לרגל ב’ ניסן, יום ההילולא של כ”ק אדמו”ר הרש”ב מייסד ישיבות “תומכי תמימים”, מפרסם

לרגל ב’ ניסן, יום ההילולא של כ”ק אדמו”ר הרש”ב מייסד ישיבות “תומכי תמימים”, מפרסם ‘בית משיח’ תוכן קצר של התוועדויות מפי שניים מחשובי המשפיעים בישיבות “תומכי תמימים” - הרב שאול דובער זיסלין והרב שלמה חיים קסלמן • רשימות אלו שנכתבו לפני קרוב לשישים שנה, אותרו בתוך ארכיון הרב זיסלין ומתפרסמות כאן לראשונה בעיבוד קל ובתוספת מילות קישור והסבר • לחיים חסידים!

המשפיעים אשר צמחו בישיבת “תומכי תמימים” בליובאוויטש, קיבלו השפעה רוחנית מיוחדת מנשיא הישיבה ומייסדה, הוד כ”ק אדמו”ר הרש”ב ומבנו מנהל הישיבה כ”ק אדמו”ר הריי”צ. את האוצרות שקיבלו, הרעיפו בשנים הבאות על תלמידי התמימים. הם שפעו והשפיעו מן האור הגדול שקיבלו על דורות התמימים הבאים.

דבריהם נאמרו בעל פה, בהתוועדויות ובשיחות על פה, רק רשימות מעטות נותרו מדבריהם.

לפיכך, רשימת הדברים שנמצאו בארכיונו של החסיד הנודע הרב שאול דובער זיסלין - ממנו נהנים קוראי ‘בית משיח’ בשנים האחרונות - הינם פנינים יקרים מפז. רשימות אלו מכילות התוועדויות, סיפורים וביאורים בחסידות שנרשמו מפי הרב שאול דובער זיסלין - מנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין ולימים מחשובי רבני חב”ד בארץ הקודש. כמו כן נמצאו רשימות נוספות מפי המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, שלמד בישיבה בליובאוויטש, ולימים נודע כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים בלוד וכפר חב”ד.

לרגל ב’ בניסן, יום הסתלקותו של מייסד ישיבת “תומכי תמימים” ונשיאה הראשון, מוגשים פנינים יקרים מתוך התוועדויות אלו.

 

“ופרצת” בעבודת האדם

ח”י אלול תשח”י, בסעודה [סעודה לכלל תלמידי ישיבת תומכי תמימים לוד], הרה”ח ר’ שלמה חיים קסלמן שי’.

קרא את השיחה שדיבר כ”ק אדמו”ר שליט”א, לפני נסיעת התמים זושא פויזנר שי’ לארץ הקודש, בענין החינוך ושצריכים לצאת לישובי ספר ולמקומות נידחים כדי להפיץ שם את היהדות והחסידות, וכמה הבטחות טובות בגשם וברוח ושצריך להיות “ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה”. ואחר כך התחלנו [התלמידים] לשיר ניגון עם המילים ‘ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה’ ואחר כך התחיל המשפיע [לבאר את הוראת הרבי ‘ופרצת’ בעבודת האדם ברוחניות]:

“ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, הם אופנים שונים בסדרי עבודת ה’ ומקודם צריך להיות ימה ולאחר מכן קדמה וכו’. והענין הוא: ‘ימה’ הוא ענין השכינה, שכינתא במערב, ולכן כל הגלגלים מסתובבים והולכים למערב, דצבא השמים לך משתחוים והוא ענין מלכות, דאיהו שכינתא. בעבודה זה ענין קבלת עול, מה שכתוב שמקבל עול מלכות אפילו שאין לו בזה חשק מכל מקום הוא מקיים את רצון הבורא מצד הקבלת עול, וזה צריך להיות בדרך ‘ופרצת’ - לפרוץ כל הגדרים שמונעים ומעכבים אותו ושלא תהיה לו שום מניעה על דרך מלך פורץ גדר.

“מלך הוא ענין המלכות דקבלת עול מלכותו צריכים לקבל בדרך פריצה בכח חזק […] ואחר כך ‘וקדמה’, מזרח - והוא ענין תפארת. וזהו רחמים שיעורר רחמים על נפשם, כמו שכתוב בתניא אגרת התשובה פרק ז’ על ההתבוננות בחשבון הנפש שלו ושירצה להתקרב לה’; ודווקא אשר מתחילה יש העבודה של תתאה קבלת עול, ואז יכול להיות אחר כך קדמה, מצד שני ענינים: (א) - כי בלי קבלת עול בסור מרע ועשה טוב שיהיה קצת בעל הבית על עצמו יוכל לשלוט על עצמו להתבונן ומחשבתו תתבלבל. (ב) אפילו שיתבונן במצבו לא אכפת לו כל ענין הרחמים. ולכן צריך להיות מקודם, ומה קבלת עול מלכות שמים ואחר כך התבוננות במצבו ושיתמרמר על מצבו הרוחני הלא טוב, ואחר כך יוכל להגיע למדרגת צפונה ונגבה שזה אהבה ויראה כידוע. וזהו גם כן על יד לימוד חסידות […]

“וזהו ח”י אלול שמוסיף חיות בעבודה, אני לדודי ודודי לי”.

 

חרדים, חסידים, ופרצת

כ’ כסלו תש”כ.

תוכן התוועדות הרב שאול דובער זיסלין, בהיכל ישיבת “תומכי תמימים” לוד.

“‘ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה’ (הכריז כ”ק אדמו”ר שליט”א) ‘ימה’ - הים מכוסה, אלו הבעלי עסק שלא מאיר אצלם אור התורה אלא מתכסה בעסקים. ‘קדמה’ מזרח - מקום האור. זה רומז על בני התורה שמאיר אצלם התורה אור, וצריך להיות אצל שניהם ‘צפונה ונגבה’; צפון הוא היראה, נגבה, דרום - ימין זה אהבה.

מהו מקור המילה ‘חסידים’ ולמה נקראים בשם זה? (ובאמת הלא המתנגדים נתנו לנו שם זה ולא אנחנו).

הנה יהודי שלם השומר תורה ומצוות נקרא בשם “חרדים”. הרבי הרש”ב שאל פעם למה נקראים בשם זה? כי זה מורה על פחד וחרדה. אך אם אתה שומר תורה ומצוות וכוונת בריאת העולם נשלמת על ידך, למה אתה חרד ומפחד? ובאמת, השם הזה מורה על עובדי ה’ מתוך יראה (עולמיש’ע) אבל בהתגלות תורת החסידות המלמדת את האדם איך לאהוב את ה’, וכי הוא [בורא עולם] טוב מאוד, כו’ התווסף שם חסיד עליו. חסיד - הוא אהבה. וזהו שבין ה’ימה’ - בעל הבית, ובין ה’קדמה’ - בני תורה, צריכים ‘ופרצת’ - שתי המידות האלו ביראה ובאהבה.

 

ניגוני חב”ד והחתולים

[מרשימה זו נותר עמוד אחד בודד ובו מספר סיפורים קצרים המתחילים במספר 17]

הרה”ג הרה”ח וכו’ ר’ שאול דובער זיסלין שי’ סיפר שפעם באו אליו כמה מורים מהחופשיים […] הגם שהחניכים שלהם לא דתיים, המורים חשבו כי משהו הם ידעו ביהדות, אבל עכשיו הם רואים ש[ידיעת] התלמידים כמו [של] גויים, והיות שלחב”ד יש ניגונים המושכים את הנפש, הם רוצים שהרב ילמדם איזה ניגון ובזה יוכלו אולי קצת לעורר נפש הילדים האומללים.

וענה להם הרב:

בעיירה אחת גזרו פעם תענית ציבור כי לא היה גשם, עבר שם מגיד אחד וראה שכולם מכונסים בבית הכנסת ועומדים להתפלל, ונודע לו גזר דין הרב. פנה אליו ואמר: בודאי אתם רוצים להפסיק התענית רק תרצו שיהיה גשם. יש לי עצה טובה - בזמן שיורד גשם, אזי כל החתולים הולכים להתחבא תחת התנור. אם כן, כיוון שיש לכם חתולים, תגרשו אותם תחת התנורים ואז ירד הגשם.

הרב זיסלין סיים את המשל, והסביר: אם יהודי מתנהג כמו שצריך, אזי ניגון גם מעודדו ומעוררו. אבל בלי התנהגות על פי תורה, הניגון לא יעזור, והרי זה כמו החתולים שגם אם יתחבאו תחת התנור, לא יגרמו לירידת גשם. (הרב זעליג פלדמן ע”ה בשם הרב זיסלין).

חסיד או דיפלומט?

פעם [בחורף תשט”ו] ישבנו [תלמידי ישיבת תומכי תמימים בלוד] בשבת קודש בערב, לאכול, ובא אחד וחתך מן החלה המונחת על השולחן (בלי סכין אלא בגזירה]. פנה אליו הבחור התמים הקדוש ישראל אריה הי”ד דוברוסקין ושאל “מה זאת?” הלה השיב לדוברוסקין, כי כל הזמן הכירו עליו שהוא דיפלומט [אם כן, למה הוא מעיר לו על כך]? אמר לו ישראל אריה הי”ד: “בודאי, ראשית צריכים להיות בן אדם, שנית - יהודי, ושלישית - חסיד”.

[ועל כך הוסיף כותב הרשימה:] וכן הוא באמת מצד הנפשות, ראשית צריך להיות נפש השכלית בהתגלות ולא בהמית, אחר כך נפש האלוקית ולבסוף - כפי המבואר בחסידות - בהתגלות כוחות הנפש האלוקית. וזהו חסיד. אבל לא עם הארץ חסיד.

כיצד הנפש מתעלה על המניעות?

מהרה”ח ר’ שלמה חיים קסלמן: החסיד ר’ אלי’ אבעלער - למדן ו’משכיל’ קטן אבל ירא שמים ותמים - היה סוחר של יי”ש וכו’. פעם העלילו עליו ונקבע משפט. הוא היה יהודי עשיר ועל כן היו מכבדים אותו כסנדק בברית מילה. בפעם הזאת חלה ברית המילה ביום המשפט, וניגש ר’ אלי’ אל ארון הקודש ואמר “ריבונו של עולם, אני אפעל עליהם שיחכו עלי עם המשפט ואני אהיה סנדק”. ובאמת היה משפט מאוד קשה וחריף ועל עוון כזה היו שולחים לסיביר.

וזהו מה שכתוב בתניא פרק לג, תתעלה נפשו על כל המניעות [ברשימה לא מסופר מה נפסק במשפט].

מאסרי האדמו”רים במבט רוחני

קיצור התוועדות י”ב–י”ג תמוז תשח”י, הרב שאול דובער זיסלין, בסעודה כללית, באולם ישיבת תומכי תמימים לוד.

“בתולדות חסידות חב”ד מוצאים אנו שלושה מאסרים של שלושה נשיאי חב”ד, וכל אחד מהם הוא ענין בפני עצמו. אדמו”ר הזקן בי”ט כסלו. אדמו”ר האמצעי י’ כסלו ואדמו”ר הריי”צ בי”ב תמוז.

במאסר אדמו”ר הזקן היה קטרוג על חסידות, ולאו דווקא על חב”ד אלא על החסידות הכללית, כמו שכתב אדמו”ר הזקן במכתבו לר’ ברוך ממז’יבוז’ זצ”ל ולמחותנו הרב לוי יצחק מברדיצ’וב, שאם חס ושלום היו [השלטונות] מוציאים את מחשבתם הרעה אל הפועל, לא היו מרשים שום חסידות בעולם. וממילא לא היה המשך לאחר מכן [לחסידות]. ועל ידי יציאתו לחירות, זהו על דרך משל כמו שכתוב ב’עץ חיים’ שהיה אור אין סוף ממלא את כל מקום החלל כו’ ואחר כך נעשה בו הצמצום והיה מקום חלל לעמידת העולמות, ואחר כך המשיך לתוכו קו וכו’. כך גם על ידי מאסר אדמו”ר הזקן נעשה הצמצום והחושך על אור תורת החסידות, ונעשה מקום לעמידת העולמות של העלם דנעשה העלם וחושך על אלוקות ולאחר הגאולה חזר והמשיך קו דחזר ושב האור - אור החסידות.

על ידי מאסר אדמו”ר האמצעי, לא היה הקטרוג על חסידות, כי אז למדו כבר בחסידות של אדמו”ר הזקן וגם של אדמו”ר האמצעי, ‘תורת חיים’ ו’אמרי בינה’ וכוד’, אלא שכוונתם היה לקחת את הרבי מהחסידות (כידוע שהקטרוג עליו בעצמו שהלשינו עליו שרוצה להיות מלך בטורקיה) דעיקר בחסידות הוא לא ההשכל וההבנה שבזה, אלא האלוקות שבהשגה. ובלי זה הוא חוקר ופילוסוף כו’, כידוע המשל שאם חסיד יהיה על איי הים ויהיה לו שם כל החסידות שבעולם, אבל רבי אין לו - אין הוא חסיד! כי האלוקות איננו מרגיש אלא על ידי התקשרותו בנפש הצדיק. אם כן, על החסידות כבר הסכימו, ורק אלא על האלוקות שבזה לא הסכימו. וגאולתו של אדמו”ר האמצעי היתה נתינת רשות גם על להרגיש האלוקות שבהענין.

אבל השטן עוד לא נח, כי ראה שבענינים הנעלים כמו חסידות, השכלה ואלוקות לא הצליח, ולכן לקח לו דרך אחרת שיתחיל מן המעשה הפשוט (ובאמת זהו עיקר המכוון [שלימוד חסידות יביא לקיום מצוות בפועל]) ועל ידי זה ממילא לא יהיה חסידות חס ושלום ואלקות בנשמות ישראל חס ושלום. וזה היה בזמן אדמו”ר נ”ע [אדמו”ר הריי”צ, שהקומוניסטים אז רדפו את שומרי המצוות בכלל] ויציאתו לחירות, היתה נתינת רשות בלי הפרעות גם על זה [הקיום המצוות בפועל].

הדברים הנ”ל היו באריכות גדולה כשעה ומחצה. אבל הנ”ל הוא התוכן בקיצור.

מהו עניין היופי?

קיצור תוכן ההתוועדות של הרב שאול דובער זיסלין שי’ על ביאור היום טוב של י”ט כסלו. תשי”ט. באולם ישיבת תומכי תמימים לוד, אחרי הסעודה.

[סיפר הרב זיסלין] שפעם שמע משד”ר שבא לחזור דא”ח, כי ענין היופי הוא התגלות הפנימיות על ידי החיצוניות [כלומר: שד”ר שמגייס כספים - גשמיות, חוזר חסידות]. [הרב זיסלין] סיפר זה לר’ גרונם [הרב שמואל גרונם אסתרמן, משפיע בישיבה בליובאוויטש] ור’ גרונם התפעל מזה מאוד.

ופירוש כי ענין היופי בתלמיד של תומכי תמימים הוא שהחסידות ועבודת ה’ יתגלה אצלו על ידי לימוד דא”ח, על דרך משל ענין היופי הוא דווקא בזמן שהנשמה נמצאת בגוף, כי נשמה בלי גוף [???]; וזהו התגלות בפנימיות על ידי חיצוניות.

הסבר ענין הקיצים שעשו הצדיקים אשר לא נתקיימו. מאדריכל טוב שעושה חשבון מתי יגמרו הבית, אבל בינתיים שבתו הפועלים ולכן נתעכב.