הרבי מסביר שבכ”ב שבט תשמ”ח, התחיל - לא פחות ולא יותר - שלב חדש בעבודה של דורנו!

הרבי מסביר שבכ”ב שבט תשמ”ח, התחיל - לא פחות ולא יותר - שלב חדש בעבודה של דורנו! השלב השלישי בנשיאות, אחרי השלב שהסתיים ביו”ד שבט תש”י, אחרי שכבר “נתלו המאורות” של דור השביעי, באחד עשר בשבט - מגיע השלב האחרון, שלימות העבודה, אשר מתחילה בכ”ב שבט תשמ”ח!

יום רביעי הבא, כ”ב שבט, יחול יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי’ מושקא ע”ה. למרות שכולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו שמענו וקראנו במשך השנים אין ספור התוועדויות, מאמרים והרצאות, הרי שחובה עלינו להתבונן בכל שנה מחדש במשמעותו של יום מיוחד זה, ובמיוחד - מה הוא אומר לגבינו, כל אחד באופן אישי וכולנו באופן כללי.

אם הדברים אמורים לגבי כל תאריך וכל מאורע, הרי שלגבי כ”ב שבט הדברים אמורים שבעתיים. במשך כל השיחות והתוועדויות שלאחרי הסתלקותה של הרבנית ע”ה, הדגיש כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, שוב ושוב את הההוראה “והחי יתן אל לבו”. הוראה זו עמדה ביסודן של בקשות והוראות בנושאים שונים ומגוונים, מהקמת מוסדות ועד למנהגי יום הולדת, כל מה שנאמר בתקופה שלאחר כ”ב שבט, נשא את הכותרת “והחי יתן אל לבו”. לכן עלינו לתת אל ליבנו כל העת, להבין את המשמעות, ובמיוחד כאשר זכינו להתייחסות מיוחדת מכ”ק אדמו”ר מה”מ.

הסתלקות של רבנית, לא הייתה בדרך כלל מאורע שצויין בצורה מיוחדת בליובאוויטש. אמנם כולנו מכירים את ההמשך “באתי לגני” הידוע, אשר ניתן במקור לרגל ימי היארצייט של הרבניות רבקה ושטערנא שרה ע”ה, אך בכל אופן לא זכינו להתייחסות כה מרכזית כפי שמצינו ביחס לכ”ב שבט, מצדו של הרבי מה”מ. 

אפשר למצוא לכך הסברים שונים, אך כל אלה לא יכולים להוות תחליף למה שידוע לנו בוודאות, הלא הם דבריו של הרבי בעצמו. ואם מידי שנה זכינו להתייחסות לכ”ב שבט, הרי שבאה השיחה בשנת תשנ”ב, ומאירה את הכל באופן מיוחד ושונה מכל מה שיכולנו להבין בכחות עצמנו, ומכל מה שידענו עד אז.

הרבי מסביר שבכ”ב שבט תשמ”ח, התחיל - לא פחות ולא יותר - שלב חדש בעבודה של דורנו! השלב השלישי בנשיאות, אחרי השלב שהסתיים ביו”ד שבט תש”י, אחרי שכבר “נתלו המאורות” של דור השביעי, באחד עשר בשבט - התבטאות נדירה ומיוחדת כשלעצמה - מגיע השלב האחרון, שלימות העבודה, אשר מתחילה בכ”ב שבט תשמ”ח!

אין לנו את הכלים למדוד ולהגדיר את עצמת הגילוי, אולם ברור כי לא מדובר בעוד רמז או דרשה נאה ח”ו. כאשר הרבי אומר כי התחילה הדרגא בה “אוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים.. וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו” - ברור שלא מדובר בעוד יום, עוד תאריך חשוב, אלא באבן יסוד לכל העבודה שלנו.

מדובר בתקופה בה כבר לא רואים בגילוי את הקשר ל”דור הששי”, אלא תקופה השייכת לדור השביעי בלבד. תקופה בה נשיאותו של הרבי, היא בגילוי כדבר בפני עצמו, מעבר לקשר עם הדורות הקודמים. מדובר כאן במשהו אחר לגמרי - העבודה של מלך המשיח עצמו.

יש עניינים רבים ונפלאים בתורה בכלל, ובתורת החסידות בפרט. מאז אדמו”ר הזקן, זכינו לגילוי והתפשטות המעיינות חוצה, ובכל דור יש גילוי והתפשטות נוספים ונעלים. כך אצל הרבי הריי”צ, וכך אצל הרבי מה”מ, כולם מוליכים ומנהיגים אותנו עוד צעד לקראת המטרה הסופית.

אולם כעת צריך לדעת, ועלינו להפנים, כי כבר לא מדובר בעוד צעד, בעוד המשך, בעוד עניין. אי אפשר להתייחס למשיח כעניין נוסף, אולי אפילו מרכזי, בשלשלת הדורות. כאן מדובר אודות שלימות העבודה - אודות סדר חדש לגמרי.

ובפרט לאחר שחלפו שלושים שנה, שבהתאם למובא בפרקי אבות, שהמלכות נקנית בשלושים מעלות, הרי כעת נדרשת תנופה חדשה בהפצת בשורת הגאולה והכנת העולם כולו לקבלת פני משיח.

אסור לנו להמשיך להיות שייכים לעבר, גם הנעלה ביותר. ניתן אולי להתגעגע, אך זו לא השיטה ולא הדרך. הדרך היא אחת - לדעת כי נמצאים בתקופה כזו, בה שום דבר ממה שהכרנו לא שייך. אנו נמצאים בימים כאלו, כאשר כל מה שידענו, מתברר כשייך לתקופה קודמת, ואנו נותרים עם עבודה אחת, שליחות אחת, ידיעה אחת, ואמונה מוחלטת וטהורה בכך שזהו השלב האחרון בהתגלות, ואין שום שלב אחר, שלב קבלת משיח בהכרזת: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!