כ”ק אדמו”ר מהר”ש

תלמידיו של משה

כ”ק אדמו”ר הזקן: שש מאות אלף רגלי דור המדבר היו תלמידיו של משה, ולכן כיוון שהוא בחינת ביטול, כפי שאמר על עצמו ונחנו מה, שהוא מה ואין, כמו כן תלמידיו הם בבחינה זו. על כן תמה: איך יקבלו ממנו בשר - הרי זו בחינת יש, והם כה נעלים, בחינת אין?! אלא שזהו מענה ה’ אל משה: “היד ה’ תקצר”? שבכח ה’ להוריד אורו יתברך גם לבחינה זו של יש.

(לקוטי תורה, לפרשת בהעלותך, לא, ד)

נשמות עקבתא דמשיחא

כ”ק אדמו”ר האמצעי:  עיקר קיום מעמדו של הראש, הוא על העקב שברגל דווקא, כנאמר שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו. ומורה הדבר על הנשמות שבבחינת רגליים, דהיינו נשמות עקבתא דמשיחא, שם מאיר “אנכי”, מקור פנימיות המוחין!

(שערי תשובה, קיט,ב)

דגים לפני בשר

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: טעם שמנהג ישראל לאכול דגים לפני בשר, למרות שדגים מתעכלים יותר לאט ואם כן על פי הרפואה היה מתאים לאכול תחילה בשר ואחר כך דגים. אלא שהדגים אשר מקום חיותם הוא במים, בחינת עלמא דאתכסיא, דרגתם גבוהה יותר מן הבשר, שהוא מגשם יותר ומרבה דם באדם, יותר מלחם. ולכן פותחים בהם ורק אחר כך “יורדים” לבחינת בשר. וזוהי טענת משה רבינו: איך אפשר שמחינת אין, תהיה ירידה כזו לבחינת בשר גשמי.

(אור התורה, במדבר כרך ב, הוספות,  בהעלותך, יז)

כח המעשה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: כך הוא בכל ישראל, על ידי שמתקן מעשיו, שהם בכח המעשה, בעשיה גשמית, בבחינת רגלים, נעשה מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה. זו שאמר משה: “שש מאות אלף רגלי העם” - שהם בחינת רגל, אבל דווקא משום כך - “אשר אנכי בקרבו”, שהם לו בחינת מקיף ובחינת ראש”.

(תורת שמואל תרל”ח, עמ’ רלב)

כח הצדקה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: האחדות היא מבלי אשר ימצא ראש וסוף כלל, שכן מאחר שמקבלים זה מזה, הרי אין עליון ותחתון כלל, זאת מאחר שהעליון מקבל מהתחתון. וכן גם הראש מקבל מהרגל, וכמו רפואת הראש שהיא על–ידי הרגל, מה שמורה שיש מהרגל בראש. וכן כח ההילוך שמשלים את הראש, בכך שמוליך אותו ממקום למקום. וכן שהרגל מוסיפה אור וחיות בראש. וכמו שנאמר: “שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו“ . והדבר מתבטא במצוות צדקה שהיא בחינת מעשה, אך על ידי זה, נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה”!

(המשך תער”ב, חלק ראשון, עמ’ תקל)

האורות שניתנו במתנה

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: נאמר: “שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו”, כלומר שישראל היו במדריגת רגל של משה. אולם על ידם דוקא התווספו לו האורות שניתנו לו במתנה בשביל ישראל. וזהו אשר אנכי בקרבו, שכן משה הוא בחינת חכמה, ו”אנכי” הוא בחינת כתר. והגילוי דבחינת “אנכי” בקרבו של משה, הוא על–ידי רגלי העם, כמעלת הרגלים דוקא שמעמידים את הראש ומוליכים אותו למקום גבוה, שהראש בעצמו אינו יכול להגיע לשם, והיינו שזכה לאורות העליונים,  במתן תורה בזכות עם ישראל.

(ספר המאמרים תרפ”ט, עמ’ 58)

מה שפעל על משה - דור עקבתא דמשיחא

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: הרגלים, “רגלי העם” פעלו - שתהיה התעוררות הביטול והמסירות נפש (“אנכי בקרבו”) גם אצל משה רבינו, ה”ראש” של בני ישראל. וכמבואר בחסידות בפירוש הכתוב “והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה”: שעיקר רגש הענוה של משה היה בראותו שבעקבתא דמשיחא יהיה דור שלא תהיה אצלו השגה באלקות, וגם לא הרגש של אהבה ויראה, ונוסף לכך יהיה גם חושך כפול ומכופל, ואף על פי כן יעמדו במסירות נפש, ועל ידי זה יתבטלו בדרך ממילא כל ההעלמות וההסתרים. וזה פעל אצל משה רבינו רגש של ענוה ושפלות.

(תורת מנחם, כרך כ”ב, חלק שני, עמ’ 252, שיחת אחש”פ ה’תשח”י)

הראה בגלוי את אהבתו. . במיוחד על ידי הקול קורא

ובפרט שהרועה אהרן הכהן שבדורנו - כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו - הראה בגלוי את אהבתו לכל בנ”י, כולל - “אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”, ע”י פעולותיו הרבות בהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה . . ובמיוחד - ע”י ה”קול קורא” שלו ד”לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”, וההכרזה שצריכים רק “לצחצח את הכפתורים”, ואח”כ ההודעה שכבר סיימו גם את זה, וצריך רק להיות “עמדו הכן כולכם” ללכת לקבל את פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה.

(משיחות ש”פ בהעלותך, י”ט סיון ה’תנש”א)