יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
הידיעה כי אנו נמצאים בזמן כה נעלה, אינה מביאה לאימה ויראה, אלא לשמחה וחיות, כמו גם להכרה כי חייבים לנצל כל רגע, על מנת לקרב את עצמנו ואת העולם כולו לגאולה האמיתית והשלימה
הידיעה כי אנו נמצאים בזמן כה נעלה, אינה מביאה לאימה ויראה, אלא לשמחה וחיות, כמו גם להכרה כי חייבים לנצל כל רגע, על מנת לקרב את עצמנו ואת העולם כולו לגאולה האמיתית והשלימה
בחודש אלול, שאותו אנו מברכים השבת, מתבטא אחד החידושים המהותיים של החיים על פי תורת החסידות אותה מנחילים לנו רבותינו נשיאינו, לאורך כל הדורות, ועד לחידוש המיוחד של דורנו, על–ידי כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. זה הזמן להתעלות אל מעל ענייני האקטואליה, ובפרט שאין בהם ממש, כאשר די ברור מהי התכלית של כל ה”הסכמים” למיניהם, ולצערנו בדרך הטבע, אין כל סיכוי שישתנה משהו מהותי.
כאשר חיים על פי תורת החסידות, הרי כל דבר מקבל משמעות אחרת, פנימית ועמוקה הרבה יותר. ולכן חודש אלול שהוא חודש בו נדרשים חשבון הנפש ועבודה עצמית על מנת לתקן את כל השנה. מי כחסיד יודע עד כמה הוא רחוק מן השלימות, עד כמה עליו אכן לתקן את מעשיו, הרי זוהי מהותה של העבודה על פי החסידות, תשובה בלתי פוסקת, עד שאדמו”ר הזקן חשב לכנות את החסידים בשם “בעלי תשובה”.
תורת החסידות, מבארת לנו את המעלה האמיתית של ימי ראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות אליהם מתכוננים בחודש אלול. רק מי שלומד את פנימיות התורה יודע כי ראש השנה אינו רק יום דין, אלא מהווה את הכתרת הקב”ה למלך על העולם כולו, מובן אפוא באיזו רצינות וכובד ראש מתייחסים לחודש אלול, וכתיאור הידוע של הרבי הריי”צ בשיחותיו, אודות אלול בליובאוויטש.
אולם דווקא בשל כך, אצל החסידים העבודה בחודש אלול היא מתוך שמחה עצומה וחיות מיוחדת. שמחה עצומה על ההזדמנות הניתנת לנו לחוש עד יותר את קרבת הקב”ה, המלך שנמצא כעת בשדה. חיות מיוחדת ישנה כאשר שמחים וחייבים לנצל את ההזדמנות הניתנת לנו מידי שנה, את הימים המופלאים האלו, בהם בכחנו להעלות את כל מה שעשינו ופעלנו במשך השנה כולה. לכן אצלנו ימי אלול הם ימים שמחים, מאירים ומיוחדים, בהם מנצלים את הקרבה המיוחדת לקב”ה, ופועלים כל מה שצריך בחסד וברחמים.
ואם כך תמיד, הרי שבדורנו הרבי מלמד אותנו, כי תמיד עלינו להיות בשמחה ובחיות מיוחדים, מצד זמן הגאולה שכבר בא, מצד התגלותו המיידית הצפויה של מלך המשיח, והגאולה האמיתית והשלימה. הידיעה כי אנו נמצאים בזמן כה נעלה, אינה מביאה לאימה ויראה, אלא לשמחה וחיות, כמו גם להכרה כי חייבים לנצל כל רגע, על מנת לקרב את עצמנו ואת העולם כולו לגאולה האמיתית והשלימה.
השילוב של שני הענינים, חודש אלול בו “המלך בשדה”, וזמן השיא של הגאולה בו אנו נמצאים, חייב להביא לתוספת כפולה ומכופלת של שמחה וחיות, כזו שתהיה ניכרת על כל אחד מאתנו ותפעל על העולם כולו.
נדמה כי זה גם המסר אותו מצפים לקבל מאתנו, חסידי חב”ד בימים אלו. בעוד ישנם כאלה המתלבטים מהו המסר הנכון, ובעיקר באיזו צורה להעביר אותו לציבור הרחב, הרי נראה, גם על סמך ניסיון רב, כי יש דבר אחד שרק אנו, חסידיו של הרבי, יכולים להביא לעם ישראל כולו. משהו שאין להשיג כמעט אצל אף אחד אחר, והוא הדבר שעם ישראל נזקק לו יותר מכל. השמחה האמיתית והפנימית שקורנת החוצה, ומקרינה את הבטחון בכך שאנו נמצאים בזמן הגאולה. כאשר השמחה קורנת ומשפיעה, הרי גם המסר שנראה “אורות דתוהו” מתקבל היטב ב”כלים דתיקון”.
כאשר רואים אותנו שמחים בשמחת הגאולה, חיים גאולה ומתכוננים לקראתה, אזי מעונינים להצטרף אלינו, ולהכריז יחדיו -
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!