זהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא על דבר הצורך להכריז “עד מתי”, שעל ידי זה מקרבים

זהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא על דבר הצורך להכריז “עד מתי”, שעל ידי זה מקרבים ומזרזים את הגאולה - די”ל, שנוסף על הדגשת הצפי’, הבקשה והדרישה על הגאולה, יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - “יחי המלך”, שעי”ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא • משיחת יום א’ פ’ צו, ב’ ניסן ה’תשמ”ח - הוגהה ע”י כ”ק אד”ש מה”מ • מוגש בעמדנו לקראת ח”י שנה לג’ תמוז תשנ”ד

א. בהמשך להמדובר לאחרונה אודות הענין ד”והחי יתן אל לבו”¹ – מובן, שכל תאריך שאירע בו ענין מיוחד בחיי האדם, כשחוזר ונשנה מידי שנה בשנה, צריך להביא לידי הוספה בענין החיים, כמדובר לעיל² בנוגע ליום הולדת, ועל דרך זה מובן גם בנוגע ליום נישואין³, וכיו”ב.

ואם הדברים אמורים בנוגע לחייו הפרטיים דכל אחד ואחד מישראל – בנוגע לנשיאי ישראל (“הנשיא הוא הכל”⁴) על אחת כמה וכמה שמאורעות מיוחדים בחייהם מביאים הוספה בענין החיים (“והחי יתן אל לבו”), הן בנוגע להנשיאים עצמם (שיתוסף אצלם שלימות נעלית יותר לגבי השלימות שלפני זה⁵), והן בנוגע לפעולת השפעתם בכל ישראל, צאן מרעיתם.

ועל דרך זה בנדון דידן – ב’ ניסן – יום ההסתלקות-הילולא דכ”ק אדמו”ר מהורש”ב⁶, ויום התחלת הנשיאות⁷ דכ”ק מו”ח אדמו”ר⁸ נשיא דורנו, אשר, יום זה (ב’ ניסן) הוא יום מיוחד בחיי הנשיא, ויום מיוחד בענין הנשיאות – התחלת הנשיאות של נשיא דורנו, הכוללת את כל המשך הנשיאות⁹ עד ביאת גואל צדק.

ועל פי זה מובן, שבבוא יום ב’ ניסן בכל שנה ושנה, ניתוסף עילוי גדול יותר¹⁰ בענין הנשיאות.

 

ב. ויש להוסיף ולבאר הקשר והשייכות להענין ד”והחי יתן אל לבו” – הוספה בענין החיים:

אודות נשיא ומלך – פוסק הרמב”ם¹¹ שהוא “לב כל קהל ישראל”¹². והרי ענינו של הלב הוא – שבו משכן “הדם הוא הנפש”¹³ המחי’ את כל הגוף.

ובפרטיות יותר:

“מלך” – ר”ת מוח לב כבד¹⁴, “תלת שליטין אינון – מוח לבא וכבדא”¹⁵.

והחילוק שביניהם¹⁶:

המוח – הוא הראש דחיות הגוף, כי, “עיקר משכנה והשראתה (של הנשמה) היא במוחו (של אדם) ומהמוח מתפשטת לכל האברים, וכל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו”¹⁷, ולכן, המוח מושל ושולט על אברי הגוף להנהיגם כרצונו.

הכבד – כולו דם (קרוש)¹⁸.

ואילו הלב – הוא חיות הגוף עצמו, להיותו מקום משכן “הדם הוא הנפש”, ועל ידו נעשה “התפשטות והילוך החיות . . המלובשת בדם הנפש היוצא מהלב אל כל האברים, וסובב סובב הולך הרוח חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים המובלעים בהם וחוזר אל הלב כו’” (כפי שמבאר רבינו הזקן באגה”ק¹⁹).

ונמצא, שעיקר ענין החיות דכל אברי הגוף קשור עם הלב, כי, הדם (“הוא הנפש”) שבלב (לא רק גילוי והמשכה ממנו) מתפשט בכל אברי הגוף ממש²⁰.

זאת ועוד:

חיות – קשורה עם תנועה²¹. וענין התנועה הוא בלב דוקא, שנמצא תמיד בתנועה של רצוא ושוב, “דפיקו דלבא”²², והדם שבו – בתנועה תמידית, סיבוב והילוך בכל אברי הגוף (כמבואר באגה”ק¹⁹), מה שאין כן הכבד והמוח שאינם בתנועה.

ועל דרך זה בנשיא ומלך, “לב כל קהל ישראל” – “אשר יוציאם ואשר יביאם”²³, שעל ידו נעשה (גם²⁴) המשכת חיות לבני ישראל.

ובבוא יום התחלת הנשיאות (ב’ ניסן) מידי שנה בשנה, ניתוסף עוד יותר בענין ה”לב”, היינו, הוספה בענין החיים – “והחי יתן אל לבו”, ועד שנמשך מבחינת “מחי’ חיים יתן לך חיים”²⁵, עד לחיים גשמיים כפשוטם.

 

ג. האמור לעיל (הוספה בענין החיים), מודגש ביותר בב’ ניסן דשנה זו – ס”ח שנה (פר”ת – תשמ”ח) לנשיאות כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, ס”ח בגימטריא²⁶ “חיים”.

ויש להוסיף, על פי סגנון ולימוד אאמו”ר על דרך הרמז – שמספר ס”ח העולה מצירוף האותיות ד”חיים” (ב’ יו”דין ומ”ח)²⁷ מכוון לחילוקי התקופות במשך ס”ח שנות הנשיאות דנשיא דורנו:

נתבאר במקום אחר²⁸ ששלושים שנות נשיאותו של כ”ק מו”ח אדמו”ר בחיים חיותו בעלמא דין (פר”ת – תש”י) נחלקות (בכללות) לג’ תקופות של עשר שנים²⁹: עשר שנים ראשונות – במדינה ההיא, עשר שנים שניות – במדינת פולין וכו’, ועשר שנים האחרונות – במדינה זו, בחצי כדור התחתון.

ועל פי זה יש לומר, שב’ היו”דין ד”חיים”, רומזים לעשור הראשון והשני דנשיאותו, והאותיות מ”ח (“חיים”) רומזים למ”ח³⁰ שנות הנשיאות במדינה זו, עשר שנים בחיים חיותו בעלמא דין (ת”ש – תש”י), ול”ח שנים (תש”י – תשמ”ח) דפעולה נמשכת, הוספה בהפצה דתורה ומצוות בכלל והמעיינות בכללם, על פי דרכיו אשר הורנו³¹.

ולהעיר, שמ”ח בגימטריא “חיל”, ובגימטריא ב’ פעמים כ”ד, ענין ד”ושמתי כדכד שמשותיך”³² – כמבואר הענין ד”כדכד” בלקו”ת³³, וכן בדרושי הצ”צ³⁴, ועל דרך זה בנוגע ל”חיל”, וכן “חיים” – שענינים אלו נתבארו בדרושי חסידות, וחלקם נלקטו בספר הליקוטים לדרושי הצ”צ (שבהם נכלל גם מדרושי אדמו”ר האמצעי ואדמו”ר הזקן), והם גם היסוד³⁵ לדרושי רבותינו נשיאינו שלאחרי זה, עד לכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, אשר, על-ידי העיון במקומות אלו יתוסף ביאור בהאמור לעיל על דרך העילוי המיוחד דשנה זו, בבחינת “תן לחכם ויחכם עוד”³⁶.

ד. ויש להוסיף בכל הנ”ל – בעומק יותר.

ובהקדמה, שביחס שבין העם לנשיא ומלך – ב’ קצוות:

מחד גיסא – תנועה של רוממות והבדלה “משכמו ומעלה גבוה מכל העם”³⁷, “עם” דייקא, “מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך”³⁸. וכמודגש בענין היראה והביטול – “שום תשים עליך מלך, שתהיה אימתו עליך”³⁹.

ולאידך גיסא – תכלית הקירוב, כאמור, שהמלך הוא “לב כל קהל ישראל”, והרי אין לך קירוב גדול יותר מקירוב הלב⁴⁰ לאברי הגוף, כאמור, שהדם שבלב עצמו נמצא בתמידות בכל האברים, “התפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האברים . . כהלכתו תמידי כסדרו . . (ש)כל האברים מקושרים יחד ומקבלים חיותם . . מהלב”.

ויתירה מזה:

הקירוב שבין המלך להעם הוא לא רק ביחס להמשכת החיות דכל העם, שמקבלים חיותם מהמלך, אלא גם לאידך גיסא – שמציאותו של המלך תלוי’ בהעם, “אין מלך בלא עם”⁴¹, כלומר, אף על פי שנקראים “עם, מלשון עוממות . . רחוקים ממעלת המלך”, הרי, ביחד עם זה (ואדרבה – בגלל זה²⁴) פועלים הם את המלכות – המלך.

וכמודגש גם בהכתרת המלך – שהעם מכריזים “יחי המלך” (כפי שמצינו גם במלכות⁴³ בית דוד⁴⁴), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך, חיים של מלך⁴⁵.

 

ה. על פי זה מובן גם בנדון דידן – “חיים” שנה לנשיאותו של נשיא דורנו:

נוסף על האמור לעיל על דבר ההוספה בענין החיים (מידי שנה בשנה, ועל אחת כמה וכמה בשנה זו שסימנה “חיים”) לכל אנשי הדור על-ידי נשיא הדור – הרי גם אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה “יחי המלך”.

ובאותיות פשוטות:

לאחרי שישנה שלימות ד”חיים” שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו – צריך להיות הוספה עיקרית בענין החיים (גם) על ידי פעולת העם שמכריזים “יחי המלך”, שתוכנה של הכרזה זו – שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר – כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!

וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא על דבר הצורך להכריז “עד מתי”, שעל ידי זה מקרבים ומזרזים את הגאולה⁴⁶ – דיש לומר, שנוסף על הדגשת הצפי’, הבקשה והדרישה על הגאולה [שיבוא משיח צדקנו בפועל ממש, באופן דמראה באצבעו ואומר זה⁴⁷, הנה המלך המשיח בשר ודם, כפסק דין הרמב”ם⁴⁸ “יעמוד מלך מבית דוד וכו’ ויקבץ נדחי ישראל”], יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה – “יחי המלך”, שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.

 

1) לשון הכתוב – קהלת ז, ב.

2) כ”ה אדר וש”פ ויקרא ר”ח ניסן ש.ז. (סה”ש תשמ”ח ח”א ע’ 233 ואילך; 4 33 ואילך).

3) להעיר מהשקו”ט הידועה אם נישואין הו”ע חד-פעמי שהוא פעולה נמשכת, או שבכל יום הוה קנין חדש (ראה מפענח צפונות ע’ קלה. וש”נ).

4) פרש”י חוקת כא, כא.

5) שהרי כאו”א מישראל הוא בחזקת כשרות (רמב”ם הל’ קידוה”ח (שיעור דימים הסמוכים) פ”ב ה”ב. ועוד), ועאכו”כ – נשיאי ישראל, שכל עניניהם בשלימות כו’.

6) להעיר, שביום ההילולא מתעלים “כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו” (אגה”ק סי’ ז”ך וכ”ח. סידור עם דא”ח שער הל”ג בעומר. ובכ”מ), ונמצא, שיום זה כולל כל (ששים) שנות חייו דכ”ק אדנ”ע (תרכ”א – פר”ת).

7) כמארז”ל על הפסוק (קהלת א, ה) “וזרח השמש ובא השמש”, “עד שלא תשקע שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו של צדיק אחר” (קה”ר עה”פ. יומא לח. ב).

8) בנו יחידו: בנו – שיורש המלכות והנשיאות (ראה רמב”ם הל’ מלכים פ”א ה”ז), ואינו צריך משיחה (שם הי”ב), ויחידו – שאין מקום למחלוקת כו’ (שם), ונעשה מלך ונשיא תיכף ומיד.

9) נוסף לכך שלהיותו ממלא מקומם של הנשיאים שלפניו, ה”ז כולל גם כל משך הנשיאות דקודמיו.

10) כציווי והוראת חז”ל “מעלין בקודש” (ברכות כח, א. וש”נ). ולהעיר מהמבואר באגה”ק (סי”ד) בנוגע לראש השנה*, ש”בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש עליון יותר שלא הי’ מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה”.

*) ראש בזמן, ודוגמתו בנפש – נשיא ישראל, הראש דבנ”י (כבהערה 12).

11) הל’ מלכים פ”ג ה”ו.

12) נוסף לכך שהוא “ראש” (ש”א טו, יז. ועוד). “ראש הדור” (תנחומא חוקת כג. במדב”ר פי”ט, כח). וראה תניא פ”ב: ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחי’ ראש ומוח כו’ ראשי בני ישראל שבדורם.

13) ראה יב, כג.

14) מגן אבות להרשב”ץ פ”ה מי”ט. ערכי הכינויים (לבעל סה”ד) בערכו. ניצוצי אורות וניצוצי זהר לזח”ב קנג, א.

15) זח”ב שם.

16) ראה גם לקו”ת שה”ש לג, ד. ובכ”מ.

17) תניא פנ”א.

18) פרש”י ד”ה הכבד – חולין קט, ב.

19) סימן לא.

20) ולכן, המשכת החיות מהמוח לכל האברים היא גם באופן של התחלקות, ש”כל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו”, משא”כ המשכת החיות מהלב היא לכל האברים בשוה, שכולם מקבלים את הדם שבלב, עצם החיות (וראה גם סה”ש שם ע’ 222 ואילך. וש”נ).

21) כידוע ש”תנועה” היא סימן על ה”חיות” – כל חי מתנענע.

22) ראה לקו”ת שה”ש שם. ועוד.

23) פינחס כז, יז.

24) נוסף על פעולת הראש ומוח – מורה-דרך ומנהיג לכל ישראל, “אשר יוציאם ואשר יביאם” (וראה רמב”ם הל’ מלכים ספ”ד).

25) יומא עא, א.

26) ולהעיר, שענין הגימטריא – מספר, שייך לכל, אפילו לפשוט שבפשוטים וקטן שבקטנים.

27) להעיר מביאורי הענין דלולב (בגימט’ חיים) מנענעו ש”יגע לחזה שלו ממש” (סידור אדה”ז קודם הלל). ולהעיר מביאורי אאמו”ר בענין (רבי) “חייא” ו”חיים” (ע”פ הנסמן בס’ המפתחות).

28) לקו”ש חי”ח ע’ 303 ואילך. וראה לקו”ש חט”ז ע’ 241.

29) להעיר, שבחיי האדם נחשבות כל עשר שנים לתקופה בפ”ע – ראה אבות ספ”ה.

30) ועד ברמז בפרטיות יותר: מ’ – ארבעים* שנות פעולה בהפצת המעיינות חוצה גם בחצי כדור התחתון, וח’ – שמונה שנים של הוספה גם לגבי השלימות דארבעים שנה, הוספה במספר הקשור עם ענין הגאולה (ראה ערכין יג, ב. ובכ”מ).

*) להעיר ממארז”ל (ע”ז ה, ב) “לא קאי איניש אדעתי’ דרבי’ עד ארבעים שנין”.

31) אגה”ק סכ”ז.

32) ישעי’ נד, יב.

33) ראה כד, ד ואילך. כו, ג ואילך.

34) אוה”ת ראה ע’ תשעא ואילך. ועוד.

35) ועל יסוד זה – בנוי ההמשך שלאח”ז. – ופשוט שיש בכאו”א דהנשיאים ענין בפ”ע (שהרי כל נשיא הוא “מאור” בפ”ע), ובאופן של חידוש, עד לחידוש שלא בערך, לגבי הנשיאים שלפניו, כולל ובמיוחד – חידוש בתורתם, פנימיות התורה (הקשורה ומאוחדת עם נגלה דתורה)*.

*) החל מרבינו הזקן, כמודגש בשמו – “שניאור”, חיבור ב’ האורות דנגלה דתורה ופנימיות התורה (לקו”ד ח”א פג, א. וראה לקו”ש חט”ז ע’ 83 ואילך. וש”נ), ועד”ז אצל רבותינו נשיאינו שלאח”ז (אף שבפרטיות מצינו בזה חילוקי אופנים ושינויים בין נשיא לנשיא). ולהעיר גם מהידוע שרבותינו נשיאינו דייקו לקבל “סמיכה” לפני הנישואין (ראה לקו”ש ח”א ע’ 35. ועוד) .

36) לשון הכתוב – משלי ט, ט.

37) שמואל-א ט, ב. נתבאר באוה”ת וירא כרך ד’ תשסד, ב. שה”ש כרך ב’ ע’ תיד-תטו. ועוד.

38) שעהיוה”א פ”ז (פא, ב).

39) שופטים יז, טו. סנהדרין כב, א (במשנה).

40) יותר מהמוח, ראש החיות, וגם הנהגתו אברי הגוף היא בדרך של ציווי ופקודה כו’ (היפך תנועת הקירוב).

41) שעהיוה”א שם. וראה בחיי וישב לח, ל. שם ר”פ בלק. כד הקמח ע’ ר”ה (ב). ספר החיים פ’ גאולה פ”ב. עמה”מ שער שעשועי המלך רפ”א.

42) “כי אילו אפילו היו לו בנים רבים מאד, לא שייך שם מלוכה עליהם, וכן אפילו על שרים לבדם, רק ברוב עם הדרת מלך” (שעהיוה”א שם).

43) ראה מ”א א, לד-לט – בנוגע לשלמה.

44) ועד”ז בדוד (שם, לא) – אבל לא בנוגע לענין ההכתרה.

45) ובזה גופא – “יצלח מלכא . . כי התפלה על החיים וההצלחה” (רד”ק עה”פ שם, לד).

46) ראה שיחת אחש”פ תרצ”ט (הועתקה בחוברת “כרם חב”ד” – ניסן תשמ”ז ע’ 65). וראה שיחת ז’ מרחשון תשמ”ו. לקו”ש ח”ט ע’ 281 ואילך. ובכ”מ.

47) ע”ד מחז”ל – שמו”ר ספכ”ג. פרש”י בשלח טו, ב.

48) הל’ מלכים ספי”א.