לקט סיפורים נפלאים על הרבי - שרשם לעצמו הרה”ח ר’ ברוך אהרן הוס, מאנ”ש מונטריאל,
לקט סיפורים נפלאים על הרבי - שרשם לעצמו הרה”ח ר’ ברוך אהרן הוס, מאנ”ש מונטריאל, כפי ששמע ממקורות נאמנים - על פי רוב מפי בעל המעשה בעצמו
לקט סיפורים נפלאים על הרבי - שרשם לעצמו הרה”ח ר’ ברוך אהרן הוס, מאנ”ש מונטריאל, כפי ששמע ממקורות נאמנים - על פי רוב מפי בעל המעשה בעצמו
סערה בכוס מים
את הסיפור הבא סיפר ר’ משה חבושה מניו–יורק, שהיה נהג לימוזין לפרנסתו. לעתים קרובות היה מסיע יהודי בשם מר גולד, ופעם הבחין כי מר גולד עצוב מאד. שאלו ר’ משה: למה פניך זועפים? ומר גולד דחה אותו באומרו: מה תוכל לעזור לי? לאחר שיכנועים רבים, כשמר גולד הבין שר’ משה רוצה בטובתו, סיפר לו שבנו רוצה להתחתן עם גויה רח”ל וזה מעיק לו מאד.
אמר לו ר’ משה: הרי יש פה צדיק גדול ופועל ישועות, הלא הוא הרבי מליובאוויטש, ומדוע שלא תדבר איתו על כך?
מר גולד קיבל את עצתו של ר’ משה, והתקשר מיד למזכירות. הוא ביקש תור מיידי ליחידות, מכיון שהענין דחוף מאד שהרי מועד החתונה מתקרב רח”ל.
חברי המזכירות הבינו ללבו הדואב, וסידרו לו תור בהקדם. בהכנסתו לחדרו הקדוש של הרבי, סיפר מר גולד לרבי על הצרה הגדולה, והרבי אמר לו שברצונו להפגש עם בנו.
מר גולד היה בטוח שהרבי מתכוון לשכנע את בנו לסגת מכוונתו להתחתן עם גויה, ומיהר להזמין תור דחוף ליחידות ביחד עם בנו.
להפתעתו הרבה של מר גולד, הרבי כלל לא ניסה לשכנע את הבן, אלא רק ביקש ממנו ‘בקשה מוזרה’: “אם יהיה לך חם, תבקש ממנה (מהגויה) כוס מים”…
הבן הסכים כמובן לבקשתו של הרבי, ואביו התרגז מאוד על ר’ משה חבושה שהפנה אותו לרבי, באומרו: חבל על הזמן שביזבזתי בשתי היחידויות. כלום לא יצא מזה!
ר’ משה לא התפעל, ואמר לו: חכה ותראה, שהכל יסתדר. התיצבו וראו את ישועת ה’!
כשבוע לפני זמן החתונה, היה אצלם איזה מסיבה שהגויה השתתפה, ובמהלך המסיבה הרגיש הבן ה”חתן” שחם לו. הוא נזכר בדברי הרבי, והחליט לקיים את דבריו: הוא פנה אל הגויה, וביקש ממנה כוס מים.
הגויה פתחה בקבוק סודה, וכדרכם של בקבוקי סודה החלו המים להשפריץ לכל הצדדים, ומכיוון שלא נזהרה - ניתזו המים על פניה, ולכלכו את הבגדים שלה… היא התרגזה מאוד, ובכעסה החלה לצעוק עליו שהוא יהודי מלוכלך וכו’…
הצעיר היהודי, שחשב ששנאת הגויים ליהודים זה משהו ששייך למאה הקודמת, ולא לאנשים מתקדמים בדורנו - קלט פתאום שגם היום “עשו שונא ליעקב”, וכמובן ביטל את השידוך.
גילה את נקודת היהדות
את הסיפור הבא שמעתי משליח הרבי בעיר בופולו שבארה”ב, הרה”ח ר’ נתן גורארי’:
בעיר בופלו היה יהודי שלא שמר תורה ומצות, שהתחיל לחפש את האמת ותכלית הבריאה. מכיוון שלא התחנך בחינוך יהודי, לא ידע היכן צריכים לחפש והלך לרעות בשדות זרים ובדק כל מיני דתות כמו נצרות ואיסלם וכיו”ב, וגם - להבדיל - נכנס מפעם לפעם לבית חב”ד והתעניין ביהדות.
בשלב מסויים, הוא היה נבוך מאוד מחיפוש דרכו בחיים, עד שהחליט לאבד את עצמו לדעת רח”ל. הוא גילה את מחשבתו לפני שליח הרבי, הרה”ח ר’ נתן שיחי’ גורארי, והלה אמר לו: לפני שאתה עושה דבר כזה נורא, עליך לדבר עם הרבי!
ההוא הסכים ונסע לניו–יורק, אך כאשר נכנס למזכירות וביקש תור ליחידות - נענה שרק בעוד כמה חדשים יוכל להיכנס… בצר לו שפך את לבבו לכמה יהודים שהיו בסביבה: הרי מדובר בענין של חיים ומוות, ואיך דוחים אותו לכמה חדשים?
ריחם עליו אחד החסידים, ואמר לו: אתן לך עצה טובה, אבל אל תספר מי נתן לך את העצה - הרבי הרי יוצא מחדרו לתפלת מנחה או מעריב או כשבא וחוזר הביתה. זאת ההזדמנויות שלך לעצור את הרבי בדרכו, ולבקש מה שאתה רוצה.
אמר ועשה. עצר את הרבי ושאל אותו: איפה אלקים? ענה לו הרבי: “בכל מקום”.
אמר לו היהודי: את זה כבר שמעתי, אבל באמת?
הסתכל עליו הרבי ואמר לו: אצלך בלב! והראה לו באצבעו הק’ על הלב שלו.
היהודי חזר בתשובה שלמה והפך ליהודי שומר תורה ומצוות שמח וטוב לב.
שבר את הקרח
את הסיפור הבא שמעתי מהרה”ח ר’ שלום לייב אייזנבאך, ששמע את הסיפור מבעלי המעשה:
בחור מבית חסידי, ירד מדרך היהדות עד שחילל שבת רח”ל. אביו היה אצל הרבי וביקש רחמים על בנו, הרבי נשען על ידו הק’ ואמר לו: “די אייז ביי אים האב איך שוין צובראכען” [= את הקרח אצלו - כבר שברתי].
האבא שמח לשמוע כאלו מילים מעודדות, ויצא מהיחידות שמח וטוב לב.
כעבור כמה ימים קיבל טלפון מהמשגיח של הישיבה בכפר חב”ד שבישר לו כי בנו הגיע וביקש והתחנן בדמעות שיקבלו אותו בחזרה לישיבה, וכי הוא לומד ומתפלל כבעל תשובה גמור.
אחר–כך סיפר הבן, שבזמן שאביו היה ביחידות, הוא היה באיזה מקום לא טוב ופתאום החלו לנקר במוחו מילים קדושות של ספר התניא פ”ו - אותם חזר בעל פה בצעירותו - שמי שעובר עבירה הוא נעשה מרכבה לקליפות וכו’.
מילותיו הקדושות של בעל–התניא ניקרו במוחו בלי הרף, ובלבו ניצתה מלחמה עזה בין שני היצרים, בין התניא לתאוות העולם הזה בהן היה שקוע. בסופו של דבר התניא ניצח, וכיום הוא יהודי חסידי בעל משפחה חסידית מכובדת.
הרבי שמר עליו
בבית הרפואה
את הסיפור הבא שמעתי מחסידי וויזניץ, כפי ששמעו מרבם, האדמו”ר רבי ישראל מוויזניץ:
פעם ביקר האדמו”ר אצל יהודי בלוס–אנגל’ס, שאינו נמנה על חסידי חב”ד, ואמר לו כי בכוונתו (של האדמו”ר מוויזניץ) לבקר אצל הרבי מליובאוויטש. שאל אותו יהודי: האם אינכם מפחדים לעמוד ליד הרבי, הרי כאשר הרבי מסתכל עליכם, יודע הוא כל מה שקורה איתכם?!
שאלו האדמו”ר: וזאת מניין לך?
סיפר אותו יהודי, שפעם היו לו בעיות בריאותיות בלבבו, והיה צריך להתאשפז בבית הרפואה כדי לעבור טיפול רפואי בלב. למרות שלא היה חסיד חב”ד, ידע את הכתובת של הרבי, ושלח לרבי מכתב עם בקשת ברכה.
בהיותו בבית הרפואה, נכנסה בו רוח שטות רח”ל וסיכם עם ‘אחות’ גויה לברוח איתה למקום מסויים בעיצומו של יום שבת קודש.
בערב שבת קודש, בעודו מנמנם על מיטתו, נכנסה האחות והעירה אותו בבהלה. כששאל למה מעירה אותו, ענתה שאיזה רב מניו יורק מתקשר ולא מרפה וטוען שזה “חירום” והוא חייב לדבר איתו ואי אפשר להשאיר הודעה וכיו”ב.
הוא ניגש אל הטלפון, ועל הקו היה הרב חדקוב, שאמר לו: הרבי ציווה שתלך מיד הביתה, לפני שבת קודש!
הלה, שהיו לו תוכניות אחרות לשבת, התחיל להתווכח עם הרב חדקוב, בכל מיני תירוצים שונים ומשונים, והרב חדקוב אמר לו: אל תשחק באש - כשהרבי מצווה, צריכים לציית ומיד!!
בשלב מסויים ניסה היהודי להתחכם ואמר: הרי עוד מעט שבת, וייתכן שאגיע לביתי לאחר כניסת השבת…
לפתע שמע כי הרבי הרים את שפופרת הטלפון בחדרו, ואמר לרב חודקוב: תגיד לו שזה על האחריות שלי, ובלבד שיסע ולא יתמהמה.
כאשר הבין שהרבי יודע בדיוק מה הוא מתכוון לעשות, נשבר ונסע הביתה. בדרך תפס את עצמו כמו מי שמתעורר מחלום רע, והתחיל לבכות ולחזור בתשובה וכו’ וכו’.
את הסיפור הזה, סיפר האדמו”ר מוויזניץ ברבים.
תשובות על
שאלות במחשבה
שמעתי מהר’ יוסף שמעון ברזסקי, חסיד ברסלב המתגורר בעיר מונטריאול:
כשאשתו ילדה את אחד הילדים הייתה בסכנה גדולה, וניצלה בנס, וכשהייתה בהיריון פעם נוספת הזכיר אותה אצל הרבי.
הרבי התייחס אליהם בחמימות בלתי רגילה, וביקש להודיע לו כאשר תכנס לבית הרפואה, וגם כשתעבור את הלידה בשלום להודיע מיד וכו’ וכו’. הם מאד התפעלו מהיחס החם.
כאשר שהו בבית הרפואה, ניגשה אליו ‘אחות’ ושאלה אותו האם יש בימינו נביאים? ר’ יוסף שמעון לא הבין לאן היא חותרת, אבל היא מיד הסבירה את פשר שאלתה: היא מצוייה כעת בעיצומו של תהליך חזרה בתשובה, ומאחר והחלה לשמור שבת, התעורר אצלה ספק האם עליה לעזוב את עבודה בבית הרפואה, מכיוון שעבודה זו כרוכה בחילול שבת.
היא ביקשה לשאול על כך את הרבי, ולמרות שהיו לה שאלות נוספות - החליטה לשאול בינתיים רק על שאלת השבת, ולפי התשובה והיחס שתקבל, תחליט האם לשאול את שאר השאלות.
כעבור זמן קצר קיבלה מהרבי תשובה מפורטת, שמכיוון ומדובר בבית רפואה יהודי, לכן לפי ההלכה מותר לעשות עבור יהודים כל מלאכה שיש בה צורך רפואי, ועליה להיזהר רק ממלאכות שלא צריכים וכו’. עוד כתב הרבי, שאם תוכל למצוא אחות אחרת שתמלא את מקומה בשלימות, והיא תמצא מקור פרנסה אחרת - אז תחשוב על זה. ובכלל, היות והיא בתהליך של התקרבות ליהדות, עליה להיזהר שלא לנקוט צעדים דרסטיים שזה יכול להזיק לתהליך.
היא נהנתה מאוד מהתשובה המפורטת של הרבי, אך נדהמה לחלוטין כאשר ראתה אחרי התשובה הזאת, כמה סעיפים נוספים, ובהם תשובות מפורטות לשאלות שחשבה לשאול, ולא שאלה!
אשרי מי שראה פניו בחלום
סיפור שמיימי נוסף ששמעתי מהר’ יוסף שמעון ברזסקי:
אחד מבניו היה בחור מבוגר, והתקשה למצוא שידוך עבורו. לילה אחד חלם שנכנס ליחידות לרבי, הוא ואשתו והבחור, והרבי בירך אותו ואת אשתו.
בקומו משנתו, לא הצליח לזכור מה אמר לו הרבי בחלום, רק את זה זכר שהרבי אמר לבחור: “תוך חמשה שבועות אתה חתן”.
באותו בוקר - למרות שעוד לא היה שום חדשות בנושא - אמר ר’ יוסף שמעון לאשתו: מזל טוב! עוד חמשה שבועות, בננו חתן!
וכך היה: כעבור חמשה שבועות מהחלום השתדך הבחור. החלום היה בו’ טבת ה’תשע”א ובט”ו בשבט הבחור נהיה חתן.
ויחכם שלמה מכל האדם
- אפילו מן השוטים
את הסיפור הבא שמעתי מהרה”ח ר’ יוסף מינקוביץ’:
כאשר ר’ יוסף היה תלמיד ב–770, הסתובב שם איזה יהודי מטורף שהחליט שהוא “משיח”. היהודי לא היה שומר תורה ומצות, אבל החליט שהוא משיח וחיבר קונטרס שלם על זה עם ראיות וכו’. כמובן שהבחורים השתעשעו עמו, כמו שרק בחורים יודעים…
יום אחד החליט אותו יהודי להיכנס ליחידות. הוא קבע תור ולאחר שחיכה שלשה חדשים, נכנס ליחידות וסיפר לרבי את ההזיות שלו.
הרבי הסתכל בקונטרס ואמר לו: כאשר הרמב”ם מונה את סימני המשיח, הוא כותב: “הוגה בתורה ועוסק במצות” - לכן, היה כדאי שתתחיל להניח תפילין, ועוד סימן של הרמב”ם: “ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה” ולכן כדאי שתשפיע גם על השכנים והחברים לעשות כן.
ההוא יצא מהרבי בשמחה וטוב לבב: הנה הייתי אצל הרבי ומסכים איתי. מאז התחיל להניח תפלין בכל יום.
לא יעזוב את צאן מרעיתו
הסיפור הבא, בדידי הווה עובדא:
לפני כמה שנים עברתי תאונה קשה, כאשר התנגשתי עם רכבי באוטובוס רח”ל. מעוצמת המכה התעלפתי במקום, וכאשר התעוררתי מצאתי עצמי בבית רפואה, ולא זכרתי כלל מה עבר עליי, וכיצד הגעתי לבית הרפואה. בכלל, הייתי מאוד מטושטש, וחשש כבד מילא את לבי, שמא הטשטוש הזה לא יעבור ח”ו.
כאשר בני נכנס לחדרי בבית הרפואה, ביקשתיו לחפש את המשקפיים והכיפה שלי, שעפו בתאונה. הוא חיפש בתיק שהביאו איתי לבית הרפואה, ומצא שם צילום ממכתב הרבי, מתוך אגרות קודש חלק ד’, אגרת תתקנה.
תוכן המכתב הוא, שכל מה שהקב”ה עושה זה לטובה, וכל אחד יכול להבין את זה בשכל, מכיוון שהקב”ה הוא עצם הטוב ורק הוא עושה הכל ואוהב כל יהודי וכו’, רק שצריכים להוריד את זה מהשכל לההרגש שהכל טוב ואז גם יראה את הטוב בגלוי. זו אמנם עבודה קשה, אבל זה יותר קל למי שגדל אצל חסידים או למי שהתחתן עם חסידים והעמיד את ביתו בדרכי החסידות, עד כאן תוכן המכתב.
כאשר קראתי את המכתב, הדברים חיזקו אותי מאד וראיתי ממש גילוי אלקות, וב”ה יצאתי מכל הענין בלא פגע בדרך נס. בשעת מעשה לא זכרתי איך היה המכתב אצלי בכיס, ורק אחרי זמן נזכרתי שפעם ראיתי את הצילום בבית הכנסת על השלחן ושמתי אותו בכיס, ולא ראיתי אותו יותר עד שהגיע הזמן שלו.
הקדים רפואה למכה
את הסיפור הבא שמעתי גם מהרה”ח ר’ משולם צבי יעקבוביץ’, וגם מהרב בנימין קליין:
הרב ר’ שלמה זלמן כץ שליט”א - הרב של ביהמ”ד תולדות אהרן בוויליאמסבורג, וחתנו של אדמו”ר מתולדות אהרן הקודם - היה כותב לרבי לעתים תכופות.
פעם אחת כתב ולא קיבל תשובה. הוא חשב לעצמו שכנראה זה אחד מהפעמים שהרבי לא ענה, כידוע שלא תמיד הרבי ענה.
חלפו שלושים שנה - ובינתיים היה ג’ תמוז - והמזכיר הרב בנימין קליין מצא במשרדו מכתב של הרבי שממוען עבור הרב כץ. הרב קליין התקשר עם ידידו, הרה”ח ר’ משולם צבי יעקבוביץ’ (יעזור לו ה’ בכל המצטרך בגו”ר) המתגורר בוויליאמסבורג בסמוך לביתו של הרב כץ, וביקשו שיעביר את המכ’ ליעדו.
ר’ משולם לקח את המכתב והתקשר לרב כץ, אבל הוא לא היה בבית והמכתב התעכב אצל ר’ משולם. כעבור חודשיים נוספים שאל אותו הרב קליין האם העביר את המכתב ליעדו, וענה לו שלא העביר בגלל שהוא לא בבית.
ביקש ממנו הרב קליין, שלפחות יתקשר עם הרב כץ לאה”ק ויעביר לו את תוכן המכתב.
ר’ משולם בירר היכן ניתן להשיג את הרב כץ, ובינתיים נודע לו כי בימים האחרונים עבר הרב כץ התקף לב קשה באה”ק. הוא התקשר אליו ומסר לו בטלפון את תוכן המכתב:
היה זה מכתב שלומים רגיל, אבל בסוף הרבי מברך אותו בברכת רפואה שלימה, וגם צורפו למכתב 7 דולרים לצדקה.
המעניין הוא, שבזמן שהרבי כתב את המכתב, הרב כץ היה בריא והיו לו רק שני ילדים, ורק כאשר המכתב הגיע ליעדו, היה צריך ברכה לרפואה שלימה, וגם יש לו 7 ילדים שיהיו בריאים.
פעולת הדולר של הרבי לאחרי עשרות שנים
את הסיפור הבא שמעתי משליח הרבי בקעיפ קרול שבפלורידה, הרב יוסף יצחק לאבקובסקי:
יום אחד התקשר אליו יהודי, רופא לב גדול מפורסם בעולם, ואמר שיש לו ספרים שאין לו צורך בהם, והוא מעוניין לנדבם לבית–חב”ד. כאשר שנפגשו אמר לו הרופא, שיש לו איזושהי שייכות לחב”ד וגם קיבל פעם דולר מהרבי, והרבי אמר לו שעוד יהיה מפורסם טבעו בעולם וכן היה, אבל הוא מצטער שאיבד את הדולר.
עודם מדברים, והשליח דפדף באחד הספרים שהרופא הביא לו, ומצא את הדולר של הרבי בדפי הספר. הרופא התחיל לבכות מרוב התרגשות, ואמר שמרגיש כי הרבי שלח לו עכשיו ‘מסר’. השליח ניצל את ההזדמנות וביקש ממנו להניח תפלין והסכים. ומאז התחיל להניח תפילין ולהשתתף בשיעורים וכו’.