לרגל תחילת שנת היובל למבצע תפילין, ערך החוקר החסידי ר’ שניאור זלמן ברגר תחקיר מי

לרגל תחילת שנת היובל למבצע תפילין, ערך החוקר החסידי ר’ שניאור זלמן ברגר תחקיר מיוחד על ‘מבצע תפילין מוקדם’ וחזר עם מסקנות מפתיעות

אלול תשי”ז. עיתון ‘הצופה’ מדווח על מבצע ‘להניח תפילין’ בהוראת הרבי למטה משמאל: ביטאון חב”ד מדווח על מבצע תפילין במירון - אייר תשי”ז | ר’ ברוך פריז במבצע תפיליןהפרטיזן ראש החץ של המבצע

לא רבים יודעים זאת, אבל עשר שנים קודם הכרזת מבצע תפילין, כבר החל מבצע תפילין מוקדם בהוראת הרבי! זו המסקנה העולה מתחקיר מקיף שערך כותב השורות בנידון. לאחר צירוף שביבי מידע, מתברר כי במשך כעשר שנים התנהל מבצע תפילין, בעידוד הרבי, וחלקו אף נוהל באופן רשמי על ידי צעירי חב”ד בארץ הקודש, וזאת בטרם יצא הרבי בקריאה רשמית ל’מבצע תפילין’.

היה זה בתחילת שנת תשי”ז, בעיצומה של מלחמת סיני. הרב יצחק מאיר, לימים ראש עיריית בני ברק, כיהן באותם ימים כרב צבאי. בקרב אנשי המילואים שעבדו עמו, היו גם חסידי חב”ד, ובהם ר’ זושא וילימובסקי (הפרטיזן). על האחרון הטיל הרב הצבאי לפקד על חוליה מיוחדת שתניח תפילין עם החיילים, כפי שמספר בזיכרונותיו:

“העליתי רעיון שנארגן חוליה מיוחדת שתניח תפילין עם מאות החיילים המגיעים לבסיסי ההספקה מידי יום לקבל הספקה ליחידותיהם. ר’ זושא החב”דניק נדלק לשמע הרעיון והציע את עצמו לבצע את המשימה. החלטנו לערוך ניסיון במשך מספר ימים ונראה איך יתייחסו החיילים להצעתנו להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע. הבאנו תפילין וסידורים והוריתי לארגן את חולית מניחי התפילין, כשבראשה העמדתי את ר’ זושא כי הוא ידע איך לדבר עם החיילים ולהשפיע עליהם שיניחו תפילין […]

“ר’ זושא נרתם בהתלהבות למבצע, וכבר למחרת בבוקר ניגש לכל חייל שהגיע לבסיס לקבל הספקה עבור יחידתו והציע לו בצורה עדינה אולי מוכן אתה להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע? הרי עלינו להודות לקדוש ברוך הוא על הניסים הגדולים שעשה לנו… רוב רובם של החיילים נענו מיד לבקשתו היו כאלה שידעו איך מניחים תפילין אבל היו כאלה חיילים שלא ידעו איך מניחים תפילין. ואנשי החוליה הניחו איתם תפילין ולימדו אותם לברך: ‘אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין’. היו חיילים שהתבטאו כשדמעות בעיניהם: ‘זו פעם ראשונה בחיינו שזכינו להניח תפילין, אבל מה אנחנו אשמים שלא עשו לנו ‘בר מצוה’ ולא לימדו אותנו להניח תפילין’. רבים מהם הבטיחו כי כל יום שיבואו לבסיס יניחו תפילין ויקראו קריאת שמע. אנשי החוליה היו גם מסבירים לחיילים מה היא מצוות תפילין ומה פירושה. ר’ זושא נאם לפניהם ואמר שהתפילין הם הנשק הסודי של עם ישראל ובזכות מצוות תפילין זכינו לנצח את אויבינו.

“נזדמנתי פעם לבסיס וראיתי תור ארוך שהשתרך להניח תפילין, שאלתי את ר’ זושא כמה חיילים הניחו תפילין היום? בשמחה הוא השיב כמה מאות חיילים. והוסיף כי לא אחת שומע הוא מפי החיילים האומרים כאילו לעצמם: ‘מה אני אשם שלא הנחתי תפילין’; ‘לא לימדו אותי שצריך להניח תפילין’; ‘לא קנו לי תפילין ולא עשו לי בר מצוה ולכן אינני יודע איך מניחים תפילין, אבל מכאן ולהבא אבקש שהרבנות הצבאית תעניק לי תפילין ובעז”ה אניח תפילין כל יום’.

“אכן לילדי ישראל יש נשמות טהורות והם בבחינת ‘תינוק שנשבה בין יהודים’, ואין מי שיבוא אליהם וידריכם”. עד כאן מזיכרונותיו של הרב יצחק מאיר.

 

מבצע “להניח תפילין”

חלפו מספר חודשים, ושוב הופעל מבצע תפילין, והפעם על ידי “צעירי חב”ד” שפעלו במירון ביום ל”ג בעומר. באותה שנה, תשי”ז, ערכו לראשונה מבצע תפילין עם העולים לציון רשב”י. פרטים על אותו מבצע, ניתן לקבל מדיווח שהתפרסם בביטאון חב”ד בגיליון אלול תשי”ז:

“יש לציין את ‘מבצע הנחת תפילין’ שצעירי חב”ד ביצעו הפעם במירון. זוגות זוגות של צעירים סובבו בין הקהל הרב שזרם בלי הפסק למקום ותפילין בידיהם וזיכו יותר מאלף איש להניח תפילין. היה זה מחזה כביר לראות איך המוני אנשים נעמדים בתור, ומבקשים לזכותם במצות הנחת תפילין. רבים מבין מניחי התפילין הבטיחו להניח תפילין מידי יום ביומו”.

עברו עוד מספר חודשים, ובתל אביב ובירושלים הוקמו דוכני תפילין שהופעלו על בסיס יומי, וזאת על פי הוראת הרבי. כך עולה מידיעה מיוחדת שפורסמה בעיתון ‘הצופה’ בח’ אלול תשי”ז:

“החל מבצע ‘להניח תפילין’ של חסידי חב”ד

מבצע ‘להניח תפילין’ הוא המבצע החדש אותו התחילו בראשית שבוע זה חסידי חב”ד בישראל, לפי הוראה מיוחדת שקיבלו מהאדמו”ר מלובביץ’. מיום ראשון השבוע [ה’ אלול תשי”ז], נראים במספר מקומות מרכזיים בתל אביב ובירושלים, אברכים מכפר חב”ד העומדים בראש חוצות ומבקשים מהעוברים ושבים לסור עמהם לפינה המיועדת לכך ולהניח תפילין. את פרטי המבצע, הסביר לי אתמול ר’ זושא וילימובסקי מכפר חב”ד, שמצאתיו עומד בתחנה המרכזית בתל אביב, ומציע לעוברים ושבים להתעכב מספר רגעים ולכרוך תפילין.

“מספר ר’ זושא: ‘את המבצע התחלנו על פי הוראה באיגרת מיוחדת שקיבלנו מהרבי. בהתאם להוראה זו, עלינו לעמוד שלוש שעות בכל יום ברחובות המרכזיים בכל ערי הארץ, כשבידינו זוגות תפילין, ולהציע לעוברים ושבים על פנינו לקיים מצות הנחת תפילין. עד עתה הונהג המבצע בתל אביב ובירושלים בלבד. בתל אביב פועל ר’ זושא בתחנה המרכזית ואילו חסיד אחר ר’ יונה איידלקופ השתלט על קטע של רחוב אלנבי, בין שדרות רוטשילד לאחד העם. בימים הקרובים תוקם ‘תחנה’ נוספת בכיכר דיזינגוף ואולי גם בפינת הרחובות ארלוזורוב בן–יהודה בתל אביב.

“בירושלים נתפס ‘משלט’ [מאחז] בכיכר ציון, וכפי שנמסר לי תצא עוד השבוע חוליה מיוחדת לחיפה. מתברר כי רבים מהאנשים הנתקלים ב’שליחי המצווה’ של חב”ד נענים ברצון להצעתם, קושרים את התפילין בברכה וקוראים ‘שמע’ מתוך סידור המוגש להם. אחדים אף התלהבו מההצעה וביקשו מאנשי חב”ד לספק להם תפילין. יש כאלה החוזרים מידי יום ומחפשים את השליח החב”די כדי לקבל ממנו את התפילין. אבל יש גם כאלה שאינם מבינים כלל מה רוצים מהם, ועל אלה ששים שליחי חב”ד במיוחד ומסבירים להם את הענין בפרטות”.

ר’ זושא מוסיף ומספר לעיתונאי על “אגרת מיוחדת שקיבלנו מהרבי”, אך כותב השורות עבר לפני מספר שנים על ארכיונו העשיר של ר’ זושא וילימובסקי ואגרת כזו אינה מצויה בארכיון. הפתרון נמצא בסופו של דבר בסיפורו של הרב לוי פריז מלונדון, בספר “ברוך אומר ועושה” המתאר את תולדות אביו הרב ברוך פריז:

“יום אחד, כתב אבא, הרב ברוך פריז ע”ה, מכתב לרבי: ‘אינני דרשן, כך שאין ביכולתי למסור הרצאות לקהל. אינני זמר, כך שאינני יכול לשיר וללמד ניגוני חב”ד. […] שואל אני את כ”ק אדמו”ר, מה אעשה כדי להחזיר יהודים לאבינו שבשמים?’ השיב לו הרבי: ‘תניח תפילין לאנשים!’ זו היתה פקודת הרבי. היה זה כשבע שנים [ולפי הידיעה בעיתון צריך לתקן - עשר שנים. ש.ז.ב.] לפני ההכרזה הפומבית של הרבי על מבצע תפילין בשנת ה’תשכ”ז.

“החסיד ר’ יונה איידלקופ התלהב מאוד ממכתב זה של הרבי, וכשהיה בבית הכנסת בכפר חב”ד, הכה על השולחן ואמר להמתפללים: ‘יש מבצע חדש! הנחת תפילין ליהודים! וגם הוא בעצמו החל להתעסק במבצע זה’”.

ואכן, מאז ועד יומו האחרון, עסק ר’ ברוך פריז רבות במבצע תפילין.

 

בעיני הצעיר בעל השערות המדובללות נצנצו דמעות

הזכרנו את ר’ יונה איידלקופ, אותו חסיד שכונה בפי רבים בכינוי המיוחד והנדיר “ר’ יונה עושה אידישקייט”.

במשך שנים רבות עסק ר’ יונה במבצע תפילין, בדרכים הרבות שבהן היטלטל כמו גם במשרדים הרבים שבהם פעל במסגרת עסקנותו הציבורית המסועפת.

נראה כי בשנים הבאות דוכני התפילין הנזכרים לא המשיכו להתקיים, אך היו חסידים בודדים שהמשיכו את המבצע, כל אחד בדרכו ובמקומו.

בשנת תשכ”ג שב מבצע תפילין וצבר תאוצה במסגרת הרחבת הפעילות החב”דית במסגרת שנת הק”ן להסתלקות אדמו”ר הזקן. הנה שביבים על מבצע תפילין, מתוך סקירה על אודות צעירי אגודת חב”ד, כפי שפרסם מזכיר הארגון הרב מרדכי גולדברג בביטאון חב”ד גיליון תמוז תשכ”ג:

“מפורסמים המבצעים העונתיים של צעירי אגודת חב”ד […] מבצע ל”ג בעומר. פעילות מסועפת במירון בין רבבות העולים להילולא דרשב”י; הרצאות, ניגונים, הנחת תפילין עם אלפים מן הבאים.

“השנה היא שנת הק”ן, להסתלקות הילולא של אדמו”ר הזקן… בהוראותיו והמרצותיו של כ”ק אדמו”ר שליט”א נוצלה שנה זו, ל’עליה בקודש’ לתוספת כמות ותוספת איכות בפעילות הקדושה… נוסף על כך גובשו שטחי פעולה חדשים, במסגרת שנה המאה וחמישים לפי הוראות כ”ק אדמור שליט”א כדלהלן: … מבצע הנחת תפילין במקומות ציבוריים ובחוצות הערים”.

תיאור מפורט על דוכן תפילין שהוקם באותם ימים במרכז תל אביב, פורסם ב’חדשות חב”ד’ [מוסף לביטאון חב”ד] באותה שנה, תשכ”ג:

 

“מבצע הנחת תפילין של צעירי חב”ד בתל־אביב. בעיני הצעיר נצנצו דמעות, צעיר בעל שערות מדובללות, לבוש מרושל ובידו עיתון ספורט. כך הוא נתפס על ידי חוליית מניחי התפילין של צעירי חב”ד, ליד בית הכנסת מושב זקנים ברחוב אלנבי בתל־אביב. לשאלת ר’ ברל חן, אם הוא כבר הניח תפילין באותו יום, הרים הצעיר גבותיו בצורת סימן שאלה. תפילין, מה זה? אולם אחרי שנענה להפצרה שהושפעה עליו ברוח טובה ובלי ‘נדנוד’, ואחרי שעמד עטור בתפילין ואמר את הברכות, נזכר פתאום בבר מצוה שלו, באביו וסבו ונאלץ להוציא ממחטה כדי לנגב את עיניו שנתלחלחו פתאום…

“זה כחודש ימים נערך בתל־אביב מבצע הנחת תפילין של צא”ח. יוזמי המבצע, ר’ יונה איידלקופ ור’ בערל [ברק’ה] חן, ידועים כבר לציבור כ’מרביצי אידישקייט’ העשויים ללא חת.

“עתה הצטרף עליהם סגל נבחר, העומד שעות רבות ביום על משמרתו ומציע לעוברים ושבים לזכות במצווה ולהניח תפילין. יש לציין כי רובם המכריע של האנשים נענים ברצון והנחת התפילין מעוררת אצלם זכרונות ונוגעת במיתרים חבויים של כמיהה ליהדות. קרו מקרים שבהם ביקשו צעירים להשיג להם זוג תפילין, אחרי שהחליטו להתמיד בהנחתם מידי יום ביומו. עשרות זוגות תפילין חולקו עד כה והמבצע עורר הדים חיוביים ביותר בקרב הציבור התל־אביבי. על ארגון המבצע ומימונו הכספי אחראי ר’ משה ירוסלבסקי, ואילו בראש הצוות הניצב במקום עומד ר’ ישראל קוק מכפר חב”ד”.

מבצע תפילין מתפשט גם לאמריקה

במסגרת התחקיר שערכתי, בדקתי האם מבצע תפילין באותן שנים נעשה גם על אדמת ארצות הברית, או התקיים רק בארץ הקודש.

לאחר חיפוש ומחקר, מצאתי מידע חדש בנושא שפורסם בביטאון ‘בית יעקב’ בחודש תשרי תשכ”ד, בתוך סקירה מרתקת על פעילות שלוחי חב”ד ברחבי תבל. בשנים ההן, הרבה לפני עידן הרשת המקוונת, תמונות מחו”ל לא הגיעו למערכת העיתון, ואת הכתבה מעטרת תמונת ר’ ברק’ה חן במבצע תפילין בארץ הקודש.

והנה הסיפורים על מבצע תפילין שהתקיים בארצות הברית:

“שלוחי חב”ד באו לעיר סיאטל, ועל פי פקודת האדמו”ר מלובאוויץ, הם סובבו בבתי ובחנויותיהם של יהודים והציעו להם להניח תפילין! כך בפשטות ובאורח ישיר - השליחים נשאו איתם זוג תפילין וביקשו מכל יהודי, שיעשה להם טובה אישית ויקיים בו במקום את המצווה של ‘הנחת תפילין’ ולו תהא זו מצוה לפעם אחת.

“ומעשה שהיה בעיירה סקאטונה [אולי הכוונה לעיר ססקטון בקנדה - ש.ז.ב.], במרחבי קנדה הרחוקה. שליחי לובאוויץ’, עברו בבתים ובחנויות של היהודים עם תפילין ביד. במקום זה נמצא רק בית כנסת אחד, מטעם השמרנים, ושומרי תורה כמעט אין. נכנסו לבית מסחר גדול, השייך ליהודים, היו שם סוכנים, קונים, זבנים  - כולם יהודים.

“אחד מן הסוכנים נלהב להצעה של הנחת תפילין: בבקשה! אעשה זאת! הזמין הסוכן את השליחים לחדר משרדי צדדי והניח את התפילין בהתלהבות ממש. ה’בוס’ שלי נמצא למעלה, הוא יהודי טוב תפנו גם אליו! - אל הסוכן.

“אבל ה’בוס’ היסס לרדת, הוא חשב שבאו ‘משולחים’ לקבל תרומות. לאחר מכן יצא לקראת השליחים. ‘מה אתם רוצים ממני?’ התלוצץ ובכל זאת לא דחה את השליחים מפניו. זה סך הכל ענין של כמה רגעים - הפצירו בו השליחים - ומה זה יזיק ליהודי פעם אחת בחיים להניח תפילין?

“הוא הסכים לבסוף, וביקש לחכות לשעות ההפסקה, לא נשאר איש בחנות וה’בוס’ נתן לעטור אותו בתפילין, והוא מצידו החל לקרוא ‘קריאת שמע’ אשר ידע בעל פה. בקוראו קריאת שמע פרץ בכי נרגש. ‘בואו איתי הביתה’ - הזמין את השליחים והשליחים נענו מיד להזמנתו […]  ומן הביקור הזה החל ה’בוס’ לשוב בדרך היהדות, ולא ארכו הימים והוא נעשה שומר תורה ומצוות. היה זה מעיין יהודי שנסתם, ומכח הדחיפה הזאת נפתח שוב!”

 

מבצע כללי ועולמי

הפעם בו הרבי יצא בהכרזה ובקריאה פומבית לכל חסיד חב”ד לצאת לרחובה של עיר ולהניח תפילין עם יהודים, היה בשבת קודש פרשת במדבר, כ”ד באייר תשכ”ז - לפני 49 שנים בדיוק. באותה התוועדות הכריז כי תפילין זה סגולה לאריכות ימים:

“בתקופה הנוכחית צריך להשתדל מאוד ולדאוג שכמה שיותר יהודים יניחו תפילין, משום שבמצוות תפילין ישנה סגולה מיוחדת לכך שיהודים ייצאו בשלום מקשיי המצב הנוכחי […] במשך הזמן שלאחר שהיהודי הניח תפילין, הגוי מפחד מהיהודי, משום שעל ידי זה שהיהודי מניח תפילין, הוא גורם לכך ששם ה’ נקרא עליו באופן תמידי”.

הרבי דיבר על כך באריכות, והסביר כי מדובר פה בענין מעשי, אשר כל אחד חייב לזכות יהודים בהנחת תפילין.

מיד כאשר יצאה השבת, החלו בצעירי חב”ד בניו יורק לפעול ליישם את מבצע תפילין שהפך ממבצע מקומי בזעיר–אנפין, למבצע כללי ועולמי שמעתה ואילך כל חסיד מחוייב לו. זמן קצר לאחר צאת השבת, שיגרו צעירי חב”ד בניו יורק מברק מיוחד אל הרב ישראל ליבוב יו”ר צעירי חב”ד בארץ הקודש ואל מנהל הפעילות הרב יצחק גנזבורג:

“בהתוועדות היום, (שבת מברכים סיון), הדגיש אדמו”ר שליט”א, מנחות דף ל”ה ע”ב שתפילין פועל פחד, נבהלו אלופי אדום וכו’, השתדלות מבצע תפילין נוגע לכל ישראל, שאחד מזכה השני”.

ההוראה הגיעה לארץ הקודש לפנות בוקר של יום ראשון, כ”ה באייר, ובאותו יום החל מבצע תפילין ברחבי ארץ הקודש. למחרת ביום שני, כ”ו באייר, פרצה המלחמה הגדולה. ביום שלישי, כ”ז באייר, מדווח הרב אפרים וולף לרבי על התחלת מבצע תפילין בארץ הקודש:

“בהתקבל המברק מצא”ח אודות לזכות הנחת תפילין, כדברי כ”ק אדמו”ר שליט”א בהתוועדות דשבת מברכים, פועלים רבים מאנ”ש ותלמידי הישיבה בהנחת תפילין עם החיילים הנמצאים באזורנו וכן עם עוברים ושבים, ורובם ככולם נענים ברצון רב להנחת תפילין”.

חסידים בעלי ‘הרגש’ חשו כי המבצע של הרבי נועד להקדים תרופה רוחנית למלחמה שכולם פחדו ממנה כל כך.

בכ”ח באייר, כתב ר’ זושא הפרטיזן לרבי בשם ועד כפר חב”ד, על מצב המוסדות וגם מבצע תפילין:

כח אייר

בחסדי השם

כל תושבי הכפר ותלמידי המוסדות, בריאים ושלימים ובמצב רוח מרומם ואין בהלות.

המגוייסים בודאי בחסדי השם יוחזרו למשפחותיהם שי’ שלימים ובריאים.

בימים אלו, ראינו במוחש ביחד עם אחינו בני ישראל שליט”א כי ימין ה’ עושה חיל.

אנ”ש השתתפו במבצע תפילין ובמרץ.

המבקשים ברכה והדרכה והרם קרן ישראל עמך, והרם קרן משיחך.

ועד הכפר.

באותו היום, כ”ח באייר, נכבשה ירושלים המזרחית והכותל המערבי - המקום אליו ערגה נפשם של יהודים בכל הדורות - שוחרר מידי ירדן. אולם עדיין אי אפשר היה להתקרב לכותל המערבי בשל המוקשים שפוזרו במשך השנים באיזור הגבול. למרות זאת, היו מעט יהודים שלא יכלו להמתין בסבלנות והם חמקו והגיעו לכותל המערבי, ובהם הרב בן ציון גרוסמן שהגיע למקום מידי יום ביומו עם עוד מספר חסידים, ועסקו במבצע תפילין עם החיילים ששמרו במקום.

בימים הבאים אותרו המוקשים ונוטרלו, וכבר לקראת חג השבועות הותר ליהודים להגיע לכותל המערבי.

בכ”א בסיון הורה הרבי במברק לצעירי חב”ד בארץ ישראל להקים ‘סוכה תמידית להנחת תפילין’ ליד הכותל. המברק הגיע בו ביום. בו ביום שיגר הרב חודקוב מכתב המבאר את תוכן הדברים המקוצר שבמברק.

ב”ה. כ”א סיון תשכ”ז

ברוקלין

הנהלת צעירי אגודת חב”ד

בארץ הקודש ת”ו

ה’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

מועתק בזה נוסח המברק שהברקנו לכם היום:

‘הצעת אדמו”ר שליט”א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין וקריאת שמע ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי’.

בנוגע לרישיון הנזכר לעיל, הנה גם אם לכאורה לא יצטרכו לזה עתה רישיון מיוחד, כדאי שיהיה כזה בידכם שלא יוכלו לערער, ובעיקר משום החששא שלא יעלה על ליבם של אילו המקנאים לחפש אמתלאות וכו’ וד”ל. טוב ונכון אשר תוכלו לחלק שם גם איזה עלון המבאר ומסביר את החשיבות דהנחת תפילין, ועיקר גדול להוסיף שם (ואולי גם בהנוסח הנ”ל דברכות תפילין) שזה, כמובן אינו פוטר מלומר ברכות ק”ש והתפילה בכלל […]

כמובן טוב שימצאו שם גם סידורים תהילים (בפורמט קטן), תניא וכו’. ומוכרח שימצאו שם כיפות […]

בברכת כט”ס

הרב ח.מ.א. חודקוב

עם הגעת המברק לצעירי חב”ד, החליט היו”ר הרב ליבוב לשלוח כמה מזקני אנ”ש מכפר חב”ד אל הכותל המערבי. וכך מידי בוקר נסעו שלושה מזקני אנ”ש מכפר חב”ד לכותל המערבי ושם הניחו תפילין מידי יום במשך חמש–שש שעות. הרב ליבוב עצמו ראה בכך זכות גדולה, והשתתף בעצמו בהנחת תפילין עם מתפללי הכותל.

לא עבר שבוע, ומברק חריף שוגר ממזכירות הרבי אל צעירי חב”ד בירושלים (אז - בראשות הרב טוביה בלוי): “הנעשה מצא”ח ואנ”ש דירושלים משהו במבצע תפילין? כמה אנשים התעסקו בזה וכמה שעות הקדישו לזה כולם ביחד? ומטובם להבריק בפרטיות ושמות המשתתפים - במכתב דחוף ופשוט שהגזמה בעניין כזה אסורה. וד”ל. מזכירות”.

כשבוע לאחר מכן שלח הרבי מכתב כללי פרטי לרב בלוי, ובשולי הגיליון הוסיף ביאור למברק:

“אחת ממטרות המברק להודיע כמה אנשים השתתפו במבצע תפילין וכו’ היתה כמובן לידע מי השתתף בזה בטירחא בגופו בפועל ממש, וכמה פעמים וכו’. 1) קודם קבלת המברק (שהייתה פעילות רבה גם אז מכפר חב”ד). 2) לאחרי קבלת המברק ועד קבלת מכתבי זה. ובטח יודיע בנוגע לעצמו על דבר כל זה בפרטיות ותשואות חן מראש.

המברק החריף עורר מיד את אנ”ש בירושלים מתרדמתם, כפי שמספר הרב בלוי שי’: “מיד עם קבלת המברק, הקמנו מטה מבצע תפילין. יחד איתי היו חברי המטה הרב בן ציון שיינברגר, הרב יהושע יוזביץ והרב ישכר דב וולס. ביחד ארגנו את חסידי חב”ד בירושלים למבצע תפילין כל שעות היום ליד הכותל המערבי. כל אחד הקדיש כמה שעות בשבוע, וכך לאורך היום היו הצוותים מתחלפים. בתחילת הדרך העבודה היתה רבה; הגענו עם רכב עד לבתים של כל אחד, והרי ירושלים היא עיר גדולה. תמיד היו תקלות של הרגע האחרון, כיון שאנשים עובדים. היו גם מקרים לא צפויים שבה החלפת המשמרות לא נעשתה כראוי. את המימון, יש לציין, נתן הרב ליבוב, כיון שבאותם ימים צעירי חב”ד בירושלים היה ממומן כולו מצעירי חב”ד המרכזי.

“בין השאר, כזכור, הורה הרבי להקים דוכן בכותל המערבי ולקבל על כך רישיון מסודר. לא מעט מכשולים עמדו בפנינו כאשר ביקשנו להקים את הדוכן. היו לנו חיכוכים רבים עם המשטרה והסדרנים במקום, עד שקבעו לנו פינה מסודרת.

“באותן שנים ערכתי את ‘ביטאון חב”ד’, ובכל גיליון הכנסתי מודעות הקוראות לתרום זוגות תפילין עבור המבצע. כן ביקשנו לתרום כסף עבור ההוצאות. כמו כן הקדשנו מדור מיוחד שנקרא ‘מעוללות מבצע תפילין’ בו הבאנו סיפורים פיקנטיים ממבצע תפילין בכותל המערבי.

“כפי שהרבי הורה לנו, שלחנו מדי שבוע דו”חות מפורטים. קיבלנו תשובות על הדו”חות, אבל ההתייחסות היותר מפתיעה הגיעה בליל ב’ של חג הסוכות תשכ”ח, חודשים ספורים לאחר התחלת המבצע. הייתי אז אצל הרבי וביקשתי להשתתף בסעודת יום טוב שני של חג הסוכות שהתקיימה בדירתו של אדמו”ר הריי”צ. אל הסעודה הוזמנו מחשובי החסידים, ואילו אני הצלחתי להתגנב מבלי שהאחראים הבחינו בכך. עמדתי בצד וקיוויתי שיאפשרו לי להישאר.

“במהלך הסעודה הרבי הורה לנוכחים לומר ‘לחיים’, ואני חששתי, שכן לא הוזמנתי לסעודה.

“לפתע אמר הרבי (בתרגום חופשי): ‘בלוי מסתפק אם יאמר - שיאמר ‘לחיים”. הרב שמואל לויטין ע”ה שהיה בין אורחי שולחן המלך, שאל מיד האם אני קרוב של הרב עמרם בלוי? והרבי ענה לו בפליאה: ‘אינכם יודעים מי הוא? הרי היה לו אח שלמד כאן בישיבה?!’ הרבי התכוון לאחי ר’ יוסף שלמד ב’קבוצה’ שנה לפני כן. הרבי הוסיף ואמר: ‘הוא מנהל מבצע תפילין בכותל המערבי, ושם כבר הניחו רבבות תפילין - כבר שנים רבות מאז שהתקרב’.

“בשבילי זו הייתה הפתעה גמורה. אכן היתה זו התייחסות מופלאה ומרגשת של הרבי למבצע תפילין שהתקיים בכותל המערבי”.

•    •    •

רשימה זו מתארת את טרום תקופת ‘מבצע תפילין’ וכן את השבועות הראשונים להתחלת המבצע. אך למותר לציין כי מאז תחילת המבצע - כעת היא שנת ה–50 - עם פרוץ מלחמת ‘ששת הימים’ ועד היום, מאות אלפי יהודים הניחו תפילין בדוכן חב”ד שברחבת בכותל המערבי. מבצע תפילין בכללותו נחל הצלחה אדירה בכל רחבי תבל, ומאז ועד היום, מיליוני יהודים הפשילו שרוולים כדי לשעבד מוחם ולבם לאביהם שבשמים.

 

מקורות: שיחות קודש, אגרות קודש, המלך במסיבו, הפרטיזן, ברוך אומר ועושה, לא בחיל ולא בכח, ימי תמימים, צעירי אגודת חב”ד (ספר), עושה אידישקייט, בית משיח, ביטאון חב”ד ומוסף חדשות חב”ד, הצופה, בית יעקב, פנים אל פנים, ראיונות אישיים ועוד.