אם אתה קורא את הדברים, ואינך מנוי עדיין, זו הדרך שלך להוסיף חיות בבית, ואם אתה מ

אם אתה קורא את הדברים, ואינך מנוי עדיין, זו הדרך שלך להוסיף חיות בבית, ואם אתה ממשפחת המנויים, גם על כל אחד מאתנו לדאוג להוסיף בזרם החיות, לדאוג שהוא יגיע לכל אחד

כשנתקבלה אגרת הקדש אודות חג הגאולה עשינו סעודה גדולה בבית הכנסת, אחד הרבנים סיפר להרב הגאון ר’ חיים עוזר גרודזנסקי, על אודות האגרת הקודש בדבר י”ט כסלו, שהוא ראש השנה לחסידות. והרב המספר מלא פיו שחוק, באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואצל החסידים הם חמשה.. כשספר לו על אודות האגרת דראש השנה של חסידות השיב הגרח”ע: “בא זיי קומט צו און, בא אונז ווערט ווייניקער” [= אצלם (החסידים) מתווסף עוד, ואילו אצלנו נהיה פחות]. כך ספרו החסידים בוילנא, במכתב אותו מצא לנכון כ”ק אדמו”ר הריי”צ להראות לאביו כ”ק אדמו”ר הרש”ב, ולהורות להדפיסו בהקדמה לקונטרס “ומעין”.

לא טעינו בתאריכים, ולא הדפסנו כאן את דבר המערכת מהגיליון של י”ט כסלו, אמנם לא צריך תירוץ מיוחד כדי לחזור על סיפור חסידי, אך כחלק מההשתדלות לחיות עם הזמן, עם התאריך הנוכחי, כוונתנו כאן היא לראש השנה שמוזכר כאחד מארבעת (או חמשת..) ראשי השנה - ראש חודש ניסן ראש השנה למלכים אצלנו, מי שזוכים להיות קשורים אל כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, התנועה היא אחת, לא רק שאין מקום להפחית, להחסיר ח”ו, אלא עניננו הוא להוסיף בלבד.

להוסיף - בראש חודש בניסן, ראש השנה למלכים, שמקבל משמעות מיוחדת ועכשווית, רק מכח היותנו שייכים למלך, להנהגתו ולהוראותיו של המלך מבית דוד, שזכינו והוא פועל על כל אחד מאתנו ועל עם ישראל והעולם כולו. ומיד אחרי ראש חודש, מגיעה הוספה מיוחדת, מגיע ב’ בניסן, יום שקשור לבעלי הסיפור שבו פתחנו, יום הילולא של אדמו”ר הרש”ב, והיום בו החלה נשיאותו של אדמו”ר הריי”צ.

יום שעניינו הוספה, הוספת חיים במלך, כפי שנצטווינו בשיחה המיוחדת, הידועה והמפורסמת, שכעת ימלאו שלשים שנה לאמירתה - ב’ ניסן תשמ”ח. כאן ממחיש לנו הרבי את התפקיד, הזכות והאחריות, להיות אלו שאצלם מתווסף, ואלו שמוסיפים חיים.

לכל לראש צריך לזכור ולהזכיר, כי אסור שיהיה פחות ח”ו, אין מקום להדגיש רק את העבר, את החסרון, את יום ההסתלקות. כל מי שראה או למד אצל המשפיעים מהתקופה הקודמת בדורנו, אלו שזכו להיות בליובאוויטש, יודע באיזו חרדת קודש התייחסו הם לב’ בניסן, יום ההילולא של הרבי הרש”ב. מחדד הרבי ומוסיף, כי מה שנוגע לנו במיוחד, זו התחלת הנשיאות של נשיא הדור, זוהי ההוספה, זה מה ששייך לתפקיד שלנו.

תפקידנו - הוספת החיים, שהתוכן שלה הוא בהכרזת “יחי המלך”. הכרזה שבאה לא רק במחשבה ודיבור, אלא במעשה. מעשה הדיבור, אך בעיקר המעשה שעניינו החיים האמתיים והנצחיים של המלך. הכרזות ומעשים המדגישים ומוכיחים כי לא רק שלא נפעל כאן חיסרון ח”ו, בכך שאיננו רואים את מלכנו בעיני בשר, אלא יש דרך ותפקיד להוסיף חיים, להוסיף כל הזמן.

אי אפשר להסתפק בזכרונות מתוקים ומרוממים, ואפילו לא ב’הליכה בדרכיו’, לימוד תורתו כשלעצמה, ‘הפצת משנתו’ ועוד כהנה וכהנה, לשקוע בגעגועים ולנסות להנחיל זאת הלאה, שכן כל אלו הם סימנים של הפחתה וחסרון ח”ו. גם ההדגשה כי “לא עזב הרועה”, “הרבי אתנו” וכיו”ב היא לכל היותר נסיון לשמור על הקיים, אך אנו נצטווינו להוסיף.

להוסיף בחיים, על ידי ההכרזה שהוא בחיים, על ידי ההנהגה באופן שמראה את החיים הנצחיים והאמיתיים, ששום נסיון, שום מבט של עיני בשר לא יכול לשנות אותם. להכריז, לפרסם ולחיות עם כך שהוא בחיים, ובכל עת ובכל שעה הוא חי עוד יותר, משפיע עוד יותר, ואנו מתקשרים אליו בחיות מחודשת.

ופותחים ב’כבוד אכסניא’, העיתון (שהוא יותר מעיתון) אותו אתם קוראים כרגע - בית משיח. זהו הגיליון שלוקח על עצמו, להמשיך ולהוסיף חיים במלך, להמשיך ולהוסיף בהכרזת ‘יחי המלך’, להראות שאין מקום אצלנו להפחתה, או נסיגה חלילה, אלא יש דרך אחת ויחידה להוסיף חיים ולהוסיף חיות.

יחד עם כל הפעולות הכבירות והעניינים הנעלים, כולל כמובן ההשתתפות במעמד הגדול לכבודו של מלך, הרי שעלינו לדאוג להוסיף חיות במלך, ולהוסיף את החיות בביתו של כל אחד מאתנו, ואצל כל מי שיש אפשרות להשפיע עליו. לדאוג לא רק לקרוא, אלא להוסיף בחיות באמצעות מינוי על השבועון, ובכך לדאוג שבכל שבוע תתקבל זריקת החיות, ההוספה המיוחדת. אם אתה קורא את הדברים, ואינך מנוי עדיין, זו הדרך שלך להוסיף חיות בבית, ואם אתה ממשפחת המנויים, גם על כל אחד מאתנו לדאוג להוסיף בזרם החיות, לדאוג שהוא יגיע לכל אחד, ולכן, נדאג בעז”ה לעוד ועוד מינויים, שעניינם הוא אחד ויחיד, הכרזת “יחי המלך” המוסיפה חיות במלך, ואשר פועלת את כל העניינים, בכך שהגיליון הראשון שיקבלו המנויים, החדשים, המתחדשים והוותיקים, הוא הגיליון אותו מתכננים להוציא לאור כבר שלושים שנה, ובו הדיווח על ההתגשמות בעיני בשר, של ההכרזה העיקרית:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.