רעיון לפרשת ויצא עם מסר של גאולה מאת הרב ניסים לגזיאל יהודי רחב וגדל ממדים הגיע
יהודי רחב וגדל ממדים הגיע פעם לרב העיר על מנת לדון בענינים העומדים על הפרק. הכניסו הרב לביתו, כיבד אותו בשתיה, והזמין אותו לשבת על אחד הכיסאות שעמדו סביב לשולחן. כסא ישן ומרופט, העשוי מעשה רשת. התיישב לו מיודעינו על הכסא המרושת, ובין רגע נקרעה הרשת ונפער חור ענק בתחתית הכסא, כתוצאה מהמשקל הרב.
רעיון לפרשת ויצא עם מסר של גאולה
מאת הרב ניסים לגזיאל
יהודי רחב וגדל ממדים הגיע פעם לרב העיר על מנת לדון בענינים העומדים על הפרק. הכניסו הרב לביתו, כיבד אותו בשתיה, והזמין אותו לשבת על אחד הכיסאות שעמדו סביב לשולחן. כסא ישן ומרופט, העשוי מעשה רשת. התיישב לו מיודעינו על הכסא המרושת, ובין רגע נקרעה הרשת ונפער חור ענק בתחתית הכסא, כתוצאה מהמשקל הרב.
הרב, שהיה רב–אמן ביציאה ממצבים מביכים באמצעות בדיחה טובה, אמר בפסקנות: “אתה מזכיר לי את יעקב אבינו!”
“יעקב אבינו, הכיצד?!” התפלא האורח.
“פשוט מאוד” ענה הרב, “חז”ל מספרים לנו, שכאשר יעקב אבינו רצה לישון - רבו אבני המקום אחת עם השניה, וכל אחת מהן טענה: ‘עלי יניח הצדיק את ראשו’, עד שהקב”ה עשה מכולן אבן אחת גדולה”.
“כך גם איתך” המשיך הרב בחיוך, “כל חור וחור שברשת טען: ‘עלי יניח אותו צדיק את עצמו’ מה עשה הקב”ה? עשה מכל החורים…חור אחד גדול!”
•
פרשת ויצא מספרת לנו את סיפורו של יעקב אבינו - החל מהיציאה מארץ ישראל והמסע מפרך לכיון חרן, “חרון אף של מקום בעולם”, כולל תפילתו ונדרו של יעקב והבטחת הקב”ה אליו. המשך בסיפור חייו במשך 20 שנה בצילו של דודו הנוכל (לבן הארמי=רמאי), נישואיו לארבעת נשיו, ולידת 12 ילדיו (11 שבטים ודינה) ועד השיבה המובטחת הביתה, החזרה לארץ האבות, ארץ ישראל, בליווי צמוד של מלאכי השרת.
ידועים דברי הרמב”ן (בראשית י”ב, ו) בשם התנחומא: “כל מה שארע לאבות - סימן לבנים”, כל מאורע שסופר בתורה בקשר לאחד מהאבות - גם אם במבט ראשון נראה שולי ומיותר - הוא מהווה סימן, הוראה ומסר, לכל אחד מאיתנו, כאן ועכשיו!
כך גם סיפור חייו של יעקב אבינו, בחיר האבות, על כל פרט ופרט שבו, מהווה גם הוא “סימן” עבורנו, ובעיקר עכשיו - ערב הגאולה האמיתית והשלימה.
יציאתו של יעקב אבינו מבאר שבע מסמלת את יציאת הנשמה משרשה העליון, הנקרא בלשון הקבלה ‘באר שבע’, וירידתה ל”חרן–חרון אף של מקום בעולם” - עולם הזה הגשמי “המלא קליפות וסטרא אחרא”. במישור כללי יותר, גם ירידת עם ישראל לגלות אדום מרומזת ביציאתו של יעקב אבינו לחרן. הטלטולים והקשיים אותם חווה יעקב שם, הם “נצנים” למאורעות הגלות הקשים; היסורים, ההשמדות, הבעיות והצרות.
ההתמודדות החוזרת ונשנית מול דודו/חמו (ואויבו…) מייצגת את העובדה (הכואבת, אך מחשלת) “שאין לנו על מי להישען, כי אם על אבינו שבשמיים!”
אמירתו של יעקב כי “ביום אכלני חורב, וקרח בלילה, ותידד שנתי מעיני” - מזכירה ומבליטה לנו את המסר, שבזמן הגלות אין זמן לנוח, אין זמן לישון, יש לפעול ולמגר את חושך ו”קור” הגלות (“קרח בלילה”) ואת חמימות התאוה (“אכלני חורב”).
אבל, יחד עם זאת, ובעיקר: פרשת ויצא מסמלת את סמל ההצלחה היהודי. את היכולת העילאית שניתנה לכל אחד מאיתנו “לגעת בשמים” (מלאכי השרת). הפרשה מלמדת אותנו על מטרת ותכלית הגלות, על ‘מה אנחנו עושים פה, בכלל?!’, ומהי מטרת בואינו לכאן:
הקב”ה הוא ‘טבע הטוב’ ולכן ברור ופשוט, שכל מעשיו (והגלות, בכללם) הם “להיטיב לברואיו”. הגלות (כירידת הנשמה בגוף) היא זמן של צמיחה והתעלות, זמן של גילוי כוחות מחודשים ונעלים שעליהם כלל לא ידענו.
יעקב אבינו לא נשלח לחרן רק על מנת להשמר מההשפעה המזיקה של דודו, ולשוב לארץ ישראל כלעומת שבא. מוטלת עליו משימה, עליו לחנך ולגדל משפחה לתפארת, להעמיד “דור ישרים יבורך” “זרע ברך ה’” שעליו יעמוד כל עם ישראל לדורותיו! את מה שאברהם ויצחק אבינו לא הצליחו לעשות בארץ ישראל הקדושה, הצליח יעקב אבינו לעשות בחרן הקלוקלת והירודה.
וזה המסר לכל אחד מאיתנו: לא מספיק להשאר כמו שאנחנו! כנגד כל הקשיים ולמרות כל הבעיות - אנו מוכרחים לפעול ולגדול! עלינו לזכור, כי מטרת ההעלם להביא לגילוי נעלה יותר מבעבר. מטרת ירידת הנשמה היא להביא לעלייה למדריגה חדשה, ומטרת הגלות היא להביא “לגילוי אור אין סוף בעולם הזה הגשמי”, הגאולה האמיתית והשלימה!
דוקא בחרן מתעשר יעקב! דוקא בחרן נולדים לו ילדיו, שבטי ישראל! דוקא (כהכנה ל.. וב)חרן מתגלה לו הקב”ה!
למה? כי מטרת הגלות היא הגאולה והגילוי!
נשמע טוב ויפה, אבל מהיכן נשאב את הכח (לא רק לשרוד.., אלא גם) לפרוח?
כשנבחן את הפרשה לעומק, נגלה שהמפתח להצלחה/גאולה טמון בפרשתנו. בין השורות מסתתר לו פסוק אחד ויחיד שנהיה ה’סמל’ של דורנו, הדור השביעי–דור הגאולה, ושל הרבי מלך המשיח:
“והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה”
אלו הם דברי הקב”ה ליעקב אבינו, ערב היציאה לחרן. לפי שיטתו, דרכו והוראתו של הרבי מה”מ, מילים אלו הם לא רק הבטחה, אלא תוכנית פעולה. הם המילים בהם מורה הקב”ה ליעקב מה עליו לעשות כדי למלא את שליחותו, ומטרת ירידת נשמתו, במילואה. והם המילים שעלינו להתבונן בהם כדי להצליח למלא את השליחות העכשווית - להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו:
עלינו ‘לפרוץ’ את המציאות ולשנות אותה, לעשות בה “חור” ובקיע (כמו בכיסא…), אל לנו לקבל את המוסכמות הקיימות ולהשלים איתם, עם “חושך” לא עושים שלום. חושך–מגרשים, ויותר מזה, את החושך–מאירים!
דוגמא לדבר בסיפור הבא: הרבי הריי”צ הציע ליהודי מסוים לשלם את הוצאות הדפוס של סדרת ספרי “הצמח צדק” שיצאה אז לאור לראשונה באמריקה. לאותו יהודי לא הייתה כלל וכלל היכולת הכלכלית לעמוד בהוצאות שכאלו, אבל הוא הסכים בלב שלם, וקיבל על עצמו את האחריות הכבדה. הרבי הריי”צ שנהנה מאוד מההסכמה, ברכו בעשירות מופלגה ו…כך הווה, הוא הצליח לעמוד בהוצאות הדפוס ונהיה גביר גדול!
לאחר מכן, הסביר זאת הרבי הריי”צ, שבאמת לא היה לאותו יהודי את היכולת לעמוד בהתחייבות, גם לא מצד צנורות השפע שנפסקו לו מן השמים! אלא שאותה החלטה תקיפה שהוא קיבל על עצמו, פתחה עבורו צינורות חדשים של פרנסה, צינורות רחבים של עשירות מופלגה!
אז, בואו ונפתח צנור חדש של התקשרות עם הקב”ה, צנור חדש של התקשרות עם הרבי, בואו ונעשה ‘חור’ - (לא רק בכסא) אלא גם בהסתכלות שלנו על עצמינו ועל היכולות שלנו.
הוספה בתורה, עבודה וגמילות חסדים; השתתפות באותו שיעור שמעולם לא היה לנו זמן בשבילו, עוד חמש דקות בתפילה על אף השעון המתקתק, ועוד פרוטה לצדקה על אף האוברדרפט בבנק.
אז בואו ונזכור, המפתח לגאולה - עשיית “חור” בתודעה!
(לשיעורים מלאים על ‘משיח בפרשה’ - באתר MoshiachBP.com)