משמאל: האדמו”ר מנארול הגיע לבקר בחצרות קודשנו יום ראשון ר”ח כסלו זה היום עשה ה’

זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו!

היום בבוקר, בעיקר בשעות המוקדמות, התקיימו הרבה מניינים ב–770. מאות שלוחים הפזורים בעשרות מניינים. הסיבה לכך: ה - תמונה של כל אלפי השלוחים נקבעה לשעה שמונה וחצי בבוקר. לרבים מהם אלו הן השעות האחרונות בצל המשלח.

חרף ההתוועדויות הרבות שהתקיימו אתמול בזאל (אחרי ה”באנקעט” לשלוחים), התמימים מתייצבים לסדר חסידות בוקר, עומדים על משמרתם נאמנה. בשמונה וחצי בבוקר נתוודעתי לויכוח מעניין בין שני בחורים האם יש תועלת ב”לצאת לכמה דקות ולראות את כל השלוחים נעמדים יחד לתמונה”. האחד מצדד שצריך לצאת ולקלוט את העוצמה, דבר שיביא לזירוז ההחלטה “לצאת לשליחות” בבא העת, ואילו השני מצדד לעומתו, שההשתתפות בסדר חסידות בוקר היא זו שתעצים את ההתקשרות כי ב”סדרים” יש “הגבלה עצמית של רבותינו נשיאנו, ולכן אין לצאת.

כך או כך, עקב ריבוי השלוחים, גם לאחר הסדר בשעה תשע וחצי עדיין היה ניתן לצפות בשלוחים, עומדים מסודרים, איש על יד רעהו, על רקע בניין בית רבינו שבבבל, שענינו “הגאולה מבבל”, מתחזקים בשליחות להבאת התגלות המושלמת של המשלח.

בשחרית כמובן שכל התפילה מלאה בניגון המיוחד לראש חודש כסלו. ארבעים שנה! אחרי פתיחת הארון ואמירת “גדלו לה’” ע”י החזן והקהל, מתפרץ ועולה לו הניגון שוב. וכך, גם אחרי שמגיע הספר–תורה אל הבימה, ממשיך הקהל לנגן בעוז.

כמה דקות לאחר תפילת שחרית, יוצאת שיירה של כארבעים טנקים על עבר הכרך הגדול - מנהטן. השיירה יוצאת מרחוב פרזידנט עליה עולים הרבה שלוחים, אנ”ש ובעיקר תמימים, שהחליטו להעניק לרבי מתנה ליום הגדול בזיכוי יהודים בכמה שיותר מצוות.

היום לאחר תפילת מנחה מתקיים השיעור בדבר–מלכות השבועי עם השליח הרה”ח ר’ חיים יוסף גינזבורג, מרמת אביב, אה”ק.

למרות הבלאגן שקיים בשעות אלו בזאל ניתן לראות בחורים היושבים ושוקדים על תלמודם, מלאים את זמנם הפנוי בלימוד התורה.

לפני סדר חסידות–ערב מסדרים את הזאל הגדול להתוועדות המאורגנת ע”י הגבאים. האחראים הממונים על אסיפת הספרים ועריכת השולחנות עובדים במרץ. השעה היא: תשע וחצי אפס אפס. סיום ה’סדר’ בדיוק והחגיגה באופן רשמי החלה.

על כל הזאל התפשט הניגון ובעקבותיו נוצר מעגל אחד ענק סביב כל השולחנות. מה”מרפסת” שבקיר הערבי ועד ה”ארון קודש” שבקיר המזרחי. כולם חגגו. כמובן שהבחורים נוטלים חלק בראש וסוחפים בהתלהבותם את כל האברכים והמבוגרים שיחי’. כך שרים למשך איזה זמן, עד שהמנחה הרב שלום יעקב חזן ניגש למיקרופון ומכריז בקול: “עד כאן הקפה א’!”.

בהמשך עולים הרבנים מד”א חברי הבד”צ, הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעי’ ברוין, וכל אחד בסגנונו הוא מתוועד עם הקהל.

לקראת השעה שתיים עשרה דיבר במיקרופון הרב יוסף יצחק ליברוב משלוחי כ”ק אד”ש מה”מ לאה”ק, תוך כדי שהוא מספר את “פרשת היום” והאירועים מתשל”ח בדיוק נפלא. לאחרי איזה זמן, הקהל שלא יכל להתאפק, החל שוב להריע בניגון היום. הרב ליברוב הצטרף מהמיקרופון ובזה תם החלק הרשמי של הערב. הריקודים ע”י מוזיקה נמשכו עוד שעה ארוכה עד שבערך בשעה אחת וחצי התיישב הקהל חבורות חבורות, “שבת אחים” להתוועדויות שנמשכו עד הבוקר.

היום בתשמ”ח הושבו הספרים שנגנבו למקומם האמיתי - 770.

חלק גדול מהשלוחים ממהרים לחזור למקום שליחותם. רצים לדרכם בשליחות המלך. ממש כמו “פסח שני”, שמתקיים ביום אחד וללא חג של שבעת ימים, כן גם היום אצל השלוחים זוהי ההזדמנות הקצרה שלהם לבוא ולשהות בצל המשלח.

היום בלילה התקיים סיום הרמב”ם על הלכות שופר, באירגון האחראי המסור הרב מנחם נחום גערליצקי.

לאחר שהתקיים סיום הרמב”ם, התוועדו הרבנים השלוחים, הרב מוטי גרומך והרב חיים ברוד, עם הבחורים של הקבוצה הנוכחית.

היום בבוקר מתקיים שיעורו של הרב פלדמן על הסוגיא הנלמדת, בעניין “מכליא קרנא” לשיטות רש”י ותוס’. שיעוריו מתאפיינים במתן דוגמאות מהווי החיים. הוא הביא דוגמה מעניינת מכך שהשנה הייתה מכה באתרוגי קאלבריא. הוא סיפר שכאשר ניגש לדוכן האתרוגים השנה הוא שם לב, שישנם אתרוגים צהובים עם הרבה פגיעות בגידולם ובמראם, ולעומתם היו אתרוגים ממש ירוקים עם גידול טוב. כששאל את המוכר למחירם נענה ששניהם באותו מחיר.

לאחמ”כ, הוברר לו שישנה שדה באיטליא המוחזקת עוד מתחילת השיני”ם, משם היו לוקחים אתרוגים עבור בית הרב. ובמילא, כאשר השנה נפגע יבול אותו שדה, כל המוכרים קנו משדה אחרת, אך כיון שעונת קטיף האתרוגים מתבצע בחודש תמוז, ועד סוכות עובר כמעט שלושה חודשים, הרי שהאתרוגים שגדלו לאחמ”כ בשדה ההיא, קטפו אותם על מנת למוכרם. וזהו פשר מחירם היחסית גבוה.

אגב, הוא הוסיף ואמר שהרבי הורה שבקטיף עצמו יהיו ב’ עדים שאכן אתרוגים אלו נקטפו מעצים לא מורכבים וכו’ (הוא הביא זאת כדוגמה שיש כילוי הקרן במשמעות של כילוי הדמים ולא חיסרון בגוף הדבר).  

היום בערב מתקיים שיעור אחדות לתלמידי הקבוצה (העבירו אותו מליל שישי להיום, כדי שלא יפגע בקימה בבוקר שלמחרת ויבוא על חשבון מבצעים).

היום בערב מתקיים שיעור גאולה ומשיח בעיון. המוסר הוא: הרב חיים ששון, מרצה ומחברם של כו”כ ספרים בתורת הגאולה. נושא השיעור היה בעניין מעלת ספר הזוהר, והקשר המיוחד שלו לגאולה. הוא היטיב לבאר זאת והפנה את תשומת הלב של כולם ללשונו של כ”ק אד”ש בדבר–מלכות תזריע מצורע, בו דורש כ”ק אד”ש להתחיל ללמוד ענייני גאולה ומשיח “החל מספר הזוהר”. ולכאורה - שאל הרב ששון - מה העניין בזה? אלא שספר הזוהר יש בו קדושה וכח מיוחד לדחות את הקליפות ולהביא את גילוי אור ה’ בעולם. ועוד דברים נפלאים.

אתמול התוועדו בזאל על כך שנכנסנו ליובל התשעים לחגיגת ה”תנאים” של כ”ק אד”ש לאויוש”ט, דבר שאמור להתבטא בהוספת חיות במבצעים מחר, הזכירו את השיחה של יו”ד שבט בחלק וי”ו על ה”תנאי” שעשה הקב”ה עם הים, שבאם לא יבקע בפני בנ”י הרי שיחזור להיות אין ואפס. ומחדש שם הרבי שהתנאי אינו דבר נוסף על הים (שהוא יבטל מציאות מסויימת - את הים), אלא לולא קיום התנאי מתגלה למפרע שאין כאן ים. ואותו דבר בנוגע ל”יום שקישר אותי עימכם” - י”ד כסלו - יום הנישואין של כ”ק אד”ש, שחגיגתו מתחילה כבר ב”תנאים”, ובמילא “כמים הפנים לפנים”, “צריך לפעול אחרת לגמרי!”

לאחר התפילה במניין כ”ק אד”ש, יוצאים למבצעים ביתר חיות. זהו השלוחים עזבו. הזאל יחסית ריק ביחס לשבוע שעבר.

סיימנו את מסלול המבצעים די מוקדם, והחלטנו לעמוד ברחוב להציע ליהודים להניח תפילין (למרות שהיה די קר), החברותא שלי, תפס יהודי העונה לשם אריה, שגדל בתל אביב בתור ילד, והניח לו תפילין. כמובן, שהלה מאוד התרגש וגם אנחנו. למה בכלל שבקור הזה יסכים להפשיל שרוול? אלא מה הוא יהודי. קיצור, החברותא שלי החליט שיש כאן השגחה פרטית, ולאחרי נידנודים כמו: “אתה יודע למה נפגשנו”, ו”אתה יודע למה הסכמת להניח תפילין”? כיוונו אותו להחליט לגשת לבית חב”ד המרכזי שנמצא ליד הבית שלו (כך הוא סיפר לנו, “אני מתפלל לפעמים בשבתות בבית חב”ד”), ולבקש מהשליח לקבוע איתו חברותא בחסידות. “למשך שלוש דקות בלבד, לא יותר”. כך ביקשנו וההוא הבטיח. הזכיר לי את הדבר מלכות שיהודי צריך להחדיר את החסידישקייט שלו, בענייניו.

קבלת שבת ממש מוקדם, שירת היחי בלכה דודי היא משהו אחר, היא טעימה ממה שכל העם הולך לחוות בקרוב ממש עת נאסף מול המלך בגאולה. אצל בחורים מצוי הביטוי “אנא ומלכא בלכה דודי” לאמור: בשירת היחי בלכה דודי ניתן לחוש ולגלות את הקשר המיוחד בין כ”ק אד”ש לבחורים. התפילה נגמרת מוקדם. רוב הקהל פונה לביתו לסעודת השבת. אך אצל הבחורים כמו השעון עצר מלכת. “סדר חסידות ערב”. התמימים מתיישבים ללמוד את שיחות כ”ק אד”ש על הפרשה, רבים מעדיפים ללמוד שוב את ה”דבר מלכות” השבועי. כמה שהוא ארוך, יש מספיק זמן ללומדו וגם לעיין בו. רבים שמו לב לביטוי שבסוף השיחה, “כולל מנהג ישראל ההולך ומתפשט ללמוד . . ענייני משיח”. מה הפשט ענייני משיח? בשיחה הקודמת אמר הרבי שצריך להביר את עניינו של משיח? יש עניינים אצלנו הקשורים במיוחד למשיח! נכון שענינו העיקרי הוא לגאול את עם ישראל וכו’ אך אצלנו מה? יש את הניצוץ משיח צריך לעסוק בעניינים שמגלים אותו וכו’.

אחר התפילה מסדרים את הזאל להתוועדות קודש עם כ”ק אד”ש. 01:25 הקהל פוצח בשירת יחי. הכל מצפים לחזות בהתגלותו המלאה והמושלמת. שתי דק’ לאחמ”כ, ניגש הרב מנחם נחום גערליצקי ומוזג את היין לגביעו הק’ של כ”ק אד”ש, כולם מחכים בהשתוקקות מוחלטת להתגלותו המלאה. רבים מהתמימים עומדים מוכנים על מקומם. יש מהקהל שחוזר שוב על לימוד הדבר מלכות בפעם הלא יודע כמה השבוע. כולם מתעכבים על חידושו המיוחד של אד”ש בשיחה בה מבואר שהגאולה כאן וצריך רק לפתוח את העיניים (בשונה מתזריע–מצורע ובלק תנש”א, בהם מבואר שהגאולה היא דבר עתידי ונדרש להכניסה לתוך חיינו הגלותיים). כמו”כ ביטוי של כ”ק אד”ש שכל יהודי צריך להכניס את החמימות של האידישקייט והחסידישקייט שלו בכל ענייניו.

(הרבה אומרים כאן, שזה נובע מאותה נקודה. איך יתכן שכל יהודי באשר הוא יחדיר את כל החמימות? ישנם אנשים שלא יודעים על דבר יהדותם מאומה. ב–770 מונח בפשטות. תקשר אותם לרבי. החסידישקייט שתבוא בעקבות כך תובילם לגלות את האידישקייט שלהם. והאמת, שאין זה ב’ דברים נפרדים, אידישקייט זה חסידישקייט. אי אפשר להיות יהודי בלא להיות קשור לרבי. כך קבע הקב”ה - מתן תורה לא יכול להתבצע ללא משה רבינו.

אגב יסוד זה מובן, הוראתו השניה של הרבי בדבר מלכות - להעניק לילדים דמי חנוכה ובהדגשה שזהו מנהג רבותינו נשיאנו ומוסיף בסוגריים שע”י ההתנהגות במנהגיהם מוסיפים בההתקשרות אליהם. שלכאורה מדוע זה נוגע כאן? והביאור הוא פשוט, כל מהלך השיחה הוא להחדיר את ההכרה האמיתית אצל יהודי, מהי מהותו האמיתית. וזה יתכן רק ע”י ההתקשרות לרבי). 

עקב הזמן שמתקצר והשקיעה שמתקרבת (מנחה 3:55 ושקיעה כארבעים דק’ לאחמ”כ), רבים מהתמימים מזדרזים לצאת להקהלת קהילות. אלו התמימים. חוד החנית. לא שעון ולא קור ימנע מהם לצאת ולבצע את שליחותו של כ”ק אד”ש, עד ההתגלות בפועל ממש.

לאחר מעריב מתקיים קידוש לבנה. ר’ אבי פימנטה שיחי’ מרקיד את הקהל.

יש בחורים שיצאו לטיימס סקוור, בכדי לערוך שם עם יהודים “קידוש לבנה”, בהתאם להוראתו של כ”ק אד”ש בדבר מלכות נח - להוסיף זהירות בקידוש לבנה במיוחד בחודשי החורף, לעורכם בשירה וריקודים וברחובה של עיר.

•

אבא, זהו סיכומו של שבוע ב–770. בטוחים אנו ללא צל ספק שהנה זה קורה. לא רק מעיינות החסידות מופצים בכל העולם, אלא כל יהודי בעולם מקבל את מנת הידע הנדרשת על מנת לעבוד את אלוקיו בחיות, ויותר מכך תיכף כל יהודי זוכה להכיר את הוד כ”ק אדמו”ר שליט”א מלך המשיח, וכיון שכן מובן שהחסידישקייט שלו ושל כולנו מתפרצת נוכח התגלותו של המלך ברוב עוז והדר בגאולה האמיתית והשלימה אז נכריז מולו כולנו את ההכרזה המהוה תמצית חיינו:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! 

ארצות החיים - 770 - בית משיח,

דוידי