שלוחי השפע שבמיצר הגרון
פרעה - אותיות הערף, בחינת פנו אלי עורף, שזהו מיצר הגרון, בחינת מצרים. והנה שלושה הם שלוחי השפע לתת חיות לקליפה - בחינת עורף ומיצר. ונקראים הם: שר המשקים, שר הטבחים ושר האופים…
שלוחי השפע שבמיצר הגרון
כ”ק אדמו”ר הזקן: פרעה - אותיות הערף, בחינת פנו אלי עורף, שזהו מיצר הגרון, בחינת מצרים. והנה שלושה הם שלוחי השפע לתת חיות לקליפה - בחינת עורף ומיצר. ונקראים הם: שר המשקים, שר הטבחים ושר האופים. כי הנה הקנה שבגרון הוא משל על שר המשקים שעניינו להביא את שפע החסדים מלמעלה למטה. והוורידים שבגרון - הם משל על חמימות התאוות הרעות הבאות מלמטה למעלה, ועל ידי זה מקבלים תוספת שפע - אותיות פשע - של חיות מהקליפה. ושר האופים - הוא כמשל הדיבור, שהוא כנגד קליפת האמורי, לשון אמירה ודיבור. שכן הדיבור בלול מאותיות המחשבה והבל הלב. והנה הקול יוצא מהקנה ומעורב מהבל הלב, ומאותיות המחשבה שבמוח. ולכן יוסף בפתרונו - תולה את שר האופים, על שום היותו כולל את שלושת שרי פרעה, שלושת שרי הקליפה.
(תורה אור בראשית קב, ג)
שר האופים של הקדושה
כ”ק אדמו”ר האמצעי: כיון ש”זה לעומת זה עשה אלוקים”, לכן ישנו גם בצד הקדושה את עניין פרעה ושריו. שפרעה כפי שהוא בצד הקדושה, ענינו פריעה והתגלות של כל האורות העליונים. ביאור עניין שר האופים בקדושה: אפיה שייכת ליסוד האש. ובנפש האדם: כאשר מתבונן הוא בשכלו בעניין גדולת ה’ ואשר כל העולם מאוחד בבורא ובטל אליו, וייתן האדם את ליבו ודעתו בזה היטב הדק לעמקו, יתפעל מיד ברשפי אש התשוקה ביסוד האש שבליבו. שכשהלב מבין ומכיר את גדולת ה’ ואיך שהכל נחשב לפניו כלא, אזי תכסוף הנפש ותכלה גדולה לה’, באהבה עזה וחזקה ברשפי אש שלהבת.
(תורת חיים בראשית ח”ב, ריב, ד)
באר חפרוה שרים
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: שר המשקים - זהו הקנה שממשיך את יסוד המים שבמוח אל הלב. ושר האופים - זוהי בחינת התורה, עליה נאמר “לכו לחמו בלחמי”, וזו בחינת וושט. ושר הטבחים הוא בחינת הורידים שבגרון. ועל ידי ההתבוננות בגדולת ה’, באופן שמתעוררת הנפש באהבת ה’, מתגלה בחינת עומק הלב. וזהו סוד מה שנאמר “באר חפרוה שרים”. זהו באר מים חיים שבנפש, בהתגלות עומקא דליבא, על ידי בחינת השרים שבנפש, שעל ידם מתגלה בחינה זו.
(אור התורה במדבר, כרך ג עמ’ תתנד)
“צואר” - אותיות “רצוא”
כ”ק אדמו”ר מוהר”ש: שר המשקים בקדושה הוא - בחינת לימוד התורה והעיון בה עד שתיקלט בלבבו של האדם. ונקראת התורה - מים ויין. מים - הם הנגלה שתורה ואילו יין - זוהי פנימיות התורה. ושר הטבחים - היא בחינת אהבה ברשפי אש. שהיא בחינת מסירות נפש בקריאת שמע ובתפילה. ועיקר ה”צואר” = נקרא על שם “רצוא ” זה שבנפש. שכן צואר אותיות רצוא. ושר האופים הוא בחינת הדיבור בדברי תורה.
(תורת שמואל תר”ם ח”א, עמ’ כ)
שר המשקים - חכמה, שר האופים - בינה
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: שר המשקים הוא בחינת חכמה ובחינת קנה, ואילו שר האופים הוא בחינת בינה ובחינת וושט. כי הנה אור החכמה הוא שמאיר בחלל הימני שבלב, וכמו שכתוב “לב חכם לימינו”. החלל הימני מלא רוח חיים ואין בו דם, דהיינו שאין בו רתיחה והתפעלות, ואדרבה הוא בבחינת הביטול בתכלית. לעומת זאת, מוח הבינה בא בחלל השמאלי שבלב, המלא דם. שברוחניות הוא עניין ההתפעלות ורשפי אש, הנובעים מהשגה גמורה, כתכונת ההתבוננות בבינה, המביאה לאש התשוקה ליקר תפארת גדולת ה’.
(המשך תער”ב, ח”ב, עמ’ תתכא)
“אש אכלה אש”
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: שר הטבחים, הם הורידים. שכן בהם נמשך הדם, ובהם ישנו גם הדם הבא מבירור הלב ועולה אל המוח שבראש וכן נמשך לכל האברים. והנה עניינו של שר הטבחים בעבודת ה’ הוא, רתיחת הדמים בקדושה, שהוא עניין האהבה ברשפי אש. ועל ידי עבודה זו נעשה “אש אכלה אש”, שהאש דקדושה, אוכלת את האש של הטומאה, אשר מתפשטת בתאוות הגשמיות ובעניינים החומריים. זהו שתרגם אונקלוס את המילים - שר הטבחים - “רב קטליא” ( שר הקוטלים), שכן על ידי עבודה זו שורף ומכלה את התאוות והרצונות הזרים שמהנפש הבהמית.
(סה”מ תרצ”ב עמ’ תמה)
לאפות את ה”חטה” - בגימטריא כ”ב
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: עניין התורה הוא עניין שר האופים. שכן התורה נקראת חטה - שהיא בגימטריא כ”ב - כ”ב אותיות התורה. ומהחטה צריך לעשות לחם, כמו שכתוב “לכו לחמו בלחמי” וכדי שמהחטה יהיה לחם, הרי זה על ידי אפיה. וכמו שכתוב “ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד”, שפירושו על פי פנימיות העניינים כך הוא: תנור חמימות האהבה כרשפי אש, ו”אחד” הוא “יחידו של עולם”, ו”תנור אחד” הינו הרתיחה והרשפי אש בעניין יחידו של עולם, שחדורה בלימוד התורה.
(סה”מ מלוקט, ד”ה הללוי’ שירו להוי’ וגו’)
כ”ק אדמו”ר הזקן: פרעה - אותיות הערף, בחינת פנו אלי עורף, שזהו מיצר הגרון, בחינת מצרים. והנה שלושה הם שלוחי השפע לתת חיות לקליפה - בחינת עורף ומיצר. ונקראים הם: שר המשקים, שר הטבחים ושר האופים. כי הנה הקנה שבגרון הוא משל על שר המשקים שעניינו להביא את שפע החסדים מלמעלה למטה. והוורידים שבגרון - הם משל על חמימות התאוות הרעות הבאות מלמטה למעלה, ועל ידי זה מקבלים תוספת שפע - אותיות פשע - של חיות מהקליפה. ושר האופים - הוא כמשל הדיבור, שהוא כנגד קליפת האמורי, לשון אמירה ודיבור. שכן הדיבור בלול מאותיות המחשבה והבל הלב. והנה הקול יוצא מהקנה ומעורב מהבל הלב, ומאותיות המחשבה שבמוח. ולכן יוסף בפתרונו - תולה את שר האופים, על שום היותו כולל את שלושת שרי פרעה, שלושת שרי הקליפה.
(תורה אור בראשית קב, ג)
שר האופים של הקדושה
כ”ק אדמו”ר האמצעי: כיון ש”זה לעומת זה עשה אלוקים”, לכן ישנו גם בצד הקדושה את עניין פרעה ושריו. שפרעה כפי שהוא בצד הקדושה, ענינו פריעה והתגלות של כל האורות העליונים. ביאור עניין שר האופים בקדושה: אפיה שייכת ליסוד האש. ובנפש האדם: כאשר מתבונן הוא בשכלו בעניין גדולת ה’ ואשר כל העולם מאוחד בבורא ובטל אליו, וייתן האדם את ליבו ודעתו בזה היטב הדק לעמקו, יתפעל מיד ברשפי אש התשוקה ביסוד האש שבליבו. שכשהלב מבין ומכיר את גדולת ה’ ואיך שהכל נחשב לפניו כלא, אזי תכסוף הנפש ותכלה גדולה לה’, באהבה עזה וחזקה ברשפי אש שלהבת.
(תורת חיים בראשית ח”ב, ריב, ד)
באר חפרוה שרים
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: שר המשקים - זהו הקנה שממשיך את יסוד המים שבמוח אל הלב. ושר האופים - זוהי בחינת התורה, עליה נאמר “לכו לחמו בלחמי”, וזו בחינת וושט. ושר הטבחים הוא בחינת הורידים שבגרון. ועל ידי ההתבוננות בגדולת ה’, באופן שמתעוררת הנפש באהבת ה’, מתגלה בחינת עומק הלב. וזהו סוד מה שנאמר “באר חפרוה שרים”. זהו באר מים חיים שבנפש, בהתגלות עומקא דליבא, על ידי בחינת השרים שבנפש, שעל ידם מתגלה בחינה זו.
(אור התורה במדבר, כרך ג עמ’ תתנד)
“צואר” - אותיות “רצוא”
כ”ק אדמו”ר מוהר”ש: שר המשקים בקדושה הוא - בחינת לימוד התורה והעיון בה עד שתיקלט בלבבו של האדם. ונקראת התורה - מים ויין. מים - הם הנגלה שתורה ואילו יין - זוהי פנימיות התורה. ושר הטבחים - היא בחינת אהבה ברשפי אש. שהיא בחינת מסירות נפש בקריאת שמע ובתפילה. ועיקר ה”צואר” = נקרא על שם “רצוא ” זה שבנפש. שכן צואר אותיות רצוא. ושר האופים הוא בחינת הדיבור בדברי תורה.
(תורת שמואל תר”ם ח”א, עמ’ כ)
שר המשקים - חכמה, שר האופים - בינה
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: שר המשקים הוא בחינת חכמה ובחינת קנה, ואילו שר האופים הוא בחינת בינה ובחינת וושט. כי הנה אור החכמה הוא שמאיר בחלל הימני שבלב, וכמו שכתוב “לב חכם לימינו”. החלל הימני מלא רוח חיים ואין בו דם, דהיינו שאין בו רתיחה והתפעלות, ואדרבה הוא בבחינת הביטול בתכלית. לעומת זאת, מוח הבינה בא בחלל השמאלי שבלב, המלא דם. שברוחניות הוא עניין ההתפעלות ורשפי אש, הנובעים מהשגה גמורה, כתכונת ההתבוננות בבינה, המביאה לאש התשוקה ליקר תפארת גדולת ה’.
(המשך תער”ב, ח”ב, עמ’ תתכא)
“אש אכלה אש”
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: שר הטבחים, הם הורידים. שכן בהם נמשך הדם, ובהם ישנו גם הדם הבא מבירור הלב ועולה אל המוח שבראש וכן נמשך לכל האברים. והנה עניינו של שר הטבחים בעבודת ה’ הוא, רתיחת הדמים בקדושה, שהוא עניין האהבה ברשפי אש. ועל ידי עבודה זו נעשה “אש אכלה אש”, שהאש דקדושה, אוכלת את האש של הטומאה, אשר מתפשטת בתאוות הגשמיות ובעניינים החומריים. זהו שתרגם אונקלוס את המילים - שר הטבחים - “רב קטליא” ( שר הקוטלים), שכן על ידי עבודה זו שורף ומכלה את התאוות והרצונות הזרים שמהנפש הבהמית.
(סה”מ תרצ”ב עמ’ תמה)
לאפות את ה”חטה” - בגימטריא כ”ב
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: עניין התורה הוא עניין שר האופים. שכן התורה נקראת חטה - שהיא בגימטריא כ”ב - כ”ב אותיות התורה. ומהחטה צריך לעשות לחם, כמו שכתוב “לכו לחמו בלחמי” וכדי שמהחטה יהיה לחם, הרי זה על ידי אפיה. וכמו שכתוב “ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד”, שפירושו על פי פנימיות העניינים כך הוא: תנור חמימות האהבה כרשפי אש, ו”אחד” הוא “יחידו של עולם”, ו”תנור אחד” הינו הרתיחה והרשפי אש בעניין יחידו של עולם, שחדורה בלימוד התורה.
(סה”מ מלוקט, ד”ה הללוי’ שירו להוי’ וגו’)
שלוחי השפע שבמיצר הגרון
כ”ק אדמו”ר הזקן: פרעה - אותיות הערף, בחינת פנו אלי עורף, שזהו מיצר הגרון, בחינת מצרים. והנה שלושה הם שלוחי השפע לתת חיות לקליפה - בחינת עורף ומיצר. ונקראים הם: שר המשקים, שר הטבחים ושר האופים. כי הנה הקנה שבגרון הוא משל על שר המשקים שעניינו להביא את שפע החסדים מלמעלה למטה. והוורידים שבגרון - הם משל על חמימות התאוות הרעות הבאות מלמטה למעלה, ועל ידי זה מקבלים תוספת שפע - אותיות פשע - של חיות מהקליפה. ושר האופים - הוא כמשל הדיבור, שהוא כנגד קליפת האמורי, לשון אמירה ודיבור. שכן הדיבור בלול מאותיות המחשבה והבל הלב. והנה הקול יוצא מהקנה ומעורב מהבל הלב, ומאותיות המחשבה שבמוח. ולכן יוסף בפתרונו - תולה את שר האופים, על שום היותו כולל את שלושת שרי פרעה, שלושת שרי הקליפה.
(תורה אור בראשית קב, ג)
שר האופים של הקדושה
כ”ק אדמו”ר האמצעי: כיון ש”זה לעומת זה עשה אלוקים”, לכן ישנו גם בצד הקדושה את עניין פרעה ושריו. שפרעה כפי שהוא בצד הקדושה, ענינו פריעה והתגלות של כל האורות העליונים. ביאור עניין שר האופים בקדושה: אפיה שייכת ליסוד האש. ובנפש האדם: כאשר מתבונן הוא בשכלו בעניין גדולת ה’ ואשר כל העולם מאוחד בבורא ובטל אליו, וייתן האדם את ליבו ודעתו בזה היטב הדק לעמקו, יתפעל מיד ברשפי אש התשוקה ביסוד האש שבליבו. שכשהלב מבין ומכיר את גדולת ה’ ואיך שהכל נחשב לפניו כלא, אזי תכסוף הנפש ותכלה גדולה לה’, באהבה עזה וחזקה ברשפי אש שלהבת.
(תורת חיים בראשית ח”ב, ריב, ד)
באר חפרוה שרים
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: שר המשקים - זהו הקנה שממשיך את יסוד המים שבמוח אל הלב. ושר האופים - זוהי בחינת התורה, עליה נאמר “לכו לחמו בלחמי”, וזו בחינת וושט. ושר הטבחים הוא בחינת הורידים שבגרון. ועל ידי ההתבוננות בגדולת ה’, באופן שמתעוררת הנפש באהבת ה’, מתגלה בחינת עומק הלב. וזהו סוד מה שנאמר “באר חפרוה שרים”. זהו באר מים חיים שבנפש, בהתגלות עומקא דליבא, על ידי בחינת השרים שבנפש, שעל ידם מתגלה בחינה זו.
(אור התורה במדבר, כרך ג עמ’ תתנד)
“צואר” - אותיות “רצוא”
כ”ק אדמו”ר מוהר”ש: שר המשקים בקדושה הוא - בחינת לימוד התורה והעיון בה עד שתיקלט בלבבו של האדם. ונקראת התורה - מים ויין. מים - הם הנגלה שתורה ואילו יין - זוהי פנימיות התורה. ושר הטבחים - היא בחינת אהבה ברשפי אש. שהיא בחינת מסירות נפש בקריאת שמע ובתפילה. ועיקר ה”צואר” = נקרא על שם “רצוא ” זה שבנפש. שכן צואר אותיות רצוא. ושר האופים הוא בחינת הדיבור בדברי תורה.
(תורת שמואל תר”ם ח”א, עמ’ כ)
שר המשקים - חכמה, שר האופים - בינה
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: שר המשקים הוא בחינת חכמה ובחינת קנה, ואילו שר האופים הוא בחינת בינה ובחינת וושט. כי הנה אור החכמה הוא שמאיר בחלל הימני שבלב, וכמו שכתוב “לב חכם לימינו”. החלל הימני מלא רוח חיים ואין בו דם, דהיינו שאין בו רתיחה והתפעלות, ואדרבה הוא בבחינת הביטול בתכלית. לעומת זאת, מוח הבינה בא בחלל השמאלי שבלב, המלא דם. שברוחניות הוא עניין ההתפעלות ורשפי אש, הנובעים מהשגה גמורה, כתכונת ההתבוננות בבינה, המביאה לאש התשוקה ליקר תפארת גדולת ה’.
(המשך תער”ב, ח”ב, עמ’ תתכא)
“אש אכלה אש”
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: שר הטבחים, הם הורידים. שכן בהם נמשך הדם, ובהם ישנו גם הדם הבא מבירור הלב ועולה אל המוח שבראש וכן נמשך לכל האברים. והנה עניינו של שר הטבחים בעבודת ה’ הוא, רתיחת הדמים בקדושה, שהוא עניין האהבה ברשפי אש. ועל ידי עבודה זו נעשה “אש אכלה אש”, שהאש דקדושה, אוכלת את האש של הטומאה, אשר מתפשטת בתאוות הגשמיות ובעניינים החומריים. זהו שתרגם אונקלוס את המילים - שר הטבחים - “רב קטליא” ( שר הקוטלים), שכן על ידי עבודה זו שורף ומכלה את התאוות והרצונות הזרים שמהנפש הבהמית.
(סה”מ תרצ”ב עמ’ תמה)
לאפות את ה”חטה” - בגימטריא כ”ב
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: עניין התורה הוא עניין שר האופים. שכן התורה נקראת חטה - שהיא בגימטריא כ”ב - כ”ב אותיות התורה. ומהחטה צריך לעשות לחם, כמו שכתוב “לכו לחמו בלחמי” וכדי שמהחטה יהיה לחם, הרי זה על ידי אפיה. וכמו שכתוב “ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד”, שפירושו על פי פנימיות העניינים כך הוא: תנור חמימות האהבה כרשפי אש, ו”אחד” הוא “יחידו של עולם”, ו”תנור אחד” הינו הרתיחה והרשפי אש בעניין יחידו של עולם, שחדורה בלימוד התורה.
(סה”מ מלוקט, ד”ה הללוי’ שירו להוי’ וגו’)