ע ם תום מלחמת העולם השניה, חסידי חב”ד בארץ ישראל ביקשו מאדמו”ר הריי”צ רשות להקים

עם תום מלחמת העולם השניה, חסידי חב”ד בארץ ישראל ביקשו מאדמו”ר הריי”צ רשות להקים מושב חב”די בארץ ישראל, אך מסיבות שונות לא יצא הדבר לפועל. באותן שנים היה בצרפת ריכוז גדול של חסידי חב”ד, שרבים מהם חשבו על עלייה לארץ הקודש, אך מכיוון שלא קיבלו את ברכתו של הרבי הריי”צ, לא התקדם דבר.

בשנת תש”ט הגיע סוף סוף האישור המיוחל מאת אדמו”ר הריי”צ המורה לחסידים שבצרפת לעלות לארץ ישראל. העלייה ההמונית של החסידים הפליטים מצרפת לארץ ישראל, השתלבה עם תוכנית המגירה להקמת יישוב חסידי בארץ ישראל, וכך למעשה הוקם כפר חב”ד.

פרק זה מציג את סיפור עלייתם של פליטי חב”ד מצרפת ויישובם מחדש בארץ ישראל הודות לסיוע של הג’וינט האמריקאי (JDC), וכן את סיפור נסיעת חדב”נ הרש”ג לארץ ישראל לבדוק את מצב הפליטים ולראות כיצד הם מתאקלמים בבתיהם החדשים. 

פרסום ראשון:  מכתב מאדמו”ר הריי”צ למשרד הג’וינט בניו יורק בו כותב אודות חשיבות הסיוע לתושבים מבוגרים או חולים המתגוררים בכפר החב”די החדש בארץ ישראל.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי). רוב המסמכים בתרגום מאנגלית.

האישור המיוחל של אדמו”ר הריי”ץ

במכתב מיום ל’ שבט תש”ט מר ליאונרד Seidenman [ג’וינט - פריז] כותב למר רוברט פלפל [ג’וינט - ניו יורק] לגבי הגירת חסידי חב”ד מצרפת לארץ ישראל:

בתשובה למכתבך מיום ה–24 בפברואר, הנני מאשר את אמיתות הסיפור שציטטת מתוך העיתון היהודי “פארווערטס” לגבי עזיבת קבוצה של תלמידי ישיבה חב”דיים…

מזה זמן מה שהרב שניאורסאהן - שעצתו תמיד התבקשה בדבר העליה לישראל - בעקביות הורה לחסידיו להמתין. ממש לאחרונה, בתשובה למכתב אחד מאנשיו כאן, השיב כי הוא חש כי עכשיו הזמן המתאים ללכת. הקבוצה הראשונה של מעל 100 איש, הלכה מיד וישבה במשרד הפלסטיני עד שכולם נרשמו. הם הציבו תנאי אחד בלבד על הגירתם, והוא: שכאשר הם נשלחים לקיבוצים, שיהיו אלה קיבוצים חסידיים, וזה סודר עבורם. נכון לעכשיו מעל 200 נרשמו, ומתוכם 60 יעזבו אחרי פורים, ולאחר מכן אנחנו מצפים שקבוצה גדולה תעזוב אחרי חג הפסח.  יש עדיין קבוצה גדולה שמקווה לנסוע לאמריקה, אך נראה כי הצהרתו האחרונה של הרב שניאורסאהן תגרום לכך ש–60% מכל הקבוצה תמשיך הלאה.

האוכלוסייה הנוכחית של קבוצת ליובאוויטש מונה 598 …

ביקור הרש”ג בארץ ישראל

חודשים ספורים לאחר עליית הגל הראשון של הפליטים לארץ ישראל, תכנן הרש”ג ביקור בארץ ישראל כדי לבדוק את מצב הפליטים, שיישובם מחדש היה כרוך בקשיים רבים, ולנסות למצוא להם פתרון. ביום כ”ו ניסן תש”ט, מר משה לוויט (ג’וינט - ניו יורק) נתן לרש”ג “מכתב המלצה” המופנה אל מנהל משרד הג’וינט בארץ ישראל, מר הארי ויטלס, בכדי להבטיח שהרש”ג יקבל סיוע הגון בביקורו:

הארי היקר,

מכתב זה יכיר לך את הרב ש. גורארי’, חתנו של הרבי שניאורסאהן מליובאוויטש המפורסם בכל העולם.

הרב גורארי’ מבקר בישראל כדי לטפל בבעיית רבים מבני קהילתו שהגיעו לשם.

תמיד הייתה לנו מערכת יחסים הדוקה ומאוד ידידותית עם הרב גורארי’ ואני בטוח שאתה תהיה שמח לתת לו כל עזרה שביכולתך.

ישיבת “עולי רוסיה” לוד

בהיותו בארץ ישראל, עבד הרש”ג ללא לאות לעזרת הפליטים, ואחד הפרויקטים שלו היה לדאוג למימון סדיר מאת ארגון הג’וינט לישיבת חב”ד בלוד, אשר נקראה “ישיבת עולי רוסיה”. כדי לסייע לו במשימה זו, הכינה הישיבה מכתב–בקשה לג’וינט, המתאר את הישיבה ומבקשת סיוע כספי. מכתב זה נכתב ביום ל”ג בעומר תש”ט, ונשלח למשרדי הג’וינט בירושלים:

אדון נכבד,

בהתאם למכתבנו מיום ו’ אייר שנה זו, בו הודענו לכבוד–מעלתו שזה כחדשיים קודם חג הפסח העבר נוסדה בלוד ארץ ישראל ישיבה ותלמוד תורה מילדי הפליטים מרוסיה ומבחוריהם, מהעולים החדשים הבאים ארצה, אשר אין מקום בשבילם בישיבות ותלמודי–תורה בתל אביב, מאפס מקום לשיכונם.

הישיבה הנוכחית, אשר נוסדה מטעם ראשי הישיבות ומנהליהם בתל אביב, כבר כהיום נמצאים בה ארבעים תלמידים, ובמשך הזמן אחכה שמספר התלמידים יגדל כהנה וכהנה, בלי עין הרע, היות כידוע כי מכסת העלי’ גוברת והולכת.

הכנסת ישיבתנו (ישיבה כזו שבכל יום הולכת וגדלה) כמעט כאפס לעומת הוצאותיה הגדולות והרבות, הנחוצים להחזקתה, היינו - מורים, משגיחים, מנהלים, הזנתם, הזנת התלמידים וחלק מהעובדים, שיכונם והחזקתם בכלל (כפי מצע תקציב הזמני באשר הוא שם מצורף פה).

הנהלת ישיבתינו מתכבדת בזה לבקש מאת מעלתכם לתת תשומת לב לבקשתנו הנוכחית ולהיות לישיבתינו הצעירה לעזר ולסעד ולחזק מוסדותי’ בתמיכה ממשית, עזרה כספית להחזקת הישיבה בכלל, והשנית, בהזנת התלמידים, לתמוך את מטבח הישיבה במצרכי אוכל וציוד המטבח, היות כי המוסד שלנו - ישיבתנו הנוכחית, עוד צעירה היא ונחוצה לחזק מוסדותי’ בכל ענפי’.

אנו תקוה שכבוד מעלתכם הרמה יפנו תשומת לבם לבקשתנו הנוכחית ויואילו בטובם להעמיד ולחזק מוסד תורה הצעיר בארץ הקדושה, ובכן הננו מגישים תודתנו העמוקה - בשמינו ובשם הילדים והבחורים תלמידי ישיבתינו הפליטים - לכבוד מעלתו למפרע.

בכל הכבוד,

הנהלת ישיבת תלמוד תורה וישיבת עולי רוסיא לוד

הג’וינט: אנו זקוקים למידע נוסף

במכתב מיום כ”א אייר תש”ט מר הארי ויטלס (ג’וינט - ארץ ישראל) כותב למר משה לוויט (ג’וינט - ניו יורק) מכתב ובו תיאור שיחת טלפון עם הרש”ג ובקשותיו השונות, לרבות הבקשה לסיוע כספי לישיבה:

… הרב גורארי’ צלצל אלי היום. היו לו שלוש בקשות:

… 3. אחת הישיבות שלהם הגיעה לאחרונה והקימה עצמה מחדש בלוד. הם ביקשו מהג’וינט סיוע.

עניתי כי הבקשה תיבדק ודו”ח יוגש או בפני ועדת התרבות בניו יורק, או בפני ועדת התרבות בישראל, איזה שיהי’ מהיר יותר.

החיים בישיבת חב”ד בשנת תש”ט

במשך החודשים לאחר מכן, משרד הג’וינט בארץ ישראל בדק את הנושא, ואף כתב דו”ח מפורט על הישיבה, בו קבעו “יש לקבוע לישיבה זו תמיכה ניכרת”:

חסידי לובביץ שברוסיא הצליחו בחלקם להסתנן ולעבור גבולות ולעלות לארץ ישראל. ידועים הם “הלובביצים” בקנאותם לתורת ישראל ברוסיא ורבים מהם אף נכלאו בבתי כלא על החזקת ישיבה ועל הרביצם תורה בישראל.

בלוד, נתיישבו כמה עשרות משפחות מעולי רוסיא מחסידי לובביץ ומיד פתחו בישיבה לבניהם ואף ליתומים ולבנים שהוריהם עדיין במחנות העליה של הסוכנות היהודית.

קיבלו בנין עבור הישיבה שבחלקו טעון בדק הבית ובו נמצאים חדרי הלימוד, חדרי הלינה, המטבח וחדר–האוכל.

ראש הישיבה הוא הרב מלך קפלן שאף ברוסיא עסק בלימוד התורה בין ילדי חסידי לובביץ ואף ישב בבית הסהר על עוון זה. מנהל הישיבה הוא הרב זוסיא וילימובסקי שהוא עסוק יומם ולילה באיסוף הכספים ובא רק פעם או פעמיים לישיבה.

המוסד מורכב משני חלקים: תלמוד תורה וישיבה (“ישיבה קטנה”). בתלמוד תורה שתי כתות שלהם “רבי” אחד (חניך ישיבת לובביץ “אחי תמימים” שבתל אביב) המלמדם תורה ורש”י, ולכיתה השניה גם גמרא. שעה וחצי ליום לומדים את המקצועות עברית, נ”ך וחשבון ע”י המורה החרדי שבמקום, והמקבל את תשלומו מהממשלה.

הילדים כמעט יחפים וערומים, מדברים רוסית ואידיש וכבר סגלו להם במדה ידועה את הלשון העברי.

תלמידים אלה אינם מקבלים שום תמיכה מעליית הנוער היות והמוסד לא הוכר עדיין ע”י מוסדות “עליית הנוער”.

בישיבה רק “שיעור” אחד (כתה אחת) והרב מלך קפלן מלמד אותם כל היום מלבד שעה ומחצית שהם שומעים את שיעורי העברית, נ”ך וחשבון אצל המורה המקומי.

30 תלמידים אוכלים בפנימיה של המוסד ו–20 לנים במוסד (10 אוכלים רק ארוחת הצהריים) …

אין לומר שהנקיון והתזונה משביעים רצון. התלמידים מקבלים שלש פעמים ביום אוכל שקשה להאמין שמשביע את התלמידים. אף חדרי הלינה אינם מצטיינים ביפיים ובנקיונם. הריהוט במוסד בלתי מספיק בהחלט. המטבח אינו מצוייד בכלים הדרושים. לומדים במוסד קרוב לארבעים תלמיד. בתלמוד תורה למעלה מעשרים ובישיבה קרוב לעשרים. כל התלמידים הם בני פליטים שאבותיהם הם או במחנות או כבר יצאו וטרם הסתדרו. מספר ניכר יתומים ללא אב וללא אם. חזות פניהם מעידה על סבל ועניות.

בבנין הישיבה 12 חדרים ושתי חנויות והבנין זקוק לתיקונים רבים. שכר דירה שנקבע להם הוא 93.60 ל”י לשנה.

מן הנכון לציין את מסירות–לבם של ראש הישיבה (בעל משפחה של 7 נפשות) ושל המנהל ששניהם חיים בדחקות (ראש הישיבה קיבל במשך ארבעה–חמישה חדשים 80 ל”י) וכל מעיינם להקים את המוסד ועל המוסד הם מוסרים את נפשם.

אין ספק שגם בלימודים (ביחוד בתלמוד תורה) וגם בסדרי הישיבה וכדומה יש צורך להכניס שינויים רבים, אך יחד עם זה יש לקבוע לישיבה זו תמיכה ניכרת, כי גם המנהלים וגם התלמידים הם במצב דחוק.

בישיבה לומדים באידיש ורוח חסידות לובביץ בכל הליכות חייהם.

לפי תקציבם הוצאותיהם עולות ל513 ל”י לחודש, והכנסותיהם עד 200 ל”י לחודש (למורים 100 ל”י, למנהל 50 ל”י, ולאוכל 265 ל”י, ותמיכה לתלמידים, כביסה וכו’ 35 ל”י).

האנשים העומדים בראש הישיבה עובדים במסירות נפש, וכפי שביררנו [הם] אנשים הגונים.

לעת עתה לא קיבלו שום תמיכה לא מהרבי שבאמריקה ולא ממוסדות אחרים.

“ועד הישיבות” הקציב להם בימים האחרונים את החמישים ל”י הראשונות (ע”פ דרישתנו, אמנם עמדו לעשות זאת בלעדנו), וכל הכנסותיהם בעיקר מתל אביב מבין חסידי לובביץ והקרובים להם.

“דין וחשבון חיובי מאוד”

דו”ח זה נשלח למשרד הג’וינט המרכזי בניו יורק, והם השיבו בדו”ח על הישיבות השונות, וכללו המלצות כמה תמיכה לתת לכל ארגון:

4. תלמוד תורה וישיבת עולי רוסיה, לוד

דין וחשבון חיובי מאוד התקבל ממשרד הג’וינט בישראל עם הצעה כי מענק חודשי בסך של 100 ל”י יוקצה, מאחר שכך נוהגת הוועדה להתחיל עם הקצאה צנועה. ד”ר קאהן המליץ הקצאה בסך של 160 דולר לחודש נובמבר. זו אושרה כדין.

המענק עבור הישיבה בלוד “בלתי–ראוי לגמרי”

בהמשך לדו”ח זה, מר הארי ויטלס (ג’וינט - ארץ ישראל) כתב למר שלמה תרשנסקי (ג’וינט - ניו יורק) מכתב ביום כ”ז כסלו תש”י בו מתלונן על כך שהקטינו את סכום התמיכה לישיבה בלוד:

4. לגבי סעיף (2) במכתבך:

(א) ההבנה שלנו היתה כי הוועדה בישראל תדון ותאשר את בקשות הישיבות - חדשות וישנות…

(ב) אנו מחשיבים את המענק של 150 דולר עבור ישיבת “עולי רוסיה” בלוד כבלתי–ראוי לגמרי - פחות משליש מהסכום אשר המלצנו …

פרסום ראשון: מכתב האדמו”ר הריי”צ

ביום כ”ב מרחשון תש”י אדמו”ר הריי”צ כתב מכתב אל הנהלת הג’וינט בניו יורק, ובו דן אודות הכפר החדש שייסד בארץ ישראל, “כפר חב”ד”, והוא מתאר את הצרכים הכספיים השונים של תושביה (תרגום מאנגלית):

שלום וברכה:

בוודאי מודעים הנכם לעובדה שבעזרת ה’ הקמנו בארץ ישראל את המושב החב”די הראשון שלנו לפליטים מרוסיה, במושבה זו ישנם 5500 דונם בספריה ליד סרפנד, ממוקם כעשרים קילומטרים מתל אביב, ונושא את השם “כפר חב”ד”.

ממשלת ישראל והסוכנות היהודית הסכימו לספק את כל התקציב להתיישבות זו והקצו סכום של אלפיים וחמש מאות לירות ישראליות לכל משפחה שכבר התיישבה על אדמות המושבה זו, וסכום זה ישולם ידי הסוכנות היהודית במשך שלוש שנים. התשלומים הראשוניים למטרה זו כבר התבצעו.

לאור העובדה כי זה ייקח שלוש שנים להקים מושבה חב”דית זו, ולכן –

1) קיימת בעיה חיונית של מתן הכנסה כלשהי לאנשים האלה במהלך שלוש השנים הללו; ו–

2) מאחר ובכפר חב”ד התיישבו משפחות רבות אשר בשל גילם או מחלתם אינם מסוגלים פיזית לעבוד, צריכים הם למצוא דרך לקבל תקציב בכדי לחיות.

לכן אני פונה אליכם, מנהלי ארגון הג’וינט, שאת עבודת ההצלה הגדולה שלכם אני מכיר באופן אישי, שמאחר ובעבר אתם תמכתם בפליטים אלה באירופה, אנא תמלאו את הבקשות דלהלן:

1) נא להקצות תקציב לתמיכה למתיישבים החבד”יים האלה לתקופה של שלוש שנים בכדי לאפשר להם להיות עצמאיים; ו–

2) נא להקצות תקציב לתמיכה עבור קשישים נזקקים בכפר חב”ד הזקוקים לסיוע מתמיד.

אני מעריך את תשומת לבכם אל מכתב זה ואל הבקשה הדחופה של אגודת חסידי חב”ד בארצות הברית וקנדה בעניין הסיוע שלכם הראוי וההכרחי עבור המתיישבים בכפר חב”ד בכדי לאפשר את המשך קיומם.

לאחר שתסכימו באופן עקרוני לבקשה זו, אשר אני מקווה שתעשו, אשמח להגיש לכם תקציב מפורט.

בכבוד רב ובברכה

יוסף יצחק שניאורסאהן

ה”תזכיר” מאת אגודת חסידי חב”ד

כמה חודשים לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של אדמו”ר הריי”צ, שלח הרש”ג תזכורת לארגון הג’וינט בצורת “תזכיר” המפרט את הצורך הכלכלי של תושבי כפר חב”ד. תזכיר זה הוא מיום כ”ג אדר תש”י:

רבותי:

בשם אגודת חסידי חב”ד דארצות הברית וקנדה, ארגון ארצי מעל 150,000 חברים ויותר מ–200 בתי כנסת מזוהים, הרינו מתכבדים להגיש בפניכם את התזכיר הבא לשיקולכם המתאים.

אתה כבר מודעים לסבל הרב שהפליטים חסידי חב”ד ליובאוויטש נאלצו לעבור ברוסיה ובארצות אחרות לפני שהצליחו להגיע לארץ הקודש. תודות לסיוע של הסוכנות היהודית ושל ממשלת ישראל, קבוצה גדולה של פליטים אלה הקימו ישוב חקלאי הידוע כיום בשם “כפר חב”ד” בספריה, ישראל, וגם בשכונת הרכבת בלוד, ישראל. מסירות הנפש של פליטי חב”ד אלה ליהדות עוד בהיותם ברוסיה ידועה לכם היטב ואיננו צריכים להדגיש לכם את העניין הזה. רק לאחר תלאות רבות הצליחה קבוצה גדולה זו של פליטי חב”ד ליובאוויטש להגיע סוף סוף ליעדם ולהגיע לארץ ישראל.  המתיישבים הללו נעזרו לבסס את עצמם על הקרקע ולעסוק בפעילות חקלאית מלאה, בכדי שיוכלו לפרנס את עצמם.

עם זאת, קיבלנו דיווחים קורעי–לב של סבל רב אודות הצורך של חלק מהמתיישבים, 44 משפחות נזקקות, שהם זקנים מדי או חולים מדי מכדי להיות מסוגלים לעבוד. הנסיבות שלהם הן אכן הכי קשות.

לאור העובדה כי קיימת קרן מיוחדת בארגון הג’וינט לסיוע לאנשים חולים וקשישים שאינם מסוגלים לעבוד, אנחנו פונים אליכם בכבוד הראוי לשקול תזכיר זה ובקשה זו לטובה, ונא להעניק מענק בכדי לעזור להקל על התנאים הקשים של 44 משפחות הנזקקים האלה, ששמותיהם מפורטים ברשימה המצורפת.

אנחנו מבקשים ממך בכל הכבוד להעניק תמיכה חודשית של 2200 ל”י, ובכך לאפשר תמיכה חודשית של חמישים לירות ישראליות לכל משפחה נזקקת; ולתת תמיכה חודשית זו על בסיס שנתי.

בתודה מראש על תשומת לב ועל הסיוע שלכם, ובטוח אני שאתם תקיימו את בקשתנו בעניין החשוב הזה,

בהערכה רבה ובכבוד רב,

הרב ש. גוראריה

יו”ר ועד הפועל

מצורף ל”תזכיר” זה היתה רשימה של 44 חסידי חב”ד קשישים שעבורם התבקש סיוע, עם תיאור נסיבות מצבם החברתי.