האברכים הצעירים הללו בקעו מתוך הביצה, והחלו להיות מומחים בניהול , בשיווק, בהסברה

האברכים הצעירים הללו בקעו מתוך הביצה, והחלו להיות מומחים בניהול, בשיווק, בהסברה, בקשרי חוץ ובקשרי פנים, יועצים בשלל נושאים, במסירת שיעורים, ולהבדיל בניהול ספרי חשבונות, בגיוס כספים, ביכולת לשאת נאומים, ביכולת להתחבר לאנשים ולגעת בהם בנקודות הרגישות המדויקות דרכן מגיעים היישר ללבבות >> איך הם עושים את זה? מתי הספיקו ללמוד ולהתמקצע בתחומם? עד כמה חשוב ששליח ישתתף בקורסים מקצועיים? והאם לא מספיק להיות ‘חסידישער יונגער–מאן’? >> מנחם זיגלבוים נכנס לראשונה אל מאחורי הקלעים של עולם השלוחים, ובודק מקרוב איך הם מצליחים? >> מקצוע–קודש

לפני שנתיים ימים, בכינוס השלוחים פרסמתי באתר “חב”ד.אינפו” טור בשבח השלוחים. בין השאר כתבתי:

“פעם בשנה מתקיים כינוס השלוחים המגיעים מקצוות תבל. מפליא לראותם בכל פעם מגיעים ל’בסיס–האם’, כל אחד מהפינה שלו בעולם, ולחזות בצעירים כמבוגרים, המנווטים בחכמה ובמיומנות את קהילותיהם. חלקם הקימו אימפריות קהילתיות. תופעה מעוררת השראה והשתאות.

“בעברם הלא–רחוק, רובם ככולם היו בחורים צעירים תלמידי ישיבות חב”ד, חסרי ניסיון בתחומים הנושקים לעולם הגדול.

“יום אחד, כל אחד מהם בפני עצמו, החליט לקפוץ למים העמוקים של עולם השליחות ולהתחיל לשחות; לא בלי פחד, אבל עם הרבה אומץ אישי. האברכים הצעירים הללו בקעו מתוך הביצה, והחלו להיות מומחים בניהול, בשיווק, בהסברה, בקשרי חוץ ובקשרי פנים, יועצים בשלל נושאים, במסירת שיעורים, ולהבדיל בניהול ספרי חשבונות, בגיוס כספים, ביכולת לשאת נאומים, ביכולת להתחבר לאנשים ולגעת בהם בנקודות הרגישות המדויקות דרכן מגיעים היישר ללבבות.

“כל אחד מהמקצועות האמורים - ויש רבים נוספים שלא מניתי - הוא נושא שנלמד בקורסים מקצועיים במשך שבועות וחודשים ארוכים, חלקם במשך שנים. כל אחד מהם הוא מקצוע רציני בפני עצמו שיש מאחוריו עולם מרתק.

“והנה, כולם הפכו פתאום למנהלי מוסדות או קהילות, למנהיגים מקומיים, לנואמים דגולים, ליועצים מומחים, למנהלי חשבונות ולמגייסי כספים, ושורת המשימות עודנה ארוכה.

“שלוחיו של הרבי מה”מ יודעים לספר על הצלחות רבות שחוו במילוי שליחותם: האחד בנה בית כנסת מפואר, האחר הקים קהילה, ההוא ייסד בית ספר מצליח, ופלוני ידוע בקשריו הענפים עם המושל המקומי או עם קברניטי מדינתו. אין ספק שאלו הן הצלחות מרשימות…”

בהמשך הרשימה הרחבתי אודות הסיבות להצלחות הבלתי–נתפסות הללו, כאשר בראש ובראשונה, כמובן, היא ברכתו של הרבי והכוחות האינסופיים שהוא מעניק לשלוחים - ושלוחו של אדם כמותו.

הרבי מבקש: תתמקצעו

כשאתה מסתכל על השלוחים, אתה רואה לנגד עיניך אברכי משי, צעירים ומבוגרים, סבר פניהם העדין מעיד כי מזרע ברך ה’ הנם, בוגרי ישיבות ששיגם ושיחם הוא ב’המשך’ זה או בסוגיה תלמודית אחרת - ויום אחד הם הופכים את העולם בידע, בכישורים ובמקצוענות שלהם.

נוהגים תמיד לספר על ההצלחות של השלוחים בקירוב יהודים אל אביהם שבשמים ואל תורת החסידות, אבל מסתבר שמאחורי הכל, עומדת עבודה קשה של התמקצעות, השלמת ידע ודילוג על פערים.

לא תמיד לשלוחים יש את הזמן לכך, שכן כבר בבוקר הראשון לשליחותם, הם צריכים להיפגש עם אנשים, ללחוץ ידיים, להציג את עצמם בלבביות ובצורה נכונה (קורס שיווק עצמי), ולהתחיל לחשוב איך אני ממלא את היום באופן היעיל (קורס ניהול זמן) ולאן אני חותר להגיע בשליחות שלי (קורס אסטרטגיה); איך אני דואג שכל העיר, או השכונה, יכירו אותי (קורס מיתוג) ולאן אני שולח את מענדי ומושקי שלי ללמוד מחרתיים בבוקר (קורס הקמת מוסדות), ואיך אני משלם את המיקדמה לשכר הדירה של בית חב”ד שמצאתי במחיר מציאה במרכז המסחרי (קורס גיוס כספים). וזה עוד לפני שהכנתי שיחה לחזור בשבת הקרובה בבית הכנסת השכונתי באופן שישאיר רושם טוב ויבקשו שאבוא כל שבת (קורס הרצאה ורטוריקה).

נו באמת, יהיו שיאמרו, ביובל האחרון יצאו אלפי שלוחים לדרכם והצליחו בעבודתם גם בלי הקורסים הללו. בשביל מה?

ראשית לכל, הרבי עצמו מבקש זאת. במכתב ששיגר הרבי לשלוחים לארה”ק קצת לאחר תחילת דרכם (ראש חודש שבט תשל”ט) הרבי מתווה להם איך וכיצד לפעול בשליחותם. בין השאר הוא כותב “מובן וגם פשוט אשר להצלחת כל האמור דרושה השתלמות של השלוחים גם בחייהם הפרטיים ובעניניהם הפרטיים .. השתלמות בנוגע למעשה בשטח החינוך ועסקנות צבורית וכו’”. (אגב, גם במלאכת החינוך וההוראה, דחף הרבי להקים קורסים להשתלמויות מקצועיות, ודחף אברכים רבים לקורסים אלו ועודדם).

דומה כי העובדה שהעולם מתקדם בקצב מזורז, והפריחה הבלתי נתפסת של קורסי העשרה וידע בכל תחום אפשרי, יחד עם הנגישות למאגרים בלתי נדלים של מקצוענות, הביאו גם את מארגני כינוסי השלוחים בארץ ישראל, בארה”ב וברחבי העולם, לשבץ בכינוסים סדרה של קורסים מקצועיים במגוון תחומים שהשלוחים זקוקים להם.

לפי ההשתתפות הערה במפגשים אלו, והאולמות המלאים, נראה כי השלוחים הפנימו שהתמקצעות היא חובה להצלחת עבודתם, ולא ניתן להסתפק רק באינטואיציה של ‘תמים’ בוגר ישיבה.

משיחות עם שלוחים עולה, כי לצד ההשקעה בצד הרוחני, שהוא כמובן הפן העיקרי בעבודת השליחות, הממשיך את ברכותיו וכוחותיו הנפלאים של הרבי להצלחת השליחות - יש צורך גם ב’כלים’ שיכילו את השפע, ואחד ה’כלים’ החשובים הוא המקצוענות.

“את ההוראה להתמקצע כבר נתן אדמו”ר הריי”צ לאבא שלי, כאשר יצא בשליחותו לשיקאגו” מספר הרב מנחם מענדל ליברמן, שליח הרבי באשקלון, מי שהקים שורה של מוסדות מפוארים ותחתיו נמצאים עשרים וחמשה שלוחים. “אבי למד אנגלית וגם השתלם בעוד תחומים שהוא חשב שיזדקק להם באותם ימים”.

השיחה עם הרב ליברמן, מוותיקי השלוחים בארה”ק, היא מרתקת ומלאת תובנות. “כשאתה הולך עם הילד שלך לרופא, לא תלך לרופא שלמד רפואה לפני חמישים שנה, אלא לרופא שמכיר את השיטות החדשניות, כי העולם הרפואי מתפתח ומתעדכן כל הזמן. כך גם בכל תחום אחר; אתה צריך ללמוד איך לשמר אנשים, איך לגייס כספים, איך להשתמש נכון בכישורים שיש לך. אפילו למסור שיעור בשיחה של הרבי, עליך להתעדכן בתחומים דידקטיים כיצד להכין, לערוך ולהגיש את השיעור בצורה שתרתק את השומעים; כי אחרת לא יבואו אליך יותר”.

הרב ליברמן עצמו השתתף במשך השנים בקורסי העשרה רבים, והשתלם במקצועות הנחוצים לעבודת השליחות. במרכז הישראלי להדרכה הוא למד פיתוח מיומנויות ניהוליות. במרכז ללימודים על פי שיטת דייל קרנגי התמקצע בתחומים של שיווק, איך לייצג את עצמך נכון, איך לקבוע יעדים, קביעת סדרי עדיפויות, איך לשאת דברים בפני ציבור, כיצד לגייס תרומות באופן אפקטיבי, ועוד.

הרב ליברמן, איך אתה רואה את הדברים מתנהלים אצל השלוחים?

“באגרת לאחד מחשובי החסידים, כותב הרבי מהן הציפיות שלו משליח שנשלח לפעול בעיר מסויימת - והרבי מדגיש שהשלוחים צריכים להיות מנהיגים, שיפעילו קהילה שלימה ומוסדות פורחים: “ברכת כ”ק מו”ח אדמו”ר הכ”מ תלוה אותם בדרכם בחיים ובמשך זמן לא ארוך יוכלו להסתדר כראוי הוא בתור מנהיג קהלה בישראל - ומדייק אני מנהיג, ולא רב, כי, כפי השקפתי, יוכלו לסדר שתחת הנהגתו יהי’ רב ומלמד ושו”ב ומוסדות שונים וכו’, ונוסף על זה, במרץ הראוי, הרי גם בתו שת’ תוכל לתפוס עמדה בחיים כעין זו”.

“כששליח מגיע לעיר או לשכונה, לא מספיק לדעת להעביר יפה שיחה של הרבי או להניח תפילין ברחוב. לא די בכך שהוא מגיד שיעור מצויין, תלמיד חכם וחסידישער איד. הוא צריך להקים ולנהל קהילה ומוסדות, ובשביל זה צריכים לדעת גם לנהל נכון את החשבונות של בית חב”ד, למשל, ועוד שורה של נושאים שהם לא ‘בונוס’, אלא הכרחיים.

“מייקל גרבר, המכונה ‘המומחה מספר אחד של עולם העסקים הקטנים’ (וגם התקרב במשך השנים לחב”ד), נותן דוגמה מעניינת. שוליית הנגר לומד את מלאכת הנגרות אצל נגר מקצועי, וכעבור עשר שנים הוא כבר מומחה בכל מלאכת העץ. הוא מספיק בטוח בעצמו כדי לפתוח נגריה משלו, אבל מהר מאוד הוא נכשל. לא רק הוא, אלא תשעים וחמישה אחוזים מאנשי המקצוע שעושים זאת. למה? כי העובדה שאתה יודע נגרות עדיין לא הופכת אותך לסוחר טוב. נגר זה לא רק מי שיודע לחתוך פיסות עץ ולחברן, אלא גם צריך לדעת לקנות סחורה טובה במחיר טוב, למכור ברווח, לנהל מלאי ומחסן, לשווק נכון ועוד שורה ארוכה של פעולות. מי שרוצה לפתוח נגריה, מלבד הידע שלו בנגרות, צריך גם להשתלם בעוד מגוון מקצועות.

“כאן מגיע שלב נוסף: לנגר אין זמן גם לבנות ארונות וגם לעסוק בכל פרטי הניהול שמסביב, ולכן עליו להביא תחתיו שוליית נגר כדי שיעשה את העבודה במקומו, בעוד הוא יתפנה לנהל את הנגריה בצורה נכונה באופן שתניב רווח.

“מה שגרבר טוען, שאם אתה השליח הממונה על העיר, למשל, אתה צריך לעבוד על הארגון ולא בתוך הארגון. עליך להיות מנהיג ולא מנהל. אינך צריך להיות המנגן בתזמורת, אלא המנצח שמפעיל את כל הכלים ודואג שכל אחד יציג את המנגינה שלו באופן הטוב ביותר. עליך לחשוב איך הארגון שלך יכול להתפרס ולהגיע למקסימום, ולא להסתפק בחמש–מאות אנשים שנמצאים במעגל ההיכרות שלך”.

מבין דבריך אני שומע נימה של ביקורת.

“תראה בעצמך והבן. שלוחי הרבי ובתי חב”ד פועלים בכל מקום בארץ ישראל ובעולם יותר מששים שנה, הגיע הזמן שכבר ייצרו דפוס פעולה נכון שבו ירחיבו את מעגל ההשפעה שלהם ויכבשו את העולם.

“אני מבקש לתת לך דוגמה: כשהגעתי לאשקלון לפני שלושים וחמש שנה, כולם קנו במכולות הקטנות. היום יש כבר סופרמרקטים יפים, יש רשתות שפתחו כאן חנויות ענק מלאות בכל טוב, ומציעות קניה בנוחות מירבית ובמחירים נוחים. אלפים מגיעים לשם. האם הציבור עדיין אמור להמשיך לקנות במכולות הקטנות?

“כך גם בשליחות. בעיר ממוצעת נמצאים יותר ממאה אלף תושבים יהודים. אם השליח ייצא לרחוב כל יום, במשך שלושים שנה, ורק יניח תפילין עם אנשים מבוקר ועד שקיעה, ובערב ימסור שיעורים - זוהי אמנם עבודת קודש, ובהחלט קיום עשרת המבצעים של הרבי. אבל אם נתנו לו אחריות על עיר שלימה, והוא מסתפק בהשפעה מצומצמת לעשרות אנשים - האם על זה הרבי השקיע בו את הכוחות ונתן בו אימון להיות השליח שלו בעיר או במדינה? האם הרבי מצפה מאתנו שנישאר באותה מכולת קטנה או שנהפוך להיות ‘רמי לוי’? שליח יכול, וצריך, לפתוח אימפרייה של שליחות בעיר שלו!

“קח לדוגמה את ‘יד שרה’. ארגון חשוב להשאלת ציוד רפואי שהוקם הרבה אחרי חב”ד. בתוך תקופה לא ארוכה, כולם כבר מכירים את השם ואת המותג והם בנו לעצמם שם אהוב ומקובל בכל מקום. הם מציעים כסאות גלגלים, וזה חשוב, אבל אנחנו מציעים ‘סחורה’ שהיא הכי חשובה והכי קריטית לעם היהודי בארץ ישראל ובעולם כולו. זה חשוב לא פחות מהקביים ש’יד שרה’ משאילה. אנשים עומדים בתור כדי להיכנס לשם, ולמה אין תורות כאלו בפתח של בתי חב”ד?

“מבלי לנקוב בשם, יש ארגון לקירוב יהודים שהוקם לפני כעשור. הם ממלאים מדי ערב אולמות ענקיים, יש להם אתר אינטרנט עם מיליוני כניסות בחודש, הם פופולאריים מאוד ובזכות זה הם גם מצליחים לגייס מיליוני דולרים עבור הפרויקטים שלהם - ואיפה אנחנו?”.

איך אתה מסביר באמת את ההצלחה שלהם?

“הם עובדים נכון לפי הספר. זה הרבה שאלה של שיווק נכון. אצלנו יש שלוחים שעובדים עדיין בשיטת השנור, ואילו הם מגייסים כספים, וזה ההבדל…”

אתה מדבר על שוני רק בגיוס כספים?

“לא. זו הייתה רק דוגמה. כך גם בנושא של סדר עדיפויות נכון. שמעתי פעם הרצאה מהשליח הרב אליהו שוסטרמן, שליח באטלנטה ג’ורג’יה. לאחר כמה שנים בשליחות, הוא היה בדילמה, שכן הוא רצה לבנות בניין עבור הפעילות שלו, אבל פשוט הוא לא הצליח להגיע לזה. הייתה לו ב”ה פעילות יפה ומבורכת. ביום ראשון הייתה לו פעילות עם זוגות צעירים, ביום שני עם מבוגרים, כמה פעמים בשבוע פעילות עם ילדים; כאן מבצע תפילין וכאן ביקורי בית. הכל טוב ויפה, אבל הוא צריך בניין, וכל הפעילות הזאת לא תסייע לו במטרה הזאת.

“הוא ישב וחשב עם עצמו, שאם הוא רוצה להגיע לבניין עוד חמש שנים, נניח, אז בעוד ארבע שנים הוא צריך להתחיל לבנות. ואם כן, בעוד שלוש שנים כבר צריכות להיות לו כל התכניות והאישורים, וזה אומר שהוא צריך קבוצה של נאמנים ותומכים שיעזרו לו. כלומר, שבעוד שנתיים הוא צריך להיות כבר בקשר עם שורה של תורמים פוטנציאלים, וזה אומר שכבר עכשיו הוא צריך להתחיל ליצור קשר ראשוני עם תורמים. אבל מה? אין לו זמן, הוא עסוק בפעילות! ואז הוא עשה סדר עדיפויות נכון. הוא סגר חלק מהפעילויות שלו ובזמן הפנוי התחיל לעבוד על קשר עם תורמים. היום יש לו בניין לתפארת שמכיל את כל הפעילות הרחבה שלו, ויותר ממה שהיה לו בעבר!

“שליח צריך ללמוד ולקבוע את סדר העדיפויות שלו. אם היכולות שלו מוגבלות למבצע אחד של הרבי, שיתעסק בזה. אבל אם יש לו יכולות להנהיג קהילה שלימה - עליו להביא שליח נוסף לעיר, שיתמקד בהנחת תפילין ושאר מבצעי הקודש, ואילו הוא צריך לפנות זמן להקים קהילה, בית ספר וכדומה. צריך לחשוב מה השליחות שלך, וכיצד אתה יכול להגיע עם מסר של יהדות וחסידות לכל יהודי בעיר.

“לשם כך צריך ללמוד ולהתמקצע איך לבנות יעדים ריאליים, איך לעשות סדרי עדיפויות, איך לגייס תרומות. אין מה לעשות, העולם עומד על שלושה דברים העולם: על כסף ועל כסף ועל הכסף. גם זה מאוד חשוב”.

כך יכול שליח להגיע למאה וחמישים אלף איש

בפשפוש בארכיון מצאתי כי בכינוסי השלוחים המתקיימים בארה”ק מדי שנה, מתקיימות שורה של סדנאות מקצועיות. כך למשל באחת השנים מדווח כי התקיימה סדנה של תכנון והפקת ‘דינר’ מוצלח עם הרב זיו קצבי מבית חב”ד רמת השרון, וסדנה בנושא “הגדרת תפקידים בבית חב”ד והשמת עובדים” עם הרב יוחנן בוטמן מנהל בית חב”ד חדרה ומר שחר צדוק מנהל מכון שחר לאבחון והשמת עובדים.

ושוב מצאתי כי “הסדנא המרכזית, שמשכה אליה שלוחים רבים, עסקה בשימור לקוחות - טיפול נכון בפניות לבתי חב”ד, התנהלות נכונה בזמני לחץ במשרד, ושימור ומינוף ה’שיחות הנכנסות’”. עם מר טל ארנון, מנכ”ל חברת אאודי לשעבר, ומנהל “שסק” - חברה ליעוץ אסטרטגי, ובהשתתפות שי לנדמן, מנהל שיווק.

סדנא נוספת שנוהלה על ידי השלוחים עסקה במעגל השנה ובין לבין - בהשתתפות מנהלי פעילות וותיקים שהציגו רעיונות חדשים לפעילות, וביניהם: קיום צהרונים בתוך בתי ספר להטמעת ערכי היהדות, מכוני בר מצווה, וטיפים ועצות מעשיות.

במושב המרכזי, התמקצעו השלוחים בהעברת מסרים ותורת השכנוע עם ד”ר יוסי בר מהפקולטה לרטוריקה באוניברסיטת חיפה. סדנא נוספת עסקה באינטרנט. סביב השאלה “מי צריך את זה”, נערך דיון במעלות ובחסרונות של האינטרנט ככלי: הכרחי או מיותר, מסובך או פשוט? בסדנא השתתף גם ר’ יוסף מור יוסף, מנהל “אתרי חב”ד שעל אתר” שאף ניאות לשתף את קוראי “בית משיח” מזווית הראיה שלו.

“אני מתעסק בשני תחומים הנוגעים לשלוחים, אחד מהם הוא אתרי אינטרנט שאני מציע להם בהקמה ובתפעול, והתחום השני הוא ניהול תרומות וקהילה באמצעים הטכנולוגיים”.

ר’ יוסי שם את האצבע על הבעיה מזווית ראיית מקצועו: “לשלוחים יש מעגל מסוים של כמה מאות אנשים עמם הם בקשר כלשהו, ואיתם הם עובדים ופועלים, אבל את המעגל הזה צריכים לפרוץ, בפרט אם אתה חולש על עיר שגדלה ומתפתחת ויש בה מאה וחמישים אלף תושבים. כששליח קם בבוקר הוא צריך לשאול את עצמו ‘איך אני מגיע לכל האנשים הללו. ולא רק לאלו שנכנסים לבית חב”ד או מגיעים לבית הכנסת’.

“היום זה קל מאי–פעם, כי האינטרנט נותן פתרון ויכולת להגיע למקומות בהיקפים רחבים שבעבר לא יכלו להגיע אליהם לבד, וכל זאת בהקלקה של מחשב”.

תוכל לתת דוגמאות?

“בוודאי. לכל יהודי יש נקודות מפגש בחיים שבהם הוא צריך להיפגש עם יהדותו; אם זה בברית מילה, או בבר מצווה או באזכרה וכו’. איך מוצאים את האיש שיעזור לי? כמו כל דבר בימינו, אנחנו מחפשים בגוגל. אנשים לא מכירים אותך והם מחפשים בגוגל את הערך “הכנה לבר מצווה”, ואתה השליח צריך להימצא שם; צריך שהוא יפגוש אותך בחיפוש וירים אליך טלפון. ב”ה, עד כה הצלחנו להביא הרבה בתי חב”ד למקום הזה, שכשכותבים מושג יהודי באינטרנט, הם ‘נופלים’ בחיפוש על בית חב”ד ופונים לשליח. אם למשל אכתוב ‘הכנת ילדים לבר מצוה בחולון’, אגיע לבית חב”ד בחולון. אם אכתוב קייטנה לילדים ברעננה, אמצא בראש רשימת החיפוש את הקייטנה של חב”ד”.

הרצית יותר מפעם אחת לפני השלוחים, ואתה משדל אותם להתמקצע. האם השלוחים מקבלים את זה?

“אני חושב שזה מתחלק לשניים, יש כאלה שמבינים שזה העולם החדש וכך הוא עובד, ולכן הם צריכים להיות שם. ויש כאלו שעדיין עובדים בשיטות הישנות של פעם. הבעיה היותר קשה היא, שגם אלו שמסכימים להיכנס לעניין ולהשתמש בעולם הוירטואלי, אבל עדיין הם פועלים בקרב הקהילה הסגורה שלהם. אז נכון, אנשים נמצאים בעיקר ברשתות החברתיות, וחשוב שאתה שם, אבל עדיין אתה פועל במסגרת של החברים שלך או אפילו החברים של החברים שלך. זה עדיין המעגלים הקרובים לך. כך גם השימוש בקבוצות וואטספ.

“שלוחים צריכים להבין שאם הם רוצים להגיע ליותר מאלף ומאתיים איש, הם צריכים להתמקצע ולהשקיע בעולם הוירטואלי שדרכו הם יכולים להגיע לכל מקום”.

ר’ יוסי, בכנות: שליח שרואה את עצמו כשליח של הרבי, דמות תורנית מכובדת שיכול ללמד מאמר או לחזור על שיחה ולחזק אנשים בשיחות נפש, צריך לבזבז את יומו כדי לשנורר ‘לייקים’?

“אני לגמרי מבין את המקום של השאלה שלך, אבל היום כולם נמצאים שם, באינטרנט. אז נכון, שליח לא צריך לבזבז את זמנו בהעלאת פוסטים מוצלחים, אבל אם אתה בכל זאת רוצה להגיע ליותר אנשים, אתה צריך למצוא את הדרך. תן למישהו שאתה סומך עליו, או לאיש מקצוע, לטפל בזה ולעשות את העבודה במקומך. אבל אין סיבה לוותר על כמות כה גדולה של יהודים שהרבי שלח אותך לדבר אליהם.

“אני רוצה להוסיף יותר מכך: כשאתה מפרסם את עצמך באינטרנט, אתה בונה לעצמך מעמד. אתה מגיע לאנשים שלא הכירו אותך והם לומדים להעריך מה שאתה בונה ועושה. כשאתה מגיע לרשות המקומית ומבקש להציג את עבודתך, או לקבל מגרש, למשל, הם מסתכלים עליך אחרת. אתה לא דמות אנונימית שנוחתת פתאום. מ’פעיל חב”ד’ אתה הופך ל’מוסד’”.

ר’ יוסי מור יוסף עובד לאחרונה על פרויקט “שקל הקודש”, סוג של קהילה מחוברת. מתאים לשלוחים שיש להם קהילות והם צריכים לנהל נכון את הקהילה. הפרויקט השיק כלי טכנולוגי שדרכו אפשר לנהל את הקהילה באופן המיטבי. לדעת למי יש יום הולדת או יארצייט, את מי צריך להעלות לתורה, מי תרם, רישומי הכנסות והוצאות. אלו נושאים חשובים לכל מי שמנהיג קהילה וצריך לזכור אינסוף פרטים. אפשר לנהל את הקהילה גם דרך הסלולרי וכמובן דרך המחשב בבית חב”ד.

“אני חושב שכיום כבר יש הבנה מצד שלוחים לחשיבות העניין”, מסכם ר’ יוסי מור יוסף. “שלוחים משתתפים בסדנאות בנושא הזה, והם מבינים שהם צריכים לעשות שינוי מחשבה, עובדה שבסדנאות שבכינוסי השלוחים, הם מגיעים בהמוניהם כדי להתמקצע ולקבל כלים במילוי השליחות שלהם”.

להיות כלי מחודד יותר

אחד המנטורים המובילים היום בישראל, הוא מר יניב זייד הידוע בכינויו “ד”ר שכנוע”. הוא מומחה בינלאומי לשכנוע, מייעץ בנושאי גיוס כספים, הרצאות בצורה נכונה, וגם מייעץ לשלוחים בנושא ‘שיווק חב”ד לציבור הלא–דתי”.

יניב הופיע בפני השלוחים בכינוס השלוחים בשנת תשע”ב, בשלוש הרצאות בשלושה נושאים: איך לשאת הרצאה בצורה מרתקת; איך לשווק את חב”ד לציבור הלא–דתי ואיך לגייס נכון כספים ותרומות לארגון. בהרצאות שלו היה האולם מלא מפה לפה בשלוחים שהקשיבו למסרים המקצועיים.

מהיכרותך את שלוחי הרבי, עד כמה לדעתך חשובה ההתמקצעות?

“אני חושב שחלקם יכולים להסתדר גם בלי ללמוד קורסים ולהתמקצע תוך כדי עבודה, אבל יקח להם הרבה שנים כדי להגיע לרמה נכונה של גיוס כספים. הם יכולים לעשות הרבה טעויות בדרך, בשיטת ניסוי ותעיה, וזו גם דרך לימוד… אבל אני לא חושב שזה כדאי. אני כן מאמין בלהתייעץ עם מומחים, ואני עצמי מתייעץ עם מומחים אחרים בתחומים שאיני מכיר. לימוד מאנשי מקצוע מקצר את זמן עקומת הלמידה והמומחה חוסך כסף זמן ואנרגיה.

אתה יודע שבחב”ד שולחים אנשים למדינות או לערים שונות ואומרים להם ‘תקפצו למים ותתחילו לעבוד’…

“נכון, והשלוחים אכן עושים זאת לאט לאט, כל אחד בקצב שלו ובהתאם ליכולות והכשרונות שלו. אבל התמקצעות חשובה מכמה סיבות: ראשית, מומחה יכול לתת מבט ראיה שלו שהשליח לא בהכרח יכיר מעצמו. שנית: עצות של איש מקצוע חוסכות זמן, וכאמור, מקצרות את עקומת הלמידה. אם אתה עוסק בגיוס כספים, במקום שתלמד על בשרך עשר שנים מה צריך לעשות וממה יש להיזהר, תוכל לעשות זאת בדרך מהירה יותר”.

אתה הרצית בעצמך בכינוס השלוחים העולמי. איך התרשמת?

“ברמה האישית, מדובר במפגש מאוד מרשים ומאד עצמתי. השלוחים הם די בודדים בזירה שלהם, מוקפים באנשים מכל מיני סוגים, וכמעט לא באנשים מהקהילה שלהם. בכינוס הוא פוגש את השלוחים האחרים, וזו הזדמנות נהדרת למלא את האנרגיות. כמי שכתב ספרים, אני חווה את זה בשבוע הספר כשאני נפגש עם עמיתיי הסופרים והקוראים ואני נהנה ומוקסם לחוש את האחווה המשותפת.

“ברמה המקצועית, אני חושב שעצם זה שהשלוחים מכל העולם מתכנסים יחד פעם בשנה, זו גם הזדמנות נהדרת לעשות סיעור מוחות, ובעצם לגלות שכולם מתמודדים עם אותם אתגרים ואף להחליף טיפים מהניסיון של האחד עם השני. עצם המפגש כבר יוצר אינטרקציה חיובית ממדרגה ראשונה”.

האם איש מקצוע שאינו מכיר את השטח ודרך הפעילות של שליח, יכול לייעץ במקצועיות כיצד לפעול?

“תראה, אני אדם לא דתי ואני גר ברמת אביב ג’, שזו שכונה חילונית מאד. אני מכיר את העבודה של חב”ד בשכונה שעושה עבודה יפה לאורך השנה. דוקא אני כאדם לא דתי רואה דברים שמי שנולד בבית חרדי, לא יכול לשים לב אליהם. אני יכול לומר אלו דברים יכולים לקדם את הפעילות בקרב הציבור הכללי ואלו דברים יכולים להרתיע את התושב הממוצע. חב”דניק עצמו לא תמיד יידע מעצמו אם הוא לא ישמע זאת מאדם לא דתי”.

‘חסידישע שלוחים’ שחוללו מהפכות

אני מבקש לחזור לרב מנחם מענדל ליברמן מאשקלון, שמנצח בעירו על פעילות ענפה ומפוארת, ואני שואל אותו: האם אברך שיצא לשליחות, גם בלי התמקצעות, לא יצליח בשליחותו?

“הרבי אומר ששליח צריך לרכוש כלים ולהתמקצע, אז כך צריך להיות. הרבי נותן כוחות שמימיים, אבל שליח צריך לעשות מקסימום כלים מבחינתו”.

אני מסתכל על שלוחים ותיקים, חלקם כבר אינם אתנו, ורואה יהודים, ‘חסידישע אידן’, ללא כישורים מופלאים ומעולם לא השתתפו בקורסי התמקצעות, ובכל זאת הקימו אימפריות. כך במרוקו, בתוניס, באנגליה, בקליפורניה ובמקומות רבים. איך אתה מסביר את זה?

לראשונה בשיחתנו הרב ליברמן נעצר לחשוב, והוא בוחר את מילותיו בקפידה: “אכן, יש שלוחים כפי שתיארת, שהקימו מהפכות גדולות ומוצלחות, אבל ייתכן שאם הם היו לומדים, הם היו יכולים יותר”.

•

התמקדנו בכתבה זו בכלים המקצועיים, וכמובן שאסור להתבלבל בין הטפל לעיקר, בין המטרה ובין האמצעים: השליחות העיקרית היא להכין את העולם לקבלת פני משיח, באמצעות הפצת מעיינות התורה והחסידות, הרבצת התורה וחיזוק המצוות. זוהי המטרה, וזוהי השליחות, ולנקודה הזאת מקדישים השלוחים את רוב ועיקר זמנם ומרצם.

וכפי שאפשר לשמוע מהרבה שלוחים מצליחים, שהמתכון הסודי שלהם ליום מוצלח בכל התחומים, הוא יום שמתחיל בלימוד חסידות בבוקר, ממשיך בשיחה של הרבי, ועיסוק במבצעי הקודש של הרבי. אחרי התחלה כזאת, הכל הולך חלק יותר. גם ההתמקצעות…

•   •   •

הרב ליברמן מבקש לסיים את שיחתנו במשל על אותו אדם שעבד עם מסור כל היום, מבוקר ועד ערב, כדי לחתוך עצים. ניגש אליו מישהו והעיר לו “אם תחדד את המסור, תוכל להספיק את אותה עבודה בחצי יום”, השיב לו האיש “אין לי זמן לחדד את המסור”.

מסכם הרב ליברמן: “שלוחים צריכים לזכור כל הזמן לחדד את המסור כדי לעשות עבודה טובה יותר ומדויקת יותר”.

התמקצעות בנושא משיח
באותו ערב בו הטיל הרבי מה”מ את ה’פצצה’ של העבודה שהוא מטיל על החסידים להביא את משיח, הרבי הדגיש כי הדברים צריכים להיות באופן של אודות דתהו אבל בכלים דתיקון. כדרכו בקודש, הרבי חידד את המסר בשיחת שפ חיי שרה תשנ”ב, בשתי מילים: “באופן המתקבל”. פשוט אבל מורכב.
אתגר לא קל. זה כמו לחבר אש ומים יחד, או נמר עם גדי. נושא הגאולה ומשיח הוא נושא מופשט שאלפי שנים היה בגדר אמונה, סוג של חלום, ולהפוך אותו למשהו שייכנס אל הראש ואל הלבבות באופן מוחשי, ממש כמו אבקת כביסה או מגש פיצה. הרבי כמו אומר: הנה לכם אתגר…
המסגרת שהציב הרבי היא ברורה: מצד אחד אין הנחות. צריך לפרסם, לחדד ולהביא את המסר לכל יהודי. כן, כל יהודי. מצד שני, הנושא הוא רגיש ומופשט. אלו העובדות וכעת על החסידים נותר רק ‘לרבע את המעגל’ ולחשוב בכלים יצירתיים - איך עושים את זה.
בשביל זה יש כלים מקצועיים; חשיבה שיווקית וכלי שיווק מודרניים שיכולים לעשות את העבודה. כי בעולם שלנו, כל דבר יכול לחדור ללב, אם רק עושים את זה בצורה הנכונה ובעטיפה המתאימה. ראו ערך טראמפ, למשל. (להבדיל מיליוני הבדלות).
כמעט 26 שנים חלפו מאז אותו ערב של חודש ניסן תנש”א, ועדיין המטרה לא הושגה. זה לא בלתי אפשרי, כי אין דבר שהרבי אמר והוא בלתי אפשרי. אבל החשיבה צריכה להיות מקצועית, נכונה וחדירה. קדימון ‘משיחי’ שהצליח הוא הקמפיין “היכונו לביאת המשיח”. הוא עורר הדים, נכנס לבבות ועורר התרגשות וציפיה בקרב מיליונים.
השליחות האחרונה והיחידה שהטיל הרבי על השלוחים בכינוס השלוחים תשנ”ב, היא להכין את עירם ומקומם לקבלת פני משיח. אם אתה יודע איך עושים את זה? השתמש בכל הכלים העומדים לרשותך, כי אין זמן… ואם אינך יודע - בשביל זה יש אנשי מקצוע, ובשביל זה מתקיים כינוס השלוחים, כדי לתת עצה וללמוד מהניסיון של איש את רעהו.