את הקרבנות).

(תורת שמואל תרכ”ז עמ’ קלד)

כהנים לויים וישראלים

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: הקרבנות היו צריכים להיות על ידי כהנים לויים וישראלים: כהנים בעבודתם, לויים בדוכנם, וישראל במעמדם. כהן הוא בחינת חסד - קו הימין. לויים - בחינת גבורה - קו השמאל. ישראל - בחינת תפארת - קו האמצעי, וכנרמז במילים “ישראל אשר בך אתפאר”, אתפאר - מלשון “תפארת”. לפיכך, כשבעת הקרבת הקרבן היו שלושת הבחינות השונות - כהנים לויים וישראלים, ועימם עניינם הפנימי, הרי שהמשיכו למטה - את אור אין סוף בבית המקדש, בכל הבחינות והעניינים כולם.

(ספר המאמרים תרנ”ח עמ’ נו)

עבודה רוחנית שבנפש

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: עבודת הקרבנות במקדש היא עבודה רוחנית שבנפש. זהו מה שנרמז במילים “אדם כי יקריב מכם קרבן לה’”: לא נאמר אדם מכם כי יקריב, אלא אדם כי יקריב מכם, דהיינו שתלוי הדבר בכם. אדם כי יקריב - מלשון קירוב. שכן קרבנות הוא עניין קירוב הכוחות והחושים לעבודת ה’. ואל יאמר אדם איך אתקרב לאלוקות… אלא ידע שמכם ובכם הדבר תלוי. שכן כל אחד ואחד מישראל יכול להתקרב לה’.                    (ספר המאמרים תרפ”ג עמ’ קע)

עבודת בירור הניצוצות

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: הסיבה לכך שעל המזבח החיצון הקריבו קרבנות ועל המזבח הפנימי הקטירו קטורת בלבד, ואסור היה להקריב עליו קרבנות, היא: כי מהות עבודת הקרבנות היא עבודת בירור הניצוצות מגשמיות העולם, ומשכך, קשורה היא רק לעולמות בריאה יצירה עשיה, שבהם קיימת מציאות של רע, אשר צריך לברר ממנו את הטוב. אולם בעולם האצילות אין בירורים שכן אין שם שום מציאות שיש לה שייכות לרע, לכן עבודת המזבח הפנימי היא בקטורת בלבד, שמהותה היא התקשרות בה’ ולא עבודת הבירורים.

(לקוטי שיחות ח”ו תצוה שיחה ב)