בית משיח · עברית
יומנו של תמים ב-770 · #1124 · 2018-06-27

משולחנות הפארבריינגענס . מספר הרה ” ח הרב עופר שי ’ מיודובניק : כשהייתי בישיבה ב

כשהייתי בישיבה בכפר, אמר לי המשפיע ר’ מענדל ע”ה ווארט מעניין: “סור מרע ועשה טוב” פירושו שצריך “להסיר את תשומת הלב מהרע ולהתמקד בעשיית הטוב”. נהנתי מהווארט. ר’ מענדל ששם לב שנהנתי שאל אותי אם אני יודע למקורו של הווארט, השבתי בשלילה. “זה כתוב בשפת אמת” שיחרר ר’ מענדל. התאכזבתי. חשבתי שזוהי אימרה של חס

משולחנות הפארבריינגענס.

מספר הרהח הרב עופר שימיודובניק:

כשהייתי בישיבה בכפר, אמר לי המשפיע רמענדל עה ווארט מעניין: “סור מרע ועשה טובפירושו שצריךלהסיר את תשומת הלב מהרע ולהתמקד בעשיית הטוב”. נהנתי מהווארט. רמענדל ששם לב שנהנתי שאל אותי אם אני יודע למקורו של הווארט, השבתי בשלילה. “זה כתוב בשפת אמתשיחרר רמענדל. התאכזבתי. חשבתי שזוהי אימרה של חסידים.

רמענדל שצפה מראש את תגובתי אמר ליאח, איך נפלת”. [=לאמור: איפה אתה מונח?] וסיפר לי מהיכן הווארט:

כשלמדתי בישיבה בנעוול התפלל עם הבחורים במניין, אחד מהחסידים המבוגרים שהיה עוד מזמן הצמחצדק. הוא היה גר ברחוב מרוחק. החסידים כינו את הרחוב ההוא בשםאמריקהעל שם ריחוקו”.

רציתי לשוחח איתו, אך הוא היה מגיע למניין שומע קדיש וברכו וחוזר לביתו מיד בסיום המנייןסיפר לי רמענדל ומיד המשיך: “יום אחד הזדרזתי בחליצת התפילין וכך לאחר שהוא יצא רדפתי אחריו והשגתי אותו. הוא היה במרחק מה וקראתי לו בשמו שיעצור. הוא הסתובב לכיווני ומשראה אותי החל לחזור לכיווני.

ראשית, ראיתי מה זה חסיד. מתנגד ספק אם היה רוצה להראות לך שהוא שמע אותך. בטח ובטח שלא היה פונה בפשטות לאחוריו ועוד הולך לקראת נער צעיר שיכול להשיגו בקלותסיפר רמענדל בערגה.

בבית של אותו חסיד, היה ארגז מלא דפים שרשם אותו חסיד לעצמו. שם ראיתי את הווארטסיים רמענדל את סיפורו.

יום ראשון, ד’ תמוז

בשחרית נכח קהל רב של אורחים וחסידים מכל קצוות תבל. הרבה מהקהל יצאו לאחר שחרית לשדה–התעופה, איש איש למקומות בארצות אשר באו שם, מתוך תוספת חיות לסיים ולהשלים את השליחות אותה הטיל עלינו כ”ק אד”ש “קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”. לאחר התפילה מתקיימות שתי התוועדויות וחגיגות בר מצווה. האחת בשולחן שמשמאל לארון הקודש, והשניה על בימת ההתוועדויות. זו האחרונה היא חגיגה של ילד שאינו מאנ”ש שהוא ומשפחתו הגיעו לכאן לג’ תמוז “הגענו לרבי מליובאוויטש, להיות קרובים אליו”. הילד נראה מאוד “חם” על ליובאוויטש. ניסיתי לברר אצלו בעדינות “מה גרם לו להגיע לחב”ד” והוא משך בכתפיו. “כיף אצל הרבי” ענה לאחר מחשבה קלה. ואז הוא המשיך: “יש לי שכן חבדני”ק ברמת–גן. אני רוצה להיות כמוהו. והוא הציע לי להגיע לרבי, ולחגוג את הבר–מצוה שלי אצל הרבי. אז זה מה שעשיתי. כל המשפחה הגענו לנו יורק”.

בצהרים הרבה מהתמימים האורחים התיישבו ללמוד בחברותות.

בלילה מתקיימת חגיגת סיום הרמב”ם על ספר נזיקין אחד הדוברים בהתוועדות הינו הרה”ח ר’ אליעזר שי’ מזרחי סגן שר הבריאות לשעבר. הוא מספר בהרחבה על כל הפרשיה של “התרגיל” מתש”נ, והוראות כ”ק אד”ש אליו.

 

יום שני, ה’ תמוז

לאחר הסדרים מתקיים בזאל הסדר המיתולוגי “סדר לקוטי שיחות” ענק כמידי שבוע לקבלת פני משיח צדקנו. השבוע השתתפו למעלה מ–250 תמימים, וכמה מאנ”ש הצטרפו ללומדים. גם לאחר שעות הסדרים נישא קול הלימוד בזאל הענק, כשכל התמימים מעמיקים בתורת אד”ש.

בשעה רבע לאחת עשרה נפתחת ההתוועדות הקבועה לחיזוק האמונה בפינה הצפונית–מזרחית. תחילה מתיישבים התמימים ללמוד קטעים משיחות כ”ק אד”ש בעניני משיח וגאולה מתוך “שו”ע הקצר” - הספר הנפלא “בשורת הגאולה”, בו מדריך כ”ק אד”ש כיצד להיכנס לימות המשיח - התקופה בה אנו נמצאים כעת. ומיד לאחמ”כ מתוועדים התמימים ומחזקים איש את רעהו בתקנותיו הק’ של כ”ק אד”ש בענייני גאולה ומשיח.

 

יום שלישי, ו’ תמוז

ככל שחולפים הימים מתחילת השבוע הזאל הולך ומתרוקן מהאורחים הרבים שהגיעו הנה לג’ תמוז, מה גם שרוב התמימים האמריקאים יוצאים ל”מרכז שליחות” או לקעמפים והדומה. כמו”כ רבים מאנ”ש נסעו להרים, מה שגורם שנוכחותם של תלמידי ה”קבוצה” הנשארים לשנה תמימה, נרגשת היטב ברחבי הזאל. ההרגשה היא של “אנא ומלכא בלחודוהי”.

לקראת סוף סדר נגלה הגיעו קבוצת תיירים מצרפת, לאחר שאחד הבחורים ערך להם את הסיור בו הניחו כל חברי הקבוצה תפילין וכמובן כתבו מכתב לכ”ק אד”ש.

לאחר מנחה מתקיים השיעור היומי בשיחת ה”דבר מלכות השבועי”. השיעור נמסר ע”י הת’ טובי’ה שי’ גינזבורג.

בצהריים יוצאים הרבה מתלמידי התמימים לתרום דם עבור מפעלי “אהבת חסד” ברשות הרב לידר שי’. ההתרמה התקיימה במלון אש”ל הסמוך לבית חיינו.

לקראת ערב הגיעו כמה קבוצות של בחורים מישיבות חסידי פולין, כנראה מהשכונות הסמוכות. אחת הקבוצות הבולטות הייתה מישיבת “סקווער” שהגיעה מיד לאחר מעריב במנין כ”ק אד”ש. הקבוצה שמנתה קרוב לשלושים איש התיישבו לשיעור מיוחד בקונטרס בית רבינו שבבבל. הם הופתעו מאוד מ”השפה הברורה” ובעיקר מכך ש”הכל כתוב ממש בגמרא”, לאחר השיעור שנמסר להם בשפה האנגלית ע”י הת’ יוסף יצחק שי’ ויצהנדלר, גלשה השיחה על ליובאוויטש בכלל ומנהיגה כ”ק אד”ש משיח צדקנו. הם התפעלו מאוד והחליטו לפתוח שיעור בישיבתם.

לאחר הסדרים מתקיימת התוועדות לתלמידי הקבוצה עם הרה”ח ר’ מאיר שי’ וילשאנסקי השוהה כאן בימים אלו. הרב וילשאנסקי מתוועד עם תלמידי התמימים על הקשר היום יומי שלנו עם הרבי. “כ”ק אד”ש מודע למצבו של כל אחד ואחד, וצועד איתו בדרכו שלו. לא סתם חסידים אומרים ש”כל ההצלחות נזקפות לרבי והכישלונות של החסיד הינם בסיבתו. כיון שלא היה מספיק מקושר לרבי”.

הוא ממשיל זאת בדוגמאות מחיי היום–יום ומרבה לספר על אחת הדוגמאות הבודדות לה חסידים שמו לב. בשנים הראשונות הנוהג היה שכ”ק אד”ש היה “בוחן” את הילדים שהיו נכנסים אליו ליחידות עם הוריהם. היו ילדים אותם “הכשיל” כ”ק אד”ש במבחן, היו אלו בד”כ ילדים שהיו רואים הצלחה לפי–ערך בלימודם, והיו כאלו שאותם קירב כ”ק אד”ש מאוד כיון שרצה לתת להם הרגשה טובה. כל אחד לפי דרכו (ראה מסגרת).

הוא מספר על יחידות לה זכה אביו שי’ הרב יוסף יצחק שי’ וילשאנסקי, כשהיה ילד. הוא למד אז בכיתתו אודות ארבעת השומרים, ונשאל ע”י כ”ק אד”ש מי אלו ארבעת השומרים. בעת שנשאל זכר הילד רק שלושה מתוך ארבעת השומרים. משכך פנה אליו הרבי והורה לו: “שאל אצל המלמד שלך מיהו השומר הרביעי”. כשנגמרה היחידות, תוך כדי שהם יוצאים, נזכר לפתע הילד מיהו השומר הרביעי, והחל לסמן לאביו בידו כאומר “נזכרתי”. אך אביו החסיד ר’ רפאל ע”ה לא שהה לסימוניו וסימן לו ללכת לאחוריו. לאחר שיצאו הסביר האב לילדו “היחידות נגמרה. אי–אפשר כעת להפריע לרבי”.

לאחר שנים, נזכר הרב וילשאנסקי ביחידות שזכה לה בתור ילד, ועל ההוראה שהרבי הורה לו לגשת ולשאול את המלמד “מיהו השומר הרביעי”. הוא שכבר גדל ולבנתיים היה “תמים” בישיבה קטנה בברינוא, ניגש למלמד שהיה החסיד ר’ אהרן יוסף בלינצקי ושאל אותו: “מיהו השומר הרביעי”. המלמד לא האמין לשאלה וחשב שהבחור הצעיר בא להתל בו. רק לאחר שהסביר לו הבחור על ההוראה שקיבל מהרבי ושעדיין לא קיימה, ניאות המלמד לומר לו “מיהו השומר הרביעי”.

 

יום רביעי, זתמוז

הבוקר התקיים “סדר השכם” מיוחד לקבלת פני משיח צדקנו עם אחוזי השתתפות גבוהים של תלמידי הקבוצה.

במנחה השתתפו קבוצה של ילדים מת”ת “אור מנחם”, שהכריזו כולם ביחד את הכרזת הקודש בסיום התפילה ממקומם. בשעה חמש לערך התקיימה החופה של ידידנו הת’ יעקב יוסף שי’ קריאף מ”קבוצה תשע”ה” שזוכה לחגוג את חתונתו בחצר כ”ק אד”ש.

 

יום חמישי, ח’ תמוז

 לאחר הסדרים מתקיים השיעור השבועי בעניני גאולה ומשיח לעיון. מוסר השיעור הוא המשפיע הרה”ח הרב נחמן שי’ שפירא, חבר ה”וועד להפצת שיחות”. הרב שפירא עומד בדבריו סביב הנושא של “מחכה לביאתו”. שגדר הציפיה אינו רק אמונה שהוא יגיע, אלא המעורבות של האדם המאמין שנמדדת בכך שמחכה לביאתו והיינו שעושה גם פעולות לביאתו.

לאחמ”כ נפתחות התוועדויות בזאל. קבוצה’ס משנים קודמות מתוועדים על הבימה, ושאר האורחים כמו קבוצה מארגנטינה מתוועדת מתחת לעזרת–נשים. תלמידי הקבוצה מתוועדים בבית הכנסת “אנשי משה”. שם מתקיימת התוועדות יום הולדת לחברנו לספסל הלימודים הת’ שי שי’ עקיבא. בהמשך ההתוועדות מצטרף הרה”ח עופר שי’ מיודובניק השוהה כאן בימים אלו. הרב מיודבניק נעמד על דבריו של כ”ק אד”ש ב”היום–יום” בפתגם לי”א ניסן בנוגע ליום ההולדת בו “על האדם להתבודד”. “בדרך כלל ישנה משמעות שלילית למילה “להתבודד” שפירושה שהאדם “חסר” חברה או משפחה כמו “גלמוד”. אך ישנה גם משמעות חיובית למילה “בדידות” על בסיס דבריו של הרה”צ ר’ שמעון מאסטרופולי ש”טובה הבדידות בתוך בני–אדם”. כלומר, שהאדם הינו בעל ערך לעצמו, וכל מציאותו הינה אמיתית ולא תלויה בחברה שסביבו. “ישנם אנשים - שזקוקים תמיד לקבל “לייק” ו”אישורים” מהחברה, לעומתם יש סוג שנוהג “לחלק” את האישורים - לתמוך ולעודד את הנדכאים. אלה כאלה אינם “חיים” באמת. הם תלותיים. כל אחד בגו’ב שלו. בטבע שלו. הוא מרחיב את דבריו על–פי שיחת אד”ש (ויקרא תש”נ) על הפסוק “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו”. “הרבי מלך המשיח מעניק משמעות חדשה לפסוק” אומר הרב מיודבניק - “כל קיומו של עם ישראל נובע מכך שהקב”ה החליט לברוא אותו. בלי תנאים ובלי סיבות. ככה הוא רצה. ובגלל זה, בכל מצב שיהודי לא נמצא, הרי שהוא בבחינת “תהילתי יספרו”. ההתוועדות נמשכה עוד ועוד, ומפני קוצר היריעה הושמטו חלקים ממנה (ראה מסגרת).

יום שישי, ט’ תמוז

 חרף ההתוועדויות אתמול רבים מהתמימים קמים ל”סדר של הרבי”. מיד לאחר שחרית יוצאים למבצעים. הרבה מהבחורים הישראלים מקבלים השבוע הוספה למסלולים הקיימים מחבריהם האמריקאים שנסעו ל”מרכז שליחות” וכו’, כך שלמרות כניסת השבת המתאחרת הידיים מלאות עבודה להספיק להתוועד עם כולם על החג שאנו מתקרבים אליו השייך “לכל אשר בשם ישראל יכונה” אותו נחגוג עמוק בגאולה.

 

קבלת–שבת

התפילה החלה בשעה תשע. לפני התיבה ניגש ר’ מנחם מענדל הכהן שי’ בלאו. ביחי הורגשה שירת הבחורים היטב. רצוננו לראות את מלכנו. על דעת זה הגענו. ולא לשום דבר אחר. התפילה הסתיימה בהכרזות הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקער אודות ה”שלום זכר” המתקיימות ברחבי השכונה.

 

יום שבת קודש ש”פ חוקת, י’ תמוז

בתחילת סדר חסידות (שמונה בבוקר) נפתח השיעור בדבר מלכות השבועי. השיעור מתקיים בשולחן המרכזי שמאחורי בימת קריה”ת. בשיעור כל אחד מהמשתתפים קורא בתורו אות מהשיחה.

שחרית החלה במועדה. לפני התיבה ניגש ר’ מענדל שי’ גולדמן. ב”ממקומך” ניגנו “הבינוני”. לקריה”ת עלו חתנים כמידי שבוע. לאחר “מפטיר” הקריא הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקער את הפתגם היומי ששיבץ כ”ק אד”ש בלוח “היום יום”. למוסף ניגש ר’ מ”מ שי’ רייצעס. ב”שים שלום” ניגנו במנגינת הניגון של י”ב תמוז. לאחר התפילה הודיע השמש ר’ נחום שי’ קאפלינסקי על התוועדות כ”ק אד”ש בשעה אחת וחצי ועל מנחה בשעה חמישה לשמונה.

כחמש דקות לפני התוועדות כ”ק אד”ש מחולקות ה”הנחות” מש”פ חוקת תנש”א והבחורים פוצחים בשירה. מקווים לראות את כ”ק אד”ש בא וגואלנו גאולת עולמים. בשעה שלוש וחצי נפתחות בזאל התוועדויות חתנים. יש כמה התוועדויות מרכזיות בזאל. האחת עם הרב מיודבניק, השניה עם ר’ שלום מרדכי שי’ רובאשקין והשלישית עם השליח במקסיקו הרה”ח ר’ יוסקה שי’ מייזליש.

מנחה התקיים בשעה חמישה לשמונה. פרקי אבות. לאחמ”כ נפתח ה”סדר ניגונים וחזרת דא”ח” בראשות הבעל מנגן ר’ מ”מ שי’ רייצעס. מעריב בשעה תשע ועשרים. הבדלה, קידוש לבנה. העמידו את הסטענדער של כ”ק אד”ש במקום הרגיל, כשכל הבחורים ואנ”ש מצטופפים סביב. לאחמ”כ התקיים מעמד קידוש לבנה “ברוב עם” עם ריקודים וכלי זמר לקבלת פני משיח צדקנו. בהמשך הלילה התקיים סיום הרמב”ם.

 

       

 

אבא, זהו סיכומו של שבוע ב–770. בהתוועדות ש”פ חוקת תשמ”ה, הזכיר כ”ק אד”ש את המובא בתוספות שבי’ תמוז שלח נח את העורב מהתיבה בכדי לדעת האם “יבשה הארץ”. ולכאורה - מדוע שלח נח את העורב לדעת האם יבשה הארץ? הרי כניסתו לתיבה הייתה על–פי ציוויו של הקב”ה וכמו”כ יציאתו ממנה (“ויאמר אלוקים לנח צא מן התיבה”), מדוע הוא מחפש לצאת ממנה? מה זה יועיל? והרבי מסביר: לנח היה תפקיד לדאוג לישוב העולם. זה היה כל מציאותו. ולכן ברגע שרק עלתה אצלו סברא שכעת אפשר לצאת מן התיבה - שלח את העורב לדעת האם “יבשה הארץ”. ובאמת, השתוקקותו של נח לצאת מן התיבה - פעלה אצל הקב”ה שימהר כביכול להוציא את נח מהתיבה.

ההוראה מזה: יהודי צריך לדעת שמציאותו היא להביא את הגאולה. במיוחד בסוף זמן הגלות, וברור שעל–ידי השתוקקותו, הוא ממהר אצל הקב”ה להביא את הגאולה רגע אחד קודם.

כמה ימים לאחר–מכן, בהתוועדות ט”ו תמוז תשמ”ה דיבר כ”ק אד”ש בכאב עצום על אותו אדם שהלך וגנב ספרים שהם “חלק חי” מחייו של נשיא הדור בגשמיות, ובשביל מה לקח את זה? “בשביל שיקבל עוד כמה דולרים!” “אדם כזה - אמר כ”ק אד”ש - טוען שלכ”ק מו”ח אדמו”ר הייתה ‘לוויה’ לפני שלושים וחמש שנים, ומאז נמצא הוא בעולם האמת, אין לי שום שפה משותפת איתו! . . הוא צריך לדעת ש”הוא בחיים” ורק בגלל זה “זרעו בחיים” ולא חלילה הפוך כפי שניתן להבין מקריאה שטחית בגמרא.

צריך להסתכל במשקפיים של הרבי שליט”א על הדברים. ואז מובטחים אנו שתיכף ומיד ממש נזכה כולנו לחגוג את חג הגאולה האמיתית והשלימה בבית המקדש השלישי והמשולש, והייתה להוי’ המלוכה בהתגלות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א ונכריז לפניו בשמחה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

 

דוידי,

ארצות החיים -
770 - בית משיח