עדים לפעילותם
הם עדים לפעילותם הנמרצת של שלוחי הרבי מלך המשיח יותר מכל אחד אחר, הם ערים לקשיים שעוברים השלוחים במדינות הנידחות, הם רחוקים מ’הבית’ אבל דווקא בבית חב”ד הם מרגישים בבית. בפרוייקט מיוחד לכינוס השלוחים כותבים שגרירי ישראל מרחבי בעולם ל’בית משיח’ על הקשר הלא דיפלומטי עם השלוחים, על מפעל השליחות מנקודת מ
הם עדים לפעילותם הנמרצת של שלוחי הרבי מלך המשיח יותר מכל אחד אחר, הם ערים לקשיים שעוברים השלוחים במדינות הנידחות, הם רחוקים מ’הבית’ אבל דווקא בבית חב”ד הם מרגישים בבית. בפרוייקט מיוחד לכינוס השלוחים כותבים שגרירי ישראל מרחבי בעולם ל’בית משיח’ על הקשר הלא דיפלומטי עם השלוחים, על מפעל השליחות מנקודת מבט ישראלית על נקודות הממשק ועל שיתופי הפעולה >> וגם: מהו הרגע ביום כיפור שריגש את השגריר בביג’ין? מהי התשובה המפתיעה שקיבל השגריר מהרבי והדהימה את השלוחים? ומי גילה שהוא צאצא של האדמו”ר הזקן? >> העולם כבר מוכן
מאת: אהליאב אבוטבול ושניאור חביב
דני דנון השגריר באו”ם:
המפגש הראשוני של עם חב”ד היה עוד בילדותי. אני זוכר את עצמי כילד קטן מגיע עם הוריי להקפות השניות המתקיימות בכפר חב”ד, עד היום אני זוכר את החסידים רוקדים וקופצים זו הייתה שמחה שלא הכרתי. אני זוכר את האורחים שהגיעו מחולון ומבת ים מראשון לציון ומכל אזור המרכז, דתיים וחילוניים, מסורתיים, עם ילדים על הכתפיים ודגלים בידיים, עם ישראל במיטבו וזה היה מדהים, לראות את הקבלה, האהבה שהרעיפו עלינו בלי לשאול ובלי לשפוט. זה היה אירוע בלתי נשכח.
כמובן, שאחר כך פגשתי את אנשי חב”ד בהרבה מאו צמתים בחיי, כשהייתי בכנסת, בכל שנה שמחתי לראות את המשלחת של אנשי חב”ד שהיו מגיעים לקראת חגי ישראל. למרות דאגתם לכל היהודים בכל העולם, לא היו שוכחים אותנו גם בכנסת בירושלים. הפגישה איתם תמיד מחממת את הלב. כאשר שליח של הרבי נכנס אליך למשרד, זה מיד משרה רוח אחרת על כל הצוות והעוזרים. אני רואה בשלוחים של הרבי מליובאוויטש אנשים מיוחדים שעושים למען העם היהודי הרבה יותר מאשר מוסדות רבים של המדינה. אתם נותנים את נשמתכם יומם ולילה למען כל יהודי.
כאזרח ישראל, כשגריר באו”ם וכמי שמייצג את ארץ ישראל בחו”ל, אני רואה חשיבות גדולה בשיתופי פעולה עם השלוחים ברחבי העולם. אני יכול לומר באופן חד משמעי — שבהרבה מדינות, בתי חב”ד פועלים ממש כמו שלוחה של ארץ ישראל ואפילו יותר מזה. הם יפתחו את הלב ואת הבית ויעזרו לכל ישראלי ויהודי שיצטרך.
זכיתי, בזמן כהונתי כיו״ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות בכנסת, ליזום ולקיים בכנסת כינוס ראשון של שלוחי חב”ד. נדהמתי מהמסירות חסרת הפשרות של השלוחים. העוצמה שבה השלוחים מצליחים לגייס את כל היהודים, ללא קשר לדעותיהם ועמדותיהם הפוליטיות, סביב רעיון אחד, שהוא: ״עם ישראל חי״, מרגשת אותי בכל פעם מחדש.
אני מאחל שנתאחד כעם, ונמשיך לחזק את הקשר הכה חשוב בין כל היהודים בעולם למורשתו של הרבי.
דני איילון, לשעבר השגריר באו”ם ובוושינגטון
הכרתי ונפגשתי עם חסידי חב”ד לראשונה, כאשר הייתי חבר משלחת ישראל בין השנים 93–97. לצערי לא זכיתי להתראות עם הרבי פנים אל פנים, אך לכל אורך פעילויותיי הציבוריות זכיתי להכיר מקרוב את חסידיו ושלוחיו. אפשר לומר שנשבתי בקסמם מהרגע הראשון בו נפגשתי עמם, ובעיקר מהסיבות הבאות:
א. מבחינתי, תנועת חב”ד, מעבר ל’חכמה בינה ודעת’, זה “ואהבת לרעך כמוך”. פתיחות ואחדות בעם ישראל. אחד הדברים החשובים, שלמדתי בחב”ד, זה שהאחדות היא חשובה ולא האחידות. אשכנזים וספרדים, חילונים דתיים, חסידים ועמך ישראל — לא כולם צריכים להאמין, להיראות או לעשות את אותם דברים. אבל מול ה’ — כולם שווים. מבחינתם כל עם ישראל הם ענפים של אותו עץ. ואלי זה מדבר גם ברמה האישית. אני מגיע ממשפחה שאבי הוא ספרדי ואימי אשכנזייה, לצערנו יש כאלה שאינם מתייחסים כך לדברים ועסוקים במחלוקת ובמחנאות וזה עצוב ומיותר.
ב. חב”ד פועלת בפריסה כלל עולמית ועוזרת ליהודים באשר הם בכל העולם. בכל מקום שנסעתי, בין בתפקידיי הרשמיים, כסגן שר חוץ וכשגריר בוושינגטון, ובין בנסיעות פרטיות, תמיד פגשתי את שלוחי חב”ד. בטאלין בירת אסטוניה, באוסלו שבנורבגיה ואפילו בפורטוריקו באיים הקריביים שזו טריטוריה אמריקנית ששייכת לארה”ב. ומהבחינה הזו אין תקדים לזה בעולם היהודי.
שנה אחת אפילו הייתה לי הזכות לבקר בכינוס השלוחים. ההרגשה היא בלתי רגילה. תחושה של התעלות ועוצמה. הדבר המדהים הוא שהכוח הרוחני של העם היהודי — הופך לפיזי. אלפי אנשים שפועלים דברים רוחניים ניצבים בצורה פיזית מוחשית. פתאום אהבת הארץ, אהבת העם והתורה הופכים ממושגים מופשטים וערטיליים, למציאות מוחשית כשאתה נמצא בין השלוחים.
זכיתי תודה לא–ל, גם לנס אישי עם הרבי ואולי אנצל את הבימה המכובדת הזו כדי לשתף את הקוראים בסיפור האישי שלי. לפני הבחירות האחרונות, הגעתי לידידי הרב קוניקוב מוושינגטון. עשיתי יחד איתו ועם משפחתו את תפילות וסעודות השבת (כל פעם אני מתפעל מחדש מילדיו הרכים ששרים את זמירות השבת בנעימות מיוחדת.. מרגש). ביום ראשון סיכמנו שאכתוב לרבי על המשך דרכי. זה היה מספר ימים קודם התכנסות הוועדה המסדרת של ‘ישראל ביתנו’. הלחץ בימים אלו היה מאוד גדול כיוון שאף אחד לא יודע מי ייכנס ומי לא.
חסידים שישבו לידי התלוצצו ואמרו לי לפני שכתבתי ‘אל תדאג, כעת כשאתה מבקש מהרבי, מקומך ברשימה בטוח..’, חייכתי והתיישבתי לכתוב. לא הראיתי להם את מה שכתבתי.
מספר ימים לאחר מכן פורסמו החלטות ‘הוועדה’ ונותרתי בחוץ. הדבר גרם לסערה תקשורתית סביבי והסיפור ביני לבין המפלגה התפוצץ. תוך כדי אותם ימים פגשתי בידידי החב”דניקים שהיו בסביבתי שכתבתי, ראיתי שהם מרגישים קצת חוסר נעימות כי הרי הבטיחו לי שאהיה ברשימה… ראיתי את פניהם והחלטתי לספר להם. ‘אספר לכם מה כתבתי באותו יום לרבי’.
כל מה שביקשתי — מעבר לבריאות ואריכות ימים למשפחתי ולכל עם ישראל — ביקשתי דבר אחד ספציפי. שהרבי ישים אותי במקום שהוא חושב שאני הכי יכול לעזור לעם ישראל בשנים הקרובות!.
ברגע שקיבלתי את ההודעה על הדחתי קיבלתי אותה בנעימות משום שהבנתי ששם אני לא צריך להיות אלא במקום אחר..
כיום, במבט לאחור, אחרי שעזבתי את הממשלה הקמתי את עמותה ‘האמת על ישראל’ שעוזרת בהסברה בעולם, וב”ה יש לנו הצלחה אדירה גם בהשפעה וגם מבחינה כלכלית. מבחינתי זה המופת האישי וההדרכה שקיבלתי מהרבי.
ידידי ורעיי, עלו והצליחו ותמשיכו לחזק את עם ישראל בכל מקום אשר הוא, ותעודדו את עם ישראל.
מתן וילנאי, השגריר בבייג’ין — סין
אני זוכר את המפגש הראשון שלי עם שלוחי הרבי בסין, כשהגעתי לבייג’ין. המפגש העוצמתי בו אתה רואה את הפעולות הרבות, המבנים, הקהילה המתרקמת, צעירים וצעירות שמרגישים בבית, כל זה הותיר בי רושם עז.
מאז, ישנו מעמד מיוחד שעליו אני לא מוותר בשלוש השנים האחרונות. מידי שנה אני מוזמן להדליק את החנוכייה על בית חב”ד בבייג’ין. כל שנה בחנוכה, אנחנו מתכנסים לצד השליח הרב שמעון פרוינדליך ובקור של כמה מינוס אני מדליק את הנרות. תמיד אני אומר לחברים שלי, שרק חב”דניק יכול לגרום לחבורה של חילונים כמונו לעמוד בקור כזה ולהדליק נרות חנוכה ועוד בסין.
אחד הדברים המדהימים שאני נפעם מהם כל פעם מחדש זו העובדה שמרבית השלוחים שאני פוגש הם אנשים צעירים. למשל, כאן בבייג’ין השליח הוא איש יוצא דופן. למרות גילו הצעיר, ובמושגים שלי הוא ממש ילד, הוא ניחן בכושר מנהיגות בלתי רגיל. הוא מנהל את בית חב”ד ביד רמה ונותן הרגשה לכולם שזה הבית שלהם.
בכל פעם שאני מגיע לבית חב”ד זו חוויה בלתי רגילה, צעירים וצעירות שרחוקים מהיהדות וכשמגיעים לפה יש להם בית במלוא מובן המילה. כל זאת, לצד הפעילות הלא רגילה עם בעלי העסקים ויהודים הנודדים ש’עוברים’ בבייג’ין. לא רבים משתקעים כאן, אך אלו שכן, מוצאים כאן בית וקהילה נהדרת.
במהלך כל השנה בשגרירות ישראל אנחנו עובדים צמוד עם בית חב”ד. כל אירוע שיש הרב מופיע אצלנו. בשמחות ואירועים ולהבדיל בימי זיכרון ואבלות. כל הפעילות הזו יצרה מסכת נפלאה של קשרים בינינו. זה יכול להיות בדברים גדולים ולפעמים גם בדברים הכי קטנים. לדוגמא, כשאני צריך רשימה של כל הישראלים בבייג’ין, הכתובת הראשונה היא כמובן, בית חב”ד, תמיד יש להם את הרשימות הכי מדויקות והכי מקיפות שיש, יותר משל השגרירות.
ביום כיפורים האחרון התפללתי בבית חב”ד. בשעה שכולם עמדו והתפללו ניגש הילד של הרב והחל להציק לו עם הטלית. אך הרב לא התעלם ממנו, הרים אותו, התייחס אליו תוך כדי שהוא ממשיך בתפילה. מדוע אני מספר זאת? ההרגשה של הטבעיות, המשפחתיות, השלווה, שמחת החיים שאופפת אותם יחד עם המעורבת בבית חב”ד היא מדהימה.
אותי זה ריגש מאוד.
לסיום, אגלה לכם סוד. ממש לאחרונה גיליתי שאני צאצא ישיר למשפחת בעל התניא האדמו”ר הזקן. יש לנו סידור שנתקבל ממנו ועובר במשפחתנו דור אחר דור. האישה האחרונה במשפחה שהעבירה לנו כבר נפטרה ולא הספקנו לשמוע ממנה את סדר השושלת, אך קיבלנו ממנה על מנת שישמר. אז הנה, אני חב”דניק, חב”דניק נסתר.
לסיום, אאחל שתמשיכו לעשות את מלאכת הקודש שלכם “אל ירע לבכם ואל יחת לבבכם”.
גב’ בלייניש זבדיה ,השגרירה באתיופיה, רואנדה ובורונדי
ההיכרות שלי עם תנועת חב”ד והרבי העומד בראשה, החלה כבר לפני שנים, בעת ששימשתי כנציגת משרד החוץ ביוסטון טקסס. היינו שם בקשר קרוב מאוד אל השלוחים. היינו חלק מהקהילה והרגשנו ממש כמו משפחה. את ברית המילה של שני הילדים שלנו עשינו בבית חב”ד. לכן, כששמעתי שתנועת חב”ד מתכננת לצרף את אתיופיה לאימפריית השליחות של הרבי ולשלוח זוג שלוחים לאדיס–אבבה, הייתי הראשונה שתמכתי בענין, דחפתי ועזרתי במה שיכולתי כדי לקדם את הבאתם.
אדיס אבבה היא לא מקום גדול. אבל בכל זאת מגיעים לכאן המון ישראלים וגם יהודים מכל העולם. החסרון של השלוחים היה מאוד מורגש, אנשים היו שואלים על בית כנסת או סעודות שבת, ולא היה לנו לאן לשלוח אותם. למעשה לא הייתה כתובת שתרכז את ענייני היהדות במדינה.
ואכן העבודה של השלוחים הרב אליהו ודבורה לאה חביב הורגשה מיד. מה שהם עושים כאן זה מדהים. הם עובדים עם אנשי עסקים ועם מטיילים, יש כאן הרבה ישראלים שבאים לעבוד, והכתובת שלהם היא בית חב”ד. כל ערב שבת הם מגיעים אלינו לשגרירות ולכל המקומות שיש בהם ישראלים ומחלקים חלות לשבת. זכינו שהרב אליהו הוא גם שוחט, והיות שאנחנו שומרים על כשרות, אז רק בזכותו אנחנו יכולים ליהנות גם מארוחה בשרית מזינה כמו בארץ ישראל. חוץ מזה, כל סעודת שבת בבית חב”ד היא חוויה יוצאת דופן. יש ביננו חיבור מדהים. אנחנו שמחים להיות חלק ממשפחת בית חב”ד.
אין ספר שמפעל השליחות שהקים הרבי מליובאוויטש בעולם, הוא לא פחות ממהפכה. מהפכה יהודית וחיובית שמפיצה אור ועוזרת לישראלים ויהודים בכל מקום. אנחנו יכולים לראות את זה בארצות המפותחות כמו ארצות הברית ואירופה ששם הקהילות של חב”ד פורחות, אבל המקומות שהתרומה שלהם מורגשת בצורה חזקה יותר זה דווקא במקומות קטנים יותר כמו אדיס אבבה, שלמרות שאין כאן קהילה גדולה של יהודית, ואולי דווקא בשל כך, הסיוע והתרומה של הרב אליהו ואשתו הרבה יותר חשובים.
הרבה פעמים, אני חושבת על הזוג הצעיר, שהותיר אחריו משפחה גדולה, חברים וחיים של נוחות בארץ ישראל, ויצאו לבדם לשליחות באפריקה, אז אני לא יכולה שלא להתפעם מחזונו של הרבי ורוחו שמניעה כל כך הרבה משפחות צעירות לחיות בכאלו תנאים רק כדי להיות שם כשמישהו שהם מעולם לא פגשו יצטרך עזרה.
רוברט נלקנבאום — קונסול כבוד בבוליביה
את בית חב”ד בבוליביה אני מכיר היטב. הרב איציק וחיה קופצ’יק, הם המנוע המרכזי כאן בבוליביה שמרכז את כל החיים היהודיים והישראלים. האמת, שאצל הרב קופצ’יק השליחות זורמת בגנים, כיון שגם משפחתו הם שלוחים של הרבי מליובאוויטש בכל מיני מקומות בעולם. למשל ההורים שלו הם שלוחים בהודו. וגם אחים שלו מפוזרים בהודו ובעוד מקומות בעולם.
באופן כללי, זכינו כאן בבוליביה שיש לנו שני בתי חב”ד. אחד ברורה נאבקה שזה בהרים באיזור של הג’ונגלים. בית חב”ד לא פתוח שם כל השנה, אלא רק בעונה בה התיירות באיזור פורחת. שזה מהסתיו ועד אחרי האביב. בכל התקופה הזו מגיעים למקום הרבה מאוד תיירים ביניהם ישראלים רבים, ובית חב”ד מהווה להם בית חם ועוזר להם בכל מה שהם צריכים. אם זה כשהם נקלעים לצרה והם צריכים עזרה, או גם סתם כך, לקבל ארוחת ערב מפנקת אחרי טיול ארוך.
וכמובן שיש לנו את בית חב”ד בלה–פז, שכאן נמצאים הרב קופצ’יק ומשפחתו. העזרה שלהם היא מאוד גדולה. בין השאר משום שבבוליביה אין שגרירות רשמית, אלא רק משרד קטן של הקונסוליה בראשותי. לא תמיד המשרד שלנו בנוי לתת מענה לכל מה שצריך כאן, ולכן אנחנו נעזרים רבות בשלוחים כשיש בעיה. וגם כשאין, הם כאן תמיד עם לב רחב ובית פתוח.
בנוסף לכך, הם עוזרים מאוד גם לנו, לקהילה היהודית המקומית. אנחנו קהילה יהודית קטנה מאוד שמונה בסך הכל כ— 120 משפחות. והרב קופצ’יק ממש תומך בנו. הוא מתפלל איתנו, הוא עוזר לנו במניינים ובכל ערב שבת הוא מגיע עם החלות המצוינות של בית חב”ד ומחלק לכל היהודים שנמצאים כאן.
אין מילים כדי לתאר את המהפכה הרוחנית שחולל הרבי מליובאוויטש באמצעות שליחיו. אינני מכיר באופן אישי, אבל יצא לי לבקר גם בבתי חב”ד בבואנוס איירס, בקוסטה ריקה ובמקומות נוספים בעולם ואני תמיד עומד משתומם וחסר מילים לנוכח מסירותם של השלוחים.
לרגל כינוס השלוחים העולמי של חב”ד, בניו יורק. אני רוצה לאחל לכל השלוחים ובמיוחד לחברי הרב קופצ’יק ואשתו, שאני בטוח שלא קל להם כי זה ממש לא פשוט לחיות במקום כזה. הרבה הצלחה ותמשיכו לעשות רק טוב לעם ישראל ושתזכו להביא את המשיח בקרוב.
אליאב בלוצרקובסקי שגריר ישראל בקייב
את המהפכה של הרבי מליובאוויטש בעולם כולו אין צורך להציג. כמעט ואין נציג רשמי של המדינה בעולם שאין לו קשר כזה או אחר עם השלוחים של הרבי במקום ששם הוא נמצא. השלוחים נמצאים גם במקומות שעדיין אין שגרירויות ואפילו במדינות להן אין קשרים דיפלומטיים עם ארץ ישראל.
אבל לדעתי, כאן בברית המועצות לשעבר, ההשפעה של השלוחים על החיים היהודיים היא הגדולה ביותר. הן בגלל כמות השלוחים והמשאבים שמושקעים כאן על ידי תנועת חב”ד והן בגלל הצורך החיוני של הקהילות בשירות שהם מקבלים מהשלוחים.
לכן באוקראינה כל הנושא של השלוחים הוא מאוד חשוב מבחינתנו כשגרירות. השלוחים הם אלו שנמצאים כמעט בכל פינה באוקראינה, עובדים עם הקהילות היהודיות, משקמים אותן, מטפחים את הקשרים בין הממשל והקהילות. בנוסף לכך, השלוחים מאוד מחוברים לארץ ישראל ולפעילות שלנו כשגרירות של ארץ ישראל. ומשום כך הם מהווים גורם חשוב ואנו רואים בהם שותפים חשובים.
למשל, אנחנו יודעים שברגע שקורה משהו מישהו נפצע בארץ ישראל וההורים באוקראינה או להיפך, כשמישהו מגיע לביקור וצריך לעזור מבחינת הרשויות או מבחינת ארגון או כל דבר אחר, בכל זה אנחנו נעזרים באנשי חב”ד ומקבלים מענה מיידי. כמובן שגם אנחנו משתדלים לעזור ולסייע לשלוחים בכל מה שאנחנו יכולים. אם זה בעניינים קונסולריים, אם צריך התערבות שלנו ברמה של המשרד המקומי או המשרד המרכזי, אנחנו תמיד עובדים בשיתוף פעולה מלא עם השלוחים.
מעבר לכך, גם בפן האישי, יש ביננו כימיה נפלאה וקשרי ידידות ואפילו חברות מצויינים. אני בקשר טוב עם כל השלוחים באזור, לא מזמן השתתפתי בחתונת ביתו של הרב סטמבלר, הייתה שם שמחה מיוחדת הרגשנו כולנו כמו משפחה אחת גדולה.
מה שאותי מפעים כל פעם מחדש במפגשים ובשיחות שיש לי עם השלוחים, היא תחושת השליחות, הנכוחות שלהם המיידית לסייע ולעזור לכל מי שצריך, היא ממש מופלאה. אנחנו כשגרירות יודעים תמיד שיש לנו על מי לסמוך וזה מאוד חשוב.