יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

בעולם כולו כבר הפכו את החרבות לאתים, כבר יודעים שאין צורך כלל להלחם, אלא רק להכשיר את הקרקע לפעולתו של מלך המשיח, זה יכול וחייב להיות גם בבחירתנו ואצלנו!

 משנכנס אדר מרבים בשמחה. אלו שזכו לשמוע וללמוד את דברי כ”ק אדמו”ר מה”מ שליט”א אודות מעלתו של חודש אדר, מנסה בכל לב, לקיים כפשוטו את דברי חז”ל, ולהרבות בשמחה.

אולם כיצד מרבים בשמחה כאשר נרצחים יהודים? כיצד ניתן לשמוח כאשר בתגובה, ממשיך ראש הממשלה בתכניותיו המסוכנות והאוויליות? האם שמחה במצב כזה אינה התעלמות מהמציאות הקשה והכואבת? ויתירה מכך, “אם לא ירע לבבו כלל מזה, יכול לבוא לידי קלות ח”ו”, האם איננו מתקרבים למצב כזה?

אין צורך בהתבוננות נוספת כדי לגלות עוד הרבה סיבות, אשר בעטיין נראה כבלתי אפשרי לקיים את ההוראה להרבות בשמחה. די אם נזכיר לדוגמא את המצב הכלכלי בארה”ק ובמקומות נוספים בעולם, וכמובן, במישור הרוחני, אפילו אם נתבונן במה שקורה בתוכנו הרי שמשביתי השמחה ימצאו מספיק סיבות, נכונות ומוצדקות, כדי להוכיח ש’לשמחה מה זו עושה’.

גם בעניין בשורת הגאולה, אנו נמצאים במצב די דומה, שהרי עברו וחלפו כמה וכמה שנים, מאז שמענו באופן מיוחד, הולך וגובר והולך ומוסיף, אודות היותנו בזמן השיא של הגאולה. שמענו אודות מציאותו ואף התגלותו של מלך המשיח, והנה כעת נראה שזה לא מתאים למציאות.

ישנה אף גישה הגורסת כי למען ‘כבוד ליובאוויטש’ עדיף ל’הוריד פרופיל’ בכל הקשור להפצת בשורת הגאולה, ואולי אף לאמונה בה, שהרי מה שהתאים לפני מספר שנים אינו מתאים להיום.

בעצם, לחלק האחרון, יסכים אולי גם הרבי, אשר מלמד אותנו בשיחה שראינו החודש בוידיאו השבועי, כיצד להתייחס לגישה האמורה. הרבי מדבר אודות ‘קץ’ שגילה הרבי הריי”צ, עשרות שנים קודם, בשנות תש”ג-ד.  גם כאן היה אולי עדיף להצניע זאת, שהרי עברו כל-כך הרבה שנים והיכן הוא ה”אלתר לגאולה”?

אולם הרבי, עושה מכך ‘שטורעם’ אמיתי, ואף מגלה לנו כי דבריו של הרבי הריי”צ, נכונים גם עתה, ונועדו בדיוק לתקופת חושך כזו. השאלה היחידה שהיא בעצם קושיא היא, עד מתי? הרי עברו כל כך הרבה שנים, וכלו ממש כל הקיצין, וודאי שצריכה להיות הגאולה כעת.

ואם כך בבשורת הגאולה של השנים תש”ג-ד, הרי מובן כיצד צריכה להיות החיות בעת שלנו יש את הבשורה מהשנים האחרונות ממש. אין טעם ואין סיבה להסתיר את מה שאנו יודעים, ולכן כשחיים עם בשורת הגאולה, הרי השאלות יורדות, ויודעים שלמרות הכל, וייתכן שבדיוק בגלל זה, עלינו לשמוח, להתכונן ולהכין את הסביבה כולה, לגאולה השלימה.

השבוע יצויין ה’יארצייט’ של החדב”נ הרב שמריהו גורארי ע”ה, גיסו של הרבי, שעמד בראשות ישיבות תומכי תמימים עשרות שנים,  וכן את יום השנה להתייסדות הישיבה בארה”ב, כאשר גם כאן היו מי שטענו כי הישיבה אינה מתאימה למציאות, וכי יש לערוך בה שינויים ו’הורדת פרופיל’.

אל מול כל אלה עומדת היום הישיבה, בדרכו של הרבי, בלי לוותר ובלי ל’התגמש’, דווקא כך ניתן לראות את המציאות בעיניים פקוחות, ולדעת איך ואיפה ממשיכים בשמחה של חודש אדר, בשמחה של הגאולה השלימה. כאשר יישמע קולו של ילד קטן, הרי השאלה היחידה שתישאל היא אכן “עד מתי”. וכך בחודש אדר, יחד עם הצער האיום, הרי יש חובה להוסיף בשמחה. נוסיף כולנו בשמחה, שמחה של גאולה, והשאלה היחידה “עד מתי” תיפטר כבר מאליה, בגאולה השלימה ע”י משיח צדקנו אז יראו כולם בהתגשמות ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!