המכתב מופנה “אל המקושרים או השייכים אל כ”ק מו”ח אדמו”ר” ולכן אולי יהיו שיחשבו שה

המכתב מופנה “אל המקושרים או השייכים אל כ”ק מו”ח אדמו”ר” ולכן אולי יהיו שיחשבו שהאמור בו אינו מחייב אותנו השייכים לרבי מה”מ כנשיא הדור. אך העובדות מדברות בעד עצמן: אנו מקיימים את המנהגים וההוראות, משום שהן נתנו על–ידי הרבי.

בשבת הקרובה בעלי הקריאה בבתי כנסת חב”ד יהיו עסוקים במיוחד, וכל ספרי התורה יזכו לשימוש רב מהרגיל, כל זאת לכבוד השבת שלפני יום ההילולא, יו”ד בשבט.

חלק גדול מהעולים לתורה, טרם נולדו בשעה שכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, כתב את סדר ההנהגה לקראת יו”ד בשבט תשי”א, ובו ההוראה הנ”ל, וכן שאנ”ש ידליקו נר לכבוד היארצייט, ויהדרו שיהיה של שעוה אם אפשר, ילמדו משניות באותיות שמותיו הק’ של אדמו”ר הריי”צ, וכמובן יחזרו את המאמר “באתי לגני” אותו הורה להדפיס לקראת יו”ד שבט ה’שי”ת. וגם כאן, רק אלו שכבר הגיעו לאמצע שנות הזקנה ואף לשנות השיבה והגבורות ומעלה, אכן היו בתקופת נשיאותו של בעל ההילולא, כל השאר, ינהגו לפי אותן הוראות, משום שכך נאמר במכתב של הרבי.

אמנם המכתב הוא משנת תשי”א והוא מופנה “אל אנ”ש, תלמידי התמימים, אל המקושרים או השייכים אל כ”ק מו”ח אדמו”ר” ולכן אולי יהיו שיחשבו שהאמור בו אינו מחייב אותנו שנולדנו בדור השביעי ולכן אנו קשורים ושייכים לרבי מה”מ כנשיא הדור. אך העובדות מדברות בעד עצמן: אנו מקיימים את המנהגים וההוראות, משום שהן נתנו על–ידי הרבי. אנו מבינים שהן שייכות לכל אחד מאתנו, בכל שנה, משום שהוא מורה להדפיס מכתב זה לקראת יו”ד שבט, כל פעם מחדש.

ולכן “כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת” כפי שכתוב בפרשת השבוע, כאשר הבן, בגשמיות וברוחניות, ישאל מדוע אנו נוהגים כך, לא נתחמק באמירה שזהו יום ההילולא של אדמו”ר הריי”צ.

חשוב מאד שננצל את העיתוי, ונסביר לעצמנו ולמי שאולי עוד שישאל, כי כאשר ישנה הנהגה או הוראה של הרבי - חסידים מקיימים אותה בכל מקרה, גם אם מצד הדין ניתן להגביל אותה למצב מסוים. זו אינה המצאה של חסידים נלהבים, אלא הגדרת הרבי עצמו, שקבע כי לנו לא נוגע הטעם, אלא הנהגתו של הרבי, הנשיא. אנו נוהגים מנהגי שבת שלפני ושל יום היארצייט, כחלק מההתקשרות שלנו לרבי מה”מ.

זו תהיה ההזדמנות שלנו להיזכר, כי כשם שהגאולה מגלות מצרים, הייתה על ידי משה רבינו, הנשיא של הדור השביעי, כך גם בדורנו. אמנם מעלתו של השביעי היא דווקא משום שיש את הראשון, והדורות שביניהם, אך כדי לזכות לגאולה, יש להיות קשורים ולמלא את ההוראות של משה רבינו, שבכל דור, ושבדור השביעי בפרט.

נזכור ונזכיר, כי כפי שציין הרבי לגבי ב’ ניסן, שמה שנוגע לנו זו קבלת הנשיאות של הנשיא שבדורנו, כך גם בי’ שבט, אין כאן רק יארצייט / הילולא, אלא המועד בו התחילה בפועל נשיאותו של משה רבינו שבדור, של הרבי מה”מ. גם אם קבלת הנשיאות בגלוי הייתה ב”אחד עשר לחודש האחד עשר לשנה האחד עשר (תשי”א)” הרי שברור שבכל רגע יש נשיא לדור, ומשהחלה התקופה שלאחר “דור הששי”, הנשיא של הדור השביעי נמצא ופועל בכל ענייניו.

חסידי הדור השביעי, חיים עם הרבי, חיים משיח וגאולה. איננו מציינים את העבר, את הדורות הקודמים, כדי להיזכר בהם בלבד, ולהיאנח על כך ש”חבל על דאבדין ולא משתכחין”. אנו מציינים את הדורות הקודמים, ואת הדור שלפנינו במיוחד, כחלק מהדרך אל המטרה, כחלק מאותו עניין, הנשיאות, אשר עוברת מדור לדור. אנו קשורים במיוחד ליום ההילולא של יו”ד שבט ולבעל ההילולא עצמו, משום שאלו נמשכים ומתחדשים ע”י נשיא הדור שלנו, השביעי, הרבי מה”מ.

מעלתו של השביעי היא בהיותו שביעי לראשון, ההנהגה שלנו בדורנו, היא חלק והמשך מהדורות שלפנינו, מהראשון - אדמו”ר הזקן שהחל להפיץ את המעיינות, כדי להתכונן ל’אתי מר’ - מלך המשיח, ועד לשביעי, משה רבינו שבדור, משיח שבדור, הרבי מה”מ, אשר מסיים את העבודה והשליחות כולה, ומודיע לנו כי כל שאנו עושים, נועד למטרה אחת - להיות מוכנים להשלמת השליחות של כל הדורות, ולקבל את פניו של מלך המשיח מתוך אותה הכרזה, שירה ואמונה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!