הרב שניאור זלמן רסקין, שליח הרבי ומנהל הארגון ‘קלאב חי’ לצעירים מספר בראיון מרתק
הרב שניאור זלמן רסקין, שליח הרבי ומנהל הארגון ‘קלאב חי’ לצעירים מספר בראיון מרתק ל’בית משיח’ על קשיי ההסתגלות בשנים הראשונות, על רצף של השגחות פרטיות במימון הפעילות, רעיונות מקוריים להטמעת מסרים חסידיים בלבם של נערים צעירים, ואיך מעבירים את בשורת הגאולה בוינה שבאוסטריה
הרב שניאור זלמן רסקין, שליח הרבי ומנהל הארגון ‘קלאב חי’ לצעירים מספר בראיון מרתק ל’בית משיח’ על קשיי ההסתגלות בשנים הראשונות, על רצף של השגחות פרטיות במימון הפעילות, רעיונות מקוריים להטמעת מסרים חסידיים בלבם של נערים צעירים, ואיך מעבירים את בשורת הגאולה בוינה שבאוסטריה
לפני חודש ימים ארגן השליח הרב שניאור זלמן רסקין ‘שבתון’ מוצלח לצעירים בשנות ה’עשרה’. זה למעלה מעשור מאז החל בפעילות ענפה עם צעירים בווינה במסגרת ארגון ‘קלאב חי’, וה’שבתון’ נרשם כעוד פעילות בשרשרת הפעולות בגלגל השנה. “שבתון כזה עולה הון רב, ואת כל הסכום גייסתי בעמל ויזע. דאגנו לגשמיות טובה מאוד. את הצד הרוחני העביר המרצה הרב שלמה רסקין, מפרנקפורט שדיבר עם המשתתפים על החשיבות הרבה בשמירה על כשרות”.
לאחר אותה שבת הייתה לרב רסקין תחושה של נמיכות הרוח. ההוצאה הייתה גבוהה, וללבו התגנבה מחשבה שמא ההוצאה לא הייתה מוצדקת. אמנם הוא שמע מהמשתתפים עד כמה נהנו, למדו והחכימו, אך עדיין הייתה בו תחושת החמצה. “לאחר מכן, בעיצומן של קניות בסופר הכשר, פגשתי נער שהשתתף בשבתון. אותו נער מתגורר עם הוריו בקצה העיר ולכן הופתעתי לפגוש אותו. כשראה אותי, צהלו פניו. ‘תודה שארגנת את השבתון, נהנתי בו מאוד’, אמר וחשבתי שבזה הוא סיים, אך לא כך. הוא סיפר לי כי לפני כמה דקות רכש חלות במאפיה הכשרה, ובשבוע האחרון הוא מקפיד להניח תפילין ולאכול אך ורק מזון כשר. הוא הוסיף וסיפר כי הוא מתכונן גם לשמור שבת וליטול חלק בתפילות שיתקיימו בבית הכנסת הסמוך לביתו. כל ההתעוררות הרוחנית הזו פקדה אותו בעקבות אותו ‘שבתון’. ההרגשה החמוצה התחלפה באחת. כעת ידעתי כי לו בשביל אותו צעיר שעשה את המהפכה הזאת בחייו, הייתה שווה כל ההוצאה הגדולה שהוצאנו עבור השבתון”.
‘קלאב חי’, זה שמו של הארגון שבראשו הוא עומד, הוא סיפור של הצלחה בכל קנה מידה. מי שמכיר את פעילותו עם הצעירים היהודים, עומד נפעם נוכח אסטרטגית הפעילות שהגה וההצלחה שבאה בעקבותיה. אולם הרב רסקין מדבר אתנו בגילוי לב ולא חושש להזכיר כישלונות צורבים וקשיים בדרך אל מעצמת הפעילות שיסד. בכך הוא מבקש להיות לעזר לשלוחים אחרים הפועלים עם בני נוער.
“אתה רופא בחדר המיון של הרבי”
תחילת הפעילות נבטה לפני כאחת עשרה שנה, עם בואו של הרב רסקין לשליחות בווינה לאחר שנת ‘הקבוצה’ שלו. “חשבתי אז לנסוע למכון סמיכה בפלורידה, וכל הפרטים היו סגורים כבר, כאשר שמעתי ששני חברי חדר שלי טסים לווינה ומחפשים חבר שלישי כדי שנשתלב בשליחות, ולשמש כ’מלמדים’ בחדר שעתיד היה להיפתח באותה שנה עבור ילדים מהקהילה הבוכרית בעיר. לאחר שקיבלתי את ברכת הרבי החלטתי לשנות תוכניות ולהצטרף אליהם. במשך כשנה שימשתי במשרת ‘מלמד דרדקי’, ואז שבתי ארצה והשתדכתי”.
לפני הטיסה ארצה נקרא הרב רסקין על ידי שני מנהלי ‘בית הלוי חב”ד’, הרב פנחס גדילוב והרב יעקב אוסטוניזוב, והתבקש לשוב לווינה ולייסד פעילות עם בני הנוער במסגרת הקמפוס ‘בית הלוי - חב”ד’, תחת הרב יעקב בידרמן שליט”א, שליח הרבי לווינה.
חצי שנה לאחר נישואיהם, שבו בני הזוג רסקין לווינה ופתחו בפעילות עם נערים וילדים יהודים מקומיים ובעיקר מקרב בני הקהילה הבוכרית. הקשיים בשנתיים הראשונות היו מנטליים בעיקרם. אחד הקשיים המרכזיים היה קושי השפה. הרב רסקין דיבר עברית אך מרבית הילדים והנערים דיברו גרמנית. קושי נוסף היה נעוץ בבעיות צניעות שנבעו מבורות. גם אופי ההתנהגות היה זר לזוג הצעיר. כמי שהתחנך בקהילה חב”דית, התקשה הרב רסקין להתמודד מול בעיות אלה. “מי שעודד אותי רבות, היה אבי, הרב שלמה רסקין, מנהל ‘בית חנה’ בצפת. הוא אמר לי משפט שנחרט אצלי, ‘אתה רופא בחדר מיון של הרבי, אותם נערים ונערות מגיעים אליך, ועבודתך היא לייצב את מצבם ולשלחם למסגרות מתאימות’”.
לאחר שנה של עבודה תוך כדי התאקלמות, הפכה הפעילות לממוסדת. “מדי שבת יש לנו פעילות של ‘עונג שבת’ בהם משתתפים עד שמונים ילדים מתחלקים לחמשה קבוצות. את הקבוצה הבוגרת אני מדריך ומספר להם סיפורים ממסירות נפשם של חסידים מתקופת מסך הברזל. השפעתם של הסיפורים עצומה. הילדים יונקים מהם הרבה ‘גאווה יהודית’ ומפתחים זהות יהודית עמוקה.
“בימי ראשון אנחנו עובדים עם קבוצה נוספת של צעירים מגילאי שלוש עשרה עד שבע עשרה. כל מפגש נמשך ארבע שעות. מלבד הפעילויות השגרתיות, יש גם פעילויות גדולות כמו שבתונים ונסיעות לארצות אחרות. היינו כבר בוונציה, באמסטרדם, בבודפסט ואף בניו–יורק. בכל נסיעה כזו ישנה לנערים הזדמנות לפגוש עוד נערים יהודים מרחבי העולם שנמצאים במועדוני חב”ד. כל נסיעה כזו מלווה בהכנת תכנית מדוקדקת, הן ברוחניות והן בגשמיות”.
פעילות חווייתית
השקעה רבה משקיע הרב רסקין בתוכן המפגשים והפעילויות. ילדים ונערים רואים במועדון כמקום פתוח שבו יכולים לשבת, לדבר ולהיפגש יחד. במקום ישנם גם סדנאות ושיעורים בהם מועבר מסר בצורה חווייתית. הרב רסקין משקיע בכך הרבה מרץ וכוח. כך לדוגמה, בשיעור האחרון ביקש ללמד את הילדים על מצוות ‘לא תגנוב’. רציתי ללמד אותם את שיחת הרבי, שגם אם זו מצווה המקובלת בשכל אנושי, שומרים עליה כי זה רצון ה’ וציוויו. הרב רסקין הפתיע את התלמידים ופתח בשאלה - מי מכם גנב פעם, שירים אצבע. כולם כמובן שתקו והיו נבוכים. לאחר מכן שאלתי: מי כאן חשב פעם לגנוב? גם הפעם כולם שתקו. ואז הראיתי להם סרטון של ניסוי שנעשה בפארק בארצות הברית. שחקן ‘לבן’ עמד שם וניסה לגנוב אופניים, אנשים שעברו וראו שהוא מנסה לגנוב, אך התעלמו. מתוך מאתיים איש רק אחד הזמין משטרה. לאחר מכן החליפו את השחקן בכהה עור שמנסה לגנוב אופניים, ותחנת המשטרה המקומית הוצפה בשיחות טלפון. לאחר מכן החליפו את השחקן בנערה שניסתה לגנוב, והנה לא רק שהתקשרו למשטרה עוד עצרו אנשים שסייעו לה לגנוב את האופניים…
“לאחר מכן ערכנו דיון על הסרטון, והסברתי להם שכשאנו נשענים רק על השכל האנושי, אזי השכל יכול לנפק הסברים למה כדאי ורצוי לגנוב בנסיבות מסוימות, ולכן המסקנה המתבקשת היא לקיים את המצווה מפני הציווי האלוקי שהוא איננו משתנה.
“כך, כל פעילות ושיעור, אנחנו עושים בצורה חווייתית. רק אתמול שיחקנו משחק דרך הסלולארי, חילקנו אותם לקבוצות וביקשנו שיצלמו בפלאפון שלהם כל מיני מושגים ביהדות והראשון שיצליח לשוב עם התמונות, הוא המנצח”.
“לדוגמא, כדי להחדיר בהם את נושא הכשרות באופן מעשי, קיימנו פעילות בה הם היו צריכים להתחלק לקבוצות וללכת ל’סופר’ המקומי (לא כשר) ולערוך קניות של מוצרים כשרים בלבד לפי רשימה שקיבלו מראש. כל קבוצה הייתה חייבת להסתכל היטב במדריך הכשרות שמתפרסם בעיר מזמן לזמן, בכדי לדעת אילו מוצרים כשרים. הקבוצה שסיימה ראשונה לערוך את הקניה בצורה הנכונה, זאת אומרת שכל המוצרים שלה כשרים - זכתה בסל מלא ממתקים כשרים למהדרין. כך, תוך כדי פעילות, למדו בני הנוער להכיר שבחנות שליד ביתם ישנם מוצרים רבים כשרים שהם יכולים להשתמש בהם ללא חשש ובכך לקיים מצוות כשרות בפחות מאמץ”.
הרב רסקין מספר איך בשיטה זו עוצמת ההשפעה החיובית על הנערים עמוקה ופנימית הרבה יותר מהפעמים שדיבר עם הילדים בצורה פרונטאלית. “בשנים האחרונות מסייעים לי צוות מדריכים ומדריכות, בוגרי התוכניות שלנו שבאים מרקע לא דתי. פעם, בתום אחת הפעילויות, כיבדתי אותם בשוקולד איכותי. כולם התכבדו חוץ מאחת שדווקא חובבת מאד שוקולד. היא הסבירה: בעקבות השיעורים שלך, אני מקפידה בחודשים האחרונים להכניס לפי רק מזון כשר, וכן אני מחכה בין חלב לבשר, ורק לפני זמן קצר אכלתי בשר”…
גם בווינה יש ניסי פורים וחנוכה
פעולותיו של הרב רסקין מאופייניות ב’לכתחילה אריבער’. סדר יש, הארגון קיים, אך העדר תקציב מספק מראש לא יוריד מהפעולות המתוכננות. לדבריו, תמיד רואים את ה’סייעתא דשמיא’. “לפני כמה שנים, בטרם הגיע פורים, ישבתי להכין תכנית לכלל הצעירים שאנחנו פועלים עימם. מי שמסייע לי רבות במימון הפעולות עם בני הנוער, הם בעלי חנויות ועסקים שאני פועל עימם.
“שבוע לפני פורים נקלעתי למצוקה תקציבית ולא היה לי כסף לרכוש משלוחי מנות מהודרים לתורמים. בנוסף תכננתי לשכור מכונית כדי שאוכל להגיע מעסק לעסק; מדובר בסך הכול בעשרים מקומות שונים, ובתחבורה הציבורית קשה להתנייד תוך כדי סחיבת משלוחים מהודרים.
“בתענית אסתר עוד לא ידעתי מה אעשה. לא היה לי כסף. בבוקר פורים רצתי לבית כנסת חב”ד לתפילת שחרית ולקריאת המגילה ומשם התכוונתי לשוב הביתה להמשך הפעילות. הייתה לי הרגשה קשה. היה לי ברור שאסע לכל מקום ואקרא את המגילה כמדי שנה בפני אנשי העסקים, אך לבי לא נתן לי להגיע בלי משלוחי מנות. מדובר באנשים שתורמים לי הרבה במהלך השנה. בבית הכנסת תיניתי את צרתי בפני חבר שידעתי שלא יכול לעזור לי, אבל יכול בהחלט להקשיב.
“תוך כדי דיבור, הטלפון שלו צלצל. הוא דיבר עם האיש מעבר לקו כמה רגעים, ואז ניגש אלי והגיש לי את הטלפון. לאחר כמה רגעים של שיחה, לא ידעתי אם אני נמצא בתוך חלום או שמדובר במציאות. האיש מעבר לקו היה בחור רווק, אמיד, שרכש כמות גדולה של משלוחי מנות מכובדים אותם התכוון למסור למקורביו. דא עקא, שכבר חילק את כל משלוחי המנות לכל מכריו ועדיין נותרו לו עוד כמה עשרות משלוחים שלא היה לו מה לעשות איתם. סיפרתי לו על מצוקתי, והוא ניאות לתת לי אותם… ‘ואיך תסחוב את כל המשלוחים?’ שאל אותי ואני גמגמתי תשובה שאנסה לבדוק אם אוכל להשיג מכונית מחבר. כאן הוא הציע לי להצטרף אלי ל’מבצעים’ עם רכבו. לא יאומן כי יסופר; יד ההשגחה העליונה סידרה לי גם משלוחי מנות וגם מכונית צמודה. ליותר מכך לא הייתי יכול לצפות.
“כעבור שעה קלה הוא אסף אותי מביתי והיה לי לעזר רב. אותו בחור לא חב”דניק ראה לראשונה בחייו איך שליח של הרבי פועל בעיצומו של פורים והתרשם מאד”.
“ההשגחה העליונה מתגלית על כל צעד ושעל”, אומר הרב רסקין ובוחר לשתף אותי בעוד סיפור מופלא שהתרחש באחת השנים, והפעם בחנוכה.
“חנוכה הוא חג של הוצאות גדולות, מדובר בשמונה ימים ולא אחד, ומדי יום פועלים להפיץ את בשורת החג. באותו חנוכה דווקא התכוננתי עם סכום כסף יפה, אך הפעילות הייתה גדולה והכסף אזל באמצע. הייתי בטוח שתוך כדי חנוכה יכנסו תרומות שיכסו את ההוצאות ואף ישמשו לפעילות נוספת, אך מהר מאוד התבדיתי.
“באחד מלילות חנוכה, כשההוצאות תפחו לכמה מאות יורו ולא ידעתי מאין יבוא עזרי, ביקשתי עזרה משמים. באותו ערב חזרתי מעוד יום גדוש בפעילות בקרב בעלי עסקים. עמדתי עם מכוניתי ברמזור; השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, ופשוט ביקשתי מה’ שיסייע שיהיה די כסף להמשך הפעילות ולכיסוי ההוצאות. לאחר מכן הגעתי הביתה להדלקת נרות.
“לאחר כשעת המתנה מול הנרות, אני מקבל שיחת טלפון מניו–יורק. הדובר מעבר לקו היה מנהל הפעילות ב’CTEEN ’ משרד שמסייע לשלוחים שעובדים עם בני נוער. זהו משרד שמייצר חוברות עבודה, ועזרים למלאכות ואני קונה מהם במשך השנה פריטים רבים. הייתי בטוח שהוא רוצה לעניין אותי במוצר חדש שהפיקו, אך כמה נדהמתי שהוא סיפר לי שמשרדם ערך לכבוד חנוכה הגרלה בין כל לקוחותיהם, שלוחים מכל העולם שעובדים עם בני נוער - ואנחנו עלינו בגורל וזכינו בפרס בסך אלף דולר. הוא רק ביקש שאאשר לו את פרטי חשבון הבנק שלי…”.
איך אתם ב’קלאב חי’ מיישמים את הוראת הרבי להפיץ את בשורת הגאולה?
“עוד לפני שמדברים על משיח, עלינו לספר לילדים בשליחות מי אנחנו פועלים. לילדים ולהוריהם ברור וידוע שאנחנו חסידים של הרבי. מדי שנה אנחנו אף מארגנים קבוצות לנסיעה ל’חצרות קודשנו’. לפני כל נסיעה שלי לרבי אנחנו מציעים לנערים לכתוב מכתבים אותם אנחנו לוקחים אתנו לרבי.
“בהמשך לזה, אנחנו מעבירים גם את הנושא של משיח, בהתאם ל’כלי’ המקבל והשומע. בהזדמנויות רבות אני מפתח את הנושא, ומול זה צפות ועולות שאלות, מתי זה יהיה? איך זה יהיה? מיהו המשיח? איך נדע לזהות אותו? או מה כל זה קשור אלינו? ואז אנחנו מדברים על הכוח שלנו, אפילו הילדים, בעשיית מעשים טובים לזרז את הגאולה”.
ההשפעה של ‘בית חיינו’
לדבריו של הרב רסקין, פרק זמן של אחת עשרה שנות שליחות, מאפשר להביט לא פעם על פירות שנבטו מעמל השליחות. “לפני שבע שנים, בדיוק בשנת ‘הקהל’ הקודמת, ארגנו אני ועמיתיי השלוחים - הרב בנימין סופיוב והרב ישראל נתנאלוב - משלחת של ארבעה צעירים לנסיעה לחצרות קודשנו. אותם צעירים השתתפו בסכום סמלי בלבד ואת שאר ההוצאות הרבות של הטיסה וההוצאות הנלוות, נטלתי על עצמי. שניים מאותם צעירים היו טיפוסים רוחניים יותר, והאחרים ‘רגילים’.
“לצד ארגון מדוקדק של כל הצרכים הגשמים, דירה ואוכל, דאגנו גם לצד הרוחני, מפגשים עם משפיעים ורבנים וסיורים בספרייה ובחדר השידורים, וכמובן ב–770 על אגפיו השונים. כשנכנסנו בדלת הכניסה הראשית של 770, כל ארבעת הצעירים התרגשו מאוד. הם לא ראו מעולם מראה כזה - מאות אברכים ותמימים יושבים ולומדים. לדידם מדובר היה במחזה ממאה אחרת. בתפילות ובהתוועדויות שלאחר מכן, הצעירים התעלו אף יותר והרגשנו שאנחנו נמצאים על המסלול הנכון.
“שום דבר לא הכין אותי להודעה של שניים מהצעירים שהודיעו לי שבן דודם המתגורר ברובע קווינס, ממתין להם מחוץ ל–770 ובכוונתם להצטרף אליו לביקור בביתו. הרבה לא היה לי מה להגיד כאשר הוא כבר המתין להם בחוץ. הם נסעו אליו ושבו אלינו רק לקראת שבת. מטבע הדברים, שבת ב–770 הייתה עבור כולנו יממה של התעלות והתרגשות; התפילות, ההתוועדויות הותירו בהם חותם עמוק. הצעירים נפעמו מאוד ולא הסתירו את התרגשותם. נדהמתי שכאשר יצאה השבת, הודיעו אותם שני צעירים, כי הם מוזמנים שוב לקווינס.
“הערתי להם שהגענו לרבי ולא לביקורי משפחה ממושכים, וזאת הסיבה שהסכמתי לממן את כל הנסיעה. ‘הכנו תכנית ברורה שהסכמתם לה, והביקורים הללו אצל בני המשפחה יכולים להתקיים לקראת החזרה לווינה’. אפשר לומר שממש כעסתי, אך מדובר בצעירים כבני תשע עשרה, ואי אפשר היה באמת למנוע מהם זאת, והם נסעו.
“כמה דקות לאחר מכן, הקרינו את הוידאו השבועי של הרבי, והפעם שיחת קודש על פרשת קורח. הרבי סיפר את הסיפור על מטה הארון שהציץ פרחים בו בזמן שהמטות האחרים שנכנסו אף הם לקודש הקודשים, יצאו כשם שנכנסו. הרבי שאל - האם אכן המטות יצאו מקודש הקודשים אותו דבר כשם שנכנסו? טעות היא. מטה שנכנס לקודש הקודשים, לא יכול לצאת אותו דבר גם אם כלפי חוץ נראה שלא נגע ולא פגע.
“חשבתי לעצמי שהדברים קשורים לשני הצעירים הללו. אני בטוח שהנסיעה ל–770 הייתה לריק, אבל הרבי קובע, כי מי שנכנס ל–770, גם אם כלפי חוץ נראה שהדבר לא השפיע עליו, הוא ייצא מושפע. דברי הרבי שינו לי את כל הגישה. הרי אותם צעירים היו אתנו כמה ימים ב–770, השתתפו בהתוועדויות, למדו שיחות ומאמרים, איך ניתן לחשוב שנסיעם הייתה לריק?!
“זהו החלק הראשון של הסיפור, שקנה ברכה לעצמו. בהשגחה פרטית חזיתי בפרק המשך לסיפור אך לפני שלושה חודשים.
“לפני חצי שנה יסדנו ‘כולל ערב’ בווינה. המימון מגיע במסגרת ‘קרן מרומים’ המופעלת על ידי השלוחים הרב בן ציון ליפסקר והרב משה וובר מפטרבורג, שיזמו את רשת הכוללים שמחוללת מהפכה תורנית עצומה בבתי חב”ד רבים, בייחוד ברוסיה באוקראינה ובערים נוספות באירופה. מדי ערב מתכנסים עשרות צעירים לשעה של לימוד, מדי ערב בנושא אחר, הלכה, משנה, גמרא, חסידות ושיחות של הרבי, כשהמתמידים זוכים למלגות.
“ערב אחד נכנסו שני חבר’ה למשרד המנהל הרב פיני גדילוב, וביקשו להירשם לכולל. אותם שניים היו אותם שני צעירים שהצטרפו אלי לנסיעה ל–770. ליבי הוצף בהתרגשות. אותם צעירים שגדלו בבתים מסורתיים, ובינתיים הקימו בתים שומרי תורה ומצוות לתפארת, ילדיהם הקטנים מתחנכים במוסדות חב”ד, והנה עכשיו הם מבקשים לקבוע עיתים לתורה ולומדים נגלה וחסידות. אכן, מי שנכנס ל–770 לא ייצא מבלי שהדבר ישפיע עליו”…
הקליפ שעורר את הפעילות
בשנים האחרונות מפיק הרב רסקין קליפ וידאו חודשי המסכם את פעילות הארגון. “זו עצה טובה שאני ממליץ לכל שליח מתחיל”, מסביר הרב רסקין, “זה כמו דו”ח על העשייה רק בפורמט של וידיאו שעובר בין המקורבים. הילדים עצמם מאוד נלהבים מזה ולי זה נתן דחיפה גדולה לתכנן פעילות ביתר דקדקנות ולהשקיע במסרים ובתוכנית כמו גם בפרסום שידרבן נערים ליטול חלק בפעילות”.
כשהרב רסקין מספר על הגורם שהניע אותו להסריט ולערוך את הקליפים הללו, הוא מדבר בגילוי לב. לדבריו, כשנתיים אחרי שהחל בפעילות, חש שהפעילות נמצאת בסימן של ירידה וחלק מהילדים הפסיקו להגיע. היו פעילויות גדולות עליהן עמל רבות כשרק שני ילדים הגיעו. “אני זוכר פעילות אחת שטרחתי רבות בעבורה, ואפילו ילד אחד לא הגיע. תחושות ההחמצה והכישלון היו צורבים, במיוחד לאחר שהתרגלתי לפעילות עם עשרות ומאות משתתפים”.
הדבר טרד את מנוחתו ימים רבים, עד שנחשף לקליפ שהפיק השליח באוניברסיטה המקומית, ר’ שעיה בועז שבעצם סיכם את פעילותו עם הסטודנטים, והוא החליט להעתיק את הרעיון. “הזמנתי צלם, ומכיוון שכך, הכנתי תכנית מרתקת שיש בה גם מסר וגם הנאה. עמלתי רבות לפרסם על הפעילות בין הנערים והדגשתי בפניהם שהפעילות תתועד בקליפ - ואכן הגיעו עשרה נערים. בפעילות הבאה הגיעו יותר, וכיום, התקופה ההיא מאחוריי. בכל פעילות שאני עורך, ישנה השתתפות של עשרות רבות נערים. “הקליפ המתעד את הפעילות עבר בין הנערים, ומכיוון שראיתי כי טוב, החלטתי לערוך ‘קליפ’ נוסף בחודש הבא. וכך מדי חודש עוברים סרטוני הוידיאו הללו בין הנערים, וזו הפרסומת הכי טובה שלנו. זו אמנם הוצאה גדולה, אך היא מצדיקה את עצמה”.