התעוררות חסרת תקדים

בשבועות האחרונים מורגשת התעוררות חסרת תקדים בקרב אנ”ש, לחיזוק התקשרות עם הרבי מלך המשיח על ידי קיום הוראותיו, ובראשן הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו • בסיומו של כנס ההתעוררות ההיסטורי שנערך מול ‘בית חיינו’ בהשתתפות 15,000 חסידים, נאם הרב סימון ג’ייקובסון, מה’חוזרים’ של הרבי, וקרא לקהל החסידים לתרגם את ההתעוררות לעשייה בפועל • “חייבים להוריד את ענייני הגאולה לפסים מציאותיים, למשהו מוחשי. חייבים לפתח שיחות עם ילדינו בנושאים אלה - לא רק תיאוריות, אלא מעשה בפועל: כיצד ייראו החיים שלנו בעידן הגאולה. האם נמשיך ללמוד באותם בתי הספר? באופן כזה משיח יהפוך להיות משהו מוחשי ומעשי”

מאת הרב סימון ג’ייקובסון

מארגני כינוס האחדות ביקשו ממני לסיים את הכינוס עם החלטות על מנת להוריד את הכינוס למעשה בפועל. אנו כבר עשרים שנה חיים בסימן של “רצוננו לראות את פני מלכנו”. כל אחד פה עשה כל כך הרבה, וכולנו תמהים: מה עוד יש לעשות? עד מתי?

קיבצו כאן מספר החלטות והצעות, כמובן וגם פשוט כל אחד יכול להחליט במה הוא בוחר לפעול, ופעמים רבות כאשר מציעים החלטות, קל יותר להוריד אותם בפועל.

כשישנו מצב שלא מרוצים ממנו, צריכים לעשות שינוי, כי אם לא, בדרך הטבע השינוי לא יחול מעצמו. שהקב”ה ירחם על כולנו, ושהרבי ירחם עלינו, אולם, הורגלנו ולימדונו שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין, אנחנו חייבים לעשות את שלנו.

אלו דברים אנחנו יכולים ליישם, שנמצאים בקונטקסט של דברי הרבי אולם בדרך חדשה ורעננה?

הרבי אומר “פקחו את העיניים”, ואנו תמהים, למה כוונתו?

הרבי נתן אפוא שתי הוראות מרכזיות כדי שנפקח את העיניים: הראשונה היא ללמוד ענייני גאולה ומשיח. והכוונה היא לא רק ללמוד עוד שיעור ולשמוע עוד דרשה. הפירוש הוא שאין דרך שנתחבר למשיח בלי להבין ולחזות את הגאולה. הרבי עומד על פסגת ההר ורואה את כל הפרספקטיבה, את כל הפנורמה, אבל אנו נמצאים בעמק, בקופסה קטנה, ורואים את הפרספקטיבה שלנו בלבד.

הרבי אומר לנו אפוא: הביטו בעיניים שלי, בראיה הרחבה והגאולתית שלי, וגם אם טרם הרגשתם את זה, דמיינו. חשבו שונה, דברו שונה והתנהגו שונה.

ההוראה השניה של הרבי אלינו: התנהגו באופן שונה - לחיות באופן גאולתי כאילו שמשיח כבר כאן. זה אומר שהחיים שלנו כיום צריכים להיות מתואמים עם איך הם ייראו כשמשיח יבוא.

עם כל השיעורים שקבענו, ועם כל הפעולות ומעשים טובים, אם אנחנו רוצים שמשהו ישתנה בדרך הטבע, אנחנו צריכים להתחיל לעשות משהו אחר, שונה. והרי מספר הצעות:

 

הרבי איתנו.
צריכים להתאחד!

מתחיל עם “ברכנו אבינו כולנו כאחד” - הסתכלו! בוודאי הרבי אתנו כאן, הוא אתנו תמיד, אבל במיוחד כשיש אחדות, הברכות של אבינו חלות כשכולנו כאחד. האחדות מוטלת על כל אחד ואחת מאתנו. זה לא צריך להיות דבר יוצא דופן וחריג שקורה פעם בשנה.

הדבר הראשון שעלינו לדעת הוא שהרבי אתנו. ראיתי זה עתה מאמר חדש מכ”ק אדמו”ר האמצעי משנת תקס”ח שייצא לאור בקרוב, שם הרבי אומר שזה בלתי אפשרי שיהיה דור בלי משה רבנו. לפעמים זה כמו השמש שמאירה ביום, וגם בלילה. אולם, בלילה היא מאירה מתחת לארץ ואנו רואים את הירח. הוא ממשיל את זה לנשיא הדור. אנחנו וילדנו צריכים לדעת בכל מאת האחוזים, שהרבי אתנו וברכותיו נמשכות כרגיל.

שיעורים לשינוי החשיבה

בשיחת כ”ח בניסן הרבי אמר מילים שעדיין מהדהדות באוזננו לאחר 23 שנה. זו לא היתה שיחה כללית לכלל ישראל. כל אחד מאתנו חייב לחוש שהרבי קרא אותו ליחידות ואמר את המילים האלו באופן אישי: אני עשיתי את הכל עכשיו תחשוב אתה מה לעשות. זה כולל את כולנו, אנשים נשים וטף.

כל אחד מאתנו כאן צריך לקבוע שיעור חדש בגאולה ומשיח, אם זה בבית, אם במקום העבודה או בבית הכנסת. לשיעור אפשר להזמין מישהו שלא הסתדרת אתו בעבר או שהיתה תקרית לא נעימה ביניכם. כך אפשר להשתמש בשיעור כמנוף לאחדות ו”לברכנו אבינו כולנו כאחד”.

השיעור הוא לא רק כדי לצאת ידי חובה, אלא לשנות את ההסתכלות על העולם. כיצד ייראה הרחוב הזה, איסטרן פארקוויי, כשמשיח יבוא מחר בבוקר או כבר הערב? איך ייראה מקום עבודתנו? איך תראה המערכת הרפואית? איך תיראה הפסיכולוגיה? חייבים להוריד את ענייני הגאולה לפסים מציאותיים, למשהו מוחשי. חייבים לפתח שיחות עם ילדינו בנושאים אלה - לא רק תיאוריות, אלא מעשה בפועל: כיצד ייראו החיים שלנו בעידן הגאולה. האם נמשיך ללמוד באותם בתי הספר?

באופן כזה משיח יהפוך להיות משהו מוחשי ומעשי. ואולי כדאי גם להציע הצעה לבתי ספר ולהורים לתת תמריץ לילדים שיעסקו בנושא כיצד ייראה העולם כשמשיח יבוא תוך שימוש באופנים יצירתיים.

החיים בעידן המשיח הם בעצם חיים שבהם לא יעסקו אלא בלדעת את ה’ בלבד, ובכל דרכיך דעהו, ולראות כיצד ה”אלף” של אלקות נמצא בכל מעשינו. 

שכל אחד ישפיע על עשרה

תארו לעצמכם איזו השפעה היתה אם כל אחד שנמצא פה יגיע לעוד עשרה אנשים. האם יש לנו תירוץ אמיתי למה לא לבצע זאת? הקיץ בפתח, נוסעים לנופש, לקעמפים, את השיעורים יכולים לקיים גם שם.

ואם תאמרו - ובצדק - שישנם שיעורים כבר, אז גם השיעורים המדוברים צריכים להיות מתוך התחדשות, מתוך להט, ובמיוחד מתוך רצון להלהיב אנשים תוך הסתכלות קדימה כיצד העולם ייראה בעידן משיח בעזרת ה’.

שהבית יהיה מוכן!

בוא נעבור מלימוד למעשה: שלושה שבועות לפני בואו של הרבי לארצות הברית, דיבר הרבי הריי”צ על האורח שמתעתד להגיע, וכך אמר:

נהוג בעולם שכאשר מתכוננים לאורח עושים הרבה הכנות משך זמן לפני זה, שבועיים לפני בואו כבר מכינים את הבית מנקים את כל הפינות, וכל בני הבית מדברים אודות בואו, עד שמספרים גם לשכנים ואומרים להם: הנה בעוד זמן קצר יבוא האורח שלנו, אבינו אחינו וכדומה, אשר עליו אנחנו מחכים. עכשיו הזמן קרוב מאד לביאת המשיח, כאשר משיח מגיע צריך הרי להתחיל להתכונן לקראת האורח!! רחצו והזכו!! צריכים אנו לרחוץ ולנקות את עצמינו לקראת האורח שמגיע, וכן את הבית ובני הבית, בכל מקום צריך לנקות, וכן יש לתקן את אופן האכילה והשינה, ואת אופן הישיבה, והתיקון צריך להיות כל אחד לפי ערכו ומצביו: שו”בים, בעלי בתים, בעלי מסחר, ויושבי אהל (משיחת יום ב’ דחגה”ש ה’תש”א - בעת הסעודה).

גם עתה, אנחנו מחכים כל רגע להתגלות של הרבי, וצריכים להכין את הבית שלנו, שיהיה בהתאם. שכל אחד יתאר לעצמו: אם הרבי מחליט להופיע בפתאומיות למשך שבת, ויתארח בסלון, בחדר אוכל או בחדרי שינה, האם הוא ירגיש בנוח או לא? תצייר זאת בדמיונך. אם אתה לא מסוגל לחיות ככה לגמרי, לכל הפחות דמיין.

להזמין יהודים לשבת

כאן בשכונת קראון הייטס, מתגוררים אלפי חסידים. במרחק קטן מאיתנו, במנהטן, מתגוררים עשרות אלפי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. עלינו מוטלת החובה לדאוג להם!

תזמינו יהודים לשבת, שיראו כיצד נראה שולחן שבת יהודי, שבת חסידית. אין לכם מושג כמה זה משפיע!

לא להשלים עם המצב!

ומעל הכל: שימת לב! כדי שתהיה משמעות לכינוס הזה ותהיה משמעות לדברי הרבי, בפרט בימים אלה שבהם אנחנו עומדים 20 שנים לאחר ג’ תמוז, עלינו להרגיש שאין אפשרות להשלים עם המצב, עם הסטטוס קוו, אלא לפעול בכל מה שצריך כדי שהרבי יהיה אתנו בקרוב ממש. וכשהוא יגיע, הוא ישאל אותנו שאלה אחת ויחידה: מה פעלת במשך העשרים השנים שצפיתי עליך ושמרתי עליך, ונתתי לך כוחות להמשיך. מה פעלת?

אם כל אחד מאתנו יקבל החלטה נכונה וטובה, ירשום זאת ויגיש לרבי בצורה המתאימה, זה בוודאי יחייב ויתן תוקף לקיים את ההחלטה הטובה.

יעזור השי”ת שלא נצטרך אף פעולה מצדנו, אבל עם כל הזמן שעבר ברור שזקוק כן לעשות עוד דבר מה, ואין פטור לאף אחד, ואין יוצאים מן הכלל. וכפי שהרבי מסיים את המאמר “באתי לגני”, בלשון הרב, “ונזכה זעהן זיך מיט’ן רבי’ן והוא יגאלנו.”