יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

את השינוי המתבקש, כתוצאה מהמאורעות הקשים בארץ הקודש, לא נמצא במערכת הפוליטית והמדינית, אלא רק במקום הגבוה והפנימי אליו מוביל אותנו הרבי מה”מ, כאשר נחיה מתוך ידיעה כי כל פרט בעולם, מוביל למטרה אחת - הגאולה האמתית והשלימה.

בשעת כתיבת שורות אלו, הנושא המרכזי העומד על הפרק בארץ הקודש, הוא המרדף והחיפושים אחר המחבל שרצח ופגע ביהודים, ש’חטאם היחיד’ הוא ביהדותם ובהימצאותם בארץ הקודש. יתכן שעד לשעת קריאת הדברים, המקרה הספציפי הזה כבר לא יתפוס כותרות, אולם העובדות מדברות בעד עצמן - גל טרור שוטף את הארץ, ומאיים על חיי כל אחד מבני עמנו, ובפרט בארצנו הקדושה היל”ת.

הטענה הרווחת בקרב גורמי הביטחון הרשמיים, היא שקשה מאד לפעול כנגד טרור של ‘יחידים. אולם אנו יודעים היטב, כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, אומר זאת פעמים רבות בשיחותיו, כי הדרך הנכונה והיחידה היא לגרום לאותם רוצחים, ובעיקר לבני עמם המשבחים אותם ומתכוונים ללכת בדרכם רח”ל, להבין כי הם לא ירוויחו מכך דבר, אלא יפסידו בלבד. אלא שלשם כך נדרשת הנהגה וראש ממשלה, שאכן יפעלו בתקיפות כנד המרצחים והרוצחים, ולא יסתפקו במילים והצהרות.

יכולתנו להשפיע בשאלה מי יהיה ראש ממשלה, וכיצד הוא יתנהג, כנראה שאינה גבוהה. מובן שהדבר אינו פוטר אותנו מהעיסוק בנושא, גם כדי להבין את עמדת כ”ק אדמו”ר מה”מ, ולהסבירה לאחרים, וגם כדי למחות כשצריך, ולהשפיע על כל מי שניתן על מנת שיפעל בדרך הנכונה, מתוך הכרה בכך שכל הססנות, או הסכמה לוויתורים נחשבת בעיני האויבים ככניעה, ובכך מעודדת את הרציחות ח”ו.

כאמור, במישור הפוליטי לא נראה שבידינו לגרום את השינוי המיוחל, אלא שעובדה זו אינה אמורה לגרום לנו לתחושה של ייאוש ח”ו, אלא להיפך. תפקידנו הוא לפעול בשליחות שניתנה לנו, לגרום לעצמנו ולעולם כולו לחיות עם הגאולה ועם משיח. להתכונן ולהיות מוכנים לקבלת פני משיח, באופן כזה, הרי שאיננו מחפשים פתרונות באותו מישור בו נמצאות הבעיות, אלא מביאים את הפתרון היחיד והמלא לכל סוגי הקשיים והבעיות - לבעיה המרכזית, הלא היא החיים בגלות, חיצונית או פנימית, שאינה מאפשרת לראות את הדרך הנכונה.

את הדרך לחיות עם משיח, לראות את המציאות של הגאולה, את העובדה שהכל מוכן ומוביל לאותה מטרה, אנו לומדים מהרבי. הוא מראה לנו כיצד הכל מוליך לגאולה, ובעקבותיו המבט שעלינו לאמץ, הוא מבט שרואה בכל דבר את הפנימיות, את הגאולה.

כך מוצאים אנו ב’דבר מלכות’ של השבוע, כי כאשר אנו מברכים השבת את חודש שבט, מודגשת שלימות העבודה של עם ישראל וההכנה לעתיד לבא, בחיבור שבין החודש העשירי (שלימות העבודה בעולם) והאחד עשר (שלמעלה מזה, הגילוי דלעתיד). ואם לא די בכך גם שמו של החודש רומז כמובן לגאולה, ולמלך המשיח בפרט. “לא יסור שבט מיהודה… עד כי יבוא שילה” זה מלך המשיח עליו נאמר “וקם שבט מישראל”, וכן “ויצא חוטר מגזע ישי - יצא שבט מלוכה משרש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח”.

כאשר מברכים את חודש שבט, הרי כל חסיד באשר הוא מתכונן ליום המיוחד שבחודש - הלא היא יום העשירי בשבט. וגם כאן הדברים מקבלים משמעות מחודשת ומיוחדת. החלוקה של תקופת הנשיאות לשלשה חלקים והתקופה השלישית מתחילה מיום י”א בשבט תשי”א, תקופה שבה מגיעים לגמר ושלימות העבודה - ימות המשיח. תקופה שאינה מסתיימת אלא ממשיכה בנשיאותו  של מלך המשיח.

ולכן, גם אם כעת אנו נמצאים בעת צרה, והזעקה העולה היא “למה הרעות”, ומדוע כרגע אפשר לחשוב ש”הצל לא הצלת”, אנו עושים זאת מתוך הידיעה הברורה שזוהי רק מציאות זמנית וחולפת, ולכן נדגיש בכל הזדמנות את עניני הגאולה ומלך ומשיח, ואת הקשר שלנו לנשיא הדור הרבי מלך המשיח ונכריז - יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!